זרם המידע מתפצל

מרגע שגוגל פתחו אוטומטית את הshared items של קורא הרססים שלהם לכל איש קשר, לא ברור לי כמה אנשים קוראים את האייטמים שאני מסמן, אבל קיבלתי כמה משובים שהכמות והתמהיל אינם לרוחם של כולם.

עמוס העיר את תשומת ליבי שאפשר לחלוק אייטמים גם לפי תגית ולא רק לפי דגל השיתוף הראשי הבודד, ולכן החל מהשבוע כשאסמן פריט לשיתוף אתן לו גם תגיות ואתם מוזמנים להרשם רק לחלק מהשטויות שאני משתף ולא לכל הזרם האדיר((זה לא אומר שאני ארשה לעצמי לשתף יותר שטויות בלי מעצורים, לא לידוג! 🙂 ))

למי שרוצה להרשם ולהתרשם, הפריטים האלו נגישים בצורת פסבדו-בלוג כמפורט, ולכל אחד מהם יש גם רסס בנפרד. זו החלוקה כרגע.

כל הפריטים המשותפים ב"שיתוף כללי"
אנימציה
אמנות, עיצוב, ספרות
עיצוב
צרכנות
סביבה
חוק, חופש וממשל
אנשים
הגיון ומדע
טכנולוגיה
"מה הדפק?"
אוכל, ויסקי, יין
מצחיקים, כיפים, סרטים, טלוויזיה ומד"ב

עדכון: לבקשת הקהל, ויסקי וצחוקים לא יופרדו וישארו בערוץ הראשי
עדכון נוסף: הוספתי קטגוריות "עיצוב" ו-"WTF". תהנו 🙂

אם יהיו בהמשך עוד קטגוריות שיצדיקו פיצול נוסף, אני אודיע על זה כאן.

אין לי מושג מי קורא מה ואני אשמח אם תיידעו אותי. גם כי אני קצת סקרן עם מי יש לי תחומים משותפים, ובעיקר כי אין לי מושג אם יש קטגוריות שאף אחד מכם לא מעונין להרשם אליה אז שלא אטרח 🙂

מוטנטים טובים

פיליפ שטארק הוא מעצב מוכשר ומסתבר גם כסטנדאפיסט מענין, גם כשהוא לא בשפה הביתית שלו. בכנס TED האחרון ממרץ הוא נתן את הקטע הבא. לא על עיצוב, אלא "למה עיצוב". הוא משרטט באנגלית רצוצה ומצחיקה את מקומינו בסולם האבולוציה לדעתו, מה המין האנושי צריך לעשות כדי שיהיה פה מעניין, ואיפה חלקו הקטן בענין.

בהרצאה סטארק (שטארק?) טוען שלמרות שאולי אין לנו שליטה על האבולוציה הגופנית שלנו ב100%, זה יקרה בקרוב, וממילא כולנו מוטנטים ברצף האבולוציה מהדורות שעברו לדורות שיבואו, וחשוב שנהיה כולנו מוטאנטים טובים ונבנה כלים טובים לדורות הבאים שיוכלו להמציא את העתיד שלנו מחדש. כרגע המין האנושי כפי שאני רואה את זה מחולק לשליש שמנסה רק לשרוד (ולא לגמרי באשמתו), שני שלישים כמעט שמנסים להנות (אם זה בצורה הבסיסית של לעבוד ולבזבז כסף ואם זה בהרגשה הטובה שאלוהים אוהב את איך שהם מתנהגים), וחתך קטן, פחות מ5% שבאמת יוצר, חוקר, מפתח אמנות ומדע ומנסה לקדם את המין האנושי, אם מאלטרואיזם וסקרנות ואם בשביל להפעיל את השריר היצירתי ככה סתם. לאחרונה אני מנסה לחפש את השריר היצירתי הזה שאבד לי. אני לא מתנהג כמו מוטנט טוב – מצטער פיליפ! וצריך לעשות משהו בנידון.

