רפואת תאי גזע בסין לא חיכתה לFDA, וגם לא חיכתה שאובמה יחליף את בוש ויעיף את כל הביואתיקנים השמרנים. כבר היום מרפאים שם עצבי ראיה פגועים באנשים בשיטות שבמערב עדיין מתווכחים אם אתי לנסות על עכברושים.
הסינים גם קונים פסי ייצור של רכבים ותעשיות אחרות מחברות שפשטו רגל באירופה ומחזיקים היום בידע משופר על ייצור והנדסת חומרים.
[דלגו עוד כמה עשרות דוגמאות]
בשקט, מהצד, סין גם מקבלת בשמחה תשלומים מארה"ב בצורת אגרות חוב אדירות, הם כבר בעלים של מחצית (או יותר) מהחוב הלאומי שלה, ויום אחד ארה"ב תהיה בבעלותה. העובדה שארה"ב תלויה כיום בעולם לאספקת דלקים לאנרגיה (ואולי תמיר עוד מעט את התלות בנפט בתלות לא פחות גרועה בליתיום), חומרי גלם ומוצרים, שלא לדבר על הון אינטלקטואלי ובעלי מקצוע, והוצאות המלחמה מחמירות את המצב, עד כמה זמן תוכל המדינה הזו להתנהל באותה הצורה? אחת המכות המעניינות שיצטרך להתמודד איתן אובאמה, היא הגעת ה"בייבי בומרז" לגיל הפרישה, ובהם מליוני "ילדי פרחים" שלא דאגו לדברים חומריים כמו פנסיה. מליוני אנשים יעמיסו בבת אחת על מנגנוני הרווחה והסעד בלי שהתכוננו לבעיה הידועה-מראש הזו בצורה טובה, שלא לדבר על קפיצות משמעותיות באחוזי האוכלוסיה הלוקים במיני מחלות זקנה כמו שהזכרתי פה בפוסט לפני מספר שבועות.
הנושא הזה מעסיק לא מעט אנשים כבר לא מעט זמן, ולכן נפתחות פקולטות ללימודי סין ומסלולי היכרות עם תרבות ושפה סינית לאנשי עסקים. האפשרות הזו עלתה כמעט כמובנת מאליה בהרבה ספרות וקולנוע מד"ב, דוגמא מוכרת מאוד היא בלייד ראנר, ובצורה נהדרת ומאוד עדכנית אני אוהב את הטיפול של קורי דוקטורוב בנושא בסיפור הקצר "I, Robot", שם הוא גם מעלה נושאים המשיקים לדברים אחרים שעלו פה לאחרונה בבלוג כמו שאלות סינגולאריטי, אתיקה מדעית, חופשי ביטוי, פרט ומידע, ופרופגאנדה פוליטית, אני ממליץ לכם לקרוא או להקשיב לסיפור [1 2 3 4 5 ואחרים], ולחובבי התחום יש גם גרסת קומיקס.
האם צריך גם להכין את הציבור למהפך פוליטי עולמי צפוי? אתם מוזמנים לתת את דעתכם לאיפה זה הולך, כי אני מסתכל על זה כמו פרעוש על הטיטאניק ולא יודע איך לקרוא בדיוק את כל המשמעויות הפוליטיות והכלכליות של התהליך הזה.
גם אני מאמין שהעתיד הוא סיני. רק שקצת קשה לי עם המוסריות שבלימוד סינית*.
ויש גם הסתייגויות –
בשביל שסין תוכל באמת להתפתח, קרי להקפיץ מאסה קריטית, אם לא רוב, של האוכלוסיה שלה לרמת חיים סבירה גם סין תצטרך להיות תלויה בדלקים ובחומרי גלם (ע"ע שוד המתכות הגדול טרום האוליפמיאדה).
ולגבי הבייבי בומרס – נדמה לי שהבעיה של האמריקאים היא לא הבייבי בומרס שלא חסכו – אלו היו הרבה פחות היפים ממה שנדמה ודי מהר המירו את הפרחים בחומרנות. הבעיה העתידית של הדומיננטיות האמריקאית היא הילדים – דור הXYZ שבהכללה גסה אפשר לומר שהם בטלנים אימפוטנטים ש"מגיע להם" שלא ממש מסוגלים לתרום לצמיחה (שלא דרך צריכה). אינדיקציה מסויימת לזה אפשר לראות באחוז הגבוה (רוב?) של הזרים בתארים המתקדמים באוניברסיטאות שנמצאות בחזית המחקר.
*האמת שכבר שנים שאני מתכנן ללמוד סינית. אולי זה יקרה בעוד איזה שנתיים-שלוש-עשר שנים.
אכן, רוב אמריקני בתארים הגבוהים אין, ורמזתי על זה בפוסט.
לפני עשור כשעבדתי בקליפורניה החלוקה היתה מאוד ברורה. צוות המכירות וסמנכ"ל המכירות היו כולם אמריקנים (לא יהודיים, אגב), צוות הפיתוח היה כולו זר (חמישה ישראלים, שלושה הודים, קוריאני, סיני, שני צרפתים וספרדי) וצוות הPS היה חצי-חצי – שני יהודים אמריקניים, יפנית ונדמה לי סיני נוסף. צוות הIT היה גם הוא שני ישראלים…
היה ברור שאמריקנים נאלצים לחפש מעבר לים אנשים שחונכו שהצלחה בחיים יכולה לבוא בהגשמה עצמית פנימית, ולא רק בפרסום וכסף ושאר דברים שפונים למכנים משותפים נמוכים. מעניין לדעת מה היה אומר על זה מסלאו, ההוא מהפירמידה, על איך שהאמריקנים בצורה מסוימת הפכו אותה על ראשה.
אבל אין לנו מה להלין, אנחנו מזנבים מצוין באמריקנים. מאתמול מריצים בערוץ 2 סדרת כתבות (שמרגישות האמת טיפה שטחיות למי שמכיר כמה עומק הבעיות) לגבי בריחת המוח הישראלית הגדולה, ולא מחדשים לנו לצערי כלום. הרבה חברים שלי עזבו לחו"ל כדי לעשות תואר שלישי או רביעי, וחלקם אולי גם לא יחזרו.
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-9b4c564f13d2221004.htm
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-ba6c3df65423221004.htm
A couple of years ago I learned a new quote: "The pesimists of the world learn Arabic, the optimists learn Chinese"