בלוג בלי תגובות – הוא עדיין בלוג?

גאבור סאבו שואל אם להוסיף אופציה של תגובות לבלוג שלו, התשובה שלי היא שנראה לי שגאבור לא יודע מה ×–×” לכתוב בלוג. הוא מפרסם טור אצלו באתר ומתעדכן אצלו גם RSS אבל ×–×” לא בלוג בעיני. יש לזה יתרונות וחסרונות. לא כל אחד רוצה פידבק מהקהל, אבל בלוג בלי תגובות ×–×” כמו תוכנה קניינית מול פתוחה (כן, אני בכוונה משתמש באנלוגיה שתעצבן אותך, גאבור 🙂 )

מרגע שהחלטת לא להכניס מנגנון תגובות, או שהתקנת פלאטפורמה כמו וורדפרס והחלטת לא כברירת מחדל לחסום תגובות ×–×” כבר לא בלוג. ×–×” מאמר סטאטי על דף הטמ"ל באתר שלך. המילה "בלוג" – ולא משנה אם מדובר באתר אישי, בלוג תמונות, בלוג ביקורות, אישי או מקצועי – מקפלת בחובה את האינטראקציה עם הקוראים, וזה חשוב מאוד בעיני.

לבסוף אני מציע לך לא לטרוח אפילו ולכתוב מנגנון תגובות משל עצמך (למרות שכמומחה פרל זה בוודאי יקח לך רק שני ימי עבודה לכתוב, לדבג ולשכלל אותו). במקום זה שקול להשתמש באתר שמציע כבר שירותי תגובות משוכללים עם מעקבים במייל ושאר צעצועים כמו דיסקוס ומאפשר השתלת מנגנון תגובה לכל פוסט בעזרת קצת קוד שתשתול בסוף כל פוסט.

פילים חולמים ב"שבלול", והופעות אחרונות של ג'אז-נ-רול

אחרי שגיא כתב על ההופעה אני רוצה להוסיף כמה מילים. ההופעה אכן היתה נהדרת אבל "השבלול" אכן לא ממש אכפת להם מהלקוחות. אני ישבתי בשולחן נפרד מגיא, אבל היו לנו צרות דומות. התיישבנו בחצות, ובגלל שאני מכיר את היחס של הצוות שם (איחורים בהזמנות ואחרי תחילת ההופעה אין יותר עם מי לדבר) הזמנו מראש 12 כוסות מים (לא, גם שם אין קנקנים, גרררר!). אחרי שני סנדוויצ'ים, בירה, שלוש תזכורות על המים, נוספו עוד שתי בנות לשולחן (עכשיו אנחנו שישה) והגדלת ההזמנה ל15 כוסות מים (×›×™ כבר הזענו כמו חזירים ללא מזגן), ×”×’×™×¢×” כוס אחת בודדת ב12:40 ועוד שלוש ב12:50(!!!). לאט לאט התווספו כוסות שאני פשוט הסנפתי בשלוק אחד, עוד כמה בודדות הגיעו לקראת 1:30 ובסוף הערב בסביבות 2:00 היו אולי 12-14 כוסות ריקות על השולחן, ושישה אנשים צמאים ומזיעים שאיבדו חלק מחווית ההופעה בגלל השירות הגרוע. אה כן… אני גם מצפה גם ממועדון מוסיקה שיכוון פעם בשנה את הפסנתר שלו ויתן ללהקה לעשות בלאנס לפני הופעה. יש איזה 5% בקהל שמרגישים שמשהו כאן לא לגמרי במקום.


Created with Admarket's flickrSLiDR.

זה עושה לי את ההמלצה הבאה לבעייתית. מחר בערב מופיעים ג'אז-נ-רול אולי בפעם הלפני אחרונה (חצי מחברי הלהקה עוזבים לחפש את מזלם בניו יורק). הלהקה נהדרת, אבל המקום כאמור בעייתי, ולא ברור אם יצא להם תקליט, אז הנה אחד הצ'אנסים האחרונים לשמוע את ג'אז-נ-רול בהופעה חיה, תביאו סנדוויץ' ובקבוק מינרלים מהבית וקחו קופון.

עם הספר הבוער

גיא כותב על עזרה מקצועית לראשי מועצות. לא אשמתם באמת שנבחרים אנשים חסרי תואר ונסיון ניהול לתפקידים, ולפעמים גם חסרי אמפאתיה לבני אדם. לפעמים זו שחיתות ותקציבים שאובדים בכיסי הפונקציונרים, ולפעמים זה רק הטמטום של העם שמצביע בעד טמבל שלא יודע לנהל תקציב ונוזל לו הכסף מהידיים. מסיבה זו כנראה לא בחרו במצנע להמשך כהונה בירוחם למרות ששמעתי שבניגוד לחיפה הוא הצליח לעשות שם פלאים. אנשים מוצלחים לא רוצים לרוץ יותר לתפקידים האלו כי הם לא מקושרים, והאנשים שמקושרים כבר אינם מוצלחים.

