יום תלישת שערות

זהירות, פוסט קצת טכני ומאד בכייני.

יש לי לקוח. חברה מפורסמת, קיבלה הרבה עתונות בזמן האחרון. אני עוזר להם להקים מערכת לצוות פיתוח. לא יודע איך קרה שצוות של 12 איש ועובדים בלי מעקב באגים, עובדים עם RCS על גבי NFS (קראתם נכון, כולם באותה ספריה, לא דרך דימון!) ועוד כל מיני זוועות. בנוסף מדובר בכלים של ספק צד ג' שמכריח אותם לדבוק ברד-האט 4 ולא 5, והם מתעקשים לדבוק בTCSH האיומה.

מפלצת של סטארטאפ: כבר קרוב ל200 איש ברחבי העולם, לא עובדים בלי PO, לא מוציאים PO לפני שיש חוזה, ולא חותמים על חוזה לפני שכולם עברו עליו ותקנו אותו. מצד שני הם היו צריכים אותי "בלחץ אטומי!!" אז החליטו לכופף פינות. הודעתי להם שאני יכול לשריין להם רק 3 ימים בשבוע והשאר כמה שאוכל, יש לי עוד לקוחות. זה כנראה עבר להם ליד האוזן כי היום הם טענו שהבטחתי להם חודש עבודה מלא 25 יום מלאים כל יום. להד"ם.

ביקשתי רשימת מטלות, קיבלתי נפנופי ידיים באוויר.

כתבתי בעצמי את המטלות וביקשתי ATP, אמרו לי "אחר כך".

החלטתי לתת להם שרת קבצים מסודר, באגזילה, SVN, וויקי (שאלו אותי מה זה!), ומערכת ניהול אצוות בין השרתים (קונדור או MAUI, עוד נראה). אחרי שהיתה באגזילה הם גילו שבעצם כבר יש כלי אירגוני מסחרי אז תודה אבל לא צריך.

לפני שאמרתי ג'ק רובינזון, זורקים עלי לתאם עם אנשי הIT והרכש את השרתים החדשים הדרושים, שזה כלל זריקה למים העמוקים הקפואים של הפוליטיקה הארגונית, למשל נתבקשתי (למורת רוחי!) לגעור בכתב באיש הIT שהתעכב להתקין את השרתים בארון עם CC לסמנכ"ל מערכות המידע, וכך לא רק שיצרתי לעצמי "אויב" פוטנציאלי, גם האחראי עלי (נגיד שמו ב') שדרש ממני לעשות את זה חזר אלי ואמר שזה היה מוגזם (זה לא היה, הייתי מאוד ענייני, והוא זה שביקש שאוסיף את הסמנכ"ל בCC!)

הסברתי לאותו ב' לגבי נושא העברת 80G של ספריות בית של היוזרים לשרת החדש שזה יקח זמן וצריך לעשות את זה אחרי שעות העבודה ובתכנון מראש. אתמול העברתי אותו ועוד שניים כניסוי ראשון, וביקשתי פידבק בבוקר. תכננתי היום ללכת לחדר חושך, תכננתי ללכת לכנס בTAU, תכננתי גם להפגש עם חברים לארוחת ערב. הודעתי להם שבוע וחצי מראש שיום רביעי הזה לא אגיע. על הבוקר ב7:15 אימייל "זה לא עובד!", נתתי פתרון והכל היה טוב. ב9 מגיע ב' ומצלצל "זה לא עובד!", אבל תיקנתי הבוקר! "לא, יש לי כאן שגיאה, תגיע". סובבתי את האוטו, החלטתי שזה לא יהרוס לי את היום, אני אציץ 30 דקות, אתקן ואלך.

אחרי 30 דקות מתוחות גיליתי שהבעיה שעבדתי עליה עד אותו הרגע היא בכלל במקום אחר. האיש אמר לי שבמכונה מסוימת הכלים לא רואים את שרת הרשיונות (זו היתה התקלה מהבוקר) ועבדתי קשה לראות מה שונה בה מכל האחרות, אף אחד לא טרח להגיד לי שבעצם מסתבר שהעבודה לא אפשרית מאף מכונה וכולם מושבתים! הבעיה בכלל במקום אחר… אמרתי לו בסבלנות אבל באסרטיביות שכשמדווחים לי על תקלה חייבים להיות יותר ספיציפיים ×›×™ עכשיו שרפתי 30 דקות על חיפוש מחט בערימת השחת הלא נכונה, עיכבתי את עצמי ואותם, ואני צריך שהם יעזרו לי לעזור להם. האיש עוד נפגע ממני!

