הסרט המסכן פוצל, נכשל, נדחה, אוחה, פוצל מחדש אצלנו בקולנוע…
הסרט(ים) הרי מוצלח מאוד, הביקורות אהבו אותו, רק הקהל לא יודע איך לאכול אותו. קווין סמית' וג'ו קארנהאן טוענים שהקהל פשוט מטומטם (וכנראה הם צודקים). אני מקווה שרוחם של רודריגז וטרנטינו לא תיפול, ועכשיו אני רק צריך לאסוף חברים וללכת לקולנוע…
אז מה הבעיה? הוליווד מוציאה פחות ופחות סרטים מקוריים ויותר סרטים שהם המשכים או הפקות מחדש. האם סף הענין אצל הקהל יורד ולכן הוליווד מכוונת יותר נמוך? הרי לא נראה לי שהוליווד מפיקה בכוונה סרטים בלי עלילה או בימוי אבל הפקה מאוד יקרה שגוררת אחריה פחות רווחים. משהו מדאיג קורה לצרכנים, אם תשאלו אותי. לפני כשנה יצא סרט שעוד לא ראיתי שנקרא "אדיוקרטיה", שמצייר עתיד בו בני האדם מטומטמים לגמרי. זו אמורה להיות קומדיה, ולפעמים אני תוהה. כשאני רואה את האמריקנים בוחרים אדיוט כמו בוש ועוד לכהונת המשך למרות שהרייטינג שלו נמוך שבנמוכים, הרספקט שלי יורד גם כן. על ההצבעה שלהם ברגליים לגבי איכות הסרטים אפשר גם כן לבנות תיאוריות, אבל השורה התחתונה היא די דומה.