במדינה שבה "שירות" היא מילה גסה, איך יבינו אנשי השירות הציבורי את תפקידם?

אני מאחל לתל אביב שדב חנין יודע את העבודה, אני לא מספיק מכיר את האיש ופועלו ואם הוא באמת ההבטחה הגדולה שכל הבלוגרים התל-אביבים רוצים שהוא יהיה, אבל אני מחזיק להם אצבעות.

יום תלישת שערות

זהירות, פוסט קצת טכני ומאד בכייני.

יש לי לקוח. חברה מפורסמת, קיבלה הרבה עתונות בזמן האחרון. אני עוזר להם להקים מערכת לצוות פיתוח. לא יודע איך קרה שצוות של 12 איש ועובדים בלי מעקב באגים, עובדים עם RCS על גבי NFS (קראתם נכון, כולם באותה ספריה, לא דרך דימון!) ועוד כל מיני זוועות. בנוסף מדובר בכלים של ספק צד ג' שמכריח אותם לדבוק ברד-האט 4 ולא 5, והם מתעקשים לדבוק בTCSH האיומה.

מפלצת של סטארטאפ: כבר קרוב ל200 איש ברחבי העולם, לא עובדים בלי PO, לא מוציאים PO לפני שיש חוזה, ולא חותמים על חוזה לפני שכולם עברו עליו ותקנו אותו. מצד שני הם היו צריכים אותי "בלחץ אטומי!!" אז החליטו לכופף פינות. הודעתי להם שאני יכול לשריין להם רק 3 ימים בשבוע והשאר כמה שאוכל, יש לי עוד לקוחות. זה כנראה עבר להם ליד האוזן כי היום הם טענו שהבטחתי להם חודש עבודה מלא 25 יום מלאים כל יום. להד"ם.

ביקשתי רשימת מטלות, קיבלתי נפנופי ידיים באוויר.

כתבתי בעצמי את המטלות וביקשתי ATP, אמרו לי "אחר כך".

החלטתי לתת להם שרת קבצים מסודר, באגזילה, SVN, וויקי (שאלו אותי מה זה!), ומערכת ניהול אצוות בין השרתים (קונדור או MAUI, עוד נראה). אחרי שהיתה באגזילה הם גילו שבעצם כבר יש כלי אירגוני מסחרי אז תודה אבל לא צריך.

לפני שאמרתי ג'ק רובינזון, זורקים עלי לתאם עם אנשי הIT והרכש את השרתים החדשים הדרושים, שזה כלל זריקה למים העמוקים הקפואים של הפוליטיקה הארגונית, למשל נתבקשתי (למורת רוחי!) לגעור בכתב באיש הIT שהתעכב להתקין את השרתים בארון עם CC לסמנכ"ל מערכות המידע, וכך לא רק שיצרתי לעצמי "אויב" פוטנציאלי, גם האחראי עלי (נגיד שמו ב') שדרש ממני לעשות את זה חזר אלי ואמר שזה היה מוגזם (זה לא היה, הייתי מאוד ענייני, והוא זה שביקש שאוסיף את הסמנכ"ל בCC!)

הסברתי לאותו ב' לגבי נושא העברת 80G של ספריות בית של היוזרים לשרת החדש שזה יקח זמן וצריך לעשות את זה אחרי שעות העבודה ובתכנון מראש. אתמול העברתי אותו ועוד שניים כניסוי ראשון, וביקשתי פידבק בבוקר. תכננתי היום ללכת לחדר חושך, תכננתי ללכת לכנס בTAU, תכננתי גם להפגש עם חברים לארוחת ערב. הודעתי להם שבוע וחצי מראש שיום רביעי הזה לא אגיע. על הבוקר ב7:15 אימייל "זה לא עובד!", נתתי פתרון והכל היה טוב. ב9 מגיע ב' ומצלצל "זה לא עובד!", אבל תיקנתי הבוקר! "לא, יש לי כאן שגיאה, תגיע". סובבתי את האוטו, החלטתי שזה לא יהרוס לי את היום, אני אציץ 30 דקות, אתקן ואלך.

