רעיונות לשיווק שואש בישראל

הרגע מילאתי את סקר מוזילה החדש, אחת השאלות הייתה מה יכול הארגון לעשות כדי להרחיב את המודעות והשימוש בארץ, אז הנה מה שעניתי:

* לאסוף ולפרסם את אחוזי החדירה של הדפדפן בסטטיסטיקה של אתרים ישראליים גדולים שיהיו מוכנים לנדב את המידע, ולהשתמש ככלי לשכנוע מפתחי אתרים לדבוק בתקנים.

* לפנות לאתרים בולטים, תקינים ואוהדי המטרה ולבקש מהם להוסיף באדג' תמיכה במוצרי מוזילה והפניה להתקנתם.

* לתחזק במקום מרוכז, בולט ונוח את רשימת התוספים והסקריפטים הדרושים כדי להשתמש באתרים ישראליים שתיפקודם לקוי כיום בפיירפוקס.

* לפתח סקריפט גריזמונקי או תוסף שידווח סטטיסטיקה אנונימית (בלי IP או PATH מפורט של הURL) על כמות הכניסות לאתרים ישראליים הידועים כבעייתיים כדי לדעת איך לתעדף את הפניות לבקשות תיקונים מהאתרים הכי פופלאריים.

* בדומה תוסף או סקריפט שיזהה בזמן הגלישה אתרים חדשים עם בעיות קוד או סוגי מדיה מוטמעת בעייתיים וידווח עליהם אנונימית אם אינם ברשימה הידועה לעיל, כדי להעשיר אותה. (כמובן יכול להיות פיצ'ר של אותו התוסף לעיל)

* פיצ'ר אפשרי נוסף: שיתן עצות (אולי בסיגנון "קליפי" של אופיס) כשהגולשת נכנסת לאתר שידוע כבר כבעייתי מהרשימה שלמעלה עם הפניה לסקריפטים+תוספים הספציפיים שיכולים לעזור בו, אם אינם מותקנים עדיין.

דעותיכם?

אגב, ×–×” הפוסט הראשון שלי מוורדפרס 2.7, השידרוג עבר חלק באופן מפתיע, וזו גם הפעם הראשונה שאני שולח מתיבת "פוסט מהיר". כנראה גם האחרונה, צפוף פה 🙂

Chrome

טוב, הארץ גועשת, רגשות חצוים ברשת והקשקשת גולשת.

גוגל יצאו היום עם דפדפן חדש למי שלא שם לב. לקחו את WebKit מספארי (שלקחו אותו מKDE), עם רעיונות (ושם!) מעולם המוזילה, וחידשו בעיקר שני דברים: מנוע משופר להרצת ג'אווהסקריפט ופרוססים נפרדים לכל טאב. לגיקים זה אומר חלונצ'יק של טאסק מאנאג'ר שמאפשר לראות כמה זכרון וזמן מעבד "אוכל" כל טאב לחוד, וכמה פלאש ופלאג-אינים אחרים אוכלים, ומאפשר להרוג כל אחד מהם לחוד אם הגיעו מים עד רפש.

אין גריזמונקי, חוסמי פרסומות וכולי
אין כפתור "בית" כברירת מחדל (אבל אפשר לבקש ספציפית, בטח ישתנה בבטאות הבאות)
אין המון אופציות אבל זה בכ"ז דפדפן טרי בשוק.
יש אסיסטנט קטן ולא רע לטיול בDOM שדומה לסייר הDOM של השואש. זה לא פייערבאג מלא, אבל זו התחלה יפה.
בוטל בר החיפושים (צורף לפונקציונליות של בר הכתובות), איתן מוצא שזה מוזר שדוקא חברת חיפוש תבטל את האלמנט הזה.
פורסמה חוברת הוראות בקומיקס שהופקה ע"י סקוט מקלאוד (ולא מלאך ולא שרף!). לא חוסכים פה בPR.

