אוקי, לאור הדרישה מהקהל (יש לי יותר משלושה קוראים מסתבר, וסטוקרית אחת שעדיין אלמונימית) ונגד הרגשתי בנושא פוסטים אישיים בכלל ועל נושא צ'יילדפרי בפרט, הנה אני חוזר בפוסט אישי, ואני לא מתנצל מראש אם הוא יוצא טיפה בכייני, כך אני מרגיש כרגע.
את הטקסט הבא כתבתי בבלוגון שצמוד לכרטיס שלי בOKC בעקבות הודעת תשובה ממישהיא שפניתי אליה. האישה התרעמה שאני מציין שאינני רוצה ילדים רק בפסקה האחרונה ולא בראש הכרטיס באותיות גדולות (למרות שזה מופיע גם בצד הכרטיס ליד פרמטרים כמו אמונה דתית, גובה ואהבת בע"ח).
OKC הוא האתר היחידי שמאפשר לי לציין שאינני מעונין לגדל ילדים. כיוון שבחורות לא תמיד רואות את זה מראש אז אני מזכיר את זה שוב בפסקה האחרונה תחת "למה ליצור איתי קשר".
אתמול נשאלתי למה אני לא מזכיר את זה מיד למעלה בתיאור, ובכן יש הרבה דברים שאפשר להזכיר שם, את מה שאני מתלהב לגביו, דברים שמגדירים את האישיות שלי – לא הדברים שאני שולל. אני בכלל טורח לציין את ענין הילדים כי אני יודע שלצערי רוב הנשים בארץ לא מקבלות את הענין בהבנה (וגם לא מעט גברים). בשלב כלשהוא נאלצתי לכתוב על זה אייטם בבלוג שלי ועכשיו אחד נוסף כאן.
תחשבו על זה ככה. בעולם שבו כל ילדה אמריקנית יהודיה רוצה להתחתן עם רופא (סתם בתור סטראוטיפ מצחיק), האם הייתי צריך להתנצל שאני לא רופא? או אם הייתי מלאס ווגאס, הייתי צריך להתנצל אם לא הייתי במלונאות או שואו ביזנס? שטויות במיץ. לכן אני לא צריך להתנצל שאני ישראלי שלא מחפש "מקום עבודה בתעשיית התינוקות".
לא, אני לא חושב שזו תעשייה כמובן, וגידול ילדים זו לא "עבודה" במובן של 9-5-משכורת-והביתה. הפואנטה אבל היא שזו בחירה לגיטימית בחיים, אבל לא הבחירה המרכזית שלי. האתאיזם שלי, אהבת האדם והאופטימיות הצינית שלי הם הדברים שמעניינים, ממריצים ומכוונים את חיי ביומיום, ואותם ראוי לי לציין למעלה בראש הכרטיס.
אם יש לי כמה העדפות על דרך השלילה (למשל סלידות מכוסברה, עורכי דין והמחשבה על גידול ילדים) אני לא אציין את זה בראש הכרטיס, ולכן אני מתנצל בפני מי מכן שרצתה להעיר לי שנאלצה לקרוא את כולו ולהתעצבן עלי בתחתיתו… היו לי חברים שהציעו לי בכלל לא להעלות את הנושא עד דייט שלישי או רביעי, ואמרתי להם שזו תהיה רמאות לשמה, ולכן זה כאן בכרטיס.
אז למי שירדה עלי עקב כך, במקום להעריך את העובדה שאני מציין פרט חשוב כזה בכרטיס, את מוזמנת להסתכל בבקשה על חצי הכוס המלאה שאני בוחר בכנות, ואולי מישהו אחר יבחר להסתיר ממך מידע חשוב כזה? אולי הסיבה שאני מציין את זה היא בגלל שחשוב לי למצוא את בת הזוג המתאימה ולא סטוץ מזדמן? גם ככה העובדה הזו "מבריחה" ממני הרבה נשים, אני לא מתכוון לשים אותה בראש הכרטיס כאות קין, אבל בגלל התחשבות בדעת הרוב, אני בהחלט מוסיף את זה למטה. לא בגלל שזה חשוב לי, אלא בגלל שזה חשוב למבקרות אצלי בכרטיס.
