כן כן, אחרי שפרסמתי את הפוסט הקודם שהבשיל לאיטו כטיוטא במשך למעלה מחצי שנה, הסבה שונית את תשומת ליבי שהשבוע הוא שבוע המודעות הבינלאומי להומאופתיה. אני שמח שאף אחד לא מציין אם המודעות היא בעד או נגד 🙂
היא הפנתה אותי לרשימות בנושא מטעמם של לוטם, יוסי לוי (עם הרבה לינקים לפוסטים קודמים ומאמרים מעניינים), מייק ואריה. יש המון מה לקרוא, ולמרות זאת אני חושד שבסוף המסלול אני ומודי נשאר באותה הדיעה. זה מענין לא פחות מנושא הדיון עצמו…
לא לאמץ כלום ולא לפסול כלום.
הבנתי שאנשים שביקרו בסין למשל שבבתי החולים שם יש רפואה מערבית+רפואה סינית שזה שילוב מצוין.
רפואה סינית בסין זה לא רפואה סינית של ישראל… שם היום זה יותר דומה להרבולוגיה מדעית. לפחות בערים הגדולות עד כמה שקראתי, זורקים החוצה תרופות מסורתיות שמסתברות כלא אפקטיביות (כולל דיקור!)
בסין "רפואה עממית" (כלומת סינית) היא דרך להעמיד פנים שעושים משהו לטובת העניים, שלא יכולים להרשות לעצמם רפואה אמיתית ("מערבית"). בעלי הכוח או הממון – או שניהם, בסין משתמשים ברפואה נתמכת ראיות ומשאירים את הפלצבו לאלו שידם אינה משגת. עלויות ה"טיפול" הנמוכות של דיקורים, הומאופתיה וחבריהם הן אחת הסיבות לאימוץ הנלהב של ה"רפואה המשלימה" אפילו אצל קופות החולים שלנו.
יוסי לוי מגלה בעמוד האודות שהוא עובד בחברת תרופות קונבנציונליות.
אני לא נגד פלסבו, אבל עדיף כבר משהו נחמד כמו תרפיה בשוקולד. ליתר ביטחון בדקתי וכבר חשבו על זה לפני ויצא ספר. עם זאת, השוק בישראל כנראה עדיין לא רווי. ממליצה שתרופות השוקולד החדשניות לא יהיו עמוסות סוכר או ממתיקים מלאכותיים. שמישהו ינסה חומוס עם קקאו, גפילטע פיש כנ"ל, עמבה
כמה הערות והארות – בעיקר לשושי
1) מעולם לא הסתרתי שאני עובד בחברת תרופות.
2) עם זאת, אני מכחיש את הטענה שאני עובד בחברת תרופות "קונבנציונלית". זה אומר שיש תרופות "לא-קונבנציונליות", מושג שאני דוחה מכל וכל. תרופה היא מוצר שעמד בבדיקות המדעיות המקובלות, כולל ניסויים קליניים בבני-אדם לאישור יעילות ובטיחות התרופה יחסית לפלסבו או לטיפול מקובל. תרופה גם צריכה לעמוד במבחנים אחרים, כגון ניסויים לבדיקת הבטיחות במערכות ספציפיות (כליות, כבד, מערכת הרביה, סיכון לסרטן, שילוב עם תרופות אחרות), תהליכי בקרת ייצור מחמירים, מעקב ארוך טווח אחר תופעות לוואי גם לאחר אישור ה-FDA לשיווק התרופה, ועוד. התכשירים ההומיאופתיים הם לא תרופות במובן הזה.
3) גם אני לא נגד פלסבו. יש עדויות מדעיות חזקות המראות כי אפקט פלסבו קיים בהחלט. כמו כן, הסברתי גם כי לטיפול הומיאופתי יש אפקט הדומה לאפקט שך טיפול פסיכולוגי. הבעיה העיקרית שבטיפולים ההומיאופתיים, כפי שציינתי כבר ברשימתי הראשומה "מבט אל ההומיאופתיה", היא שטיפול הומיאופתי בדרך כלל מביא לדחיה של טיפול יעיל ולהחמרה במצב החולה עקב חוסר טיפול.
