תגידו, אין לכם בעיות עם השם?

יקב וילה וילהלמה. שמעתי עליו רק השבוע לראשונה. מושב בני עטרות הוא שמו החדש של יישוב טמפלרים גרמניים בן מאה שנה שנקרא וילהלמה בזמנו, ע"ש הקייזר וילהלם שבא לביקור בארץ ובין השאר התפעל מפועלם של החברים ליישוב והכנת תשתיות בארץ. לטמפלרים יש המון הסטוריה חיובית בארץ – קווי "דיליז'אנס" מוסדרים בין הערים, הרבה מאוד מתשתית שיטות הבניה המודרנית באבן, שיטות חקלאיות שפותחו במיוחד להתמודדות עם האקלים המקומי, מגדירי צמחים וחיות מקומיים… למעשה עליה שניה ושלישי הסתמכו לא מעט על עזרה מהטמפלרים בעצות ותוצאות מחקר. מצד שני הסיפור המוזר של הטמפלרים השאיר לרבים טעםם רע בסופו – הם נשארו נאמנים לאמא גרמניה, המשיכו לשלוח את בניהם להתגייס במלחמת העולם הראשונה על סף הכיבוש הבריטי, אח"כ הקימו קינים של ההיטלר-יוגנד בשנות השלושים והתגייסו לצבא שוב לכבוד מלחמת העולם השניה, מה שגרם כמעט אוטומטית לסגר והגליה של רוב הקהילה ע"י הבריטים לאוסטרליה, ושל עוד קומץ אחרון ע"י ההגנה, עם הקמת המדינה.

המעניין כאן שיש מי שיעריכו את פועלם היום בראיה היסטורית ויש מי שעוד זוכר להם את הפרק ה"נאצי". לכן לדעתי ליקב "וילהלמה" יש הרבה אומץ להשתמש בשם הזה…

22 תגובות בנושא “תגידו, אין לכם בעיות עם השם?”

  1. מעניין.
    מאיר שלו הזכיר תמיד את הטמפלרים בסיפורים שלו, וב"פונטנלה" הם תפסו מקום מרכזי (אם כי לא חיובי. ובכל מקרה לא אהבתי את הסיפור). אבל באף מקום לא שמעתי שהיתה תקופה בה הם עזרו לישוב העברי, או ששמעתי בכלל משהו חיובי עליהם.

  2. אהלן,

    רק נקודה למחשבה (עדיין לא גיבשתי דעה בנושא), גם למדינת גרמניה היה פרק נאצי, והצלחנו לסלוח. האם יש הבדל בין גרמניה המדינה לבין קהילה שלה?

  3. אז זהו, שאם לא היה ברור מהפוסט המקורי שלי, אני מאוד מעריך את פועלם בארץ. היקים האלו התחילו תשתיות מאוד חשובות, ואני אישית לא סופר להם את התקופות הפחות זוהרות בסוף שהותם כאן, אבל אני לא חי בוואקום. גם אם מדינת ישראל סלחה לגרמניה, יש עוד הרבה אנשים שלא יקנו מוצרים גרמניים לדוגמה. אין לי בעיה עם השם של היקב, אני רק תוהה שמא זה עלול להשפיע להם על המכירות אם יום אחד לא יהיו יותר יקב בוטיק…

  4. לא נראה לי שיש להם כוונה להתחרות מתישהו בכרמל או ברמת הגולן ;) (נדמה לי שגם באחת הכתבות שקראתי עליהם הוא אמר שהוא רוצה להתייצב על איזו כמות בקבוקים שנתית, לא זוכר את המספר אבל לא משהו גדול).

    בכל מקרה, הקישור לא נראה לי כמו משהו חמור, ומבחינה… מוסרית לדעתי היה לי הרבה יותר קל לקנות יין מהיקב מאשר מגרמניה – ומשניהם אין לי ממש בעיה.

  5. כבר כמה ימים אני חושב על השם של היקב הזה, בעקבות מה שכתבת. עוד לא הגעתי למסקנה ברורה, אך אני חושב שצריך להפריד בין השם של הקייזר הפרוסי חובב המלחמות לשם של היקב בעקבות פועלם של הטמפלרים. אגב, זה לא משהו יוצא דופן שליחת הבנים הגרמנים למלחמה אחרי הכל הם גרמנים, כמו שהצלבנים ראו את עצמם אירופאים. בסדרה המופתית לדעתי, אחים לנשק, רואים את פלוגת איזי כמה ימים לאחר הדי דיי נלחמת מול פלוגות גרמניות ויש בידם שבויים גרמניים וזה לפני שהם חברו לקוחות הקרקע שהגיעו מהים. הסיפור המעניין שיש שם חייל גרמני, שהוא למעשה אמריקאי והתגייס לוורכמט ולמכונת המלחמה הגרמנית. אומנם בסופו של דבר יורים בשבויים, לא היה ניתן לקחת אותם והיו צריכים להשלים את המשימה, אך הקטע המדהים שהוא משוחח כמה דקות עם אחד מפלוגת איזי שגר כמה בלוקים ממנו בפיטסברג אם אינני טועה.
    לא רק הטמפלרים הרגישו גרמים לכל דבר, וזה לא ממש משנה איפה אתה גר. עכשיו בחזרה לקייזר המתהולל, במלחמת העולם הראשונה היו כמה גנרלים יהודים בצבא הגרמני או לפחות מתגיירים והקייזר לא ידוע על כך שהיה אנטישמי. אם כבר הוא היה מעריץ נלהב של פון ביסמרק. עכשיו השאלה במה רוצים להתמקד יותר, בקייזר שלא סייע בידיו של הרצל מספיק להשפיע על הטורקים להקמת מדינה יהודית או על האנשים שחיו פה.
    לי עוד אין תשובה.

  6. שוב – אני לא מחפש פה הגיון, שיקראו שיקב איך שבא להם, אני לא דופק חשבון אישי. אני שומע וואגנר ולא הייתי מסרב לBMW מתנה, אבל אני לא כל הקהל הישראלי. מבחינה שיווקית לבחור שם שיש יותר מסבירות נמוכה שיעורר אצל חלק מקהל היעד אסוציאציות שליליות זה סיכון עסקי. רציתי לציין שזה הפליא אותי, זה הכל.

    תחשוב שבתל אביב היו פותחים בין מסעדה צרפתית לאיטלקית לפאב אירי, איזה מסעדה בווארית – נראה לך שלא היו קמים אנשים וצועקים? כן, זה רק מסעדה לצאת ולאכול בה, ובוודאי שיגישו בירה גרמנית ובשר ישראלי לפי מתכונים גרמניים, אבל נראה לך שאף עיתון לא ימצא את הסיבה להפוך את זה לסנסאציה? אני יכול לדמיין הפגנות מול המקום ומכתבים כועסים במדורים בעיתונים. יש לקהל בארץ עדיין פה ושם עצבים גלויים בנושא, זה הכל.

    כך או אחרת, אני אנסה להגיע לבני עטרות פעם לטעום.

  7. אני חושב שלפעמים יש פה הגזמה שלא לצורך. לא חושב שאיזה אמריקאי שנלחם באוקינוס הפסיפי או באיווג'ימה רחמנא ליצלן יזעק אם יפתחו סושיה מתחת לבית שלו שתקרא הירוהיטו, אך אם יקראו לסושיה יאממוטו זה כבר סיפור אחר לגמרי …

  8. ברור שיש הגזמה שלא לצורך, השאלה היא למה לבעל עסק לבחור בשם הזה ביודעו שיש סיכוי מסוים לעצבן במדינה הזו לא מעט אנשים