לא מכירים את OKקיופיד? אתר שידוכים שלאחרונה תרגם את עצמו לעברית (עם בעיות מועטות עדיין בניסוח פה ושם), שמשך עד לאחרונה בעיקר גיקים ודוברי אנגלית, ולא מעט אנשי סגנונות חיים אלטרנטיביים אין להם בעניה עם נון-קונפורמיזם. אבל לפי חילוף המכתבים הנ"ל – כנראה בקרוב יגיעו אליו יותר אנשי "עמך" מבורחי כפיות וג'יידייט/קופידון. יצאו לי משם יותר דייטים מאשר כל אתר אחר (אבל רק 4 בערך, אז זו לא דגימה מוצלחת). האתר מתאים אנשים לא לפי תבנית פשוטה אלא על סמך הרבה שאלות לבנית תמונת אופי של הצד השני שאני מחפש. לכן אני לרוב לא טורח לפנות לנשים שרוצות ילדים או כאלו שמציינות שהן מעשנות למשל, אבל בשאר הפרנטרים האתר מעלה לי אכן בחורות כלבבי – עצמאיות, אתאיסטיות, פלורליסטיות ונראה שמעניינות ואינטיליגנטיות (ומשום מה אחוז גבוה של דו מיניות, המממ?).
דא עקא שאני אולי לא סחורה מספיק מוצלחת, והן לא עונות לי. המייאש הוא שאני הרי פונה רק ל2-3 בחורות כל חודש בקושי במכתב די אישי ומבקש רק לקבל תשובה, אפילו אם היא "לא, תודה". אין יותר מעליב משום תשובה. לפני שבועיים פניתי למישהיא מה"ביצה המקומית" של הבלוגים הישראליים שעלתה לי פתאום בחיפוש. נשמעה מאוד מתאימה לי, יש לנו כמה מכרים משותפים, והיא אפילו עובדת קומה מעל אחד הלקוחות הגדולים שלי. נשמע ממש מקרה של או רומנטיקה או לפחות צמצום הגרף החברתי משני לינקים לאחד. היא הציצה אצלי בכרטיס (האתר הלשין עליה) ואפילו לא טרחה לענות "לא תודה". מוזר. יש הרבה שלא עונות, אבל כאן מדובר על מישהיא שמאוד סביר שאתקל בה "בחיים האמיתיים". מוזר.
במילים אחרות, אני לאחרונה די התייאשתי מאתרי היכרויות. אני מתקפל למוד פאסיבי בכל מה שקשור להיכרויות מקוונות. יש לי הרגשה שיותר מדי בחורות מסננות מהר מדי אנשים בלי להסתכל אפילו, או אולי האישיות שלי פשוט מתאימה לפגישה אישית ולא וירטואלית, או שבחורות פשוט שמות יותר מדי משקל על הצורה החיצונית. אין לי כוח לחשוב על זה יותר בכלל.
הנה התיאור שנתן לי מבחן האישיות של OKC ואני חושב שהוא בהחלט קולע. אם יש מישהיא שלא שמה דגש על צורה (אני לא בראד פיט) ומחפשת תוכן (שאני חושב שיש לי פה ושם), אתן מוזמנות לפנות.
רקדן הסלואומתלמד אהבה רגיש ומתוכנן (מ.א.ר.מ.) יציב, אמין ומערסל בעדינות. קח נשימה עמוקה ושלח רגלך בקלילות…אתה רקדן הסלואו. אתה מחפש אהבה, לא סקס. לגילך, אתה בעל ניסיון ממוצע, אבל אתה בחור נהדר ומתחשב למרות שאינך מסמר המסיבה, בוא נודה, אתה פורח בסביבה קטנה ואינטימית של אנשים חכמים. המעגל הקרוב שלך אכן מאוד קרוב ודומה לך בתכונותיו. הדדיות במערכת יחסים חשובה לך. לינק: מבחן טיפוסי הדייטינג @ OKCupid . |
אתה דווקא בלא מעט פעמים היית מסמר המסיבה.
אתה פשוט מעדיף לא להאמין.
ועכשיו קלישאה שעובדת בדרך כלל: "הכל יגיע בזמן הנכון"
ואגב אני צלמתי את התמונה הזאת 🙂 🙂
http://panther.is2.okcimg.com/users/114/966/11496687388364911993/p1138556838.jpg
טוב.. אז דבר ראשון – ברוך שובך! טוב שהחלטת לחזור. ואלה בדיוק הפוסטים שאני אוהב לקרוא אצלך: ישירים ואישיים.
לגבי OkCupid, תאמין או לא – לקחתי את המבחן הזה בעצמי, ונראה שיצא שאני The Boy Next Door, והם די קלעו מבחינת התיאור. מבחינתם, יש מצב שאני הולך להתיישן יפה כמו יין, אבל לבד. קראתי את הכרטיס שלך שם, רק כדי לקבל מושג כללי מה בחורות רואות שהן נכנסות לשם, ואני חייב לציין שאני מעריך מאוד את העובדה שאתה הולך לא רק עם הלב, אלא גם עם הכנות שלך עד הסוף. אני לא יודע איך באמת בחורה מסתכלת על זה ממש, אבל אני באמת חושב שמי שלא תתייחס אליך – ההפסד כולו שלה.