אחרי 30 דקות מתוחות גיליתי שהבעיה שעבדתי עליה עד אותו הרגע היא בכלל במקום אחר. האיש אמר לי שבמכונה מסוימת הכלים לא רואים את שרת הרשיונות (זו היתה התקלה מהבוקר) ועבדתי קשה לראות מה שונה בה מכל האחרות, אף אחד לא טרח להגיד לי שבעצם מסתבר שהעבודה לא אפשרית מאף מכונה וכולם מושבתים! הבעיה בכלל במקום אחר… אמרתי לו בסבלנות אבל באסרטיביות שכשמדווחים לי על תקלה חייבים להיות יותר ספיציפיים ×›×™ עכשיו שרפתי 30 דקות על חיפוש מחט בערימת השחת הלא נכונה, עיכבתי את עצמי ואותם, ואני צריך שהם יעזרו לי לעזור להם. האיש עוד נפגע ממני!

שתי דקות אח"כ הבעיה נפתרה כמובן, ואני בדרך לצאת, אבל הוא עושצר לשאול אותי למה ספרית הבית שלו לא ב/home אלא /net/server/home/blah, הסברתי לו שככה עובד autofs בעולם הגדול וזה מה שיש, אבל הוא התחיל להתווכח שלא מקובל עליו. הסברתי לו שבשביל שכולם יהיו ב/home אני חייב קודם להעביר את כל שאר היוזרים ואת זה התכוונתי לעשות רק מחר בערב, אבל הוא דחק אותי לפינה ואמר שהוא חייב שזה יהיה ככה לכולם ואם צריך אני אעשה את זה כשיצאו לצהריים. הזהרתי שזה יקח יותר אבל הוא הודיע לי שאין חצי עבודה.

אז הודעתי לכולם (סליחה יעל, סליחה עופר, סליחה גיורא) שהיום שלי מבוטל והתחלתי להעביר קבצים, להעביר גם את הסמבה, לשנות את כל הסקריפטים, כמובן שההעברה לקחה יותר מהצפוי, ובא הבוס של ב' ושאל למה ההחלטה המטומטמת להעביר באמצע היום, הצבעתי ואמרתי שזה בניגוד להמלצתי, והנודניק שואל למה אני מעביר אשמה, הרי "אני אמרתי שחצי שעה תספיק". הסברתי לו איזה דג משתין על איזה ומאיפה, הוא מעדיף לחשוב שאני זה שגרמתי לברדק.

הקרקס הזה ממשיך. בינתיים הוא בא בעוד דרישות בזמן שאני מתרכז בלצמצם את הנזק של ההחלטות שהוא מוריד עלי. דרישות של איך נראה הפרומפט ולמה אין עדיין "קונדור" מותקן. לא יעזור שאני מסביר לו שזה שבוע של עבודה ובדיקות, וכרגע אני דואג קודם שיהיה גיבוי לכל השינויים האדירים שנאלצתי לעשות היום. אני מציע שבינתיים יעשו SSH ויריצו על המחשבים החדשים ידנית, והוא מתעקש שהוא לא רוצה. למה? ככה. אני מסביר לו שלהוסיף את הSSH לעוטף ירחיק עוד יותר את התחלת העבודה על ה"קונדור", אז הוא מתרצה, ואז רוצה לראות איך פותחים יוזר חדש, ואז למה חסרות חבילות, וכל פעם אני מבקש ממנו רשימת מטלות עם עדיפויות והוא לא טורח לתת לי אחת, ושוב עוד דרישות ופריצות ואי אפשר לעשות ככה שום עבודה. עכשיו עכשיו עכשיו חשוב שלכולם יראה הפרומפט אותו דבר. יותר מגיבוי או שרת רשיונות. עכשיו! עכשאאאאאאאאאאאאו!

אני חייב לציין, שעד היום לא התמודדתי עם ילדים קטנים שנכנסים לטנטרום לא הגיוני, ולא רציתי. כשעושה לך את זה בנאדם בן 35 זה יכול לשגע פילים. נאלצתי להודיע לו שאני לא יכול לעבוד ככה ושיתחיל ליצור תהליך מסודר מולי, כי כרגע הוא מפריע לי להתרכז ולעבוד ומעכב בסוף רק את עצמו ואת כל הצוות שלו וגורם לי להראות לא מקצועי. אבל אין לי איך לחדור אליו.

בקיצור, אני חושב שלעזאזל הכסף. אני מקים להם את מה שהבטחתי, אבל אין מצב שאני ממשיך לתת להם שירות ככה. לא שווה לי את הבריאות. בגלל שטויות כאלו אני עצמאי ולא שכיר, כדי להגיד לבוס להתראות כשאנחנו לא מדברים באותו גל.

