סקירת דה-מרקר לקראת ישיבת ההקמה של הקנטינה

כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת'ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח "קוד פתוח" כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:

קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.

פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.

סביב המושג התפתחה קהילה שלמה של מפתחים עצמאיים, שרובם עובדים ללא שכר והם בעלי מטרות שונות. חלקם כמובן רוצים להתעשר, אך חלק נוסף עושה זאת כאידיאולוגיה נגד חברות התוכנה הגדולות

טעות נוספת: הקוד הפתוח איננו קהילה, הוא מסמך משפטי. הקהילה היא קהילת התוכנה החופשית.

עוד טעות – עובדים ללא שכר. נסה אולי "עובדים במודל עסקי של שירות ולא של מוצרים" או "מרוויחים מהפיתוח באופן עקיף ולא ישיר".

"אידאולוגיה נגד החברות הגדולות" – טוב, אולי יש כמה, אולי באחוזים גבוהים במיוחד בארץ. אבל הרבה מאוד לא עושים את זה כי הם בעד הנגד, יש אנשים שעושים את זה מסיבות חיוביות של תקנים, עזרה הדדית, הפצת ידע, שיתוף פעולה, השוואת פערים וראייה חברתית רחבה. מה לעשות שהמודל הכלכלי של מיקרוסופט ואפל שונה? המלחמה שלי היא לא מול מורשתו של גייטס ספציפית, אלא מול גישה שעוצרת למידה ועזרה הדדית באשר היא, ולא משנה אם יש לה סימן בנסד"ק או פרלמנט.

המיקוד של הקנטינה הוא קוד פתוח וטכנולוגיה בלבד. "אנחנו מאמינים שבאמצעות שימוש בכלי קוד פתוח יש לך השפעה חיובית על הקהילה והחברה"

אז כן קהילה או לא קהילה? כן חברתי או לא חברתי? אני חושב שגרימלנד לא הבין בעצמו. ראיתי דווקא כתבות אוהדות של גרימלנד בעבר, אבל בכתבה הזו נראה שאינו מבין את הקשר בין חופש התוכנה לחופש ביטוי, חופש מידע וזכויות אזרח אחרות. יש לנו כקהילה בעית הסברה ככל הנראה. ככל שעוברות השנים אני מרגיש שהמונח "קוד פתוח" דפק לנו את הסברה יותר מאשר סייע לה.

סוף סוף, התנ"ך חופשי!

לפני כמה שנים המקור היחידי לתנ"ך מנוקד ומוטעם היה את מכון ממרה אבל ברשיון מגביל שהטריד אנשים בקהילה החופשית ואני בינהם. היום נתקלתי במקרה בעובדה המרעננת שלצד פירושים כמו רש"י התנ"ך מופיע במלואו בויקיטקסט שבתורו מובא מתוך האתר הזה, שמחלק את כל התנ"ך המוקלד ללא הגבלות רשיון (ברשות הכלל) ואם תרצו להוריד ולהתקין את השרת שעליו הוא רץ עם תכניו, התוכנה כוללת חלקים GPL, חלקים CC-by-nc ואולי רשיונות אחרים, עדיין, חופשיים למדי.

כדי לצפות בטקסט האתר ממליץ על פרנק ריהל של פרויקט קולמוס הפתוח ליוניקס:
וְגַ֗ם עִירָא֙ הַיָּ֣אִרִ֔י הָיָ֥ה כֹהֵ֖ן לְדָוִֽד (שמוליק ב', כ':26)

ההמלצה למשתמשי מאק הוא פונט "רעננה" (אינני יודע מה הרשיון):
עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי (שמוליק ב', כ"ג:38)

ואילו לחלונות אפשר לבחור בין Ezra SILרשיון פתוח תואם OSD ואפילו DFSG!):
שְׁנֵ֥י שָׁדַ֛יִךְ כִּשְׁנֵ֥י עֳפָרִ֖ים תְּאוֹמֵ֣י צְבִיָּ֑ה הָרוֹעִ֖ים בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים (שיר השירים, ד':5)

ובין SBL Hebrew המעוצב יותר מודרני, מרנדר טעמים יותר יפה אך מופץ ברשיון חינם לשימושים בלתי מסחריים בלבד של SBL:
חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי (שמוליק ב', כ"ג:26)

לבדיקות נוספות של רינדור, אנא פנו אל העמוד הזה.