לגבי ענייני ה"לא, תודה". אין לך מושג כמה פעמים נתקלתי בזה, בפעם האחרונה – שלשום. בחורות שאתה מדבר איתן, לפעמים גם יוצא איתן, לעיתים קרובות משלם עליהן בדייט ראשון, והמינימום של לפחות לומר "לא מתאים, תודה" – אפילו את זה הן לא מסוגלות. ולא שחסרות דרכים היום (SMS, מייל, אינטרנט, טלפון) במקרה שלא נוח להן לעשות את זה פנים אל פנים. אבל רבות מהבחורות מעדיפות פשוט להיעלם באמתלה של חוסר רצון לפגוע בבחור "המקסים" שהן פגשו בדייט. ואני אומר – בולשיט! די כבר לזיוני שכל. מתי תתחלנה בחורות להבין שאנחנו מעדיפים כנות, גם אם היא לא לגמרי נעימה לאוזן, מאשר התעלמות שהיא מעליבה פי כמה?
הרב ש"ך מגיע לפיצה דומינוס בפסח ורותח מזעם. איך אתם מעיזים למכור חמץ בחג המצות? הוא כועס. אתה יכול לכעוס, הם אומרים לו, אבל אתה לא קהל היעד שלנו.
בחורה שכועסת עליך שלא כתבת בראש הדף שאתה לא רוצה ילדים, היא:
א. לא קהל היעד שלך
ו-
ב. קצת משונה (או כנראה גם לא קהל היעד שלי)
מן הסתם הנושא של להביא ילדים חשוב לה יותר ממי אתה ומה אתה, וזה כבר מראה על חוסר התאמה.
אז אני מציע לך לעשות כמו מה שאני עושה לגבי הצעקות של הדתיים על חוק החמץ: תתעלם באלגנטיות.
טוב שחזרתה!
לעניין עצמו: החוויה שלי מדייטינג באינטרנט היתה די דומה לשלך, במובן שהרבה בחורות לא עונות בכלל. ככה זה שיש 10000 בחורים ו 1000 בחורות לבחירה – אנשים מתחילים לזלזל. במיוחד אנשות.
לזו שהתלוננה על הכרטיס שלך – שתלך להזדיין (עם מישהוא אחר). כפי שאמר אבירם – היא בוודאי לא בקהל היעד. וזה שיש אנשים לא נחמדים בעולם? את זה כבר ידענו קודם, אז אין סיבה להתרגש (היא הרי לא מכירה אותך, ולכן בהגדרה זה לא אישי). וכנ"ל גם לכל הבחורות שלא מחזירות שום תשובה.
אז אם אתה יכול לשחק את משחק המספרים – לשלוח 30 פניות, לקבל 20 תשובות, מהן 15 "לא", ולהיות מבסוט מ ה 5 שענו "כן" – אז האינטרנט הוא מקום טוב עבורך. ואם לא, זה גם בסדר. לצערי בזמנו לגביי והיום לגביך, כנראה אנחנו לא נהייה אלו שיצליחו לחנך את העולם.
תסתכל על זה ככה: אם מישהי כל כך התאכזבה והתבאסה מהשורה האחרונה בכרטיס שלך עד שהיא מצאה לנכון לנזוף בך על זה, כנראה שהיא ממש התלהבה מכל מה שהיא קראה לפני זה, אחרת האכזבה לא היתה כל כך קשה. וזה אומר שאתה עושה בכרטיס הזה משהו נכון. לא ככה? (:
סולד מכוסברה???!!?
אני מבקש שתוסיף את זה בתג ליין, בראש הדיסקליימר (מודגש), ב-TITLE וב-META TAGS כך שלא יהיו אי הבנות להבא, ולא נאלץ לקרוא את זה רק שנגיע לאותיות הקטנות.
ברוך שובך!
אודי
איך סולד מכוסברה? ועוד רצית שאבשל לך תאילנדי!
אני מבין שאין מה לדבר על פלאפל.
אז באמת צדקתי. לא תוכל להתנתק מהטקסט. 🙂 (לפחות כל עוד אתה סינגל).
בנושא לבחורה שהתרעמה: היא ממש לא רלבנטית.
בנוגע להתעלמויות..