  9. אמנם לא טעמתי שום דבר של היקב הזה, ובהחלט שאין לי שום דבר נגד מוצרים גרמניים (בעיקר אם מדובר באלכוהול), אבל כשנכנסתי ללינק שעירא הצביע אליו, אני חייב לומר שלא נפלתי מהכסא.
    שוב – אותו הקברנה, אותו המרלו, אותו השרדונה. אה, כן – ועוד איזה בלנד של (נחשו מה??) קברנה ומרלו. אין חדש בסדום. די! חלאס! לא סובל מרלו, בסדר? יש אולי מרלו אחד נורמלי במדינה הזאת (של יתיר, אם אתם מוכרחים לדעת) וזהו. אני מחפש גוף ביין שלי. אני מחפש מורכבות. כמו שאומרים אצלינו: "אמרו לא למרלו".
    עכשיו שהעניין הזה סגור, אני מציע ללכת לבדוק את היקב הזה. נשמע חביב, גם אם מקוריות זה לא הצד החזק שלו…

  10. אפשר לעשות מזן פופולרי כמו מרלו משהו מעניין (למשל ברבדו 04), ואפשר לעשות מזן בומבסטי ומקורי דברים רעים (אחסוך בדוגמאות).

    דווקא מצאתי את היינות של היקב די מעניינים (ראה רשמים בעמוד אצלי). יין זה הרבה יותר מזן הענבים ממנו הוא עשוי, זה רק הקנבס.

  11. בזה אתה צודק, אחי לכוסית. אין הרבה כאלה.
    אני לא אומר שמה שהיקב עושה לא מסקרן אותי, אבל באמת מעטים הם היינות שמקוריים בארץ. לגבי המרלו של ברבדו 2004 – הוא בהחלט היה נחמד. הוא לא היה גדול. קשה לשכנע אותי עם מרלו. יתיר 2003 הצליחו איכשהו, אבל זה באמת נדיר. אצל ברבדו, מה שכן אהבתי מאוד היה השרדונה שלהם שבהחלט היה דומה בטעמו לשרדונה הנהדר של שבלי. בלי הרבה עץ, אבל עם גוף נהדר ליין לבן. גם אהבתי מאוד את הק"ס 2004 שלהם, שהיה אמור להיות מבוקבק החודש ויצא לי לטעום אותו בהפנינג שהיה ב"דרך היין" בקניון רננים לפני כ-3 חודשים. אין ספק שזה היה היין הכי טוב באותו ערב.
    ברבדו עוד חשבו לעשות ממנו בלנד של ק"ס-מרלו, אבל אחרי אותו ערב, בגלל תגובות הקהל, החליטו שלא לעשות את זה, ועל כך אני מברך. אין שום סיבה "לרכך" את היין הזה.

  12. עוד המלצות למרלו שלדעתי טוב: מרלו רזרב של רקנאטי, מבציר 2004 – עדיין לא יצא לשוק, אבל לדעתי מתעלה בכמה רמות על הבציר הקודם. עשיר ומפנק אבל שומר על אלגנטיות ואיזון – יופי של מרלו. עוד מרלו לא רע בכלל הוא אמפורה 2002, יותר מוחצן ועולם חדש מזה של רקנאטי – אבל מצויין גם הוא, פשוט בסגנון אחר (אגב, נטעם גם הוא באירוע ברעננה)

    בכל מקרה, אני חושב שלא נכון בהכרח לשפוט מקוריות לפי זני הענבים בלבד, אלא לפי התוצר הסופי המעיד על המון שיקולי יינות החל מהכרמים, הענבים, ודרך כל שלבי ייצור היין.

  13. בעניין הזנה אתה בהחלט צודק, ולכן, כאמור אני משתדל לשמור על ראש פתוח.
    את השניים שהזכרת (רקנאטי ואמפורה) לא אהבתי יותר מדי, ובכלל רקנאטי לא ממש הצליחו להרשים אותי עד היום. לגבי אמפורה, אני בהחלט אוהב את הרייטון רד 2002, שלדעתי מתפתח בצורה נפלאה. רק היום פתחנו עוד בקבוק, ואין ספק – היין הזה פשוט משתבח.
    דרל אגב – אנשי היקב עצמו טוענים שהוא עבר את השיא שלו, ומוכרים את הבקבוקים הקטנים (375 מ"ל) במחיר נהדר של כ-27 ש"ח לבקבוק.
    אנחנו כבר הערמנו לא מעט ארגזים שלהם בתקופה האחרונה.