קוריוז לגבי הציטוט האחרון – התראיינתי פעם לעבודה אצל ירושלמי בשם עירא פלטי, שנקרא על שם אותו הפסוק. המענין הוא שאביו, ד"ר פלטי, היה המיילד שיילד אותי. עירא פלטי גדול ממני בכמה שנים, אבל לאמי לא היה מושג כשבחרה לי את השם וגילתה את זה רק מאוחר יותר. מה הסיכוי?

הפוסט הזה מוקדש לשפות הנכחדות יום-יום מסביב לעולם, השבוע נפטרו דובריה האחרונים של שפת הבו באיי אנדמן.

דגימה מהנהר

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי – או בעצם ארבעה ימים (כולל "יום אוסטרליה" הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ה-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע זה מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מנאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה "יצירתית" כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך זה נראה 🙁

בארסטכניקה מסכמים שבוע של שמחה וזעם – שואש 3.6, אלפא של אובונטו 10.4, סין מגרשת את גוגל, HTML5 ומלחמת הקודקים של השואש מול כרום ועוד ברדקים וחדשות.

אני אנסה השבוע לקרקע קצת את הספקולציות הרבות לגבי המאגר הביומטרי עם מידע עובדתי (עוד על זה בפוסט בהמשך היום), ואולי אני צריך ללמוד מהצרות של שיווק המסר של שינוי האקלים ולהפיק מסקנות. במסגרת סיכומי העשור נאסא חישבו והודיעו שאין ספק לאחר שנאסף כל המידע וסוכם, עשור 2000-2009 הוא העשור החם ביותר בהיסטוריה המדודה, ושנת 2009 נמצאה בתיקו על המקום השני בין השנים הכי חמות שתועדו בעת המודרנית. כדי להפחיד את עצמי עוד קצת הייתי אתמול במכון וייצמן למספר הרצאות, בינהן הרצאה של מדענית מ-JPL על הממצאים של לוויני GRACE וחבריהם, אבל אני אחסוך לכם את הפרטים המדאיגים שעלו מההרצאה, יש לינק אם אתם מרגישים שאננים מדי לטעמכם.

באותו יום הרצאות שמענו גם על ביולוגיה מולקולארית ומנגנוני הטריגרים החלבוניים בתא שמתחילים לקבל מיפוי מדעי יפה שחושף את התא כמכונת חישוב עם צמתי פעולה ותגובה לתנאי הסביבה. אחרי ההרצאה דיסקסנו עם פרופ' נעמה ברקאי את הרעיון של ההקבלה בין רשתות מחשב לרשתות הקומוניקציה הבין תאית והתוך-תאית של החלבונים. היא ניסתה להגיד לנו בעדינות שאין הרבה מה להסיק מהאחד על השני, אבל הנה נתקלתי באמבה "פיסארום" שמנסה לייצר רשתות יעילות לחיפוש מזון ברמות שונות של הצלחה. התוצאה לא אידאלית לכל מצב, אבל נבנה מודל והוסק אלגוריתם שיש לו כנראה יתרונות ליישום במצבים מסוימים בעולם האמיתי של רשתות ad hoc אלחוטיות, למשל. אם בעתיד יצאו לשוק רשתות שמבוססות עלזה שכל סלולארי הוא למעשה גם ה-cell שדרכו מדברים כולם עם כולם, תדעו שזה האמבות התחילו…

בדרך לעולם ללא נפט – פותח פלסטיק אקולוגי.

חוקרים מצליחים לבודד כל הזמן גנים ולזהות מה הם גורמים, למשל מחלות "נפש" מסתברות פתאום כמחלות גנטיות. מסקנה לא פוליטיקלי קורקט אבל מתבקשת היא שקשה יותר ויותר לבקר חברות שסרבו לשדך נער או נערה למשפחה שיש בה קרובים חולי נפש. הערת אגב: יש מחקר אחר שאומר שאם אתם גרועים במשחקי מחשב זה גם כן ביולוגי, אז אל תתנו לזה לדכא אתכם או להכניס אתכם לחרדות אלא אם כן גם הדכאון שלכם גנטי. בעסה, אבל יש חור בקצה המנהרה, יש גן דיכאון שגם גורם לגאונות, אז יש פיצוי. אם אתם רוצים לדעת על בטוח מה יש ומה אין לכם, שלחו 2000 ש"ח לחבורה הזו והם יספרו לכם כל מה שלא רציתם לדעת על עצמכם.