שתי דקות אח"כ הבעיה נפתרה כמובן, ואני בדרך לצאת, אבל הוא עושצר לשאול אותי למה ספרית הבית שלו לא ב/home אלא /net/server/home/blah, הסברתי לו שככה עובד autofs בעולם הגדול וזה מה שיש, אבל הוא התחיל להתווכח שלא מקובל עליו. הסברתי לו שבשביל שכולם יהיו ב/home אני חייב קודם להעביר את כל שאר היוזרים ואת זה התכוונתי לעשות רק מחר בערב, אבל הוא דחק אותי לפינה ואמר שהוא חייב שזה יהיה ככה לכולם ואם צריך אני אעשה את זה כשיצאו לצהריים. הזהרתי שזה יקח יותר אבל הוא הודיע לי שאין חצי עבודה.

אז הודעתי לכולם (סליחה יעל, סליחה עופר, סליחה גיורא) שהיום שלי מבוטל והתחלתי להעביר קבצים, להעביר גם את הסמבה, לשנות את כל הסקריפטים, כמובן שההעברה לקחה יותר מהצפוי, ובא הבוס של ב' ושאל למה ההחלטה המטומטמת להעביר באמצע היום, הצבעתי ואמרתי שזה בניגוד להמלצתי, והנודניק שואל למה אני מעביר אשמה, הרי "אני אמרתי שחצי שעה תספיק". הסברתי לו איזה דג משתין על איזה ומאיפה, הוא מעדיף לחשוב שאני זה שגרמתי לברדק.

הקרקס הזה ממשיך. בינתיים הוא בא בעוד דרישות בזמן שאני מתרכז בלצמצם את הנזק של ההחלטות שהוא מוריד עלי. דרישות של איך נראה הפרומפט ולמה אין עדיין "קונדור" מותקן. לא יעזור שאני מסביר לו שזה שבוע של עבודה ובדיקות, וכרגע אני דואג קודם שיהיה גיבוי לכל השינויים האדירים שנאלצתי לעשות היום. אני מציע שבינתיים יעשו SSH ויריצו על המחשבים החדשים ידנית, והוא מתעקש שהוא לא רוצה. למה? ככה. אני מסביר לו שלהוסיף את הSSH לעוטף ירחיק עוד יותר את התחלת העבודה על ה"קונדור", אז הוא מתרצה, ואז רוצה לראות איך פותחים יוזר חדש, ואז למה חסרות חבילות, וכל פעם אני מבקש ממנו רשימת מטלות עם עדיפויות והוא לא טורח לתת לי אחת, ושוב עוד דרישות ופריצות ואי אפשר לעשות ככה שום עבודה. עכשיו עכשיו עכשיו חשוב שלכולם יראה הפרומפט אותו דבר. יותר מגיבוי או שרת רשיונות. עכשיו! עכשאאאאאאאאאאאאו!

אני חייב לציין, שעד היום לא התמודדתי עם ילדים קטנים שנכנסים לטנטרום לא הגיוני, ולא רציתי. כשעושה לך את זה בנאדם בן 35 זה יכול לשגע פילים. נאלצתי להודיע לו שאני לא יכול לעבוד ככה ושיתחיל ליצור תהליך מסודר מולי, כי כרגע הוא מפריע לי להתרכז ולעבוד ומעכב בסוף רק את עצמו ואת כל הצוות שלו וגורם לי להראות לא מקצועי. אבל אין לי איך לחדור אליו.

בקיצור, אני חושב שלעזאזל הכסף. אני מקים להם את מה שהבטחתי, אבל אין מצב שאני ממשיך לתת להם שירות ככה. לא שווה לי את הבריאות. בגלל שטויות כאלו אני עצמאי ולא שכיר, כדי להגיד לבוס להתראות כשאנחנו לא מדברים באותו גל.

כרגע אני מחכה שתגמר עוד העתקה ארוכה, השעה שש ולא אכלתי צהרים, אכזבתי שלושה אנשים שונים שנאלצתי לדפוק להם ברז, לא פיתחתי את הפילמים (סליחה משפחת מכנס!), לא הגעתי לכנס (סליחה יעל!). אני לא מבין למה אני לא יודע להיות אסרטיבי יותר. כנראה עוד הוכחה שאני לא במקצוע הנכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *