טיפ

אני לא ממש בקטע של לבקש טיפים, אבל יותר מאדם אחד עודדו אותי לאפשר את זה לקוראים. פשרה – אני מאפשר לשלוח לי תשורות אבל רק בקריפטוקוינז. לבחירתכם, אם אתם ואתן מרגישים שהבלוג ראוי..

DQoi5E1uNP34H9S1nK6ZCmKVVnjRMkkLiJ
DOGE: DQoi5E1uNP34H9S1nK6ZCmKVVnjRMkkLiJ
LTC: LhYLwJePubWJqG9jHcU9mYU6XwfpiiFm3Y
LTC: LhYLwJePubWJqG9jHcU9mYU6XwfpiiFm3Y
VIA: VkVg1j5NkdecWfGjp5WgtVfpiDsjaz4BLz
VIA: VkVg1j5NkdecWfGjp5WgtVfpiDsjaz4BLz
BTC: 18Xnn2rvyJKm9WCZoNXPS8MRRbebCqYsbs
BTC: 18Xnn2rvyJKm9WCZoNXPS8MRRbebCqYsbs
ISR: iCR4UyA8zPwnycHTaGcrPCgWfvvTet4x8w
ISR: iCR4UyA8zPwnycHTaGcrPCgWfvvTet4x8w
NXT-57XW-EJG5-TNHA-9MJ2Q
NXT-57XW-EJG5-TNHA-9MJ2Q

שיא חדש לחוצפה

הבוקר התעוררתי לזה:

מהו שיא החוצפה? לפי אחד המשיבים ב"שלושה בסירה אחת" (אולי היה זה דן בן-אמוץ?) שיא החוצפה זה לחרבן למישהו על מפתן הדלת ואז לדפוק בדלת ולבקש נייר טואלט.

לא רק שמשרד הפנים, רשות השידור והרשות השניה לא שעו למכתב שלנו להורדת התשדירים המטעים והשקריים, עכשיו משה"פ מגחכים את כל הדיון הציבורי. כמו שפירק אהוד קינן את הוידאו לגורמים, הסרטון מעמיד איש קש (מכוער ושתום עין) ומתקיף אותו בצורה מביכה, פלוס השפלה של הצגתו בעירום בסוף הקליפ. זה מה שמשרד הפנים עושה בכספי המיסים שלנו – מוריד לרמת בריונות קריקטורית את דעותיהם של לא מעט אזרחים מהשורה, חברי כנסת (אפילו חלקם מהקואליציה), שורה של פרופסורים וזוכי פרסים, אזרחים ותיקים ובוודאי גם כמה ניצולי שואה, ככה בשביל הגוון הציוני.

זו לדעתי הפרסומת הכי מביכה, והרעיון הכי מביש ותוקף דיון דמוקרטי שראיתי מזה הרבה זמן. זו השתנה חופשית מהמקפצה הציבורית, שגרועה לא פחות מהקרקס שעשה מאיר שטרית מועדת המדע. לא רק שמשרד הפנים מודה בפה מלא שהנושא אכן נתון במחלוקת ציבורית (מה שמיד היה אמור לפסול את התשדירים הטלוויזיוניים מראש, ועל כך אנחנו הולכים לבג"ץ), הם גם עושים צחוק מהדיון, מהמתנגדים, מהנסיון שלנו לעמוד על זכותינו האזרחית לביטוי חופשי. לא, ממשלה יקרה! אתם לא יכולים לעשות סאטירה פוליטית, זה לא התפקיד שלכם להשתין על דעת הקהל. אני וחברי רואים את הנסיון השקוף הזה כפחד מצדכם להתמודד עם העובדות, אבל אנחנו גם מפחדים מזה שהשיטות הבריוניות האלו עובדות על הקהל, שממילא ערכי דמוקרטיה ותרבות רייטינג מתערבבים לו בראש.

כמה נמוך אפשר לרדת? אני כל כך מופתע מזה לרעה שאני חייב לחזור על זה: משרד ממשלתי עושה סאטירה מדעת הקהל, ומזכותו של הקהל להביע את דעתו. זה בטוח יותר זול מלשים את כולנו בכלא ויותר קל מאשר להתווכח איתנו על טיעונים ועובדות, אבל זה יותר נמוך מנמוך, והכיוון של זה מפחיד אותי. אני מאחל למי שאישר את הקמפיין הזה להפוך למובטל ואף להשפט על הפיאסקו המוזר הזה.