באופן כללי, להתעלם מאנשים זה לא יפה. אני מאוד מתעצבן שבנות מתעלמות מהטלפונים שלי אחרי דייט ראשון (או דייט שני, ואז זה הרבה יותר גרוע) – אם כי חשוב לציין שאם מישהי מתעלמת ממני, אני לא אנג'ס לה. אני פשוט אמשיך הלאה.
א-ב-ל, באתרי ההיכרויות, התעלמויות מהודעות של אנשים זאת התנהגות מקובלת, ואני מעדיף שבת תתעלם ממני, במקום לשלוח לי "תודה אבל לא תודה".
רוב האנשים מתייחסים לאתרי ההיכרויות בצורה שהרבה יותר מזכירה שוק בשר. זה אפילו לא מצער אותי לכתוב את זה, כי ככה האתרים פועלים. אנשים לא כותבים כמוך מגילה מותאמת אישית ל-3 בחורות בחודש, אלא כותבים "שלום, אשמח להכיר" (קופי ופייסט) ל15-30 בחורות ביום (תלוי בהגבלות של האתר). במקרה הטוב הם גם יתייחסו לפרט מסויים בכרטיס של הבחורה ("הי, גם אני אוהב ויסקי").
כשאותם אנשים סוף סוף מקבלים תשובה (ואני בינהם), הם יעדיפו לקבל רק תגובה חיובית, ולא להכנס לאתר בהתלהבות רק בשביל לקבל הודעת שגיאה מאכזבת מסוג "תודה, אבל לא תודה. בהצלחה!".
חוץ מזה, תחשוב על זה מהצד של הבת. מה היא כבר תאמר לך? "תודה על ההודעה, אבל אני לא אוהבת איך שאתה נראה?". הרבה יותר פשוט לא לענות בכלל. ובמקרה הזה, זה גם מקובל.
(התייחסתי כבר לנושא בקצרה בפוסט הזה)
מודי, אני לא אוהב כוסברה "חיה" אבל מסתדר איתה, פיתחתי סף יותר גבוה עם השנים. אבל עם כוסברה בבישול אין לי בעיה, במיוחד לא בפלאפל 🙂
Hi Ira.
First – welcome back, I still think that the date for the "I quit" item was too special to ignore :,).
If I had to pick one blog to download to my Google Gears Reader to take to an isolated island it would be yours.
Second – about the "I don't want kids" thing. I don't have an argument that this is your right but I'm beginning to get a feeling that this is some sort of a flag you like to wave too much in people's faces (sort of like how I liked to roll yellow cheese with ham (possibly bought from your grandpa) and pickles in front of people that were bothered by it, though I got to this combination because I REALLY like it, even today).
And thirdly, related to the previous point, I suspect that you are too definite about this issue. I know that as much as I love Australia, back when I met the love of my life I decided between me and myself that I'd quit the dream to go there if this is the price I'll have to pay to stay with her (it didn't work out for other reasons). What I try to say with this example is that you might be pushing away potential candidates not just because you are so definite about something that they can't accept but also maybe because you are so definite.
Maybe it's my age (I'll "celebrate" another prefix change next year) but I catch myself reflecting on what I see from younger people and how my point of view changed in the last few years from one which I regard to coming from lack of enough life experience to a more mature one ("been there, done that, got the T-shirt – and today I know life doesn't work quite that way").
Good luck, whatever you do.
A
עמוס, על הפסקה הראשונה הרשה לי להסמיק, ולהבטיח לך שנית שבאמת התכוונתי להפסיק לכתוב, ורק התגובות שקיבלתי שינו את דעתי.
אבל אז לגבי שאר התגובה, אתה פוגע בי. אתה גם לא הראשון שמנסה לשכנע אותי בשטות הזו. חבר אחר התעקש לי לפני כמה ימים בטלפון ש"אין דבר כזה לא רוצה ילדים, אתה פשוט לא רוצה מערכת יחסים, תעשה ילד ותראה איך יהיה לך טוב". זה בערך כמו להגיד לי "אין דבר כזה אתאיסט, אתה פשוט כועס על אלוהים, בוא תחזור בתשובה לקתוליות ותראה את האור".
קצת פוגע לשמוע שטויות כאלו מאנשים שאכפת להם ממני ובנוסף תגובה מתנשאת ופוסלת כזו היא מסוג התגובות שגורמות לי להצטער כל פעם שאני מעלה פוסטים אישיים.