  14. אני דווקא מוצא את סדרת הרזרב של רקנאטי בתור תמורה לא רעה למחיר שלה, ולדעתי הבציר שצפוי לצאת לשוק בקרוב (2004 עבור הק"ס והמרלו) הוא קפיצת מדרגה לעומת קודמו. במידה ולא טעמת את המרלו רזרב 2004 – ממליץ לך לבדוק אותו כשיושק (וגם את הק"ס).

    איזה מרלו אתה כן אוהב, אגב?

  15. כאמור, לא קל לי עם הענב הזה. אני אוהב יין מלא הרבה יותר. אני אוהב יינות מורכבים יותר, עם גוף חזק יותר, ומרלו בדרך כלל (שלא באשמתו, זה פשוט אופיו של הזן) לא נותן לי את מה שאני מחפש.
    תן לי טמפרניו, ק"ס או סירה כל יום, ואני מאושר. אבל כמו שכבר ציינתי, אני משתדל להישאר עם ראש פתוח. גם עם קריניאן לא חשבתי שמישהו יצליח לעשות משהו איכותי, והנה מתקלתי לאחרונה במשהו שונה לגמרי.
    לשאלתך, בארץ נתקלתי רק במרלו אחד שבאמת אהבתי, כי הוא היה מאתגר למדי, והוא יתיר 2003. זה יין שבהחלט נותן תמורה בצורה של שכבות רבות, מורכבות נהדרת, ופתיחה איטית מאוד בכוס, שפשוט מתאימה לאורך ארוחה (את סדר הפסח האחרון העברנו במשפחה עם אחד כזה). מבחינת מיובאים, יש גם מרלו מאוד חביב של יקב וונטה האמריקאי, אבל אלה באמת יחידי סגולה.

  16. מרלו אחד שמאוד הפתיע אותי לטובה – המרלו רזרב 99 של WENTE מקליפורניה. ישב בכוס ונוספו לו כל הזמן עוד ועוד טעמים, משהו בלתי נתפס. שתיתי אותו לאט לאורך שעה שלמה וכל עשר דקות היה משהו חדש בכוס. משוגע לגמרי.

  17. drinking, אם יש לך המלצות למרלו שיש בו תכונות כמו שציינתי למעלה, אני בהחלט אשמח לשמוע. נשמע שיש לך כמה בקנה.
    בכלל, המלצות על יין זה דבר שאני אוהב לשמוע ולבדוק.
    יצא לי קצת לקרוא את הבלוג שלך בענייני יין, ואין ספק שהוא מרשים ביותר.
    הבלוג של עירא הוא הבלוג הראשון והיחיד פחות או יותר שאני עוקב אחריו, וגם זה רק לאחרונה. כך שאם יש לך כמה רעיונות, אני חושב שבהחלט מצאת לך אוזן כרויה כאן…

  18. תודה על המחמאות. פחות או יותר סקרתי את המרלו המעניינים שיצא לי להתקל בהם. כאן אפשר לקרוא את הרשמים שלי על המרלו (והק"ס) 04 של כרמי יוסף, כנראה המרלו בעל הגוף והטאנין החזקים יותר שיצא לי להתקל בהם. ב-וונטי נתקלתי במרלו בסדרה הנמוכה וממש לא התרשמתי, הזכיר לי יותר מיץ פירות מתקתק מאשר יין, אבל כנראה שסדרת הרזרב יותר טובה.
    המרלו רזרב 04 של רקנאטי הוא לא בעל גוף ממש מלא, אבל הוא משלב יפה פרי נדיב בסגנון עולם חדש עם אלגנטיות ועידון.

להגיב על גיא לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

:wink: :wai: :twisted: :roll: :oops: :mrgreen: :lol: :idea: :evil: :cry: :arrow: :?: :-| :-x :-o :-P :-D :-? :) :( :!: 8-O 8)