איפה "ממשלת העם, ע"י העם, למען העם"? להתראות גטיסבורג, ביי ביי לינקולן. בדמוקרטיה היחידה במזרח הפרוע זה "ממשלת משרד הבטחון, ע"י האלפיון העליון, נגד העם".

ביוטרוריזם או ילדות שמרנית?

אייייייכככס, חזרת!כשהייתי בן 5, חטפתי בגן חזרת. לא היו אז חיסונים בארץ, הורים פשוט וידאו שילדים יחטפו את המחלה הנוראית הזו בגיל צעיר ככל האפשר, כדי שיהיו מחוסנים. למעשה בן של חברה של אימי, בגיל בר-מצווה, לא נדבק עדיין, ואחד מזכרונות הילדות הכי מוקדמים שלי היה איך שנתנו לי גלידה שוקו וניל בגביע וופל ודרשו שאלקק ואתן גם לשגיב. אני עוד התווכחתי כי בתור ילד טוב למדתי כבר לפני גן חובה שלא מלקקים מאותה הגלידה אם חולים, אבל הסבירו לי שזה בסדר וזה בכוונה. שגיב כבר בן 13 ואם לא תהיה לו חזרת עכשיו, זה יהיה לו מסוכן לחלות רק בגיל מאוחר יותר. במרוצת השנים שמעתי שאבי בגיל העשרה חטף חזרת וסבא הצטווה להתרחק מהבית לשבועיים לפחות כי לא נדבק במחלה בילדותו. הסבא היקה שלי לא אהב לישון מחוץ למיטה הרגילה שלו וחזר כבר אחרי שבוע. למרות שאבי כבר לא היה חולה והבית אוורר והוחלפו הסדינים, סבא נדבק, וכיוון שלא היה צעיר הוירוס תקף אותו בצורה מאוד אגרסיבית. מאיש שרירים ספורטיבי (היו לו מקבילים ומתח בגינה שהיה מתאמן עליהם הרבה, מספרים לי), הוא הפך להיות אסטמתי שברירי, וככה הכרתי אותו כילד.

היום שלחה לי ד"ר לנדסמן, חובבת המגפות, לינק לסיפור האחרון בסאגה של מתנגדי החיסונים. לא מספיק לא לחסן את הילדים בחיידק מוחלש ולא מידבק, למה לא נחזור לימי קדם ונדביק אותם בחיידק החי? אבל כאן לא מדובר בקפיצה לשכנים להחליף ליקוק על גלידת שטראוס עתיקה, כאן מדובר בהתארגנות פייסבוק ומישלוח חיידקים חיים בדואר! בצורה שמסכנת גם את עובדי רשות הדואר ומהווה עבירה של ממש על החוק. למעשה ההבדל היחידי, לפי כותב הפוסט ההוא, בין הנוהג החדש לביוטרוריזם זו הכוונה, וכאן מודגם יפה הפתגם כי "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות". אם לא ראיתם את ההרצאה של קרן בכנס אייקון, אני מקווה בחום שהיא תעלה בקרוב ליוטיוב או משהו. מפחיד ממש מה שלומדים שם.

עדכון: רועי צזנה ניגש לנושא בסגנונו הרגיל והפיל אחריות על אישתו (הדמיונית…). אני מתאר לי שבהמשך לוטם וקרן יוסיפו לנו חוכמה, אני אעדכן לינקים כשיהיו. בינתיים למדתי שגם בארץ מתארגנות מסיבות כאלו, אבל לשמחתי עוד לא ידוע על משלוח וירוסים בדואר. אני בטוח שזה יגיע.

אנחנו מקימים בימים אלו אתר ישראלי של "רפואה מבוססת מדע", בדומה ל-SBM האמריקני. אם יש לכם מה לתרום או מכירים מישהו שיתאים לכתוב שם ערכי ויקי או מאמרים, אנא הפנו אלי. תודה מראש!

הדרך הכי טובה להגן על המידע הביומטרי היא לא לאסוף אותו

אני בטוח שאת החדשות קראתם השבוע בהמון כלי תקשורת, רמו"ט תפסו את גנב מרשם האוכלוסין (שהתברר כאספן כפייתי של מאגרי מידע). יש המון רישומים של משרד העבודה והרווחה, רשויות המיסים, האיומץ, הבריאות, הקצבאות, הרבנויות ומאות אחרים. כל אלו משמשים גורמים פליליים, חברות פרטיות הוצאה לפועל, בלשים פרטיים ועוד הרבה אחרים כדי להשיג מטרות בדרכים לא לגיטימיות.

עו"ד פינצ'וק נתן לביומטרי הקבלה מצוינת: לא היית שולח את בתך לגן ילדים של פדופיל, אז אל תצטרף למאגר הביומטרי

בנק שעומד לפשוט את הרגל לאחר שכספרית מעלה בעשרות מיליוני שקלים – האם היית מפקידה בו את חסכונותיך? בגן הילדים השכונתי בוצעו מעשים מגונים בילדים במשך חודשים מבלי שהגננת שמה לכך לב – האם היית שולח אליו את ילדיך? ברור שהתשובה היא שלילית. אם כך – אחרי שנתפסו החשודים בגניבת מידע רגיש ממרשם האוכלוסין של משרד הפנים, האם תתנו את טביעות האצבע שלכם למאגר הביומטרי שעומד לקום ותגרמו לעצמכם נזק בלתי הפיך?
[…]

אני הבאתי משל אחר לפני כשנה – קראתי לשמירת הנתונים של משרד הפנים "כספת של קרטון". המאגרים הנ"ל אכן טיילו ביותר מדי משרדים ונגעו בהם יותר מדי אצבעות. על CD בודד אפשר להעמיס יותר ממאגר אחד או שניים. אולי הביומטרי יהיה יותר כבד בגלל כל התמונות אבל עדיין, אני מאמין שעל דיסק און קי שעולה פחות מ500 ש"ח (אולי 16G או 32G) אפשר יהיה להעתיק את כולו. יורם הכהן מרמו"ט אמר שהמאגר הזה יהיה יותר מאובטח. אולי זה נכון. מתוכנית הפיילוט עליה עברנו ביומיים שניתנו לנו לפני הישיבה האחרונה אצל שטרית, נראה שלפחות על הנייר, מנסים ליצור מצב של אבטחה יותר רצינית. אבל מאיפה לנו שאכן הכתוב על הנייר ימומש, שהפרטים לא יועתקו ע"י מל"ל למאגר נוסף, שיעשו בו שימושים בלתי לגיטימיים? שלא תקום ממשלה עתידית שתעשה בו שימוש טכנוקראטי מפחיד כזה או אחר? היינו בסרט הזה, אם הכוונה לסרט מד"ב דיסטופי ואם הכוונה הקריאה על מה שמעוללים השלטונות לאזרחים בסין או קוריאה או ארה"ב. זה סרט עם סוף לא טוב.

תחשבו שוב על כספת הקרטון. מה שומרים בה בעצם? במשל שלי שומרים בה את מפתחות הבתים שלנו. הרי משרד הפנים טוען שהוא מודאג מזהות אזרחים תמימים שנגנבת ומנוצלת לרעה. ביקשתי מרקוראי הבלוג לדמיין מכת מדינה של פריצות לבתים. האם משטרת ישראל היתה מציעה שלהגברת הבטחון האישי, כולנו צריכים למסור את עותקי מפתחות הבתים שלנו לשמירה בכספת הקרטון? אם המשטרה היתה אומרת לכם ששמירת עותק המפתח לבית אצלה ישפר את בטחון הבית שלכם, הייתם מאמינים?

אבל מפתח אפשר להחליף. דלת עץ אפשר להחליף לדלת פלדה. גם סיסמא קשה לנחש אבל קל ואפשר להחליף. מצד שני פנים ואצבעות מאוד קשה להחליף, ונראה שדי קל לזייף. זה מקל על המעקב ברחוב, ולא מקשה על זיוף ההזדהות מול פקיד, אולי אפילו מקל (כמו שהדגים אפי פוקס במכונות האצבעות של לשכת התעסוקה).

נחזור לכספת הקרטון. מדוע המשל לא טוב? כי המפתח הוא רכוש. אבל המידע האלקטרוני עלי – אם זה הביומטרי או זה שהוא רשומה במשרד העבודה – אינו הרכוש שלי, הוא אני. הוא הזהות שלי, הוא היכולת שלי להגן על עצמי מגנבים ותוקפים. הוא דבר שהממשלה יכולה לקבל כדי לתת לי את השירות שמגיע לי אבל לא לשחק איתו משחקים, להשתמש בו נגדי או לסכן אותי באמצעות הפקרתו. המדינה שלנו הסתדרה עד היום מצוין ללא מאגר ביומטרי, ואין סיבה להתחיל עכשיו. לבעיות שלה יש פתרונות יותר טובים ופחות מסוכנים.