מכמה הצצות מהירות המהירות שלו לא מרגישה יותר מהירה משואש עמוס תוספים וסקריפטים של גריזמונקי, הרינדור של דפים מסוימים אכן טיפה שונה מגקו ועיצוב הבלוג שלי נשבר קצת, אין לו סטאטוס בר תחתון שיספר לך כמה מהר או לאט עולה העמוד שביקשת, אין לשחזר טאבים שנסגרו, הקידוד הוא western כברירת מחדל ולא יוניקוד UTF-8, אבל אולי הכי חשוב: בגוגל מפות עדיין אין כבישים בישראל. אנחנו מדבר בצבע פסטל-תכלת עם קו ירוק בצורת צהוב מפוספס. מבהיל לגלות כמה זכרון אוכלים חלק מהאתרים, מוזר לגלות שבמקרים מסוימים הרבה טאבים כן מנוהלים בפרוסס אחד (למרות זה אכן ממש פרוסס נפרד כמו שיספר לכם הטאסק מנג'ר של חלונות). אפשר להרוג חלונות תקועים גם ממנהל המשימות הפנימי וגם מזה של XP.

מסקנותי – אולי יום אחד אבל לא עכשיו. אני לא רואה יתרונות מהירות וחסרים לי המון תוספים. המוזר הוא שבינתיים התפתחה שיחה ערה בטוויטר ביני לבין רן הרטשטיין, גל מור ואיתן, האם גוגל וכרום הם "מרושעים". הדפדפן ×”×–×”, לטענת רי"×” הוא עוד הוכחה לרשעותה של גוגל המנסה לספח אליה את כל המידע שאפשר על משתמשים תמימים, וריכוז מידע וכוח ×–×” בהכרח מרושע. עניתי שלפי ההגדרה הזו גם כל ממשלה ורשות מס בעולם היא רשע ושאלתי אם הוא מגדיר את עצמו כאנארכיסט, ×›×™ זו הגדרה מקיפה למדי ולדעתי מסקנה מתלהמת וחסרת בסיס. יש לי הרבה מה להגיד נגד גוגל אבל זו לא הסיבה. לראיה לזה שלא איבדתי בהם אמון – אני עדיין אוהב את המנשק הנהדר של ×”×’'מיל, ומבלה את רוב שעותי בדפדפן בגוגל רידר…

…אבל בשואש.

הזהרה קטנה לגבי Ubiquity

אולי אתם לא מחוברים לזרם החדשות הגיקיות שמציף אנשים בימים האחרונים, אבל יהודי חביב בשם אזה (אזא?) רסקין, דור שני למתכנתי אינטרנט (כבוד!) שעובד עם קרן מוזילה, הוציא תוסף חדש שמלהיב גיקים בשם יוביקוויטי (אין לזה מילה בעברית כמדומני).

יוביקוויטי מאפשר לכם לכתוב פקודות פשוטות שיבצעו דברים גדולים ומגניבים.
הוא יקרא קטע טקסט, יבין שמדובר בכתובת ויאפשר לכם לשתול מפה אינטראקטיבית בגוגל מייל.
הוא יעזור לכן לחפש מידע בצורה חכמה.
הוא ישלוף מאשאפים מהכובע בקלות שבה שרברבים שולפים ×’'יפה מהצנרת…
… רגע למה אני מנסה לתאר, אני אתן לרסקין להדגים:


Ubiquity for Firefox from Aza Raskin on Vimeo.

