על הגיקים שיצילו את האנושות, ולמה לא צריך לפחד מזה
עפרי אילני פרסם ((אני מניח “פרסם” ולא “פרסמה” כי התגובות התיחסו בזכר, אבל אין לי איך לוודא באמת)) מאמר ב"הארץ" תחת הכותרת " די להערצת החנונים". כיוון שאני מעריך שלרב הקוראים שלי אין מנוי אני אתמצת:
- חנונים היא תופעה חדשה, ש" אי אפשר למצוא ביוון העתיקה, וגם לא בתנ"ך. יהיה זה מגוחך לטעון שסוקרטס או שלמה המלך היו חנונים."
- יש תפיסה רווחת שכדי להצליח צריך להיות חנון או להתחתן עם חנון (ולהוכחה עפרי הביא את השיחה המדוברת של צוקרברג והסבתא).
- “[התופעה] גם קשורה במובהק לעולם טכנולוגי־מדעי, שהרי, נערות המשננות שירים של יונה וולך הן לא בדיוק חנוניות.”
- " לפי התפיסה המקובלת, בחייו של החנון פשוט אין דרמה. הם מתנהלים בין שורות קוד וסרטי מדע בדיוני. ברגע שבו הסכנה נכנסת לחייו, החנון מפסיק להיות חנון. זו הסיבה לכך שתרבות החנונים מתגבשת סביב יצירות מיתיות כמו “מלחמת הכוכבים” ו"מסע בין כוכבים". כמו שסרטים של הומואים אינם עוסקים בהומואים אלא בנשים, סרטים של חנונים עוסקים בלוחמי אור ולא במתכנתים."
- " נביאי טכנולוגיה מדברים על “שיבוש” (disruption) בממדים היסטוריים […] שיבוש כזה יהפוך אותנו לזרים בעולמנו שלנו, נתונים לחסדיהם של ברוני הטכנולוגיה."
- “האם אפשר לסמוך עליהם? עד היום החנונים היו רודנים נאורים של האימפריות שלהם. […] צוקרברג ודומיו הם סוכניה הנאמנים של התבונה האינסטרומנטלית — גישה רציונלית לעולם, המודדת הצלחה לפי יחס אופטימלי בין עלות לתועלת. החנון נוטה להיות טיפוס כמותי, שחווה את העולם כסדרת נתונים. הוא משרתה הנרצע של טבלת האקסל.”
- " בספר “Geek Heresy” […] דווקא בתקופה של התפתחות טכנולוגית אינפלציונית הנשלטת על ידי גיקים, הקידמה החברתית והפוליטית מפגרת מאחור. […] אבל גם לשיטתו של טויאמה, רק חנונים יצילו את העולם. הוא מעלה על נס “כופרים גיקים” — חנונים יחידי סגולה שהתמרדו נגד הסדר הטכנולוגי וניטרלו את התוכנה שיצרה אותם. אולי אדוארד סנודן הוא דוגמה לטיפוס כזה."
תשובתי, עפרי: ערבבת קטגוריות לגמרי.
רשימה מן המאדים - עדכון לפוסט הקודם
תכנתתם כבר תג היום?
לפעמים דברים עוברים לי ליד הראש ואני מגלה אותם באיחור. הצעצוע האחרון הוא תגי NFC. לא חקרתי אף פעם את הטכנולוגיה, ידעתי שבגדול היא אחות של RFID - מכשיר טלפון אחר או סליקה בסופר מדברים עם הטלפון שלך, או רכיב פאסיבי שמקבל קצת זרם בהשראה מהטלפון - אבל לא הלכתי לחפש אף פעם מה עושים עם זה עד שנתנו לי תג כזה במתנה השבוע.
אז ככה: תגי NFC הם קומפקטיים למדי, סנטימטר עד שלושה, שטוחים, יכולים להתחבא במדבקה או בתוך משהו יותר קשיח שמתאים לארנק, טבעת, מחזיק מפתחות וכולי, וניתנים לקריאה רק ממרחק סטימטרים ספורים, לרב רק מילימטרים. בניגוד לRFID פשוט גם ניתן לכתוב עליהם, וכל אחד יכול למצוא יישומון פשוט בחנות גוגל (והחל מאייפון 6 גם אפל, אני שומע), ולכתוב לצ’יפ. לרוב יש שם בין 137 בייט עד 888 (לא יודע למה המספרים הבלתי־עגולים האלו), וחלקם אף יכולים לאכסן כמה קילובייטים. אפשר להחביא שם תוכנית או רק כתובת, URL, סיסמא או מה שתרצו. קל למצוא יישומונים שבעזרתם תג כזה יפעיל מה שתרצו בטלפון - למשל מדבקה על ארונית הלילה ליד המיטה שתשתיק את הצלצול ותכוון שעון לבוקר, אחת על גב הלאפטופ שתעודד את הטלפון להפוך להוטספוט נייד, אחת באוטו שתפעיל GPS+וייז ותכבה וייפיי, מדבקה בסלון שתתן אוטומטית את שם וססמת הוייפיי למי שאצלכם אורח בבית וכדומה. שימושים יותר מתקדמים: תג על מחזיק המפתחות שינעל את השימוש בארנק הביטקוין שלכם או יאשר לתוכנית לקבל SU על האנדרואיד, או (עם עוד חומרה מתאימה) יפתח את דלת הבית. אשאיר לדמיונכם הפרוע למצוא עוד רעיונות לאוטומציה. בשלב זה אני מתקשה להמליץ על ארנק הביטקוין בשתל NFC תת-עורי, אבל אם זה הקטע שלכם, לכו על זה.
ידע פתוח, חינוך פתוח
הבאזוורד שלמדתי לאחרונה הוא MOOC.
זה רק עוד שלב פוטנציאלי בסולם שהוא תוצאה של… טוב, אני לא רוצה לנתח את זה. יש לי המון ניחושים. אולי חלקם מוטים פוליטית. יש מי שחושבים שזה בגלל שאיכות החינוך נופלת או סתם לא מתעדכנת, יש מי שילך ויצביע על גורמים כלכליים/אידאולוגיים כמו הפרטה. אני לא אכנס לזה. העובדה בשורה התחתונה היא כזו - מערכת החינוך לא מחנכת, היא בקושי מלמדת, ולהרבה אנשים אין את האמצעים לקדם את עצמם עם השכלה גבוהה. אנחנו צריכים לקדם חשיבה מודרנית ועדכנית, ואזרחים מיודעים, כדי לשפר את העולם ואיכות החיים של המין האנושי. כרגע אזרח לא מיודע הוא אזרח גרוע. הוא לא מבין מספיק טוב מה היא דמוקרטיה כדי להשתתף בה, ובוודאי לא יודע איך לנצל בחוכמה את הרעיונות המתקדמים שמתפתחים בה. אפשר לחפש את הפתרונות לזה בכניסת מתנדבים למערכת החינוך (אבל התנדבות היא לרוב לא פתרון בר קיימא), אפשר להכנס לפרלמנט ולהלחם על תקציבים, אבל אפשר גם לייצר תכנים.
רוחניות חילונית וספקנות
מסתבר שהיום הוא יום הספקנות הבינלאומי, אחד הערוצים החביבים עלי הכין פלייליסט מצוין של ספקנות כתרבות וקהילה, כתנועה ואידאולוגיה, ולא רק צורת חשיבה:
מה שהיה לי מעניין הוא האייטם השמיני ברשימה, הרצאת טד של אליין דה-בוטון על הרעיון של פיתוח מסורות חילוניות שייצרו קהילות. הבעיה היא שחלק מהרעיונות שלו קצת מזכירים לי מדי אינדוקטרינציות דתיות, אבל אני מתאר לעצמי שהכל תלוי באילו תכנים שאתה יוצק פנימה. שיחקתי כבר לא פעם עם הרעיון של הרכבה של “ספר הספרים החילוני”, שיהיה ספר פילוסופי עליו אפשר לבסס “דרשות”. בכל מקרה יש לרעיונות האלו קהל. לכן ההרצאה הזו בטד, לכן קם עמוד “רוחניות חילונית” בפייסבוק (זהירות, לינק לפייסבוק), ולכן ההרצאה הזו גם נכללה ברשימת קטעי וידאו ספקנית לכבוד יום הספקנות. הפתרון, כמו שאומר דה בוטון, הוא להציע מסגרת שכל קהילה תמלא לעצמה, פרויקט ויקי אם תרצו.
Boom, and he's just gone. seamlessly.
