צדק אדמות מול פמיניזם, ליברליזם מול פלורליזם

יש לי ידיד שמפגין כל יום שיש בשיח ג'ראח. הרוחות שם לפעמים סוערות, לפעמים אנשים מסיימים במעצר לכמה שעות (לרוב ללא הצדקה), המשטרה מנסה לפזר את ההפגנה למרות שזו נאספת ברשיון, בלגאנים.

אם אתם לא יודעים על מה ההפגנה אני לא אתחיל לגלגל עכשיו את ההיסטוריה, אבל בגדול מדובר בכמה פלאסטינים והרבה יהודים שמוחים על הלאמתם (מפלסטינים) ומכירתם מחדש (ליהודים) של בניינים רבים בשכונה. השבוע נוסף טוויסט מעניין לסיפור, כשהשמאל הבורגני שמגיע לשם חטף ביקורת מהמפגינים הפלאסטינים שהלפלפיות שלנו לבושות לא מספיק צנוע. מטה המפגינים פרסם מודעה מתנצלת שכדי לכבד את רגשות המקומיים (ככל הנראה הדוסים היהודיים והמוסלמיים כאחד) יש לבוא בלבוש צנוע. נעמה כרמי, קננגיסר ועוד אחרים הביעו את דעתם לטובת חופש האישה להתלבש עם מחשוף. אומר דובי: "זהו רגע בו אפשר לבוא אל הפלסטינים עם אמירה ברורה: אנחנו נהיה לצידכם, כי אנחנו רוצים להפסיק את הדיכוי, אך לא נסכים שתקיימו מיעוט מדוכא בתוך מיעוט מדוכא.אם אתם רוצים את הסיכוי הנוכחי להשיג את חרותכם, אתם חייבים לתת גם לנשותיכם את חירותן. אי אפשר להלחם באמת בדיכוי אחד על-ידי חיזוקו של דיכוי אחר."

אני מבין את הגישה הזו, כבר כתבתי פעמיים כאן בבלוג על הבעיות הטמונות שבריקוד על כמה חתונות הידוע בשם "רב תרבותיות". אני רק לא בטוח אם כאן המקום לערבב מאבקים כשרב תרבותיות הוא המוסכמה החברתית כרגע. הרי אני בטוח שבמצעד הפמיניסטי ההיפוטתי שיהיה עוד X חודשים לא ירגישו נוח לערב שלטים למען שיח ג'ראח. בלי ספק יבואו כמה מפגינים שיתפסו את מניפי השלטים האלו ביד, יקחו אותם הצידה ויגערו בהם שהם מדללים את המסר.

הגישה הזו מתחברת לי גם למקרה שקרה בשבוע שעבר וגרר גל תגובות באירופה – עו"ד צרפתיה שבילתה עם ביתה בשופינג התחילה לסנן הערות ארסיות לעבר ערביה צרפתיה שהסתובבה בחיג'אב בחנות כשכולה מכוסה מלבד עיניה או פניה (הגרסאות סותרות). מכאן התחיל ויכוח שהפך לקרב מכות בו השתתפו עורכת הדין וביתה נגד האישה, עד שהגיעו הבעל המוסלמי ובעל החנות להפריד בין הצדדים והמשטרה אספה את שלושת חמומות המוח לחקירה. בצרפת ועוד מדינות אסור לנערות להסתובב בכיסוי פנים או ראש בי"ס ציבוריים, אבל למען ההגינות, החוק הזה גם חל על כיפות של יהודים ותליוני חי או צלבים או מגיני דוד מחוץ לחולצה (ועד כמה שאני יודע, נאכף).

עד כמה שאני בעד מלחמה במנהגים פסולים ואפליות, אני מרגיש שיש לגלות יותר רגישות כשמדובר בצד המדוכא. כשילדה גדלה בחברה מדכאת זה פסול, כשקהילה ערבית סוגרת את עצמה מרצון בגטו תרבותי, שפתי וכלכלי בלב צרפת או בלגיה זה פסול, אבל הדרך להוציא אותם מזה הוא לא בלהכריח את הילדה הקטנה הזו להוריד את הבגדים בכניסה לבית הספר. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מסכים ב-100% עם פט קונדל כשהוא אומר שהחיג'אב (או הבורקה) היא סמל לאונס. היא סמל לתרבות שבה גברים אומרים בגאון שאין להם שליטה עצמית ואישה שלא הופכת עצמה לעציץ היא פיתוי בלתי נשלט בשבילם (ובאשמת העציץ, כמובן). אבל לתפוס ילדה בגיל 6-7 ולהפשיט אותה בכוח מהבגדים היחידים שהיא הכירה מבית אבא, או להעיף כיפה מראשו של ילד שלא זוכר יום שהלך בלעדיה, עלול להיות קצת מפחיד גם כן (במיוחד כשאצלי בדמיון, אני מודה. זה מצטייר כמו טקס ההדחה של משפט דרייפוס, בקטע מ"עמוד האש" שנחקק לי במוחי הצעיר). לא ברור לי שזה מהעביר את המסר הנכון. "כולנו חייבים להראות דומה" זה מסר פאשיסטי ולא מאוזן.