אל תתנו אצבע לביומטרי. לכו החל מנובמבר למשרד הפנים וסרבו לכל הצעה למערכת החדשה. זו זכותכם וחובתכם, ולא משנה אם אתם ימין, שמאל, יפי נפש או גזענים, אנשי מרכז או קיצונים. זו המדינה שלנו, אנחשו אמורים להיות הבעלים שלה, היא לא יכולה להיות הבעלים של חיינו. יש גבולות, והמאגר הזה הוא עוד קו אדום שנחצה פה.

הפוגרומים של "תג מחיר" יובאו לרוטשילד

אחרי שהתלהבתי מזה שמרזל בא לשבת במאהל ולשים בצד את ההבדלים כדי להלחם על מטרה משותפת, אירגנו חבריו תרגיל מדיה מכוער כדי להצית סכסוך. השלב הבא היה להרוס אתמול בלילה את "אוהל השוויון" ואת כל הרכוש שבתוכו, והיום היה אמור להיות מצעד של "לוחמי ציון", סוגשל כהנא-יוגנד בהנהגתו של תמיר סאסי. גזענים אלימים כנראה ישארו גזענים אלימים.

מתוך פייסבוק:

הכהניסטים באו לעיר האוהלים ביום רביעי, ה-3 בחודש. הפיצו שנאת חינם, הטרידו פליטים ("כושים החוצה"), דרשו טיהור אתני בתל אביב ("ליהודים בלבד") ושיגועים נוספים. אנחנו לא ניתן לגזענים האלימים האלו להיטפל לגורמים הכי חלשים בחברה. לא במאהל שלנו. בשטחים צה"ל נותן להם לעשות מה בראש שלהם. בתל אביב-יפו, אנחנו, התושבים, נתייצב מולם!
את המאהל שלנו הם כיסחו בלילה שבין שבת לראשון (7.8.11). היום מתוכננת צעדה של "לוחמי ציון" ב-19:00. לפיכך, הערב נשים את אהבת החינם בראש שמחתנו (* הבהרה בנוגע ל"שמחה" בתקופת בין המצרים – בתחתית העמוד). החברים הכהניסטים מוזמנים להצטרף, אבל האידיאולוגיה הכהניסטית שלהם תצטרך להישאר בבית, וגם הנימוסים הרעים שהם פיתחו בפיגועי "תג מחיר" שלהם.

כדי לשמור על הפוזיטיב וייב שהתחלנו ולכן :
– צריך דחוף אנשים ואוהלים ושלטים חדשים לשבת ברוטשילד\אלנבי
– צריך משמרות נוכחות חיובית סביב השעון
– דברו איתנו
– הצטרפו למאהל הכי גרובי בין הנהר לים

אומרים שאנחנו "משחקים לידיים שלהם". להיפך. הכהניסטים בראשות ברוך מרזל שיחקו לידיים שלנו. בזכותם ניתנה לנו ההזדמנות היחודית לבוא ולהכריז בקול צלול: תל-אביב-יפו היא עיר רב-תרבותית ופניה לשיתוף ולאחווה ולא לגזענות, הומופוביה ופאשיזם. העימות עם הגזענות וההומופוביה הוא בגדר חובת התושבים לעירם וחובת האזרחים למדינתם.

*****צפו לעדכונים נוספים *****

עדכון שישי-שבת (5-6 באוגוסט):
הכהניסטים והעגלה הריקה שלהם חזרו לעשות שבת על גבעות השומרון. אך עם זאת, מאהל רוטשילד קיבל רשמית עמדה לפיה כוּוולם, קבוצות או יחידים, מוזמנים להצטרף למאהל ולקחת חלק במחאה, למעט גורמים שקוראים להדיר קבוצה אחרת מהמאהל (למשל בכיתוב "תל אביב ליהודים בלבד", המדירה את המשתתפים הערבים). בתוך כך נרשם עוד הישג משמח – מעתה הקריאות להדיר חרדים מהמאהל יהוו הפרה מהעקרונות המתווים של המחאה.

* הבהרה לדתיים/חרדים/מסורתיים (וחלק מאיתנו ביניהם): לא שאנחנו שמחים, שהרי מראש חודש אב ועד יום החורבן אנחנו נוהגים מנהגי אבלות על חורבן הבית. ובכלל, בין י"ז בתמוז ועד ט' באב המצב על הפרצוף. אבל למען הבית, לפעמים, מוכרחים להיות שמח.

A protest to keep Kahanism out of the tent city in Rothschild blvd, Tel-Aviv.