ומדיכאון לדיכאון: אלכוהול דופק את המוח – במיוחד למתבגרים. מפתיע? המחקר האחרון ירד עם MRI לפרטים הקטנים ומצביע על נזק בלתי הפיך שגורם לבנים לאיבוד יכולות קשב ולבנות נפגעת היכולת להבין ולפרש מידע חזותי (הכנס בדיחת נשים מאחורי ההגה אם אתה שוביניסט חצוף). לצערי לפי הכתבה יש יותר סטטיסטיקה אמפירית מאשר הסברים כימיים-ביולוגיים אפשריים. בידיעה הזו, כמו אלו על מחקרים שהתריעו שצריכת אלכוהול של בני נוער גורמת להם לדכאון בבגרות, לא ברור כאן אם החוקר לא מבדיל בין זיקה לסיבתיות (קורלציה וקוזציה) או שהעתונאי החליט שצהוב זה יותר טוב. מקוצר זמן לא חפרתי לתוך המחקר המקורי – אם מישהו יודע מה הסיפור, אשמח. עד כמה שיודעים יש לזה איזה בסיס כי למרות שהמוח בגיל העשרה הגיע לגודלו הסופי, עדיין מתפתחות באונות הקדמיות, הצרבלום וההיפוקמפוס, וההתפתחות מושפעת – לטענת המחקרים האלו – מצריכה מוגזמת של אלכוהול, ניקוטין ובוודאי סמים אחרים. הבעיה היא שאנשים דיכאוניים מטבעם נוטים לחפש סמים (ובזה אפשר לכלול גם צריכה כמויות גדולות מדי של ממתקים או מאכלים אחרים, שזה סוג של סימום) אבל סם כמו אלכוהול גורם ליותר דכאון וההמשך לא מעודד. בקיצור – לא רעיון טוב (וכנראה גם מריחואנה לפני הבגרות זה לא רעיון טוב, אבל לא נתקלתי במחקרים ספציפיים על זה).

עוד סיבה לכך שבני נוער לא צריכים להסתובב עם מריחואנה בכיסים? כי הפדופילים של המשטרה יבואו למשש אותם אחרי שהחיטוט בילקוטים בתרשיחא עבר בלי רעש מיוחד וגם לא החיפוש הגופני בבי"ס בגליל לפני שנתיים. הרי שכונת רחביה היא החלק הכי מסוכן בירושלים, גר שם ראש ממשלה חרמן ופעם היה גם נשיא אנס בשכונה ליד.

ובסוף חיוך. חברת רד האט, החברה שבלי בושה הוציאה לאחרונה מוצר וירטואליזציה ללינוקס הדורש התקנת שרת חלונות עם אקטיב דירקטורי, השיקה אתר תדמית לפאר ולהלל את הקוד הפתוח (אף מילה על תוכנה חופשית, כן?). רבותי, האירוניה חוגגת.

(כן, אני מריר היום. מה לעשות)

כל הביצים בענן אחד (והראש בחול)

למי שתהה למה ההתנגדות שלנו מלשים את הנתונים של המון אנשים במקום אחד וללא הצפנה, באה חברה מצ'וקמקת בשם RockYou ועשתה לאנשים בית ספר. ביום כזה אני עוד יותר שמח שאין לי פייסבוק ולא אפליקציות (לטס פייס איט, רוגלות), אני שמח שאני משתדל לתת סיסמאות שונות לכל אתר, ואני שמח במיוחד שאני לא נרשם לשום אתרי לווין של טוויטר שכל אחד ואחד מהם מתעקש לדעת את הסיסמא שלך בטוויטר. לי אישית זה ברור שאחד מהם יום אחד יברח עם המון חשבונות וסיסמאות (עד היום ראינו רק את האסון האישי של אורלי ואולי עוד כמה מקרים קטנים, אבל יום אחד גם זה יקרה).