האם צריך להשיב לערבים אדמות מולאמות או לפחות לפצות? כן.
האם צריך להאבק בדיכוי הנשים בחברות הדתיות בארץ? כמובן.
האם צריך לערבב את המסרים ולהתנות מאבק אחד בשני? אני לא חושב שיש לנו את גורמי הזמן והיושרה לצידינו כדי להצדיק את זה במצבינו. אבל בהחלט יום אחד, בעתיד יותר אופטימלי. כרגע אני חושב שזו טעות. עדיף לי הצדק לנשים מאשר לבעלי הבתים. אני ממליץ לכם לקרוא את התגובות אצל דובי, זה לא ויכוח פשוט. אני עם בקשת המפגינים ללבוש צנוע אבל לא בלב שלם, אלא בהרגשה שזו פשרה לא נוחה אבל חשובה לנקודה זו בזמן ובמקום. אנשים הם חיות שחושבות ביחסיות, אי אפשר להעמיס בבת אחת את כל המסרים, צריך לעשות קודם צעדי אמון איטיים.

עדכון: דברים יותר ברורים ומנוסחים היטב מביאה דורית בתגובה הזו.

התנועה הספקנית, שמינתה את ראנדי ודוקינס לסמליה, נחשבת לדי מוחצנת ודורסנית לפעמים, אבל גם שם לאחרונה אנשים מבינים שצריך להתגמש כדי לנסות להנחיל לאנשים ערכים חדשים אי אפשר לנסות לתלוש אותם קודם מהישנים. הנה אחד מכמה סרטונים שהופקו בסדרה:

כמה ימים לאחר מכן הופיע פיל פלייט בכנס TAM8 ונתן הרצאה שלפי הטוויטר הכתה גלים, כותרתה כשם הסרטונים האלו, "אל תהיה פוץ". בחדשות לחלוטין לא קשורות, ד"ר פיל פלייט (הידוע גם כ"האסטרונום הגרוע" מבלוגו "אסטרונומיה גרועה"), מביא לנו בקרוב בערוץ דיסקאברי (שכבר מעסיק את ידידו אדם סאבאג' עם "מפצחי המיתוסים"), תוכנית חדשה בשם "היקום הגרוע". נראה שיהיה חביב :)

25 תגובות בנושא “צדק אדמות מול פמיניזם, ליברליזם מול פלורליזם”

  1. אני לא חושב שמישהו, בטח לא אני, ביקש להסיר מהנשים הפלסטיניות את כיסויי הראש. זו הצגה לא הוגנת של הדברים להשוות את הביקורת שלי לשנאת הזרים של אותו עו"ד צרפתיה.
    דווקא מה שאני ואחרים מבקשים זו פשרה שנראית לי הכי הוגנת – אתם יכולים להמשיך להתלבש בהתאם לתרבותכם וערכיכם, אבל אסור לכם להגביל מי שרוצה להתלבש בצורה אחרת. זה המסר שחשוב להעביר, כי שיוויון צריך להיות לכולם. המשמעות אינה שכולם צריכים להיות אותו דבר. ההפך הוא הנכון, שהרי כופי הצניעות הם אלו שהיו רוצים שכולם יהיו אותו הדבר.
    בניגוד למה שהאשימו, אין לי איזו שאיפה משיחית לגאולה עכשיו. אינני דורש להתנות את המאבק בשייח ג'ראח במאבק בלתי מתפשר באפליה כנגד נשים בתוך הקהילה הפלסטינית, אלא, פשוט מאוד, בקבלת ערכים ליברליים בסיסיים של "אני לא מפריע לך, אל תפריע לי".

    1. מבין שורותיך אפשר היה להבין שאתה מתנה את ההתגייסות למען גזולי שיח ג'ראח בויתור המפגינות הפלסטיניות על הרגישויות האקסצנטריות שלהן. אם פירשתי לא נכון אני אלך לקרוא שוב.

      מה שניסיתי לרמוז בכותרת, היא שגמישות ליברלית מביאה לשטויות האלו, ולכן אני מעדיף פלורליזם מצומצם יותר. כזה שסובלני כלפי כל מי שסובלני כלפי חזרה. ליברליזם סובלני גם ללא-סובלנים. נראה שסה"כ אנחנו על אותו עמוד, רק שאני מסכים עם המגיבים שאומרים שצריך פחות ללחוץ על הנקודה הזו כל עוד אנחנו עדיין רוקדים על קו האמון.

  2. מזל, מזל שהמקלדת שלי היא Spill Free, אחרת הייתי צריך לחייב פה מישהו על גרימת שפיכת מים על מקלדת מהצחוקים שנגרמו לי בעקבות הפוסט והקישור.
    פוליטית אני הפוך מדעותיהם שלך עירא ושל חבריך, אבל אני בהחלט יכול להבין את הדעות, אבל מכאן ועד להעיף לבוש "לא צנוע"? אנשים באים להפגין כדי להזדהות עם הצד השני, וברגע שאתה בעצם כופה עליהם את עניין הלבוש, יהיו רבים שלא יאהבו זאת. אני מנסה לדמיין מה היה קורה אילו היו באים מהשמאל להזדהות עם חרדים בנושא מסויים (כמו שאמרתי: מדמיין) והחרדים היו מבקשים לבוא בלבוש צנוע – הו איזה צעקות/מכות היו הולכים שם…

    אני לא כל כך מבין את ההסכמה של כמה חבר'ה מהשמאל ל"כיבוד" הזה. קודם כל שכל עניין הלבוש שם די צבוע (הסתכלת פעם בידורים של הרש"פ?), ואם מישהו בא לעזור לך, מדוע אתה בודק בציציות של הבחור/ה שבא/ה לעזור לך? אם מחר הייתי צריך עזרה דחופה בנושא דחוף מאוד, האם הייתי בודק מה הצד השני לובש והאם זה "צנוע" או לא? בוודאי שלא.

    לדעתי זה אמור להוות תמרור אזהרה לחובבי חופש הביטוי/לבוש באשר הוא. היום זה לבוא בלבוש צנוע, מחר יהיו דרישות חדשות, ותהיו בטוחים שיהיו דרישות חדשות.

  3. לכבד מישהוא ואת דעותיו לא אומר לוותר על שלך או להעמיד פנים שאין לך.
    וגם כבוד גורר כבוד.

  4. יש עוד היבט שודאי אינכם מודעים לו.
    לבוש שמכסה את הפנים מונע אפשרות לקרוא שפתיים. גם בתקשורת בשפת סימנים, שמתבצעת ע"י תנועות ידיים, יש חשיבות להבעות פנים.
    דמיינו לכם שתי נשים לבושות כיאות והולכות לשוק, ואינן יכולות לתקשר זו עם זו מפני שאחת מהן, ואולי שתיהן, חרשות.
    מאבק ברעלה ובבורקה זה גם מאבק לטובת שילוב חרשים וחרשות בחברה.

  5. איך להגיב לדרישה לבוא להפגנה בלבוש צנוע?
    מצד אחד, יש לבחור את המלחמה שבה נלחמים, כי אי אפשר לנצח אם נלחמים נגד כולם בבת אחת.
    מצד שני, צריך לזכור את העקרון בשמו הולכים להפגנה.

    הפשרה שהלפלפיות השמאלניות יבואו בלבוש (או באי-לבוש) כאוות נפשן, והמוסלמיות יבואו בלבוש התואם את מצב הדיכוי המגדרי שלהן היא לדעתי פשרה סבירה בהפגנה למען זכויות הבדואים או הפלשתינאים.

    נ.ב.: שמאלנים, האם נפתרו כל הבעיות הקשורות לאפליה לרעה של הבדואים, הדרוזים והצ'רקסים, שעכשיו אתם נאבקים לטובת הפלשתינאים?

  6. נדמה לי שהסרטון הזה קורץ לפרשית סימון סינג ותביעת הדיבה שהגישה נגדו התאחדות הכירופרקטורים.

    לגבי החופש להתלבש איך שבא לך, יש עניין של התנהלות במרחב ציבורי ובמרחב שהוא בבעלות מישהו. יש מקומות (בית כנסת, חדר ניתוח, חוף נודיסטים, צרפת) שבהם אינך יכולה להתלבש איך שבא לך. אני יכול לא להכניס אותך למסעדה בלי עניבה, או לסרב להכניס אותך לסלון ביתי בלי מכנסיים. השאלה מי מכתיב את קוד הלבוש בשייח ג'ראח היא צורה אחרת של השאלה מי הריבון בשייח ג'ראח.

    1. אם אתה רוצה ללכת לפי הריבון ונניח שהריבון הוא הפלסטינים, אז כדאי שהחל מההפגנה הקרובה (או אחריה, לא זוכר את לוח המועדים המוסלמי) ימנעו המפגינים בשמאל לעשן בעת ההפגנה, הואיל ונהוג ברמדאן לא לעשן במשך כל היום – במשך כל חודש הרמאדן. יש גם עוד כמה כללים, אגב..

    2. ולריבון מותר להכריח כיסוי ראש ?!

      ככול שהזמן עובר, אני נוטה פחות ופחות לכיוון של רלטיביזם תרבותי.

      אפליית נשים (בבית הכנסת, במסגד או בכל הקשר אחר) זה רע מוסרי.

      ולא מעניין אותי מה הגרסה שלכם למה שהחבר הדימיוני בשמיים אמר לכם, וגם לא מעניין אותי אם 99% מהאוכלוסיה שלכם תומכת בזה. יש לי את כללי המוסר שלי, ואני מאמין בהם מ 100% (או עד שישכנעו אותי אחרת).

      אני לא תמיד יכול לשכנע אותכם בכללי המוסר שלי, ויש לי עקרון מוסרי של איסור כפיה, שנגזר ממנו שברוב רובם של המיקרים אני אנסה לשכנע אתכם בצדקתי ולא אכפה עליכם. אבל למה העובדה שאתם מתרבות אחרת אומרת שאני אמור לקבל דברים שאני רואה כבלתי מוסריים כאילו הם תקינים ?!

  7. דותן – כירופרקטים הם נושא כאוב לספקנים, עוד מלפני סיפור סינג. אם תציץ בשלושת הסרטונים האחרים בסדרה הם מדברים על "לא להיות פוץ" גם גבי תפילות, איחולי בריאות קסומים וכולי.

    מה שנכון הוא שהמשחקים בקטע הם רבקה ווטסון וסידני רודריגז (שהתחתנו בהפתעה (לקהל) על במת כנס TAM7), שני ספקנים הגרים כרגע בלונדון ופעילים בקהילת הספקנים ומבקשי שינוי חוקי לשון הרע הבריטיים.

  8. אחרי קריאת כמה פוסטים והמון תגובות, המסקנה שלי היא כזאת:

    אם תוקם מדינה פלסטינאית, סביר שמצב הנשים שם יהיה גרוע יותר מאשר תחת שלטון הכיבוש הישראלי.
    האם זו סיבה טובה להפסיק להאבק למען מדינה פלסטינאית?

    1. מודי, אני מצטער לאמר לך, אבל בשמאל אין הגיון בכל הנוגע לתהליך עם הפלסטינים.
      דוגמאות? בשמחה:
      * תושבי מזרח ירושלים הולכים לרדת ברמת ההכנסות בצורה קטלנית בעקבות התנתקות מישראל. לרש"פ אין ביטוח לאומי שאפשר לשנורר ממנו כל חודש 2500~ ש"ח בגלל שיש לך יותר מ-3 ילדים.
      * מה שהם רגילים מבחינת חופש ביטוי, חופש דת וכו' שמדינת ישראל נותנת, הם יכולים לשכוח מזה. גופים שיקומו נגד הממשל פשוט יחוסלו. חופש דת לדוגמא? תראה מה קורה בעזה, ואין שום סיבה שזה לא יקרה גם בגדה.
      * הרש"פ עושה את כל הצעדים לדפוק את אזרחיה, בדיוק כמו העניין של חרם על מוצרים מהשטחים ובמיוחד הצעד הבא, של איסור עבודה אצל יהודים / במפעל בבעלות יהודית. לרש"פ אין פתרון לעשות עם 100K עובדים, אבל למי זה בכלל מזיז?

      בקיצור, בשמאל הולכים לדפוק את הפלסטינים עד העצם, הרבה יותר מאשר כל מה שהימין חלם לעשות אי פעם, אבל לאף אחד זה לא מזיז.