עמוס, יש אנשים שבאמת לא רוצים ילדים, וזה רצון אמיתי וכן, וממש לא משהו לנופף בו בשביל לעשות דוקא או בשביל להיות מיוחדים. זה פשוט לא מתאים, וזהו. גם אני כזאת, ותאמין לי שאני חוטפת הרבה על זה. גבר שלא רוצה ילדים "מפחד ממחויבות", אשה שלא רוצה ילדים היא "עיוות של הטבע" ו"לא נורמלית". מבחינתי, עדיף להיות לא נורמלית (שאלה מילים נרדפות ל"שונה משאר האנשים, לא כמו כולם, מיוחדת ויחידה) מאשר לסבול או לגרום סבל. למה כולם צריכים להיות אותו דבר? מה שיפה ומיוחד בעולם שלנו זה המגוון, בדיוק העובדה שכולם ל-א אותו דבר, ול-א נהנים מאותם דברים. זה א'.
ב', עירא, תהרוג אותי, אני לא מבינה למה אתה צריך להצטער שמישהו אחר מתנהג בחוסר רגישות. ה-ו-א זה שדביל (נו אופנס עמוס) לא אתה. אז מה אם יש טפשים בעולם (שוב, לא אישית עמוס) למה טפש אחד הורס לך הכל? מה אכפת לך? אז הוא טיפש, אז מה? זה לא אומר כלום עליך!
כי אדם שאומר שהוא חבר שלי קובע עלי דעות שאומרות שהוא לא באמת מכיר אותי.
כי היום זה חבר, מחר זה דעה קדומה של מעסיק או לקוח שמגיע אלי לבלוג.
תאמינו לי אנשים שזה לא היה אישיו כזה מרכזי בחיים שלי עד שהתחלתי לפגוש בחורות שזה מציק להן, ופתאום הנושא עולה. אני מוקף נשים וגבר או שניים שלא רוצים ילדים, כולל זוגות נשואים (שי ורוית) והם לא אנשים רעים או שונאי ילדים או בורחים ממחויבות ואהבה. אז למה אני בכלל צריך לתקן שוב ושוב דעות מוזרות כאלו? למה שלא אפגע כשאני מחפש כבר זוגיות באופן נואש כל כך הרבה זמן ובא חבר שלי, לא סתם זר מהרחוב, וטוען שיותר חשוב לי נפנוף בדעות מאשר אושר ואהבה. איך אני אמור להגיב ליציאה כזו?
אתה לא, אבל אתה חייב גם להישאר נאמן לעצמך. אני כן מאמין בכנות שאתה משדר, ואני חושב שהיא חשובה מאוד. לעשות ילד זו לא "דעה" שאתה יכול לנפנף בה סתם כך. אם אתה לא רוצה ילדים, זה נושא כבד ראש וחשיבות, שיש להתחשב בו ובתוצאות של ההחלטה הזו.
יכול להיות שעבור עמוס, או כל אחד אחר מהחברים שלך, שבאמת רוצים את טובתך, אתה "מקובע" מדי. יכול להיות. אני לא חושב שאתה צריך להפגע מזה. תסלח לי דניאל, אבל אני גם לא חושב שעמוס טיפש או דביל. הוא פשוט רואה דברים היום בצורה אחרת ממה שהוא ראה אותם לפני 10 שנים, וזכותו לומר אותה. זהו הבסיס של כנות, ואני מעריך את הכנות הזו, גם היא לא נעימה לאוזן של חלק מהאנשים.
ושוב – עירא, אני שמח שיש בך את האומץ והכנות לעשות את מה שאתה עושה. עצם העובדה שאתה לא מוכן לחיות בשקר, לבן ככל שיהיה, היא תעודת הצטיינות בספרים שלי.
יש פה עניין עדין, קו דק שמפריד בין אותה "חוסר נורמליות" עפ"י הגדרות החברה, לבין החיים בשקר, וצריך לעשות אבחנה מדויקת ולאורך זמן על מנת להגיע לנחלטות נכונות. אני יודע שעשית את החשיבה הזו. לכן אני בהחלט לא חושב שאתה צריך להפגע מאנשים שמנסים "לשכנע" או "לשנות" את הדרך שבה אתה חי. הם רוצים את טובתך, גם אם לפעמים הם לא מודעים לזה שהם עוברים את גבול הטעם הטוב. במקרה כזה, אתה צריך להבהיר את העניין. חברים טובים יהיו מספיק רגישים כדי לא לדרוך על הפצעים האלה שוב.
בכל מקרה – אתה תקבל את כל הסימפטיה והגב שאתה צריך. אתה לא צריך להשתנות כדי לקבל סימפטיה מחברים. חבריך יקבלו אותך בדיוק כפי שאתה.