כיון שגוגל הם גוגל ואני לא רואה תחרות רצינית מספיק מאף אחד אחר כרגע (לא ZOHO ולא מיקרוסופט), אני מתחיל ללטוש את עיני לכיוון EyeOS, צריך באמת לבדוק עד כמה העברית שלה מתקתקת כמו שצריך, אולי אני צריך להתחיל לנסות אותה על השרת שלי…

פרטיות מידע, מיחשוב עננים ושינוי האקלים העולמי

לפני כמה שבועות הוכרזה מערכת ההפעלה כרום, השרתים היו כנראה חנוקים מכדי שאצליח לראות את השידור החי, אבל אפשר לראות את כולו בערוץ הזה ביוטיוב. בינתיים לא טרחתי לעבור על הוידאו הארוך, קראתי את התקציר בטכקראנץ' ואין שום הפתעות מיוחדות מלבד אולי העובדה שאין שום סוג של נסיון לפרטיות יותר – החיים שלכם בעננים, תתרגלו. גוגל יודעת אילו חיפושים אתם עושים, מה יש לכם בתיבת הדואל, מה הלינקים שאתם שומרים, וכולי. כמה אנשים חשבו שגוגל לא יודעת לאיפה אנשים גולשים כשהם מגיעים לשם שלא דרך חיפוש בגוגל או שימוש בגוגל-באר, אז עכשיו גוגל מציעה שרת DNS בטענה שהוא "מהיר יותר" משרתי DNS אחרים. אין לי מושג איך או למה זה יותר טוב ממה שנותנים לכם ספקי האינטרנט, אבל קחו בחשבון שגם בו יש פוטנציאל לבעיות

אז מה הבעיה עם כך שכל הדוא"ל והמסמכים שלכם בענן ולא על מחשב בשליטתכם? האם סטולמן היסטרי לחינם? ובכן לפני שנה וקצת נפרץ חשבון הדוא"ל של שרה פאלין והתקשורת לא ידעה איך למחות על הפגיעה בפרטיותה ולחגוג על הדם בעת ובעונה אחת, ולפני שבועיים חשבון הwebmail של מדען אקלים נפרץ ותוכנה של תיבת הדואל שלו מאז 1996 ועד שבוע שעבר מטייל ברשת. הבלוג Real Climate מגיב לזה בצורה עניינית ולא מעוצבנת, לאחר שכמה "ציטוטים נבחרים" כבר מצאו את משכנם החדש בצורה לא חוקית בבלוגים של מכחישי אקלים, אבל הפגיעה הברורה בפרטיות האישית והמקצועית כאן היא ברורה. המידע שלכם יכול לשמש נגדכם אם בוחרים ממנו את הציטוטים הנכונים, וצריך לחשוב איך להגן עליו. צעד ראשון הוא להחליט איפה הוא יהיה פיסית ותחת אילו שכבות הגנה. כשאתם בוחרים במקום מרוחק, וירטואלי, אצל ג'ימייל או ספקים אחרים דומים, אתם מראש מניחים המון אמון באותו הספק, במערכות שלו ובהגנות שלו. תחשבו טוב טוב אם אתם סומכים עליו, אם הסיסמא שבחרתם שם חזקה ובטוחה, ואיזה חומר אתם משאירים שם שנים על גבי שנים.

ולבסוף יש כמובן את השאלה איפה המידע שלכם יותר מוגן, במחשב הביתי או אצל ספק כמו גוגל? בבית יותר קל ומהיר להשמיד עדויות לפני שמגיעה אליהן המשטרה, אבל אם אתם עושים דברים לא חוקיים ברמה כזו, אני לא הולך לייעץ לכם 🙂 הבעיה של הציבור הרחב היא יותר השאלה של השימוש במידע לתקיפה אישית של פרטיותכם ורכושכם ע"י ממשלה מושחתת ויותר ויותר פושעים שמתחילים להבין את יתרונות הרשת להונאות. עד לפני כמה שנים חשבתי שמדובר יותר במנגנונים מטומטמים, וכי ש"ממשלה מושחתת" ברמה כזו קיימת רק במד"ב דיסטופי של שנות העבר הרחוק, אבל לאור הפעילות הקדחתנית בגבעת רם כבר קשה לדעת…