ראשון היה גדי שמשון שהחזיר את האירוע ל פרופורציות, אתמול הוסיף סטולמן בדרכו חסרת הריכוך, וקרא לו " האיש שגרם למחשב-שהוא-כלא להיות מגניב". שניהם לא רחוקים מהאמת. אני ידוע (או רוצה להיות ידוע) כלוחם למען חופש למשתמש, שליטה בטכנולוגיה ביד הלקוח ולא בצד הספק, חירות דיגיטלית. בין השאר זה אומר בלי DRM, גנים נעולים, אם זו מערכת ההפעלה ואם זו אפליקציה בענן. אפל, בעשור האחרון, הפכה להיות נושאת הדגל של הטכנולוגיות האלו, תחת הנהגתו של מר ג’ובס היקר. לא פלא שיש כמה אנשים ש לא סובלים אותו.
עוד ארוכה הדרך
חיים בכה אתמול. אשכרה בכה. טרכטנברג הצליח לייאש אותו. אני לא תליתי במנואל תקוות אז דווקא הופתעתי לטובה. 60 מליארד הוא שלף בלי לפרוץ את התקציב, זה מכובד מאוד. הדו"ח לא מכסה את כל הצרכים והדרישות, והוא מעודד הפרטות, והוא לא יוצא לביטול חוק ההסדרים, והוא לא דורש יישומים מיידיים, ובכלל לא ברור שאפילו רבע ממנו ימומש. זה בסה"כ דו"ח. דו"ח שלא הזמנו, שלא היה מטרת המאבק, שמשמש למשיכת האש מהאנשים שהביאו אותנו אל המצב הזה. המחאה, עם דו"ח יונה/ספיבק, עם חצי מליון היוצאים לרחובות, צריכה להמשך. אנחנו צריכים להמשיך להפגין כל סופ"ש. אנחנו צריכים, מה לעשות, גם לנסות להקדים את הבחירות, אנחנו צריכים לחזק את הנציגים של הגישות האלו בכנסת (חנין, גילון, הורביץ ו(גאלפ!) יחימוביץ’), ולעודד לא פחות את האנשים שתמיד דיברו על הנושאים האלו בבסיס המצע שלהם - אנשי התנועה הירוקה. הסקרים מנבאים להם היום 3-4 מנדטים בבחירות הבאות, בואו נעשה מזה 10. אני מאיץ בכל קוראי להתפקד ו לתרום להם. הכנסתם לכנסת היא גם לא המטרה, אבל לדעתי הם האופציה הכי נקיה, חסרת קבוצות לחץ של קיבוצים וסקטורים, ומבוססת עמדות המגובות במדע שאני סומך עליה שתפעל למען ההגיון ולא מלחצים פוליטיים.
עוד מראי מקום על שגשוג במקום צמיחה
כמה אנשים הסתכלו על הפוסט הכלכלי האחרון שלי וחשבו “TL;DR” (ארוך מדי ; לא קראתי), אז אני אתן את השורה התחתונה שוב:
כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו ב אקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.
אני נותן כאן עוד מספר מראי מקום למי שלא מכיר מספיק את המשמעות והטרמינולוגיות של כלכלה מקיימת:
על צמיחה וכלכלה קפיטליסטית, ולמה זה לא יעבוד
מקומות עבודה
או: הרובוט עובד, הכסף עובד, העובד לא. כמה פוסטים אחורה, הזכרתי כבדרך אגב שעתיד שוק התעסוקה אינו רק “מקומות עבודה” לאנשים. לא יעזור כלום, אבל רובוטים נכנסים ל שוק הנקיון ועוזרות הבית, שוק פועלי הייצור, וסביר שלא ישארו יום אחד עבודות שחורות, ידניות, רפיטטיביות ומרוקנות מוח לייצר להמונים. מה יעשו ההמונים אם לא יהיה להם היצע עבודות וגם לא חינוך לעבודות מתוחכמות יותר? האם נכון לפברק עבודות רק כדי שיהיה לאנשים מה לעשות? מה נעשה כשנגיע לעולם שיתמלא באמצעי ייצור ושירות שמתחזקים את עצמם? לכל אלו אין לקפיטליזם תשובות. הרעיונות האלו נמצאים על שפת שאלות “הסינגולריטי הטכנולוגי”, אבל לא נשאלות הרבה כי השיח על הסינגולריטי מבוסס מאוד במדינות יחסית שבעות ובעשירונים שמוטרדים מקומות אחרות לגמרי בפירמידה של מסלאו. אם אתם רוצים עוד מראי מקום בנושא, הנה גם פוסט של “תיקון עולם” שמדבר על הנושאים ומצטט מקור או שניים. לתנועת צייטגייסט יש כמה רעיונות אוטופיים לפתרונות, אנטיתזה טוטאלית גם לקפיטליזם וגם לקומוניזם, מעין סוציאליזם אוטופי. אולי עם האנטיתזה הקיצונית הזו אפשר לבנות סינתזה יותר טובה, העתיד יגיד.