קוריוז: בעקבות ציוץ שלי, בטוויטר קוראים עכשיו קוראים ללוחמי ציון ל"צים

מטרות המאהל וכמה הצעות לפתרון

התעייפתי מפוליטיקה, אבל להתעלם ממחאת האוהלים, במיוחד אחרי אירועי אתמול אי אפשר. לפני הפוסט אני רוצה לקחת חזרה את התלונה שצייצתי בטוויטר – למה אנשים יוצאים לרחוב כשזה נוגע לכיס שלהם הרבה יותר בקלות והתלהבות מאשר כאשר זה נוגע לגופו וזכויות האדם של האחר? סטרה אותי יונית חזרה למקומי – כי אלו שני סימפטומים של אותה הבעיה. אני מרגיש טמבל ממש, כי כתבתי על זה אצלי בבלוג לא פעם, והנה אפילו אני ברגע של יאוש הצלחתי להסתמא מהנראטיבים של ביבי.

איילת עוז טיילה לה במאהל וניסתה להבין מה המטרות – דירות בזול? מדיניות רווחה בכלל? האם זו מחאה נגד ביבי (אנשי שמאל) או אולי נגד מדיניות כלכלית קפיטליסטית מדי? אולי יש יותר תופסי טרמפ פוליטי מאשר מוחאים אמיתיים במאהל? כרגע לא הצלחתי להבין תשובות. מה שבטוח, גם אם זה לא על רקע פוליטי אלא רקע חברתי רחב או או רקע צרכני צר (או רקע לדסקטופ, קבלו), צריך להבהיר משהו, זה לא מפינוק. יש בעיה אמיתית ברווחה במדינה, לא רק למי שרוצה לחיות בתל אביב מסיבות לייפסטייל אלא פשוט המציאות של חיי מעמד הביניים. כמו כן צריך להזהר מאוד כשמחפשים לזה פתרונות, או שביבי וחבריו ינצלו את זה לרעה, כדי להעביר רפורמות שונות כמו את הפרטת מנהל מקרקעי ישראל שמדגדגת לו כבר כמה שנים.

כעובד הייטק אני מרוויח מעל הממוצע, אולי אפילו הרבה מעל, אבל האם זה מאזן את חשבון הבנק בסוף החודש? לא, זו בערך המשכורת היחידה בשוק שמתאימה ליוקר המחיה. אני לא תמיד גומר את החודש. כשהייתי עצמאי זה היה עוד הרבה יותר גרוע. החוקים, המיסים, התנאים בבט"ל, הכל הולך נגד עצמאים ועסקים קטנים, וייקח לי עוד חודשים ארוכים לשלם את החובות שצברתי בהיותי עצמאי. לצערי אני לא ממליץ.


המחאה בעריכת ערן ורד.

אני שמח לשמוע שאנשי המאהל לא מבזבזים את זמנם. נאספות שם שיחות במעגל, מרצים מגיעים לדבר ולהנחיל רעיונות, וכמו שאמר איתמר שאלתיאל, "יותר מכל, נראה לי שהמחאה הזו יוצרת את דור המנהיגים הבא. הם יושבים בחול, בין האוהלים, מערבבים סינגולריות וסביבתנות, נדל"ן ופוליטיקה". הלוואי.

דרור התחיל לרכז את הסיבות להעליית מחירי השכ"ד והנדל"ן בעמוד אקו-ויקי, אפשר לגזור משם כמה פתרונות אפשריים. לא כולם בטווח של חודשים או אפילו שנה, אבל צריך לבחון שינוי כיוון רציני פה. הנה מה שאני חושב שכדאי לשקול, לדעתי הלא מקצועית לחלוטין:

  1. הגדלה מאסיבית של כיסוי התחבורה הציבורית על חשבון נתיבים פתוחים למכוניות פרטיות וכך לשטח את לוח המשחק בטווח המיידי לתושבי גוש דן והשרון.
  2. הפיכת מערכות התח"צ לחינם (לא, אני לא צוחק)
  3. דיכוי תופעת הדירות הנטושות או המוחזקות ריקות. שינוי החוקים לטובת בניית קומפלקסים להשכרה. תכנון עירוני הגיוני ובר קיימא שיבטל ויהפוך את מגמת הפרבור. בין השאר עידוד בניה לאוכלוסיה מגוונת ולפי עקרונות עירוניות מתחדשת. כשאני רואה שכונות חדשות כמו גבעת בית הכרם בירושלים או פחות או יותר כל שכונה שהיא במודיעין בא לי לגדל שיער כדי שיהיה לי מה לתלוש.
  4. פתרון צווארי הבקבוק הבירוקראטיים, אבל לא בצורה קיצונית של הפרטה ובניה שאינה מתוכננת מספיק. פירוק שליטת הכרישים והאוליגרכים במכרזים ורשיונות.
  5. עידוד פיזור פריפריאלי של התרבות, הבידור והאקדמיה שמושכת אנשים למרכז, אבל יותר מזה – עידוד מקומות התעסוקה. למה אני צריך לנסוע לתל אביב כל יום? למה אין כמעט היצע במשולש אשדוד-רחובות-ראשון לציון? אם יעלו את הארנונה למשרדים בגוש דן ויורידו בפריפריה, אפשר יהיה ליצור איזון. הרי אי אפשר לנתק את יוקר המחיה של דירה ותחבורה, אז צריך לעודד את מי ש"גר רחוק" לא להרגיש שהוא רחוק משום דבר. למאיזה אספקט של תל אביב, חוץ מחוף הים, אי אפשר לייצר אלטרנטיבה בעזרת תכנון נכון קדימה?
  6. מקומות עבודה כמו שלי, אין סיבה שיחזיקו משרד ענק ולא יאפשרו עבודה מרחוק ממרכזי תעסוקה מרוחקים או מהבית. יש לעודד את האופציה במיסוי או כל כלי אחר.
  7. להתחיל לבנות תוכנית אמיתית לעצירת גידול האוכלוסיה דרך חינוך טוב ושינוי תרבותי, השקעה ברווחה וצמצום פערים ואי שוויון.
  8. להבין את הקשר שאין לנתק בין מדיניות השטחים ומחירי הדירות, שתקציב הבטחון וסבסוד ההתנחלויות בא על חשבון מדינת הרווחה. מישהו תהה פעם איך אין בעיות היצע ומחיר בשטחים?
  9. להבין שבעיות הרווחה לא מסתיימות במיסים ושכ"ד אלא הכל חלק מ הרבה בעיות אחרות, וצריך לשלב את כל הפתרונות ביחד.
  10. לא לחשוב אפילו לרגע על תחליפי ביבי סוג ז'.
  11. איכשהוא, מתישהוא, לעבור מכלכלת צמיחה לכלכלת שגשוג, מכלכלה קפיטליסטית מבוססת חוב לכלכלה אקולוגית מבוססת משאבים (אני יודע, אני חולם, תנו לי).
  12. לעודד עסקים קטנים, בגודל משפחתי, על פני קונצרנים וענקים ריכוזיים. יזמות קטנה תיצר יותר תעסוקה מקומית מאשר מעסיקי ענק בעיר זרה שידונו אנשים לבזבוז שעות ארוכות של פקקים וניתוק מהמשפחה והקהילה.
  13. תכנון קדימה זו מלה גסה בכנסת. לאחרונה ממשלת ישראל אפילו יצאה במכרז לקבל הצעות תכנון לעתיד הבינוני של 15 שנה. פשוט אין לה רעיונות משל עצמה. אין באמת ראיה קדימה של תשתיות החשמל, האנרגיה (מי אמר חוות סולאריות וקיבל זין בעין?), המים, הכבישים, אבל בעיקר התשתית האנושית, השקעה בחינוך ובאקדמיה. זה כל כך ברור שילד יכול להבין את זה, אבל בכנסת עיניים להם ולא יראו.

אני בטוח שיש עוד הרבה מה לעשות, אבל זה עכשיו באלתור של רגע מה שקופץ לי לראש. אפשר למצוא עוד המון רעיונות אצל מכוני מחקר ועמותות שעוסקות בכך, ולברור מה מתחבר נכון ומה מעלים בעיות מתחת לשטיח.

ולמי שחושב לרגע שכל הפוסט הזה משאיר אותי בתקווה – להפך. אני עדיין מיואש. כמו נמרוד אני רואה יותר את גודל הסלע ותלילות המדרון שיש לגלגל אותו למעלה ולא מרגיש שזה אפשרי, גם אם לא עשרים אלף אלא עשרים אחוז מהעם יקומו ויצעקו. אני מרגיש שלמדינת ישראל אין את הכוח לעשות את השינויים האלו שיעצרו את הנפילה הבלתי נמנעת (אם כבר, היא מחמירה אותה כל שנה), אבל מצד שני, לאיזו מדינה מערבית כן יש את היכולת לשינויים מרחיקי לכת אמיתיים?