4) בעניין שילוב של רפואה מערבית – קרי מדעית/מבוססת ראיות ורפואה סינית, כמו גם שילוב של רפואה מדעית עם הומיאופתיה – שניהם אכן שילובים מצויינים, שהרי הם נהנים משני העולמות: גם טיפול יעיל שמקורו ברפואה המדעית, וגם אפקט פלסבו שמגיע המרפואה הסינית או הומיאופתיה או מה שלא יהיה.
שושי, לגבי הטענה נגד מקום העיסוק של יוסי (ברוך הבא, אגב 🙂 הרשי לי לציין שגם לדעתי זה לא חשוב. הוא לא מרוויח או מפסיד מהוויכוח הזה כסף אלא אם כן הוא שותף בחברה והויכוח הזה מגיע פתאום לעיתונות הארצית 🙂
את גם צריכה להבין שמדע אינו דיעה. זה לא שאפשר לעשות פה דיון ולהבין מה היא העמדה היותר משכנעת, אפשר מקסימום לשפוט מי הם הדוברים היותר משכנעים. העובדות, לא יעזור פה כלום, נמצאות לצידו של המדע, באופן שאפשר לבדוק לבד ואובייקטיבית להגיע לאותן מסקנות. גם לא משנה עד כמה שהחוקר עצמו שונא את המשמעות של המסקנות האלו או אוהב אותן, התוצאות בשטח, אם הקפדת על פרוטוקולים לביטול השפעה אנושית (כמו סמיות כפולה וחוקים אחרים) יתנו את אותן התוצאות ויחזקו שוב את אותן הטענות, זה מה יש…
יוסי: עד כמה ששמעתי, ה-FDA לא מתעסק בכלל בתרופות הומאופתיות, הן לא דורשות אישור של ה-FDA ובזה נפתר הענין. לדעתי יש כאן פגם חמור אם הדברים האלו עדיין משווקים עם המילה "מדיסין" בבתי מרקחת ובלי אזהרה (בניגוד לישראל, אאל"ט, כאן לפחות מוודאים שאסור לקרוא לזה תרופה ויש פיקוח שלא ימצא שם חומר פעיל אחר).
אני חושבת שהיה קל לפספס את הקישור הזה אצל מייק וחושבת שיש לו ערך רב, במיוחד כשמדברים על הומאופתיה. מכיוון שאין כלום ברמדי ההומאופתי, אין חשש לנזק ישיר ממנו, אבל הסכנה בחשיבה המאגית ובהמנעות מטיפול אמיתי בבעיות רפואיות אמיתיות היא שרירה וקיימת ולא משנה מה המודל המיסטי.
הסרטון הזה כואב וממחיש אבל הוא גם בעייתי. לפי הסרטון ההורים "ניסו כמה טיפולים אמיתיים אבל לא עד הסוף", אז לך תוכיח שהיתה אפשרות למנוע את המוות של הילדה. שמעתי סיפורים הרבה יותר גרועים של נזק ישיר מטיפול אלטרנטיבי, אבל בלי ילדים זה לא "מצטלם טוב".
ועכשיו שאלה אמיתית של ספקן: כמה סיפורים כאלו יש באמת? האם יותר מ-100 איש מתים בעולם כל שנה מזה? 1,000? 10,000? זה רסיס בים הנפגעים מתאונות עבודה, דרכים, מכות ברק, טעויות רופאים, סרטן, מחלות שאפשר היה לחסן נגדן או הכשות נחש, כל אחד לחוד. האם שווה לנו בכלל את העצבים נגד השטויות האלו? טיפולים אלטרנטיביים מפריעים לי כשזה מישהו קרוב אלי שאני מאמין שהיה יכול להעזר באמת במשהו אחר, או כשזה יושב כאבן ריחיים על פוליסת הביטוח שלי ועל כספי מס הבריאות שלי לקופ"ח. אני מעדיף להלחם בחוקים ותקציבים דתיים ומאגיים (אותו הדבר) מאשר לשכנע אנשים נגד זה בצורה פרטנית, הרי זה הדבר ההגיוני יותר לעשותו, לא?
אם היינו יצורים הגיוניים לא היינו זקוקים לשיטה המדעית וללוגיקה… 🙂