יש רק בעיה אחת, מדובר בגרסת אלפא מוקדמת ולכן כדאי להזהר משני דברים לפני שאתם קופצים למים. אל תבינו לא נכון, הכלי נראה יציב מאוד למשהו שמתאר את עצמו כ"אלפא", אבל אליה וכמה קוצים בה:

1. הכלי עשיר אבל מתעשר הרבה יותר כשהוא נותן לכם להרשם לפקודות חכמות נוספות שאחרים כותבים, כרגע הוא שומר את ההרשמות האלו בצורה מוזרה – ההרשמות הן למעשה פרטי היסטורית גלישה שמתויגים כהרשמה לפקודה מה שאומר שכשמאפסים את ההסטוריה מאבדים את ההרשמות החיצוניות, כרגע אנשים מדברים על השימוש במחיקת ההיסטוריה לצרכי פרטיות, מה ×™×”×™×” כשהפריטים פשוט נעלמים בקצב הטבעי שלהם מההיסטוריה (9 ימים ברירת החדל)? לא יודעים, ×›×™ המוצר עוד לא בן תשעה ימים אבל קהילת כותבי תוספות עשירה כבר יש 🙂

2. שימו לב שאמרתי "הרשמה לפקודות חיצוניות" ולא "התקנה". למשל נרשמתי לעמוד של ירדן כשהיתה שם רק פקודת תרגום במורפיקס, אבל אחרי שעתיים כבר היום שם כלים נוספים, ולכן הם הופיעו אוטומטית אצלי בפעם הבאה שפתחתי את פקודת יוביקוויטי. האם זה מה שרציתי? כשנרשמתי עברתי כמה מסכי הזהרות שמקור הפקודה לא מוכר וצריך להזהר אז עברתי על הקוד ואישרתי אותו, אבל מי אמר שאוהב את מה שיהיה שם בעתיד? עדכונים לקוד בעמוד של ירדן לא ילוו בהזהרות חוזרות.

2א. ולמה הפחד? ×›×™ מדובר בסקריפטים שרצים מחוץ לארגז החול. נכון, כמו גריזמונקי מדובר בכלי שיכול להגיע לרג'יסטרי של מוזילה ולשכתב אותו, ולכן גם זמינות לו גישות לעוד המון רכיבי מערכת ולמשיכת קוד וכלים רחוקים מהרשת (אני לא יודע אם הוא מוגבל בכלל, ×›×™ אני לא מכיר את מבנה הסקיוריטי של מנוע ×”JS של מוזילה, אבל אינני יודע אם יש משהו שעוצר את הקוד ×”×–×” מלהריץ תוכנות חיצוניות ממש במערכת ההפעלה למשל). פקודה ש"נרשמת אליה" היא כל פונקציה שהיא בJS, היא יכולה להיות פקודה שדורכת על פונקציה פנימית של יוביקוויטי או של משתמש אחר, או קוד זדוני מעשרות סוגים. יוביקוויטי כרגע לא מדברים על פתרון בענין. ההמלצה הרשמית שלהם – קחו רק את הקוד שמעניין אתכם, והריצו אותו מקובץ מקומי אחרי שבדקתם אותו, במקום הרשמה לאתר רחוק שעלול "לבגוד" בכם יום אחד. בדיוק כמו שבאתר הסקריפטים של הגריזמונקי מזהירים אתכם לבל תתקינו עדכונים חדשים מדי שעוד לא עברו את עיניהם האולי-פקוחה של עוד כמה חברי קהילה שמבינים בקוד – ×›×™ כבר הועלו לשם בעבר סקריפטים זדוניים והבלגאן ×—×’×’.

אחרי ההזהרות החשובות האלו – מדובר בכל זאת בפיתוח מגניב למדי למי שמתרגל לעבוד איתו, והוא יכול להעשיר מאוד את חווית הגלישה והתקדמות בעוד צעד לדפדפן סמנטי שמבין סוגי תכנים והמידע שיש להם להציע להצגה מחדש לפי צרכי המשתמש. עוד כמה צעדים, כמו שאמר מישהו בתגובות לפוסט של רן, ויש לנו את "המחשב של האנטרפרייז". אני מקווה שהוא לא יצא כמו אדי – המחשב של "ליבת הזהב" של דאגלס אדאמס (שחזה כמעט במדויק את "מיקרוסופט בוב" והקליפי של אופיס).