זכויות על תנאי

אתמול התפרסם הדו"ח השנתי של אגודת זכויות האזרח בישראל (PDF) (גרסא מתומצתת ופרקים נפרדים כאן). המצב, אם לא ידעתם, מחורבן מהרגיל.

מותר להפגין, בתנאי שלא תצעקו שום דבר מרגיז, מותר לציין ימי זיכרון, בתנאי שזו לא הנכבה, יש לכם זכות לחינוך, אלא אם אתם מהעדה הלא-נכונה, כדאי לשמור על הבריאות, בתנאי שיש לכם כסף לתרופות, ואתם מוזמנים לקנות בית, בתנאי שוועדת הקבלה תאשר

— מתוך הדו"×—

כיסוי גם ב-YNET וב"הארץ".

ביום שישי יש מצעד. אני אהיה שם, כולכם מוזמנים, ולא משנה אם אתם שמאל או ימין. אולי אתם לא מאמינים בכל הזכויות שנלחמים עליהן שם, אבל אין ספק שכמה מההפרות האלו פוגעות גם בכם. תעצרו לחשוב, ובואו לצעוד.

7 תגובות בנושא “זכויות על תנאי”

  1. עירא,

    אני מסכים שיש הרבה מה לשפר במדינה, אבל הציטטה שאתה מביא מציירת תמונה לא ראליסטית ולא מאוזנת:

    "מותר להפגין, בתנאי שלא תצעקו שום דבר מרגיז" – מה ?!

    "מותר לציין ימי זיכרון, בתנאי שזו לא הנכבה" – הניסוח הנוכחי בוועדה הוא "(א) גוף מתוקצב או גוף נתמך כהגדרתם בסעיף 21, ומוסד ציבורי הנתמך לפי סעיף 3א לא יוציאו הוצאה לשם ביצוע פעילות שיש בה – (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2) שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה; (3) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; (4) הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; (5) פגיעה בכבוד דגל המדינה או בכבוד סמל המדינה; בסעיף קטן זה, "הוצאה" – לרבות ויתור על הכנסה. (ב) ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי הוא לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה, לרבות לפי כל דין."

    מדינת ישראל, באופן עקבי, רואה עצמה כמדינת הלאום של העם היהודי. זה מתבטא בחוק הבחירות, ובהצעת החוק הזו המדינה מונעת מימון לגופים שלא מסכימים עם הנחת יסוד זו. אין איסור לטעון אחרת. אין מגבלה על חופש הביטוי. רק אי-מימון מתקציבי מדינה. לא נשמע לי בלתי סביר בעליל.

    "יש לכם זכות לחינוך, אלא אם אתם מהעדה הלא-נכונה" – אני באמת מתבייש בגזענות שחלקים נרחבים מהעם שלי לוקה בה. אבל לפחות בעיניין האתיופים בפתח-תקווה, למיטב זכרוני, משרד החינוך איים בשלילת תקציבים והעניין ברובו נפתר. אז הבעייה היא האזרחים, לא המדינה. ומזמן סיכמנו שצריך להחליף את העם 😉

    "כדאי לשמור על הבריאות, בתנאי שיש לכם כסף לתרופות" – מערכת הבריאות הציבורית הישראלית נחשבת טובה בהשוואה עולמית, וסל התרופות ושרותי הבריאות בישראל נרחב – בוודאי מבין המדינות עם תל"ג לנפש כמו שלנו. כן, יש מה לשפר. אבל התמונה ברובה טובה.

    "אתם מוזמנים לקנות בית, בתנאי שוועדת הקבלה תאשר" – כפי שאמרתי קודם, אני באמת מתבייש בגזענות שחלקים נרחבים מהעם שלי לוקה בה. יתכן וצריך לאסור בחוק וועדות קבלה.

    ומעבר לנקודה זו או אחרת, מפריע לי שהתמונה שהדו"ח מצייר היא שחורה משחור, כאשר המציאות הרבה הרבה יותר טובה.

    פורפורציות ואיזון הם דברים חשובים.

  2. שי, אתה יודע יופי שזו כותרת טיפה מגזימה כדי למשוך אותך לתוך הדו"ח ולקרוא בצורה יותר מפורשת. אבל באופן כללי, המצב אכן מתדרדר! גזענות נסלחת כהתנהגות פסולה ולא כעבירה או פשע. חוק הנכבה מקיף וכוללני מדי. מערכת הבריאות אינה מספיקה אם אתה לא משלים עם ביטוחי זהב ופלטינה. הצעות חוק מאוד פוגעניות עולות מדי חודש להצבעה…

    אני לא קראתי את כל הדו"ח מילה במילה, אני מודה, אבל אולי אגיע לזה בהמשך השבוע. בכל מקרה, אני מקווה שלא נתווכח עליו הערב 🙂

  3. עירא, אני חייב להסכים עם שי. הפוסט הזה לוקה בסנסציונליזם שעובר את גבול ההכפשה. כל מה שאתה עושה זה להחליש את הטיעונים שלך עצמך.