    2. אני אמנם כיום לא נאבק למען מדינה פלסטינית, אבל בכל זאת – בדיוק בגלל הנקודה הזו המאבק חייב להיות במקביל בכמה מישורים. בדיוק בגלל זה הגישה של "אנחנו כאן והם שם" היא בכלל לא עמדה שמאלנית אלא סתם עמדה לאומנית, רק שבמקום לתמוך בטרנספר או טיהור אתני, תומכים בהעברת הגורם הבעייתי על אדמותיו לאחריות של מישהו אחר (שזה שיפור, אבל עדיין לא שמאל).
      אבל השמאל – בוודאי זה שממש נאבק – בדרך כלל לא חושב ככה. המטרה היא לא הפרדה כדי שלא נראה אותם ולא נשמע אותם יותר, אלא הקמת מדינה פלסטינית משום שזה מה שהפלסטינים רוצים, וזה תואם את העקרון (שלא מקובל עלי, ונהיה די אנאכרוניסטי אבל לא נורא) של "הזכות להגדרה עצמית".

      צריך לזכור גם שזה לא שהמדינה יוצאת עכשיו להגנתן של נשים פלסטיניות מפני החברה המסורתית שלהם. השיטור בקרב הפלסטינים מכוון כל כולו להגנה על הציבור היהודי, לא לשמירה על הסדר בתוך הקהילות הערביות עצמן. כך שבניגוד למה שחץ כתב, לא עומדת להיות פה נפילה חדה ברמת החיים – במקרה הכי גרוע, רע אחד יוחלף ברע אחר. מטרת השמאל האולטימטיבית היא להחליף רע בטוב (ויש ויכוח לגבי איזה טוב הכי טוב), אבל לכולם ברור שעצם הקמת המדינה הפלסטינית היא רק יעד אחד, לא סך המאבק.

      1. "אנחנו כאן והם שם" היא עמדה לאומית, לא לאומנית. יחי ההבדל הקטן.

        "זה לא שהמדינה יוצאת עכשיו להגנתן של נשים פלסטיניות מפני החברה המסורתית שלהם" – אתה צודק, וזה די מוציא את העוקץ ממה שאמרתי קודם.

  9. אנחנו אחראים למעשינו, והפלסטינאים למעשייהם.

    אם במדינה הפלסטינאית אין ביטוח לאומי, שיקימו.
    אם מדכאים שם נשים – שישרפו חזיות.

    אנחנו אחראים לחברה שלנו, ולמעשים שלנו. אז אנחנו צריכים לדאוג לשיוויון אמיתי לערביי ישראל ולהפסיק את הכיבוש בהקדם האפשרי, להלחם בשחיתות ובשאר הבעיות המוסריות שלנו.

    אבל אנחנו לא אחראים לעובדה שמוסרית רובו של העולם הערבי והאיסלמי תקוע בימיי הביניים.

    אפשר לנסות ולעזור בשוליים, אפשר לתת כלים, ולעודד, ולתת דוגמא. אבל אף אחד לא יכול לכפות שינוי כזה – הוא חייב לבוא מבפנים.

    1. לך אין ממש בעיה כי אתה לא איש שמאל. אתה שמאל בפרקטיקה, ושמאל בדעות, אבל מבחינה מעשית אתה קודם כל פטריוט ישראלי.

        1. שמאל, לפי הבנתי, ואני חושב שזה מה שדובי מדבר עליו, היא העמדה שכולם שווים, שלכולם זכויות שצריך להלחם עליהן, שהזכויות הליברליות (חופש ביטוי, לדוגמה) אינן חשובות יותר מהזכויות הסוציאליות (הזכות למקום מגורים ולמזון, לדוגמא). כמו גם התפיסה שהאחווה בין העמים חשובה יותר מהאחווה בין המעמדות.

          אז בפרקטיקה, אתה תומך בהקמת מדינה פלשתינאית, כמו השמאל.
          בדעות, אתה בעד שלכולם יהיה אוכל ושוויון, כמו השמאל.
          אבל אתה מחשיב יותר את הבעיות "שלנו" – "אנחנו" לא אחראים לבעיות "שלהם", והכיבוש הוא בעיה "שלנו" ומאוד ברור מי הם ה"אנחנו" שאתה מדבר עליהם. אתה מרגיש אחראי למה שהישראלים עושים, ולא למה שהפלשתינאים עושים. היית יכול לומר שאתה מרגיש אחראי למה שחילונים עושים, אבל לא למה שדתיים עושים. אבל אתה לא אומר את זה. אתה "שמאל ציוני", שזה לא שמאל.

          1. אני מאוד שמח להגדרה "שמאל ציוני".