הוא לא נגע בכלל בנושא שימור הסביבה וכדור הארץ לדור הבא, אבל בשבילי זה מתקשר. ידידי רם און התיחס פעם ועוד פעם לבעיות ההתחממות הגלובלית שלא ברור עד עכשיו אם יש בהן אמת או שמא זו מחזוריות רגילה של הכוכבון שלנו. המועמדים הכי מעניינים במירוץ הנשיאות בארה"ב כרגע מחזיקים בדעות כמעט הפוכות בנושא (ויתקן אותי שי, המומחה שלי למערכת הבחירות האמריקנית, אבל נדמה לי שרון פול הליברטאר רוצה לשחרר דווקא את המגבלות על שריפתת דלקים). מה שבטוח, לפוליטיקאים יש פתאום מה להגיד בנושא, בניגוד לעבר (או ההווה בפרלמנט הישראלי). קטע הפרודיה הבא מדגים יפה:

האח הגדול לא מת, אבל מוחזר בינתיים למגירה

השפיות צצה לביקור קצר בכנסת, וחוק האח הגדול נורה ומדמם קלות. הוא מאיים לחזור וכולנו מקווים שלא, אבל המציאות כידוע תמיד נגדינו. הרי אם למישהו שם בכנסת יש רעיון טוב, הוא יהפוך לברדק, כמו שהגדיר את זה נדמה לי ג'ורג' קרלין יפה "כל פעם שפוליטיקאי מספר בדיחה היא למחרת הופכת לחוק, וכל פעם שהוא מחוקק חוק הוא הופך לבדיחה". את זה ראיתי השבוע בהתמוטטות ההגיון של עמותת "מחשב לכל ילד" שבמקום לפעול בשם המנדט שניתן לה מהממשלה, טובעת ותובעת כמו SCO בשעתה.

אבל בינתיים חשוב לחשוב קדימה. לא ויתרנו על פרטיותינו בשביל לתת עוד כח למשטרה…
[MEDIA=16]
במקום זה אני רוצה שיסתכלו קדימה. שישקיעו בחינוך, בטכנולוגיה שתביא את החינוך לכולם, ולכריסטמס אני רוצה בבקשה כור גרעיני נייד לכל פועל. לא מבקש הרבה. אני רוצה שלכל ילד יהיו שאיפות לקדם את האנושות ולא להתעסק כל היום במה הוא יכול לעשות בלי לעורר את חשד המדינה ולעודד אותם לעקוב אחריו.

ילדי המחר צריכים להתרכז באיך לא להשמיד את כדור הארץ. ילדי המחרתיים צריכים להתעסק באיך לא להרוס את היקום. עזבו אתכם מלעקוב אחרי הסלולאריים שלנו.

עדכון (תודה אישגמל!) הישועה הטכנולוגית תבוא כנראה מהסקטור הפרטי. הנה מערכת הפעלה חדשה שיצרה חברה מרדמונד, המערכת החדשה תהיה המתחרה הגדולה ביותר של ויסטה הכבדה. מערכת ההפעלה תואמת במאה אחוזים את XP של מיקרוסופט, עובדת פי שתיים יותר מהיר מויסטה, ואפילו מחולקת חינם לבעלי XP חוקיים. !לקרוא ולא להאמין.

דברים חיוביים לעשות למען החברה בלי להזיז אצבע

כרטיס אד"י בכיס – זה לא אומר שאוטומטית יתרמו את איבריך אם יקרה משהו (לצערי מחכים לתשובות של שארים, והם לפעמים מסרבים למרות הכרטיס) אבל ככה מי שימצא את הגופה היפה ידע שהיה לך לב לאנשים (וכליות, וכבד, וקרניות, ו…)

FreeMap Israel – להפוך את ישראל לקצת יותר חופשית – עדכון, אחרי ההארה שקיבלתי משחר בדקתי שנית, מדובר בתוכנה חופשית אבל מפה לא חופשית. אל תבזבזו את זמנכם לדעתי.