כרגע אני מחכה שתגמר עוד העתקה ארוכה, השעה שש ולא אכלתי צהרים, אכזבתי שלושה אנשים שונים שנאלצתי לדפוק להם ברז, לא פיתחתי את הפילמים (סליחה משפחת מכנס!), לא הגעתי לכנס (סליחה יעל!). אני לא מבין למה אני לא יודע להיות אסרטיבי יותר. כנראה עוד הוכחה שאני לא במקצוע הנכון.

גוגל ממשיכים בהזנחות

פורום תוספי שואש של גוגל נראה שננטש ע"י צוותי הפיתוח שלהם. בפורום/ניוזגרופ הזה אמורים לקבל תמיכה אבל אף אחד מגוגל לא נכנס לשם חודשים ארוכים (או אולי למעלה משנה?), לא עונים על שאלות, לא מעדכנים צפי לתיקון באגים, ואולי הבאג הכי גדול הוא התאימות של "גוגל סינכרון דפדפנים" שלא תואם לשואש3. כיוון שאין צפי הייתי מצפה שגוגל לפחות תשחרר את הקוד תחת GPL או משהו, במקום זה הקבוצה מוצפת בספאם בכל השפות (מה קרה, גוגל?!) ואין עונה.

משתמשים בתוספים של גוגל? אל תסמכו עליהם לשרוד עוד הרבה זמן. נראה שכמעט את כולם הם לא מתחזקים כבר כמה זמן וזה לא נראה כעומד להשתנות.

גאה להיות פיינשמעקר קולינארי

אני גאה להיות פיינשמעקר קולינארי.

זה לא שאני לא מסוגל להנות מאוכל פשוט ולענין, אבל אני לא אוהב שמאכילים אותי עבודות בעיניים. יש הרבה קסם ואיכות דוקא בפשטות, אני מאוד מסכים עם הערכים של ארגון "סלו-פוד" העולמי, על החשיבות של שמירת סביבות אקולוגיות, ולא לערבב בהן כימיכלים, זנים שלא שייכים, יותר מדי הנדסה גנטית שאולי משפרת את העמידות בשיווק גלובלי אבל מאבדות את הטעםם הלוקאלי. המגוון הזה הוא לא רק טעים, אני מאמין שיסכימו איתי מדענים שהוא גם תורם לשרידות של גידולים שונים.

אבל ההקדמה הקטנה הזו באה להוביל לסיפורים קולינאריים קטנים מהחודש האחרון. ראשית שתי אכזבות –
* רובינשטיין בנתניה שכתבתי עליה בעבר עם דגש על איכות הבשר למרות בינוניות הרטבים, אכזבה אותי קשות בשבוע שעבר. ישבתי לצהרים עם אמא שלי, וקיבלתי סטייק סינטה שנחתך פשוט לא נכון. במקום לתת לי פרוסה ממרכז הסינטה קיבלתי איזה מקבץ טנטקלים לא מזוהה מקצה זנב של משהו שאולי היה פעם סינטה, עם טעם חמצמץ למדי של מרינדה מוגזמת בלימון (מי עושה מרינדה לסטייק?!). בנוסף הבשר היה קר, צמיגי וורוד, צבע של חזיר ולא של בקר או עגל מיושנים. כשדרשתי הסברים מהמלצרית, היא פלטה בנונשלאנטיות שתמיד עושים מרינאדה אבל היא חתזיר למטבח, מהר מכפי שאוכל להגיד שלדעתי הבשר עצמו כנראה לא בסדר (אחרת מה ניסו להסתיר עם הלימון?), והוא אכן חזר עשוי וול-דאן. אכזבה כל כך צורמת שלא ברור אם אחזור לשם.
* דיקסי עם חברים שבאו לביקור מאוסטרליה. איכה היתה לזונה מסעדה נאמנה? התפריט ×”×™×” חסר מעוף, והופ המקום הפך להיות עוד דיינר משודרג, אבל עכשיו מתחרה פתאום באודיאון מלמטה ולא קרוב למה שהיתה דיקסי פעם. להוסיף חטא על פשע השולחן העגול שלנו התנדנד לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים – הוחלף פה שף וכנראה גם בעלים, ×›×™ מיקה וחיים לא היו נותנים למקום להתדרדר ×›×›×”. במקום שפילדלפיה הצמודה תהיה הגרסא המהירה וזולה של דיקסי, דיקסי הפכה להיות הגרסא היקרה והאיטית של פילדלפיה. בעסה.