            אבל מעבר לשאלה התאורטית של זכויות, ישנה שאלה של פרקטיקה.
            לנסות ולהאבק למען זכויות נשים בתוך חברה שאנחנו איתה בעימות, זה פשוט לא סביר.
            לחשוב שבעולם שלנו כפי שהוא היום, אין מקום למדינת לאום זה נאיבי. בעולם אידיאלי, בעוד 100 שנה? אולי. לא היום. היכולת שלך להשפיע בתוך החברה שלך היא גדולה בהרבה מאשר בחברה אחרת.

            אז למה לא להגדיר סדרי עדיפויות ?

            1. אין לי ויכוח אתך.

              אני רק חושב שפמיניזם רדיקלי, אם הוא רוצה קונסיסטנטיות, צריר להתנגד לסיום הכיבוש ולהלחם על כך שצבא הכיבוש יכפה את שחרור האישה הפלסטינאית.

  10. אני לא רוצה שיהיה כיבוש, אני לא רוצה שאנשים שלא רוצים לחיות פה יוכרחו. אני בעד הקמה של מדינה נפרדת כי יש לאומנות יהודית שצריכה להפתר לחוד מהלאומנות הפלאסטינית, בתקווה ששני הצדדים האלו, תחת פרלמנטים נפרדים, יוכלו להגיע לדמוקרטיה ושוויון יום אחד במורד הדרך, אבל תחת פרלמנט אחד אני לא רואה איך זה יקרה אי פעם.

    האם אני פטריוט? לא. המילה הזו נפסדת ופסולה בעיני. פטריוט היא תמיכה במדינה שלך ולא משנה אילו זוועות היא עושה. אני בעד עקרונות ואידאות, לא בעד ממשל זה או אחר.

    1. אני לא חושב שזו המשמעות של פטריוט. בעיני, פטריוט הוא מי שטובתה של מדינתו עדיף לו מטובתן של מדינות אחרות. שבסולם הערכים שלו המולדת תופסת מקום גבוה. הוא לא בהכרח יתמוך במדינה תמיד, אבל תמיד ירגיש אחראי.

  11. 1. אני מסכים חלקית עם חץ בן-חמו שאין הגיון בתהליך עם הפלשתינאים.
    מצד אחד יש ערך בעובדה שאנשים יכולים לקבוע בעצמם את גורלם ללא הכתבה ע"י שליטים זרים. חופש זה שווה פגיעה כלכלית מסוימת. לכן הנימוקים של חץ המבוססים על פגיעה ברמת החיים של הפלשתינאים – אינם רלבנטיים.
    מצד שני, במקרה של הפלשתינאים, די ברור שהעם לא יזכה לחופש אמיתי – פשוט שליט אחד (ישראל) יוחלף בשליט אחר (מהאוליגרכיה של אש"ף או בני חסות של סוריה/אירן).

    2. בקשר לויכוח על קוד הלבוש הנשים שיפגינו לאות סולידריות עם הפלשתינאים בשיח ג'ראח:
    צריך לזכור בשם איזה עיקרון הולכים להפגין שם. האם מפגינים למען החלפת דיקטטור ישראלי בדיקטטור בעל דם פלשתינאי? או למען חופש לפלשתינאים? אם למען חופש, אז למה שייגרע חלקן של נשים פלשתינאיות בחופש שנלחמים לטובתו?
    ואם כבר מקפחים נשים פלשתינאיות, אז למה לא לקפח גם את הגברים הפלשתינאים?
    הרי, הם ממילא ינצלו את החופש כדי לשלוח יותר קסאמים ומחבלים מתאבדים לשטחים יהודיים.
    ובמקרה כזה, מי שרוצה להלחם על שוויון, שיתכבד להלחם למען הבדואים, הדרוזים, הצ'רקסים והנשים הערביות בעלות אזרחות ישראלית.

  12. מעניין מה הייתה תגובת מטה המאבק שם אם הפלסטינים היו מבקשים מהיהודים הדתיים לבוא בלי כיפה וסממנים דתיים כלשהם כי זה פוגע ברגשותיהם הדתיים.
    ועוד יותר מעניין איך כמעט תמיד במאבקים על שיוויון זכויות של מיעוטים כשמגיעים לזכויות נשים תמיד זה נדחק למקום האחרון בסדר העדיפויות. שיוויון שיוויון, אבל הן מחכות כבר כמה אלפי שנים. שיחכו עוד קצת לא יהרוג אותן, לא?

כתיבת תגובה