גאבור סאבו שואל אם להוסיף אופציה של תגובות לבלוג שלו, התשובה שלי היא שנראה לי שגאבור לא יודע מה זה לכתוב בלוג. הוא מפרסם טור אצלו באתר ומתעדכן אצלו גם RSS אבל זה לא בלוג בעיני. יש לזה יתרונות וחסרונות. לא כל אחד רוצה פידבק מהקהל, אבל בלוג בלי תגובות זה כמו תוכנה קניינית מול פתוחה (כן, אני בכוונה משתמש באנלוגיה שתעצבן אותך, גאבור 🙂 )
מרגע שהחלטת לא להכניס מנגנון תגובות, או שהתקנת פלאטפורמה כמו וורדפרס והחלטת לא כברירת מחדל לחסום תגובות זה כבר לא בלוג. זה מאמר סטאטי על דף הטמ"ל באתר שלך. המילה "בלוג" – ולא משנה אם מדובר באתר אישי, בלוג תמונות, בלוג ביקורות, אישי או מקצועי – מקפלת בחובה את האינטראקציה עם הקוראים, וזה חשוב מאוד בעיני.
לבסוף אני מציע לך לא לטרוח אפילו ולכתוב מנגנון תגובות משל עצמך (למרות שכמומחה פרל זה בוודאי יקח לך רק שני ימי עבודה לכתוב, לדבג ולשכלל אותו). במקום זה שקול להשתמש באתר שמציע כבר שירותי תגובות משוכללים עם מעקבים במייל ושאר צעצועים כמו דיסקוס ומאפשר השתלת מנגנון תגובה לכל פוסט בעזרת קצת קוד שתשתול בסוף כל פוסט.
רגע, ודיסקוס זה תוכנה קניינית או פתוחה?
לא ממליץ על דיסקוס ודומיו למטרה זו, שכן אז התגובות שלך יושבות בשרת נפרד שאין לך ממש גישה אליו ושליטה על התוכן בו למרות שהוא במובן מסויים "שייך" לך ולקוראים אצלך באתר.
גאבור – אני אנצל את הפתח לתגובות שעירא נתן כאן, ואוסיף כי וורדפרס כתוב ב־PHP, אבל Movable Types כתוב בפרל ומייצר עמודים סטטיים (ולכן גם אופטימלי יותר מאשר וורדפרס) – בדיוק כפי שהיית רוצה.
הוא אולי לא "בלוג", אך הוא עדכון החדשות השוטף ל גאבור. והוא לא דורש מגאבור תשומת לב שוטפת כשי לוודא שאין שם פרסומות לויאגרה. והוא לא מטיל כל מיני מגבלות מוזרות על המגיבים כדי שהגולם יבין שהם לא מפרסמים ויאגרה.
האמת .. אני אישית לא כל כך יודע ..
הרי גם אם גאבור לא מאפשר תגובות לכאורה בבלוג שלו , אם מספיק חשוב לי להגיב למשהו שהוא כתב הרי שאני יכתוב לו email .. לא ?
ולכן , כן תהיה אינטראקציה בין הכותב לקוראים . נכון היא לא תהיה פומבית וכיול להיות שגאבור ירצה לפרסם תגובה שמישהו כתב לו , ויכול להיות שלו .. אבל עדיין בלוג כשלעצמו מדבר על פלטפורמה בה קיים קשר בין הכותב לבין הקורא ..
וקשר שכזה יכול להתקיים במגוון של מישורים – ולכן צורה כזו של תקשורת היא בסדר גמור (לדעתי כמובן).
מצד שני, גאבור מקל על עצמו את העיניין של כל מיני שטויות שיכולים להכניס לו לבלוג – ובכך הוא יראה רק טוב .
אם כל כך חשובה היכולת של הקוראים לענות, והיכולת של בעל הבלוג להגיב .. האם בלוג שבו בעל הבלוג רק כותב, ולא מתייחס לתשובות של הקוראים שלו (ולכן לא מתקיימת בינהם אינטראקציה) , הוא גם בלוג ?
מה שאני מנסה לומר הוא שהעיניין הטכני של היכולת להגיב , הוא לא משהו בהכרח מהותי (ובעולם של היום ובעזרת הכלים שיש היום , קורא יכול להגיב לכותב במגוון דרכים) .. אני לדוגמה מקבל יותר תגובות במייל מאשר בבלוג (אולי כי אנשים מרגישים יותר נוח להתכתב אישית ) , ולא פעם אני מדבר עם אנשים שמגיבים בע"פ לכל מיני דברים ..
– דורון
לא בטוח שהצלחתי לנסח את מה שהתכוונתי ..
🙂
נסיון שני:
לדעתי, החלק החשוב בבלוג הוא היכולת לגרום למישהו אחר לחשוב. הכתיבה, והתגובות , הן דרך לעשות את זה.
אם מישהו מחליט שהוא לא רוצה לאפשר תגובות אצלו בבלוג , הוא עדיין מסוגל לכתוב על דברים שיגרמו לי לחשוב , ובמידה ואני ארצה גם להגיב, הרי שיש לי יותר מדרך אחת לעשות את זה, כך שהשיטה ה"מסורתית" של להגיב לפוסט אינה בהכרח הדרך היחידה.
נכון היא שיטה טובה מכוון שהיא משאירה את הדיון פתוח / ציבורי וזמין לאחרים – אבל מי אמר שכך צריך להתנהל כל בלוג ?
– דורון
דיסקוס היא כמובן לא תוכנה פתוחה, היא שירות מקוון. הסיבות שנגד השימוש בה זהות לסיבות שנגד השימוש בכל שירות מקוון ששומר מידע פרטי שלך, ובכלל זה סורספורג', ג'ימייל, סוואנה.גנו.אורג, פייסבוק, פליקר, בלוגלי, בלוגספוט, וורדפרס, ישראבלוג, תפוז והרשימה כמובן ארוכה מאוד. (מובאבל טייפ גם היא לא היתה תוכנה פתוחה עד לפני כמה זמן אם אינני טועה…)
האם בעל הבלוג צריך להתעסק עם ויאגרה? אני לא ראיתי מודעה אחת, ספאם בודד שהצליח להסתנן. פעם בחודש אולי נוחתת אצלי הודעה אחת של חבר תחת "חשוד כספאם" ואני מציל אותה, אבל כל שאר הזמן אקיסמט וHTTP:BL עושים עבודה מעולה בלי נקיפת אצבע בודדת מצידי.
האם בלוג בכלל צריך מנגנון תגובות שאינו כתובת דוא"ל? ובכן, הנה אנשים כותבים כאן תגובות לגאבור אצלי והוא אולי לא קורא אותן אפילו. פיספוס!
בלוג ללא תגובות הוא כמו ערוץ IRC שבו כל המתתתפים מושתקים למעט מנהל הערוץ. הוא כמו רשימת תפוצה שבה זכויות השליחה שמורות רק למנהל הרשימה וכולי. זה טוב כערוץ שיווקי – לא כדרך לאינטראקציה עם הקהל, בטח ובטח לנושאים כמו תוכנה פתוחה, ולאדם כמו סאבו שעוסק כל כך הרבה בחינוך בשנים האחרונות. אני לא מאמין שגם בכיתה הוא לא נותן לתלמידים לשאול אותו חזרה שאלות מול כל הכיתה אלא רק "תשלח לי מייל אחר כך ואענה לך בפרטי".
רק תיקון קטן – MT תמיד הייתה תוכנה פתוחה, רק לא חופשית לחלוטין מאחר ורישיון השימוש בה היה קצת שונה. הבנתי שעכשיו הרישיון קצת יותר מתירני.
תגובות חשובות לך?
….מממממ….
הן לא נפתחות ב- IE6.
ציינת פעם שחשוב לך לדעת – אז הנה – כתבתי.
לי בד"כ יש מספיק מחשבים בהישג יד עם מספיק דפדפנים, כך שאני יכולה להגיע לכל מידע שאני צריכה / מעוניינת.
לי דווקא תגובות לא תמיד חשובות.
אני קוראת מעט מאוד כותבים (שניים וחצי כמעט בקביעות, ועוד בודדים פה ושם), ולעתים מרגישה שהדיונים פחות נושאים חן בעיניי מהבלוגים עצמם 🙂
אני.
אני חושב שאם לבלוג יש תשובות איכותיות זה גם מעלה את ערך הבלוג (כמו שעמוס טוען על הבלוג שלי, כמו שכולם טענו על הגלוב של יובל דרור). גם תגובות רק לכותב (באימייל, כמו אצל גאבור) לא מאפשרות שיחה בין המגיבים, אז הולך עוד מימד לאיבוד.
לגבי IE6:אצלי זה עובד יופי. אין לי מושג מה/למה לא עובד לך…
אני דווקא חושב קצת אחרת…
אני חושב שבלוג בלי טוקבקים, פינגים, טראקבאקים ושאר צעצועים הוא בהחלט נחשב כבלוג. אני חושב שבלוג זה משהו כמו "יומני היקר" רק שאני מחליט אם אני משתף אחרים ואם אני רוצה לשמוע מהם בכלל.
העניין של טוקבקים וכו' לדעתי זה משהו אישי. יותר. אישית אין לי בעיה לכתוב דברים שאחרים ישמחו להגיב לגביהם (שיימלס פלאג: הרגע בדיוק כתבתי פוסט על דוקינס וקמפיין חדש בבריטניה, אפילו הכנתי אילוסטרציה..), אני אגיב לטוקבקים, הם ירביצו לי, אני ארדוף אחריהם עם מטאטא וככה זה ימשיך – כי זה אני.
בדיוק אותו דבר יש אחרים שבשבילם הם כותבים מה שבא להם לכתוב ולא שמים קצוץ מה הקורא כותב. לדידו של אותו בלוגר, אם הקורא רוצה להגיב, שיוציא מייל. בקיצור, כל אחד והעדפותיו..
ספיקינג על העדפות, איפה ה-TinyMCE שלך?
טייניMCE ותוספים/ווויג'טים אחרים שהאטו את פעולת הבלוג נפלטו מהמערכת. ספציצית התוסף הזה עשה המון בעיות לאנשים בדפדפנים שונים ועם עברית, אז אמרתי לו לילה טוב.
לגבי בלוג – שוב, אם דילגת על התגובות – אני חושב שמה שמפריד אותו מטור דעות של עיתון, הוא האינטראקציה. הקהל שמגיב לכותב המקורי ולמגיבים האחרים. כמו שאמרתי – זה כמו מרצה שלא נותן לתלמידים לשאול אותו כלום בזמן ההרצאה – מה ההבדל בין זה לבין הרצאה מוקלטת בוידאו או מודפסת בספר? זה חד כיווני ומאוד "ווב 1.0" וסטאטי. למעשה הדפים של גאבור הם עמודי HTML סטאטיים של ממש. אז מה הופך את זה לבלוג במקום לקרוא לזה סדרת כתבות?
בלוג הוא לא יומני היקר, הוא תקשורת ישירה ודו כיוונית עם קוראים. יש מי שמשתמשים בזה לכתוב יומן או דעות או מאמרים טכנולוגיים או מתכוני בישול, אבל המילה "בלוג" מרחפת מעל האתר רק אם יש את האינטראקציה על הקהל, אחרת זה "אתר הצילומים של" או "אתר המאמרים של" ולא "בלוג טכנולוגיה".
תרשה לי לאמר … הא??
יש לי 2 בלוגים שפתוחים לציבור שרצים על אותו "שרת" – סלרון 2.4 ג'יגה-הרץ, 512 מגה-בייט זכרון, 80 ג'יגה דיסק, והמחשב מריץ עוד כמה שטויות, ויש TinyMCE ועוד איזה 12 פלאגינז כולל Spam Karma, ולא קיבלתי אפילו תלונה אחת שהבלוג איטי.
לגבי TinyMCE, הוא מספיק חכם לבטל את עצמו בדפדפנים לא נתמכים כמו Konqueror (על KDE 3.5.9) או על הנוקיה E61 שלי. על השועל, איכספלורר 7, אופרה – הוא רץ מעולה, גם על לינוקס, גם על מק, וגם על Windows.
יכול להיות שיש שם בעיה אחרת?
האיטו את ההצגה והעבודה עם הדפדפן ולא את פעולת השרת. עברית נצמדה לאנשים לשמאל, בסה"כ חוץ ממני וממך אפחד לא אהב אותו, אז היה לי קל ופשוט להוריד אותו בלי לחשוב פעמיים. אם מישהו מכיר תוסף שמוסיף בלחיצה תגי HTML כאן בעורך הרגיל ולא ויזואלי אני אשמח להוסיף. עד היום לא מצאתי.
על כל פנים, זה עוף טופיק. בואו נחזור לנושא הפוסט…
שימו לב, שגאבור לא חזר לבדוק מה קורה פה, אני היחידי שעניתי לפוסט שלו בבלוג אחר (לפחות אני הלינק הידני היחידי שהוא הוסיף שם), ולא יודע אם הוא קרא חלק מהתגובות כאן בכלל. מה שגורם לי לחיזוק התחושה שיש לו כאן פיספוס אדיר.
אני חושבת שבלוג הוא הרבה יותר מעניין ורלוונטי אם יש בו תגובות, אבל אני מסכימה עם חץ שהיעדר התגובות לא מבטל את היותו בלוג. ראה למשל את הבלוגים המצויינים של נעמה כרמי ואורית קמיר. בלוג מתאפיין בתכונות נוספות, והחשובה בהן לדעתי היא כתיבה א-פורמלית, אישית יותר, לא מובנית (כרונולוגית ולא נושאית).
