וינסטון מתגעגע

מאז שוילי סגר בתל אביב את המסעדה שלו, חיפשתי לי מסעדה רומנית מוצלחת, ולאחרונה אחותי נזכרה שחברה טובה שלה התחתנה עם רומני שמעריץ מסעדה רומנית באשקלון, אבל לא זכרה את השם. היום היא שלחה לי את הלינק למסעדת ניצחון.

– הי, יש להם שם ישר מתוך 1984
– וואלה. לא זיהיתי..
– כי שם הכל "סיגריות הניצחון", "קפה הנצחון", "ג'ין הנצחון". עושה לי אלרגיה :) יש בתל אביב "דפוס הנצחון" ואני תמיד תוהה איך אין להם תמונה ענקית של "האח הגדול" בחלון…
– אבל הם פתוחים 50 שנה. הם היו קודם.
– 1984 נכתב ב1949
– אה גם על זה לא חשבתי. שוב "האח הגדול" צודק (chuckle)

יש לי בקנה כבר כמה זמן פוסט על "ארבעה חודשים, שלושה שבועות ויומיים" שקורה ברומניה טוטליטארית ומפחידה של סוף השמונים, איך הכל מתחבר מוזר…

5 תגובות בנושא “וינסטון מתגעגע”

  1. לפי מה שקראתי מהביקורות ברסטיה, שבת זה לא יום טוב להגיע לשם. לפחות ממה שנאמר בביקורות בשנה האחרונה.
    וחוץ מזה, חשבתי לי עכשיו – אתה בטוח שאתה רוצה ללכת לאכול במסעדה שבה "צבע אדום" הוא לא רק צבע מאכל..? (אני מתנצל בדיעבד בפני כל תושבי שדרות, אשקלון ויישובי עוטף חבל עזה)

  2. אוקי, אני אלך לאכול שם ביום אחר, ובאותה הזדמנות אבקר את המשפחה שלי בניר עוז (500 מטר מהגדר) ואתה מוזמן להשאר בבית.

  3. כשהייתי בן 16 עבדתי שם
    אם המטבח נשאר כמו שהוא היה
    אז תאמין לי אתה לא רוצה לאכול שם

  4. שי, ברוך הבא לבלוג.
    אכן נושא בעייתי. זה היה ברמה של בעיות תברואה אמיתיות או שהברדק הישראלי הרגיל שיש בכל מסעדה?

  5. לא ברמה של בעיות תברואה
    יותר ברמה של גועל נפש לאכול שם
    בכללי באשקלון המסעדה היחידה שהמטבח שלה לא מגעיל אותי
    זה פאורמה [למרות שהם מוסיפים מונוסודיום לבש וקורנפלור לבשר]

Leave a Reply