לגבי בנות זוג – פה יש כבר השלכות שונות לגמרי, שאי אפשר להתעלם מהן. בחברה הישראלית, זה אכן מוגדר כמעין "עיוות של טבע" אם אישה לא מביאה ילדים. חבל – אבל זה נכון. מכאן נופלת גם סטיגמה על גברים שמחליטים החלטה דומה. קהל היעד שלך, למרות כל האנשים שציינת, הוא די מצומצם, אם להודות על האמת. כתוצאה מזה, כמות הדייטים שלך תמשיך להיות נמוכה, וזו האמת. לפחות עד שתמצא את אותה מישהי שבאמת יהיה לכם בסיס החלטה משותף, שלא להביא ילד לעולם, ושתקבל אותך בדיוק כפי שאתה, ב"שינויים קלים" (כולנו עושים ויתורים בצורה זו או אחרת. זו טיבה של מערכת יחסים). בינתיים – תמשיך להאמין – זה מה שחשוב. אל תוותר ואל תיתן לרוחך ליפול. זה קשה, אבל אני מאמין שזה יקרה. בעיקר בגלל שהלב שלך נמצא במקום הנכון. ואני לא יכול לומר את זה על הרבה אנשים.
אני מכיר כמה נשים שלא רוצות ילדים (לדוגמא שירה…. בעבר גם נעמה לא רצתה), זה מתאים לקלישאת הסיר
רק שבאתרי הכרויות לרוב אני מרגיש כמו אחד מהרבה מכסים שמתחרים על אותו הסיר. אני חושב שאני צריך מדיום אחר לחיפושים, אבל אין לי מושג מהו…
כאחד שיוצא ממערכת יחסים של 9 שנים בדיוק על הרקע הזה (אני childfree, היא לא), אני מוצא את הפוסט הזה מסקרן ומעניין, אבל בהחלט לא מעודד. לא שהיו לי ציפיות שהמצב יהיה שונה. טוב שלא בוער לי (עדיין) להכנס למערכת יחסים חדשה, כי אני אצטרך כנראה הרבה סבלנות.
גיא, אני לחלוטין לא חושבת שעמוס הוא טפש, ממש לא. לכן ביקשתי ממנו סליחה ואמרתי שמה שאני מדברת עליו לא מכוון אליו אישית. אני מסכימה איתך לחלוטין שהוא בעל דעה שונה משלי, בדיוק כמו שאני בעלת דעה שונה משלו. אם זה הובן אחרת, אני מתנצלת, לא זו היתה כוונתי.
ועירא, לגבי שתי השורות הראשונות בתגובתך אלי: נו אז? מה אכפת לך מה חושבים עליך? אם יחשבו עליך משהו אחר זה ישנה משהו בך? נכון שלא? אז למה אתה נותן לזה כל כך הרבה מקום?
התשובה הפשוטה היא "כי אני כזה". התשובה היותר מורכבת היא אינטימית מכדי לפרסם אותה בבלוג ציבורי.
אז אתה מוזמן לשלוח לי אותה במייל אישי או להרים טלפון, כי התשובה "כי אני כזה" פשטנית מדי ולחלוטין לא לענין.
מה בדבר בלוג מוגבל למוזמנים בלבד?
OK, I was waiting for an opportunity to get to my wife's computer because it's the only Hebrew-labeled keyboard I have access to but this is getting too late so I'll try to clarify myself in English after all:
I wasn't referring to your opinion about kids, I don't have any issues with what you think or do, I was referring to the way you present it to the potential candidates – all I (tried to) suggest is that you might want to consider a gentler way to raise this subject because from the way you describe it, it sounds like you present it in a too confrontational and dogmatic way, and just because of the WAY to talk about it, maybe the other side gets the wrong impression about you – and that's something most decent people don't want to happen to them, isn't it?
I brought my Australia-fever as an example from which I learned a lesson over the years just to give some weight to my suggestion – among other things, I lost a more interesting position at work (the Shin Bet stopped my security clearance when I mentioned it because the company which financed the security clearance decided that even if it'll happen in a few years (it happened about 13 years later, and I told them it'll take over 6 years anyway) they don't want to pay for it) and at least one blind date was concluded specifically because of this (and her specific experience). So over the years I learned to find the right time and manner to present the issue instead of making it the first subject I talk about.
Just to make sure I'm clear about this: I'm NOT suggesting that you'll lay about it out right – I'm very glad to be able to look back on my dating experience and know that I didn't hide such an intention from anyone I cared about – but maybe find a better time and way to talk about this.
Good luck.