זאת אומרת שאין הבדל בין בלוג וטור אישי בעיתון, מלבד שהמדיום הוא אלקטרוני ולא ניר?
תראה, יש הרבה דרכים להגדיר בלוג. יש מי שיגידו שמדובר ביומן, שמה שמייחד אותו היא נקודת המבט האישית. יש שיגידו שהבלוג מתייחד באינטראקטיביות שלו – התגובות, הטראקבקים וכו'. יש שיגידו שזה הפורמט – כתיבה כרונולוגית, קישורים לפוסטים אחרים ולאתרים אחרים – ובכך הייחוד שלו במדיום של האינטרנט. בפועל אפשר למצוא יוצאים מן הכלל לכל אחת מההגדרות.
בעיניי, מה שהכי מייחד בלוג הוא שאין גורמים מתווכים. אין עורך שמשנה כותרות ומקצץ פסקאות כדי שהטור האישי שלך ייכנס למקום המיועד לו. גם אם אין אפשרות לתגובות, הכותב הוא זה שבוחר מה לכתוב ואיך לכתוב זאת.
אז כאן יש בעיה עם בלוג שיווקי או מסחרי… גם שם זה עובר עריכה אינטרסנטית….
אני עושה הבדל בין התוכן (אישי, מסחרי, פוליטי, אמנותי, ערוך ע"י גוף נוסף או לא) לבין הצורה (טור בעיתון, טור באתר, טור עם אפשרות תגובה שעברה מודרציה או תגובות ללא מודרציה לחלוטין – לשני האחרונים אני קורא "בלוג", לשני הראשונים לא)
נכון שהצורה של טור עם תגובות מעודדת תוכן מסוג כתיבה ישירה ואישית, ונכון שהקלות של פתיחת בלוג גורמת לכך שיותר בלוגים אישיים נפתחים, אבל זו הצורה, לא התוכן. בעיני בלוג, כצורה בלבד, חייב להכיל את אפשרות התגובות בצמוד למאמר או הפוסט, ואינטראקציה עם הכותב והמגיבים האחרים שם. לכן גם טוקבקים באתרי חדשות אינם תגובות בלוג בעיני, כי לרוב העורכים והכתבים לא קוראים אותם, ובוודאי לא עונים להם.
http://www.youtube.com/watch?v=I6o5yToKFBI
(עירא: הקהל מתבקש לא לראות את הסרט הנ"ל אחרי אוכל, או אם יש לו מחלות לב או ילדים קטנים בסביבה או בבטן.
זה עצוב שילדים מתים, זה עצוב שמבוגרים מנצלים את מותם, אבל כל זה לא משנה את העובדה שהממשלה שאנחנו בחרנו שלחה את טובי חיילנו להרוג בהם בלי מספיק היסוס.
אני משאיר את התגובה הזו בבלוג.)
Dear "Muslim",
I wish my Arabic was good enough to tell you in your own language how angry and sad those images make me.
Sad innocents have died by my own government.
Sad that Hammas has been killing so many peace activists and Fatah members over the last 2 years, including this week after the ceasefire, instead of taking care of the wounded and dying, they took time to shoot missiles and shoot citizens they were supposed to help because they were "suspected" to be cooperating with Israel.
Angry about them teaching 5 year olds how to use weapons, and then use them as shields.
Sad that people like you cynically use these images instead of respecting the dead.
And then again angry that my army and country went and played into the Hamas hands and killed so many people.
I only wish the people in Gaza will find a way to overthrow Hammas, and restore a sane government there. one with whom we can have peace, even if a cold one.
I also wish you could read Hebrew and see that my last few posts about the war took the side of life against the side of religious zealotry and violence as means to an end.
I'd finish with "may they rest in peace" but I don't believe in an afterlife. Instead I wish for Gaza to rest and be open to peace. I'd give them independence tomorrow morning and open all the gates, if I see that they get it:
Violence will get us nowhere.
Hammas are enslaved by their hate to be murderers of Israelis and Gazans.
We are enslaved by the Hammas' hate to be Gaza's mass murderors.
Gazans are enslaved by Hammas' hate to be martyrs.
And the west bank's independence is also enslaved by Hamms. see a pattern?
If you want to have freedom, you can't enslave people. I'm working on that on my end, I'm happy to say others are working even harder, and I wish I could match their efforts one day. I hope from your side you could do the same, and see that as badly as our government handled this, there are some of us who are ashamed and doing what they can to stop this 100+ year mess.
Slaam Aleykum waAleyna.