אחרי שהוצאתי את האכזבות מתור הסיפורים, אני יכול לספר לכם על ארוחת צהריים של יום שישי עם אחותי ב"רוקח 73". למרות שמועות זדוניות על מטבח מעולה ושירות איום, התפעלנו דווקא משירות אישי, נעים ולא לוחץ, מעל ומעבר למצופה, ויופי של מנות אם כי אחת או שתיים היו הרפתקניות מדי, אחת אפילו החלפתי אבל מיהרו לקבל את הצלחת בלי שאלות ולהביא מנה אחרת שבחרתי. שמחנו לגלות יינות ויתקין לפי כוס, ובמיוחד נהנינו מההגשה של אסקלופים בתוך הצדפה, מה שמקובל בחו"ל אבל לא רואים בארץ, ולעומת זאת ההגשה של הסלט היתה מוזרה מאוד: ערימת עלים יפים ממרכז החסה, לא חתוכים(!?) על צלחת קטנה כך שאין ברירה אלא לפזר את הקרוטונים על כל השולחן בעודך נאבק בעלים האדירים. סקאלופס מוקרמים
לחתוך את החסה זה פאסה
ארוחה מומלצת אם יש לכם צהרים להרוג, וכ200-250 ש"ח לאדם.

ולבסוף, מקום נהדר ונסתר שגילתה לי Islay, מתחבא אי שם באזור חצי-תעשייתי ברחוב הנצי"ב בתל אביב, מבנה קטן ומכוער שמתגלה כפיצריה גורמה (תרשמו: גוסטו, 03-609-3515). איש נחמד בשם ערן מלכי, ששנים שיווק בארץ מוצרי מזון איכותיים כמו שוקולד ולרונה ושימש גם כיועץ קולינארי לכמה מקומות, חבר אל שף-קונדיטור שי דובלרו (לשעבר מול ים), מקפיד על חומרים איכותיים מיובאים כמו קמח דורום וגבינות מאיטליה, ×–'אמבון (שינקן) מצרפת (חשבתי שאי אפשר לייבא חזיר?), ומעידית תוצרת הארץ כמו פטריות אויסטר טריות שיככבו בקרוב שם עם גבינת חאודה עיזים. אין כאן שום דבר מקופסה, האנשובי בכבישה ביתית, הרוטב מחומרים טריים, ומבחר היין לא רע לפיצריה של משלוחים (קצת קיאנטי, הארדי אוסטראלי, בקבוקוני ברוט ומבחר קטן של רקנאטי, אבל לא מכיל שום יינות בוטיק טובים ונחמדים, ואין רוזה, שזה חובה לאקלים בארץ, כמו שגיליתי בשנה-שנתיים האחרונות). עוד על המסעדה והתפריט תוכלו לקרוא כאן וכאן וכאן וכאן וכאן, אני רק אספר שהמקום מכיל גם שני שולחנות ובר קטן לשבת לדבר עם ערן בין טלפונים, לרכל על הבראנז'×” של עולם המסעדנות, לדבר על הרכיבים, ובגלל שאותו היום (×–×” ×”×™×” כבר כמה שבועות אחורה) ×”×™×” ערב יחסית איטי, קיבלתי גם כוס יין קטנה און דה האוס וטעימה של עיגול שוקולד ולרונה מריר ומצוין לקינוח. ערן סיפר לי שהם מתכננים להכניס בקרוב גם קינוחים וכנראה להרחיב את הפינה הקטנה של שני השולחנות למשהו יותר מרווח, מעין ביסטרו קטן אולי? אני משאיר אוזניים פתוחות לחדשות, ופה פתוח לפיצות. אם אפילו שונא פיצות כמוני אהב והתלהב, אני חושב שהמקום ×”×–×” יפיק מטעמים שישמחו כל אחד. איחלתי לו שלא תיפול הרמה כשיתחילו לגלות את המקום יותר אנשים, והוא אמר מה פתאום, אבל אחרי תקופות נפילה של רפאל, ארז, ואחרות כמו גם דיקסי ברשימת המחוקים, אני מקווה שהוא יצליח לעמוד בדיברתו…

עדכון: מחיפושים נראה שיש כרגע עליה מאסיבית של פיצריות גורמה בתל אביב. ליד אמורה מיו הותיקה והנהדרת (שהיא מסעדה-אחות של פיצה פצה העתיקה והנהדרת) קמו טוני וספה ואייסברג וולקאנו שצריכות גם הן להיות מעולות, אבל מכל אלו, עד כמה שידוע לי, רק גוסטו עושה משלוחה.

יש לי עוד שלושה סינגל מאלטים לכתוב עליהם, זה יחכה לפוסט אחר.