תרום זמן מעבד למחקר מדעי – אם זה חיפוש תרופות לאיידס, חיזוי משופר של מזג האוויר, מיפוי גנים, שיפור שיטות הצפנה או אפילו חיפוש חיים תבוניים בחלל, לפרויקט בוינק יש רשימה ארוכה של דברים יעילים שהמחשב שלך יכול לעשות בזמנו הפנוי (99.99% מהזמן בערך) ובלי שתרגיש האטה בעבודה, אתה עוזר לאנשים באפריקה. חבל על כל דקה.

ציוד מחשב אקולוגי – במקום פלאסטיקים שלא מתפרקים בטבע, אני ממליץ למשל לעבור לעכבר אורגני (כרגע סיבורג, בדור הבא ישופר)

אתם מוזמנים להוסיף רעיונות…

תודעת שירות

הרגע חזרתי מניקוי שיניים בקפוט חולים. כבר שנים שאני עושה את זה במרפאת השיניים שבתוך מרפאת "שועלי" ברעננה, כי הצוות נחמד. פעם קראו לזה ש.ל.ה. אבל יש כנראה איזה חוק שיווקי כזה ששמות חייבים להיות לועזיים כדי למכור, ולכן כמו אינטרנט זהב, מרפאות ש.ל.ה. נקראות עכשיו "כללית סמייל". יופי.

קיצורו, אני יוצא ממרפאת השיניים שבקצה המסדרון בקומה השניה, קופץ לשירותים ומגלה שם שהפח עולה על גדותיו בניירות, בדיקות שתן שכנראה התפשלו ונזרקו שם וכמה גאזות שעצרו דם של נבדקים אחרי בדיקות דם, ומי יודע מה עוד. לא חפרתי. בצאתי עברתי על כמה חדרים, כולם חדרי רופאים סגורים או מעבדות בדיקות דם או המטולוגיה ובקיצור אין דסק קבלה או חדר אחיות להגיד להם מילה. ירדתי במדרגות ובדרך ליציאה עברתי ליד הדסק. יושבת שם בחורה ומשרתת כ20 איש שמחכים יפה בתור לתשלומים ושאר בירוקרטיה. חיכיתי בנימוס ובין שני לקוחות הערתי לה שהשירותים במצב בעייתי אז כדאי להודיע למי שצריך.

– "אבל זה למעלה? אז תודיע למעלה."
– "אבל אין שם עם מי ל…"
– "אדוני, אני לא המנקה וכאן זו הקומה התחתונה!"
– "ברור, אבל את יודעת יותר טוב ממני עם מי ל.."
– "אדוני, תעלה למעלה ותבקש!"
– "מה, אתם מכבי ושם כללית? תראי אני בדרך החוצה, סתם רציתי ליידע, תעשי מה ש…"
– "לא מכירה מי האנשים למעלה, יש לנו מנקה משלנו!" (והווליום גם מתגבר והולך)
– "ממש אין בעיה. אני הלכתי, זה בעיה שלכם עם הבריאות של החולים שלכם, אני רק מתריע. שלום!"

את המשפט האחרון חצי בכוונה וחצי במקרה כבר שמעו לפחות עשרה אנשים מסביבה. איך יש מקום לראשים כאלה קטנים בשירותי בריאות? (ולא, אני לא מופתע לרגע, סתם עצוב)

לא נעלמתי…

אף אחד לא היה מודאג?

אני פשוט עובד לא מעט, אבל הבלוג לא מת (בינתיים). אני עובד גם על עיצוב חדש בשבילו, ועל פוסט נוסטלגי, ועל פוסט על טעימת רוחב שעשינו על כמה בקבוקים…. טוב אני לא אהרוס הפתעות, חכו בזבלנות.

ועכשיו, למפגש הבלוגרים. מענין מה יהיה…

בינתיים, כמה לינקים משעשעים שמתרוצצים אצלי בין הטאבים בשואש…
להמשיך לקרוא לא נעלמתי…