And about being offended from my previous reply – there was no intention to offend anyone. I respect your opinions and your being and don't see any point in offending you. It's most probably my clumsy way of putting things to writing, especially personal ones. That's why I don't have a personal blog…
Aמוס Hיקר. אתה לא באמת משווה מעבר דירה או מדינה (במחיר כסף וזמן וקריירה ואולי אהבה, אבל ההחלטה באופן כללי הפיכה) להחלטה הבלתי הפיכה של הבאת ילד לעולם, נכון?
אני לא יכול לדמיין את עצמי מקבל עלי אבהות בשמחה ואהבה, ואני לא יכול לדמיין בחורות שרוצות ילדים שיהיו מוכנות לוותר על הורות בשבילי. אפילו אם עברו חודש או חודשיים של היכרות והן מאוהבות בי מעל הראש (בחלומותי הרטובים), מרגע שיתברר שאני לא רוצה ילדים, הכל יתפוצץ תוך דקות או שעות. לכן אני כותב את זה בכרטיס ההיכרות או מעלה את זה איפהשהוא לקראת אמצע הדייט הראשון, כי בתוך עמי אני חי. אני לא מציג את זה בצורה מוחצנת ומוקצנת כי זה לא אני ואני לא רוצה גם שזו תהיה התדמית שתדבק אלי. אבל אני כן טורח לציין את זה מוקדם כי אני יודע איזה דיל ברייקר זה לרוב הנשים. כתבתי על זה בהרחבה בפוסט לפני חודשיים, אתה מוזמן לחזור ולקרוא.
As long as you understand that I didn't say that you are stupid for not wanting kids and that my comment was a suggestion to raise the issue in a different way then I'm satisfied to stop here.
ידידי – ואתה באמת כזה,
ת'אמת – התלבטתי אם ואיך ובכלל מה לכתוב לך…
לא בגלל שאין לי מה לומר אלא משום שמה שיש לי לומר קצת קשה לכתוב (לחסר כישרון כתיבה כמוני) בצורה ברורה ונהירה.
ראשית – כל הנושא הזה של הכרויות באינטרנט הוא די פיכס…ולא משנה איך תקרא לאתר או למנוע שאמור למצוא התאמות כאלו ואחרות. הנסיון ל"הרטיב" metadata של אישיות נראה לי קצת בדיוני. חוצמזה שכן המדיה הזו מצירכה להיות איש marketing טוב מאד, בעיקר אם היחס בין ז' לנ' שם הוא בצורה קיצונית לרעת הז'.
שנית – כמו רבים מכיר אני את מעלותיך…כן כן וגם את המגרעות – נו מה לעשות לכולנו יש כאלו. אחת מהן שאני מאד מעריך היא הפתיחות והכנות…אבל זה אל אומר שאת הכל צריך לשפוך בבת אחת, רוצה לומר אולי עודף אינפורמציה,בין אם בדייט ראשון או בכרטיס, יוצר עומס שהצד השני לא יכול להתמודד איתו, או לא משאיר מקום לרצות ולגלות מי אתה באמת…וזה כמו שיודעים לוקח קצת זמן. אני לא אומר אל שלא תאמר בצורה ברורה שאתה ציילדפרי אם זה showstopper אבל אולי דברים אחרים כן תחשוף על ציר הזמן. כן עירא ידידי – אתה opinionated וזה בסדר גמור, אבל תזכור שלפעמים זה מפחיד מי שלא כזה או מי שלא מכיר אותך כי זה נתפס כמקובעות ובכלל לא כפתיחות….(פפפפ….אמרתי את זה).
עכשיו אתה צודק – מי שלא עונה אפילו בלא תודה – היא מלעונה!
זאת שמתקרצצת על למה לא בראש הכרטיס – שתקבע דייט עם נאסרללה.
ומה פתאום אתה לא אוהב כוסברה חיה – מי הרשה לך.
מדיות אחרות לדייטים יש לא חסר צריך רק לרצות ולבחור…ואל תהיה נואש…זה מקרין…והסנסורים של הבנות ישר קולטות את זה.
פיצה ברזילאית כבר הזכרתי?
נכון, פיצה. מה עושה הערב? אני מגיע אליכם אחרי העבודה 🙂
לגבי תזמון – שתי אפשרויות:
1. אם היא רוצה ילדים, מתי שלא אגיד את זה זה יהיה מאוחר מדי (מנסיוני!). כשאמרתי את זה בדייט שלישי נשאלתי למה לא אמרתי את זה בראשון. כשאמרתי את זה בראשון, נשאלתי למה לא אמרתי את זה כבר בטלפון וגרמתי לה לבזבז זמן בפגישה. כשאמרתי את זה בטלפון נשאלתי למה זה לא מצוין בכרטיס, ועכשיו כשזה בכרטיס אני נשאל למה זה לא בראשו. בשלב הבא ישאלו אותי למה זה לא בכינוי שלי כדי שלא יכנסו בכלל לכרטיס.