    אם הדו"ח מאגד בעיות ממלכתיות עם בעיות של פרטים, בעיות שהן רמת ההצעה עם בעיות שהן חוק מקובל, ומקדשת ביקורת על X אבל מתייחסת לביקורת על Y כעל "סתימת פיות", הרי שלא מדובר בדו"ח שראוי לגיבוי.

    לא משנה עד כמה אתה קורא לעצמך "לא פוליטי". אם אתה מתייחס בצורה לא מאוזנת לדברים שקורים, אתה לא מאוזן.

    שחר

  4. אגב, אני לא יודע אם לא קראת את הבלוג שלי בחודש האחרון, אבל אני לא זוכר שנזדעקת כשהתלוננתי שחידוש הרשיון שלי מותנה בכניסה "וולנטארית" למאגר משרד הפנים, או כשגילינו שעכשיו דמי האבטלה מותנים בכניסה "וולנטארית" למאגר לשכת התעסוקה, כמו שחופש התנועה של הפלאסטינים בגדה והכניסה לישראל מותנה בכניסה "וולנטארית" למאגר הביומטרי של צה"ל (או משמר הגבול או מי שלא מחזיק אותו).

  5. @שחר, אני מעולם לא קראתי לעצמי "לא פוליטי".

    שנית, סכנות של חוקים שעומדים לעבור הן עדיין סכנות, אפילו אם בפוטנציה. הבעיות שהתגלו לי לאורך המאבק בנושאים של ניהול לא תקין של תהליך החקיקה, חוסר שקיפות וכנות, שקרים ופרופגנדה גרמו לי להבין שהמון חוקים בעייתיים ביותר עוברים בלי מספיק הבנה והתנגדות בכנסת לאחרונה, ולא צריך לעשות הרבה יותר מאשר לעקוב אחרי הבלוג של קלינגר כדי לקבל דוגמאות קטנות. שינוי פסיק בחוק שפותח פתח לחיפושים סודיים ללא צו מתאים, חוק שמוגדר בצורה רחבה מדי ופוגע בשכבה זו או מיעוט אחר. ספר החוקים שלנו בלתי מאוזן ולא מידתי בצורה שלפעמים מרגיזה ולפעמים מפחידה, והכל בשם הבטחון או שמירת יהדות המדינה.

    התוצאה היא מדינה שאינה יהודית באופיה המוסרי והערכי, וגם לא דמוקרטית. זה כבר לא משנה הויכוח אם היא דמוקרטית ואז יהודית או להפך, היא הופכת להיות יהודית מבחינה אתנית אבל מתרחקת מיהדות מבחינה אתית, ויחי ההבדל הענק שעושה האות האחת הזו.

  6. מה הקשר לדו"ח?

    אם יש לך גוף ששם פילטר פוליטי על המציאות, ואז כותב על מה שהוא רואה דו"ח, אין לו זכות לטעון שהוא לא פוליטי.

    אם יש לך דו"ח שמתייחס להפלצה חסרת כל סיכוי לעבור ולחוק שעבר את ספר החוקים באותה נשימה ובאותה צורה, הדו"ח לא יכול להלקח ברצינות.

    אם יש לך דו"ח שלא מבדיל בין מעשים של אנשים פרטיים, שזכו לסנקציות מטעם המדינה, ולמעשים של המדינה עצמה כאילו הם אותו הדבר, הרי שיש לך דו"ח לא רציני.

    זה הבלוג שלך. אתה מוזמן להתנהג בו בכל אופן שאתה רוצה (בדיוק בגלל, בניגוד גמור לטענתך, שכן מדובר במדינה דמוקרטית). מה שאתה לא יכול לעשות זה לברוח מההשלכות של ההתנהגות שלך. אם לא מעניינת אותך המציאות, העיקר להתלונן, צפה שההתייחסות לדבריך תהיה בהתאם.

    אני חושב שאתה יודע היטב שחורים לי הרבה דברים שקורים במדינה הזו, ושאני בהחלט חושב שיש דברים לא טובים וראויים לתיקון, ויפה שעה אחת קודם. זה לא אומר שהכל שחור.

    שחר

  7. @שחר: אוקי, מבטיח אם ככה בהן צדק:

    1. לקרוא את הדו"ח במלואו ולהתנצל כאן בצורה ברורה אם אמצא אותו מוטה בצורה הקיצונית שאתה מתאר.

    2. לבקר את מה שיאמר במצעד בצורה ברורה אם אני ארגיש שהוא נגרר לכיוונים לא ראויים (זה קל, יש לי הרגשה לצערי שזה יקרה).

    3. אני מסכים איתך מראש שהפוסט הבא יעצבן אותך ובצדק, אני ניסחתי אותו בעוצמה המקסימאלית שיכולתי בלי ליפול על חוק גודווין 🙂

    המשך יבוא אבל לא היום. עכשיו יש עבודה, בערב חתונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *