סאן בסיבוב נסיונות התאבדות חדש?

סאן וIBM לוחצים ידיים – סאן כבר הפכה את מערכת ההפעלה שלה לקוד כמעט לגמרי פתוח, עכשיו הם מדברים על פורטים נוספים שלה לכיוון המיינפריימים של אחת המתחרות הגדולות שלה. זאת בערך 10 חודשים אחרי שג'אווה שוחררה תחת ×”GPL והופכת אף היא לקומודיטי. האם סאן ×›"×› בטוחה במוצרי החומרה שלה שהיא מרשה לעצמה להתפזר? אם כך אז למה היא עדיין מוכרת שרתים מבוססי אינטל וחלקם מריצים גנו/לינוקס? ולמה היא משחררת את הדיזיין של המעבד שלה תחת ×”GPL?! ((אני האחרון שיתנגד כמובן, אבל אני לא מצליח לעקוב אחרי התכנית העסקית שלהם))

הדבר הזה הדהים אותי מאז שקראתי ((ואז גם תרגמתי)) את המאמר הזה של יואל. לסאן יש מערכת הפעלה חזקה ויציבה למדי (שהולכת ומשתפרת בהסברת פניה למשתמש עם השנים), חומרה מדהימה ((שבדיוק קיבלה שדרוג רציני בצורת מעבד RISC עם 64 צינורות עיבוד מקבילים(!) שגם קוד המקור שלו ישוחרר בקרוב)), וסט כלים חינמיים רבי פלטפורמות (בראשם סביבת ג'אווה) שמבטלים את הצורך במערכת הפעלה או חומרה ספיציפיות ויורה לעצמה ברגל.

למישהו יש הסבר?

בחדשות טכנולוגיה מצחיקות אחרות, הדרישה לXP עדיין ×›"×› גבוהה, שלמיקרוסופט נגמרו המספרים הסידוריים 🙂

3 תגובות בנושא “סאן בסיבוב נסיונות התאבדות חדש?”

  1. לא קראתי עדיין את המאמר הארוך של יואל, אבל כמה נקודות בהן אני חולק על טענותייך:

    א. אפשר להתווכח אם החומרה של סאן טובה או לא (עד הניאגרה אפשר היה בהחלט להגיד שהביצועים שלהם נמוכים יותר בהשוואה למתחרות), אבל מה שבטוח הוא ש- x86 ניצח את השוק, לא חשוב אם בגלל שהוא זול או מסיבות שיווקיות. ספארק בנחיתות, והוא יקר. לדעתי מכירת שרתים מבוססי AMD הייתה תוכנית אמיצה וחכמה שסאן עשו.

    ב. לסולאריס היה את אחד הקרנלים המובילים ביוניקס, אבל היום רוב הפיצ'רים כבר נכתבו ללינוקס (וזה היה קורה גם אם סאן לא היו פותחים את הקוד). אפילו ל- dtrace המהולל יש כבר אלטרנטיבה בלינוקס (באיחור מה) שנקרא systemtap.
    כל המסביב של הקרנל הוא פרוייקטי אופן-סורס שעברו פורטינג לסולאריס, ולדעתי אפשר להגדיר כחוק – שבלינוקס תמיד יהיה יותר מגוון תוכנות. המצב עד כדי כך חד, שלא נראה לי שתצא אפליקציית בשנים הקרובות אפליקציית highlevel לסולאריס ורק אחר כך תעבור פורטינג ללינוקס. לכן זה שסאן מתקדמת לכיוון המשתמש משנה לשנה, זה רק הזדחלות מאחורי לינוקס וווינדוס.

    לגבי מוצרי התוכנה – יצא לי להכיר תוכנות בכלל לא רציניות כמו סאן קלאסטר.

    לפתוח את הקוד של מוצרים ולהתקרב ל- x86+לינוקס זו לא תופעה ספציפית של סאן, זו תופעה כללית שמתרחשת גם ב- HP, IBM, SGI, ואני לא בטוח שזו טעות אסטרטגית. מה שהחברות הללו אומרות הוא שהעולם השתנה, והנכס הגדול של החברה הוא לאו דווקא הקוד הפרטי שלהן, אלא מכלול השירותים האיכותיים שהיא מספקת (מגוון חומרות ותוכנות לכל מטרה + אנשי מקצוע רציניים).

    מה שאין ויכוח – הוא שבעשר השנים האחרונות לחברה הזו יש אסטרטגיה לא ברורה בכלל, או לחלופין – אין לה.

    ובכל זאת יש דבר מגניב בהחלט שהם עשו לאחרונה:
    blackbox

  2. לא מתווכח עם אף מילה, אני גם לא חושב שסתרתי משהו מזה אצלי בפוסט. החומרה שממנה אני מתפעל בסאן היא יותר הבאסים החיצוניים, או במילים אחרות הצ'יפים שמקיפים את המעבד. לשרתי סאן יש עדיין ביצועי I/O שאפילו דור הPCI-X יכול לחלום עליו, ומעבד עם 8 ליבות יש לו את היתרונות שלו (ואומרים לי שעדיין קרנל סולאריס משתמש בעדר ליבות של 8-16-32-64 ומעלה במכונה בצורה יותר לינארית וטובה מלינוקס, אבל לא ראיתי מבדקים חדשים בשנה האחרונה (בעיקר כי לא חיפשתי).

    מה שבטוח, פלאטפורמות אינטל אוכלות אותם בביצועים לדולאר אפילו אם הם עדיין חזקים יותר בביצועים לסמ"ק. (ונדמה שגם זה נשבר לפני כמה שנים, כי פיקסר קונה כך חוות רינדור, לפי FLOP/CC ולא FLOP/PRICE)

    לא, ממני לא תשמע הילולי סאן, אל תדאג 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *