דוא"ל תמיד היה איתנו, עוד לפני ימי הרשתות החברתיות, לפני הבלוגים, אפילו לפני פתיחת המרשתת לציבור, ובהחלט לפני שתקני הצפנה כמו SSL או TLS היו בשטח. למעשה דואר אלקטרוני הנישא על גבי UUCP או SMTP קיים בצורה די דומה לצורתו הנוכחית כבר במעט חצי מאה. סימן השטרודל בכתובת יחגוג 50 בשנה הבאה, ו ה-RFC הראשון עוד שלוש שנים. נולד חודש אחרי, הצוציק.

מצד אחד זה מראה על יציבות בלתי רגילה. תקנים נכנסו ויצאו, HTTP למשל עבר באותה התקופה שינויים אדירים, התפצל והתאחד, מפלרטט עם UDP, והשתלט על הקשקשת ברשת. פרוטוקולים אחרים לבלבו וקמלו, אבל איכשהו הדוא"ל נשאר איתנו באותה הצורה. נכון שקראנו דרך הדפדפן, אאוטלוק, יודורה, mutt, ועוד מאות תוכנות, אבל מלבד שינויים קלים הבסיס נשאר ונשאר די אמין (מלבד פילטרים חזקים מדי לספאם…). מצד שני זה אומר שתקני ההצפנה לא הגיעו לשם.

במסגרת חודש ירידות הבלוגוספירה על ספקי התקשורת (ראו פרק נטביזיון ו פרק נזק, ואם אתם שונאי הוט ואורנג’, הציצו פה) הגיע תורם של 012-סמיילי-אינטרנט-גנב. הדרמה הזו נגרר מאוגוסט לספטמבר, אבל לקהל הרחב מגיע להנות מהפרטים:

• זוגתי היתה מנויה לשירות האינטרנט והטלפוניה של סמייל, שדאגו דרך החבילה שקנתה לשים אצלה תשתית של הוט.
• בשלב כלשהוא היא קיבלה מהם טלפון בבקשה להתחייב לעוד שנה אם היא רוצה לשמור על המחירים הנמוכים. הזהרתי אותה לבל תעשה זאת כי דמי הניתוק גבוהים, וממילא איכות השירות שקיבלה היה איום, ניתוקים יומיומיים ובעיות עם ממיר הטלפוניה. היא העדיפה לתת בהם אמון וביקשה לדעת מה יהיה הקנס במקרה התנתקות. נאמר לה שהניתוק יגרור את החזר ההנחה החודשית שנותנת לה ההתחייבות (50 ש"ח) על החודשים שבהם קיבלה את ההנחה, והיא הסכימה. לצערנו ההקלטה של זה אין לנו, והחוזה לא נשלח מעולם בדואר.
• לאחר כארבעה ומשהו חודשים של שירות גרוע וחוסר פנאי לטפל בבעיה היא הודיעה לסמיילי לנתק אותה. כאן הסתבר שלא רק שרצו שתשלם קנס של 355 ש"ח (כמעט פי שתיים ממה שחשבנו שיהיה), הם סיפרו לה שהיא תצטרך להחזיר לבד את הציוד שלהם ושל הוט, וכי הוט יקנסו אותה בעוד 209 ש"ח דמי ניתוק.
• בבירור עם הוט על מה הקנס לא קיבלנו תשובה ברורה אבל מסתבר שיש להם את פרטי האשראי שלה והם מתכוונים לחייב אותה בכל מקרה. כששאלנו את סמיילי מאיפה להוט את פרטי האשראי שלה לא קיבלנו תשובה משכנעת. בינתיים בוצעה על ידינו חסימת חיוב נגדם.
• הציוד הוחזר לשתי החברות. אחרי דיונים של חודש הדבר הכי זול שהציעו לנו בסמיל לעשות הוא שיורידו לנו את דמי המנוי ל-20 ש"ח לחודש לשארית חמשת החודשים שנותרו במנוי, כלומר שנשלם רק 100 ש"ח סה"כ אבל שנזכור להתקשר לבטל את המנוי שוב בפברואר. זוגתי שכבר היתה מעורערת מהפרשה העדיפה לשלם את המחיר המלא כדי להיות מנותקת מיידית ורק לא לשמוע מהם יותר לעולם.
• עדין לא שמענו מהוט אם הם עדיין דורשים את התשלום שלהם או מה, בכל מקרה הציוד הוחזר להם.

