אני אוכל דברים טובים ולא כותב על זה. אני מצלם דברים מעניינים ולא תמיד מפרסם אותם. אני רואה סרטים טובים ולרוב לא בולג עליהם. אני כנראה בלוגר מאוד גרוע. הכי גרוע זה שיש לי על מה לכתוב אבל אין לי זמן ואני רק מדביק פה סרטונים שגרמו לי לדמוע מצחוק…
[דרך הקולקטיב]
אני מקווה שבקרוב אסיים לכתוב כמה פוסטים יותר מוצלחים שנסחבים הרבה זמן. מוזר שעכשיו כשאני עובד פחות אני מתחיל יותר פרויקטים שדחיתי ונשאר לי פחות זמן פנוי (וזה בלי שנספור את השעות הארוכות מדי של ניסיון להשתלט על גוגל "המעיין המתגבר" רידר, והשלמת צפיה בסדרות (חסכו לכם את weeds עונה שלוש. זה לא מוצלח כמו הראשונות). בינתיים TED פותחים את הארכיונים אחורה לראשית הכנסים של שנות השמונים, הרצאות מעניינות שונות על פוליטיקה משודרות במקביל למירוץ האמריקני, ועוד המון דברים שרציתי לספר, על הרפתקאותי בחיפוש אחרי הCPAP המושלם, סוף סיפור המסע בסקוטלנד ועוד. אני צריך שנה לcatch up! איפה כפתור הפאוז?
גם אני דמעתי מצחוק, ואתמול כאבה לי הבטן מ "היגור רעב" http://www.youtube.com/watch?v=Xg89GFw2gas
יש שם לסגנון הזה של תרגום פונטי? אני רוצה עוד.