מה בין ספקנות מדעית לאידאולוגיה פוליטית
הנושא הטעון של רפורמה בגישה הכלכלית של המדינה זרם גם לרשימת התפוצה של קהילת הספקנים. אבל החלטתי שזה אוף-טופיק, ואני שופך כאן את משנתי בקצרה ככל האפשר.
אמר ניר להב ( פוסט רלוונטי):
בתור קהילה שמודעת לכוח החינוך וששמה על דגלה להגביר את המודעות הציבורית לספקנות, נראה לי שאמור להיות לנו ברור שחלק מהפתרון הוא להעלות את מודעות הציבור לבעיות. גם כאן צריך להגביר מודעות למצב הרע של החינוך בישראל, ולפתוח דיונים עם כלל הציבור בנושא. לא הכל סובב רק סביב כלכלה, אחרת לא היה מקום לקהילה כמו זו. אני מציע לעשות דף פייסבוק בו “המדענים” מעלים את הבעיות שנראות חשובות בחינוך בישראל וגם פתרונות אפשריים. למשל בעיית הרמה הנמוכה של המורים שקשורה מאד לשכר הנמוך של המורים. למשל הבעיה שיש מוסדות חינוך שלא מחוייבים ללמד את ליבת המדעים\ מתמטיקה (שלא לדבר על חינוך לספקנות) כמו המגזר החרדי. למשל העדר החינוך לערכים ליברליים ולפיתוח חשיבה ספקנית\רציונלית. אתם לא חושבים שכדאי להפיץ את הדברים האלו בכמה שיותר דרכים?
מטרות המאהל וכמה הצעות לפתרון
התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם מ מחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר - למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי - כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.
לאיפה הולכים מכאן?
איש אחד גילה איך לבקר את זרימת החשמל, אחר הלהיט איתו חוטים, היום יש לנו תאורה חשמלית.
איפה התוצאות של כל האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה? מתי יהיה לנו מדע אמיתי של עיצוב חברתי? (המונח “הנדסה חברתית” כבר מעלה רק הקשרים שליליים)
איך גורמים לאנושות בכללה ולחברות קטנות בפרט להתמודד בהצלחה עם משברי האנרגיה/נפט/משאבים/שטחים/אקלים/תרבות שממהרים עלינו לרעה? צריך מנהיג? איך מייצרים אחד, או מזהים ומטפחים אחד מילדות?
שאלות של התנהגות יותר מוסרית ואמפתית, תכנון רחוק, התמודדות עם קצב מתגבר של שינויים טכנולוגיים ותרבותיים, כל אלו מטרידים אותי ואת זוגתי שרון. שרון החליטה לאסוף כמה אנשים חכמים ולזרוק להם את הכפפה. כדי למשוך עוד כמה מוחות שלא ברחו לדרום אמריקה לחודשי הקיץ, היא הזמינה גם כמה הרצאות ממרצים פופולאריים שאנחנו מעריכים, את רועי צזנה, רן לוי וניר להב, ומרכז הערב יהיה פאנל ושיחה פתוחה עם הקהל על דעות ורעיונות בתחום.
רעיונות של אלופים
כמו שסיפרתי פה לא מזמן, אחת מהסיבות שנרשמתי בשם בדוי לספרצוף היתה השתתפות ב"קהילת הצ’מפיונים" של בטר פלייס. מהאתר נזרקתי, אבל אני ממשיך לקבל מהקהילה עדכונים. רובם לא נראים מעניינים כרגע, אבל הכי מצחיקים אותי ההצעות של “הצ’מפיונים” למהנדסי בטר פלייס ואנשי השיווק שלה. לצערי אלו תמיד תקצירים ולא הפוסט המלא, אבל תנו דרור לדמיונכם. להזכירכם, הצ’מפיונים האלו גויסו ע"י מחלקת השיווק של בטר פלייס מתוך הנחה שהם “מאמצים מוקדמים”, אנשים ברמה סוציואקונומית של קוני מכוניות יד ראשונה, שישכנעו את החברים שלהם להשתתף בהתלהבות.