הטור של הפוסטים היה צר מדי כבר יותר מדי זמן, אז הרחבתי אותו היום. מספיק רחב או שאוסיף עוד? כי אני יכול, אתם יודעים, זה כולה 10 דקות עבודה בפוטושופ מסתבר, וקצת CSS שערכתי בלי לדעת מה אני עושה אפילו…
עדכון – הצצתי כרגע דרך MSIE וזה נראה נורא מתמיד. אבל אני מי שאני ואין לי בעיה עם זה…
מה שכיף, זה שאימבדים הם בגודל נורמלי לגודל המסך שלי. הנה משהו קטן לזכר ג'יימס בראון.
ועוד כמה מוצלחים לזכרו
דווקא לא נראה כ-ז-ה בלתי נסבל ב-IE7 (אני מקווה שאתה מעריך את העובדה שפתחתי את הדפדפן הארור הזה למענך). הבעיה היחידה היא שהחלונית של התגובות נראית זוועת אלוהים (אבל אין לי מושג איך זה נראה קודם ב-IE אז אין לי ממש בסיס להשוואה ממשית).
יותר מוזר זה שהרקע של הבלוג לא מופיע כברירת מחדל ב-IE, והייתי צריכה ללחוץ על האייקון למעלה כדי שיופיע…
נו, בקטנות. סי יו טומורואו
אין רקע ברירת מחדל. אחרי שלוחצים על אחד נוצר קוקי…
תודה שפתחת IE7 למעני, לא הייתי מבקש את זה מאף חבר, במיוחד אם אני מעונין להמשיך לשמור איתו על קשר. טוב לדעת אבל כמו שציינתי, במילים עדינות, סבתי ז"ל היא היחידה משארי שעלולה הייתה להתעניין, בהנחה שהייתה חיה חיים ארוכים מספיק ולא הייתה נפטרת לפני יציאת IE1 לשוק.
נדמה לי שאו שזה אפילו יוצר _צר_ ממה שהיה קודם?!
עמרי יקירי, זה מבוסס על הויסטרד שקיבלתי ממך, על מה אתה מדבר? הסתכל על רוחב עמודת הפוסטים אצלך ואצלי והשווה.