בינתיים הזמנו קו טלפון של בזק. לא מצאנו פואנטה לסמוך על יציבות קו האינטרנט כדי לספק טלפוניה. אולי אבנה יום אחד אסטריסק בתוך הבית, אבל נכון לעכשיו, אני חושש שלספקי התקשורת הגדולים עדיין אין כל סיבה לקבל מאיתנו את אמונם.

כמו שהזכרתי, פיל פלייט נתן הרצאה לפני כמה שבועות בכנס הספקנים TAM8. במקום לדבר על התכווצות הירח ואסטרונומיה הוא בחר לדבר על גישה. רבים בתנועה הספקנית (ואני מודה, גם אני חטאתי) לוקים בבעית הסברה. השבוע ההרצאה הגיעה סוף סוף לרשת.

Phil Plait - Don’t Be A Dick from JREF on Vimeo.

לצערי לא הועלה תמלול מלא של ההרצאה ( הנה משהו חלקי שהעלה בלוגר אחר) אבל אם לנסות לסכם: \* כמה מכם החזקתם פעם באמונה מופרכת או שגויה? (למעלה מחצי מהקהל מרים ידיים). \* כמה מכם זנחתם אותה כי מישהו נתקע לכם בפרצוף וקרא לכם בשמות וירד עליכם? (יד אחת עולה, וכנראה בצחוק).

למי שתהה איך יכול אתר כל כך נחמד כמו פייסבוק לזלזל בפרטיותו, מתפרסם השבוע תחקיר שבו מסתבר שמארק צוקרברג לא רק גנב את הרעיון של פייסבוק, הוא גם פרץ לא פעם לחשבונות הדואל של מתנגדיו, תובעיו ומבקריו, בין השאר בעזרת סיסמאות הפייסבוק שלהם.

אתם עדיין בפייסבוק? ודאו שהסיסמא שלכם לא זהה לזו של הדואל או כל שירות אחר. שוב אני מוצא את עצמי שמח שאני ממשיך לסרב בתוקף להכנס למדמנה הזו.

לפני שני פוסטים התייחסתי לאותה אמנה המסריחה מראש הדג, דרך ממלכת דנמרק (וקוריאה וסינגפור) ועד עדר הלוביסטים של גבעת הקפיטול, והיום מייקל גייסט שופך על החדשות האחרונות שדולפות משם: האמנה לא רק דורשת מהמדינות החותמות (שאף אחת מהן לא מציגה בשקיפות את תנאי האמנה) לנתק “פיראטים” מהרשת ולשלול מהם זכויות בסיסיות של פרנסה, חינוך, תקשורת ומידע, היא נכנסת ב-44 עמודים מפורטים לגבי אחריות ספקי האינטרנט, חוקי אי-עקיפה ועוד הרבה.

הגיע דרך בוינגבוינג. בי וורי אפרייד.

אתמול שמעתי בחדשות על כך שאסיפת רבנים חרדיים החליטה לחזור על מבצע שנות ה-70 נגד הטלוויזיות, ולכפות על הורים להוציא מהבית כל מכשיר בחיבור אינטרנט, תחת האיום שבתי הספר ימנעו חינוך מהדרדקים. הכל או לא כלום זו השיטה. במקום לחנך להבדיל בין טוב ורע צריך פשוט לזרוק את הרע מהחיים לפי הדוגמא הזו. רק לפני שבועיים נחשפה פרשת הרב מוטי אלון ובעקבותיה שוב נחשפה במערומיה אי היכולת של הציבור הדתי (אפילו לא חרדי) להתמודד עם האמת. שמעתי דיווחים על קורעי קרע, מארגני עצרת תפילה המונית, חושבים לשבת כמו ב"שבעה" ומדברים על ביטול של הלכות שפסק הרב בכל שנותיו. זהו. נמחק. אולי נגיד שהאיש בעצם לא דתי, הוא היה מתחזה כל השנים, נמחק מספרי ההיסטוריה ומלוח ליבנו כי דברים רעים לא קורים, ואז נהיה שוב טהורים לקראת בוא המשיח משיח משיח אויויויויויוי.

פוסט צרכנות מתוסכל נוסף. אפשר לדלג על הפרטים המשעשעים ולעזור לי בהתלבטות שבסוף הפוסט.

ואני מדבר על ההגדרה הצרה מאוד של ציבור, כפי שהוא מתבטא ב"ציבור אנשים עם נטיה להבין את ההשלכות של ניצול לרעה של טכנולוגיה" או בקצרה יותר, אנשים כמו ענן המאבק בביומטרי והאגודה לזכויות דיגיטליות (שתי קבוצות נפרדות אבל בראש דומה, ויש אפילו כ-4 שמות משותפים ברשימותיהן). בחודשים האחרונים הוא קרא לנו בעיתונים וברדיו שקרנים, זורעי פחד וכל מיני שמות שתאמו את האינטרסים שלו, כי הוא בונה על זה שהציבור לא מבין את ההשלכות מספיק טוב. אבל כשזה נוגע ל ציתות ו"טיפול" בתקשורת האינטרנט? כאן הוא יודע שצריך להתנהג “מזועזע” ולצאת לוחם צדק גבר גבר. מעניין גם לקרוא את התגובות לאייטם בויינט…

אני מתבכיין הרבה על אובדן הפרטיות, ועל כך שאנחנו כל פעם מדלגים משריפה לשריפה, מסתימת חורים בסכר עם כל עשר האצבעות, ועוד עשר אצבעות הרגליים, ואחרי שאת החור הבא נצטרך לסתום עם הפרמשתק, אין ספק שיפתח עוד חור ועוד חור. אז כמו שאמר הרבי מקרלין: “אם הקופסא השחורה שורדת את ההתרסקות של המטוס, למה לא עושים את כל המטוס מהחומר הזה?”.

לכן ישבתי וכתבתי פעם עם חברים איזה מסמך קטן כטיוטא לכמה הצעות חוק, אחת מהן מובאת כאן, הכרזנו עליה כעל פאבליק דומיין - נחלת הכלל. ההצעות שכאן נשלחו לתנועה הירוקה, למרצ, למיקי איתן, לדב חנין ואולי לעוד כמה אנשים (לא רק אני שלחתי), אבל אין לי מושג אם מישהוא לוקח מכאן רעיונות, כגי לשדרג את חוק הגנת הפרטיות ולהביאו לעידן המידע.

אם למישהו עוד היה ספק עד כמה רחוק יגיעו זרועותיו של ההון להשפיע על השילטון: דלף אתמול בבלוג של מייקל גייסט שבאמנה בינלאומית נגד זיוף הוכנסו כמה וכמה סעיפים דרקוניים להחריד למניעת עבירות העתקה. הנה הפרשנות מבוינגבוינג:

• ספקי שירות יחויבו לנטר כל חומר שיועלה ע"י משתמשים כדי לוודא אם יש בו משום עבירה על חוקי הקופירייט - זה אומר ששירותים כמו פליקר, יוטיוב, ובלוגיות כמו בלוגלי, ישרא וכולי יסגרו מהר מאוד כשיתברר שזה לא רווחי להחזיק צבא עורכי דין כדי לוודא את האכיפה.
• ספק אינטרנט שנמסר לו שמשתמש שלו עובר על החוק מחויב לנתק אותו מיד, מה שאומר שאותו אדם וכל משפחתו יהיו מנועים מלגשת למידע חיוני לחינוך, בריאות ושירותים בסיסיים אחרים, ללא משפט ובירור.
• כל העולם צריך לאמץ את המדיניות האמריקנית של “הודעה והורדה” ללא בירור ומשפט, מה שאומר למעשה צנזורה קלה ע"י לחיצה קלה על כפתור “עבירת קופירייט”
• חובה על כל המדינות החתומות לאכוף DRM - אסור לנסות לפצח אותו ולהעתיק את החומר המוגן אפילו אם אתה היוצר שלו! זה אומר גם שאסור לתרגם את החומר לפורמט אחר כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות וכולי.

בוינגבוינג מפוחדים או שבחרו בכוונה בטון מוגזם, אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך גרוע, כי לא ברור שכל המדינות יהיו מוכנות לחתום על ההסכם, ולא ברור שהוא יהיה חוקי או בר יישום בכלל. הבעיה היא שאין לי מושג באמת עד כמה מחייבות אמנות עם סעיפים כאלו, והאם ישראל מחויבת לזה וכולי. מה שבטוח הוא שזה צעד בכיוון מאוד גרוע מבחינת זכויות המשתמשים וגם זכויות היוצרים, וזה הופך את זכויות המפיצים למשהו שדורס כבר זכויות פרט (כולל פרטיות וחופש הדיבור) ברמות חדשות של עוצמה. מפחיד ומטריד מאוד.

האם אנשים שמים לב כשהפרטיות שלהם נלקחת או שהם מאפשרים זאת בשמחה בלי להבין על מה הם מוותרים? הבעיה היא לרוב שאנשים מגלים שהנושא בעיתי רק כשזה פוגע בהם אישית. המושג כל כך אמורפי, ובמיוחד בעולם של מידע אישי ממוחשב, שלפעמים קל לי יותר להסביר מכניקת קוונטום (שזה נושא שאני מבין עוד פחות).

כבר ציטטתי פעם את הירשאוגה במאמר מדה-מרקר: “מדוע אם כן אותם ישראלים שמזדרזים לשתף את ציבור הגולשים במעלליהם האינטימיים ביותר בטוויטר ובפייסבוק חוששים מהקמתו של מאגר ביומטרי?”, והשאלה באמת מטרידה אותי. האם אנשים באמת חרדים לפרטיותם, או שהם סתם רוכבים על גל ה-slacktivism כי בפרופיל זה נראה קוּל שיש לך דעה על משהו? מי הם אותם אלפי פייסבוקאים חברי הקבוצות נגד החוק הביומטרי שלא נענו לקריאתי/קריאתינו להרשם לקבלת עדכונים מחוץ לפייסבוק, שהוא בעיני אולי אסון הפרטיות המטריד ביותר ברשת אי פעם? עד לכתיבת שורות אלו נרשמו ששה אנשים.

אני יושב לי ומתבכיין על המאגר הביומטרי ועל זלזול שרירותי ובפרטיותי (היום מלאה שנה ל פוסט על פיאסקו דאן אנד בראדסטריט, וכלום לא השתנה מאז כמובן), אבל האמריקנים והאירופים מראים דואליות מוזרה אחרת. הצצה לסלאשדוט:

את הת"ז שלי נתתי לאורנג’ כשפתחתי שם חשבון, האמריקנים מתפרכסים מהרעיון.

מרשם התושבים שלנו מסתובב חופשי בחינם ברשת, האמריקנים מתמג’ננים כשפרטי עשירית מהמדינה שלהם מועמדים למכירה.

סעיף " פגיעה ברגשות הדת" בחוק העונשין שלנו הוא מקור לא אכזב לפיאסקואים מבדרים, האמריקנים מתפחלצים כש אירלנד מוציאה את חילול יהוה מהחוק.

20080607124253GQ1233(at)ira.abramov.org

השטרודל הוחלף כמובן, אבל כל בר דעת אמור להבין שכאן לא מדובר בכתובת אמיתית, נכון? חמש כתובות מפוברקות שונות בסגנון חטפו אצלי הבוקר ספאם. פעם פעם, הדרך שלי לחמוק מספאמרים היתה להתכתב עם כל אדם וחברה מכתובת אחרת. מסיבות שונות הרעיון היה מבריק, אם ספאם היה מגיע לאחת מהכתובות בדומיין הייתי יודע לחסום רק את אותה הכתובת והייתי גם יודע ממי הספאם הגיע. אבל ספאם הפך לזול יותר לקראת שנת 2000 עם כניסת הפס הרחב, ואנשים כבר לא צריכים לארח שרת יקר, ורשתות זומבים התחילו לשלוח לכתובות מפוברקות. לוקחים את 500 השמות הנפוצים בעולם ומחברים להם שמות דומיינים ומתחילים להפגיז. כמובן שמשתמשים בכתובת חוזרת מסוג מפוברק אף הוא והמתגוננים לא יודעים את מי לחסום.