2. אם היא לא רוצה ילדים, לא יפריע לה מתי אגיד את זה, כי היא תסכים עם זה ונעבור הלאה לערב פחות מתוח ויותר אופטימי בנושאים אחרים, מרגע שהפיל עזב את החדר (ובאמצע השלושים, זה פיל גדול למדי לצערי, ולכן אני נאלץ לאחרונה להכנס לדפנסיבה בנושא ולכתוב על זה בבלוג), ולכן גם במקרה הזה אני מעדיף להגיד את זה מה שיותר מהר ולגרש את הפיל.
קישטה פיל. קישטה.
🙂 יודע מה – קבענו להערב, נסגור פרטים בטלפון.
וזה שהתייחסת בתגובה שלך לדברי רק לגבי הציילדפרי קצת בעייתי אני התיחסתי לכל שאר הירקות, ורק משום שאני מסכים איתך שזה שווה לציין כבר בהתחלה.
למה נשאר להתייחס:
כשרון כתיבה? לא צריך להיות עילוי, אתה מסביר את עצמך מצוין!
הכירויות אינטרנט זה יופי של מדיום בתאוריה, כי מעבר לעבודה (ששם זה לא אתי) וחברים (שזה מבחר מצומצם ועלול להרוס חברויות), אני לא מתחכך בהרבה קהל. בנוסף אני לא בקטע של לצאת למועדוני פיק-אפ, גם בגלל האווירה הסליזית וגם כי זה לא סוג הבנות ומערכות היחסים שאני מחפש. נשאר שידוכים של הורים וחברים… (פיספסתי משהו? ספר לי…)
כנות ויאוש: אין מה לעשות. זה מגיע עם הזמן. ארבע שנים אני לבד. לא אהבה ולא אהבהבים (סילחו לי על ההתערטלות הציבורית) ולא בגלל שלא חיפשתי. אני פשוט כבר עייף ומיואש, ואני לא יודע להסתיר את זה או להעמיד פנים. אין לי מנוס או מרפא להרגשת חוסר הערך שמתלווה לכמות הסירובים והכשלונות בתחום.
תזמון: כבר כתבתי.
כוסברה – זה מה יש, תלמד לחיות עם זה. לי הרבה יותר מוזר שאתה לא אוהב ויסקי ומחזיק דעות מוזרות על אבולוציה, מה לעשות? 🙂
הממ.. עירא, העלית נקודה מעניינת. מעתה הכינוי שלך ישונה ל-ChildFree Ira. נראה אותן אומרות משהו על זה..
צ'יילדפרירא. המממ…
אהה….
המממ…
לא.
אם רק היית רואה את החיוך שלי ולו לגבי המשפט האחרון שלך.
שמע להעמיד פנים זה לא זה, וטוב שאתה לא. כעך אינו נקבע רק לפי פרמטר אחד ואת זה אתה יודע.
אבל משהו אחד קצת "צורם" לי (לא יודע אם אני משתמש במילה הנכונה) – עשית בחירה בחיים, שלמרות שאני לא מצליח להבין אותה, אני מאד מאד מכבד אותה- ואתה יודע את זה, וכמו שכבר אמרו פה לפני החיים מורכבים מהמון בחירות שפשרות בצידן; ולדעתי חתך הגיל שבו אתה נמצא כרגע מאד מקשה מאד למצוא מישהי לזוגיות ואיפשהו (ואני ממש לא בטוח בעצמי כרגע) לא נראה לי שאתה מוכן להודות בכך ולקבל את זה.
"לא מוכן לקבל את זה" משמעו אופטימי, לא? 🙂
אני מקבל שזה קשה למצוא מישהיא, אני לא מקבל את הבקורות המוזרות שאני חוטף. זה הכל.
אז מה? ככה לוותר על כינוי?? מיטב המוחות ישבו על זה. כמעט אותם מוחות שישבו על "פרס יחלק את ירושלים".
אולי תשנה את שם הבלוג שלך ולפחות תפנה לשם בחורות מהאתר. אם הן לא יבינו את הרמז, אולי גיא צודק, ושתלכנה לנאסראללה. 🙂
כשאתה כותב את הכרטיס – אתה לא כותב אותו בשביל עצמך. אתה כותב אותו בשביל מי שהולכות לצפות בו.
ואותן זה דווקא כן מעניין אם אתה רוצה ילדים או לא. עורך דין או כוסברה זה פחות.
מה, באמת?