Ynet מחשבים - האם Firefox 3 ישבור את שיא גינס בהורדות?

אני לא מבין למה לחנוק את שרתי ההורדות, לא מבין למה לא להקים אתרי מראה בינלאומיים. פעם פעם, אני זוכר איך אתרים היו מתחננים להמתין בזבלנות כשהיה יוצא קרנל 2.6.0 או פדורה/מנדריבה/אובונטו/סנטוס/קנופיקס חדש, שלא יתמוטטו השרתים. וכמו שבת"א או ניו יורק מצפצפים מאחוריך ברמזור כבר כשמתחלף רמזור הולכי הרגל עוד לפני שקיבלת ירוק, תמיד ביומיים הראשונים היו עפות התלונות בlinux-il על מהירות העדכון של המראות ו"למה לא הזיזו הלילה את הקרונג’וב כדי להקדים את המכה?".

אחרי כמה הרפתקאות מוזרות עם סמיילי 012 ביקשתי לפני כמה חודשים להתנתק מהם. היום שמתי לב במקרה שבערימת חשבוניות התשלומים שאני מעביר “על עיוור” למנהלת החשבונות שלי יש גם חשבון שלהם, ולפתע גיליתי שמאז אני עדיין משלם חשבון אינטרנט למרות שהתנותקתי מהם בסוף ינואר.

צלצול, המתנה, הסבר בעיה, העברה ראשונה, הסבר בעיה עם פתיחת קריאה, העברה שניה עם הסבר נוסף והקראת כל הפרטים מחדש, על הקו עכשיו דניאל נאור, אחמ"שית שירות לקוחות או משהו כזה. התחיל מנומס ועניני, אני משתף פעולה עם כל הפרטים. דניאל - כתוב לי פה שביקשת להתנתק ולא התקבל ממך פקס. אני - חבל, כי בטוח שלחתי. את גם יכולה לראות שמאז לא היה שימוש בחשבון. לא נורא, אז תבטלי עכשיו ותחזירו לי את הכסף. - אבל אני חייבת פקס. - אני מצטער, אין לי, אני חי במאה ה21. אימייל? - אין בעיה! תכתוב ל…. - רגע אני בנהיגה. אולי תשלחי את אלי? (מכתיב לה כתובת אימייל, סה"כ 17(!!) דקות אוויר של אורנג')

את הפוסט הזה רציתי לשמור לבלוג הצרכנות שאו-טו-טו יפתח, אבל אני פשוט רותח לי בכסא וחייב לפרוק את זה איפשהוא.

012-קוי-זהב-סמייל-אינטרנט-זהב-מה-שלא-קוראימלהם עושים לי צרות בחיבור מזה כמה חודשים. הם חונקים את התקשורת וחוסמים פורטים. אני לא מדבר רק על טורנטים ואימיול, אני מדבר על delay אדיר בחיבור אפילו לג’ימייל ואתרי ווב רגילים. נמאס לי לאכול את השטויות שהם מוכרים לי כשאני יכול בעזרת פינגים וtraceroute של TCP לראות בדיוק מה הם חוסמים ואיפה ומראה להם איך מהשרת שלי בבזק בינלאומי הכל תקין. אתמול התחלתי לברר פרטים במקביל לבירורים שעשה חבר שלי אפי. מסתבר ש012 הכי זולים אבל לא בהרבה, נזק בינלאומי היחידים שמכריזים שהם לא מגבילים וחוסמים את הקו (הנציג ב012 טען שהוא לא יודע מה ה בכלל traffic shaping), ולכן ביקשתי מהם מחירים. באופן מפתיע המחירים העיסקיים היו יותר גבוהים מאשר במחלקה הפרטית. נרשמתי, ביקשתי מ012 לנתק אותי (אחרי 10 דקות המתנה לשירות לקוחות ששם אותי ב8 דקות המתנה למחלקת ניתוקים). הנתקן לקח המון פרטים ובסוף הודיע שכלום לא יזוז עד שלא אשלח בקשת התנתקות בפקס. שלחתי גם בפקס וחיליתי עד בוש.