Selling Britain by the Dollar

(סליחה על הגנבה הספרותית בכותרת…)

×”"מגנה כרטה" נמכרה תמורת 21.3 מיליון דולר. יקומו מי שיצעקו שהסוג ×”×–×” של מסחר בנכסים לאומיים הסטוריים הוא בזוי, אבל אני חושב שרעיונות לא מתים כשהנייר מתפורר, אם הם חיים בראשם של אנשים. חבל שבניגוד אלינו, לאמריקנים יש חוקה, ולאבות האומה ×”×™×” השכל לכתוב אחת על ההתחלה, אבל ×”"נוער בררה" שמנהיג אותה במאה האחרונה הצליח לעבור על כמעט כל סעיפיה ולסלף אותה שוב שוב, מיוזמתו או בעזרת לוביסטים חכמים. עקרונות מצוינים אבל חבל שלא מיושמים, ומצד שני המצב עדיין יותר טוב מכמה זוועות תחוקתיות בממשל הבריטי למשל… ובישראל עושים צעדים בכיוון.

אין ממשל מושלם, ואת החוק הכתוב כל אחד יכול לקנות (אם יש לו 21.3 מליון או סכומים דומים).

דרכים יצירתיות להטיל אשמה

המוסד למדעי הטיל מגיש – איך להטיל אשמה. יצירתיות במיטבה….

זוג נתבקש ע"י העיריה לגזום את העצים שבחצר כדי להשאיר מרווח מהשכנים למניעת שריפה. כמים ימים ו$3000 תשלום לגוזם הם חוטפים קנס של למעלה מ$300,000 כי העצים, מסתבר, הם עצים נדירים. יפה לא?

זה כמעט יפה כמו שמיקרוסופט ניסתה להאשים שתי ילדות קטנות בפיתוי של סנטה קלאוס לדבר עבירה. (כן, זה בהמשך למה שכתבתי עליו אתמול)

במדינה שכנה, אלבאמה מחזיקה בדיעה שצעצועי מין גורמים לפשעי מין. יה רייט.

בחרתם כבר מה עדיף? לשלם קנס של מחיר בית על ×–×” שעמדתם בדרישות מחלקת כיבוי האש? אולי ללכת לכלא על מכירת ויברטור? ×”× ×” משהו יותר יצירתי – ללכת לכלא על תיקון שעון.

בארצות הברית מרשים שוב לשווק אבסינת', שבעבר יוחסו לו אשמות שונות כמו השיגעון של ואן גוך, רציחות סדרתיות שונות, אבל הרי בינינו זה רק התירוץ. אם לא האבסינת', סטרינדברג היה מצליח אולי יותר עם נשים.

ולבסוף משהו חיובי. בן אדם שלא מאשים את אף אחד מלבד עצמו בשום דבר, גם כשאלוהים הורס לו את ההר שהוא בנה לכבודו. פשוט בנה אותו מחדש…

אלוהים, הרי, עוזר לאנשים להתחבר אל האדמה

תאכל הכל מהצלחת או שיבוא שוטר!

התובע המחוזי בלוס אנג'לס מוציא צווי חיפוש בבתים של משפחות שמקבלות סיוע כספי ממשלתי כדי לבדוק שהן באמת עניות וזקוקות לכסף. ביהמ"ש העליון מסרב לקיים שימוע בנושא. הישראלים אוהבים לחקות כל דבר אמריקקי, מתי אצלנו?

עוד כמה חדשות:
* הת'ר "אל תשנאו אותי" מילס-לשעבר-מק'קרטני בקמפיין נגד אוכלי בשר – אתם גורמים להתחממות הגלובלית! (אהם…)
* האקדמיה ללשון העברית לא חידשה באתר שלה כלום מאז מרץ. למה אנחנו משלמים להם 🙂 תרגיל לקוראים – מה לא נכון בתרגום המושג callback?
* מדענים בנו מודל מדויק של גזע מוח יונקים, צופים תוך שלוש שנים מודל מוח יונק שלם, ובעוד עשור מודל מוח אנושי. אנחנו בדרך למחשבים חושבים, אולי זה הכיוון?
* האינטרנט צריך את גוגל וגוגל צריכה אנרגיה. חלק מהכנסותיה האדירות יושקעו בפיתוח משאבים מתחדשים – האם סוף סוף קם הענק שיאיים על תעשייות הנפט והמכוניות? לשם שינוי, אני חושב שיש כאן סוף סוף יוזמה ברוכה של גוגל, שעוזרת לנו בלי לפגוע בפרטיות, ואני מקווה לא תדרוס אותנו בפטנטים.
* סוף קשקשן לפשיטת רגל. כל מה שנותר לSCO לעשות בבתי המשפט הוא לגלות כמה הם חייבים לנובל על השימוש ביוניקס ככלי ניגוח. אני אומר – המתת חסד. תנו להם למות בשקט.
* בילדותי שרפתי חרקים עם זכוכית מגדלת, היום כל ילד יכול לעוור את השכנים גם באמצע הלילה. לייזר 350 מיליוואט בזול.

האח הגדול לא מת, אבל מוחזר בינתיים למגירה

השפיות צצה לביקור קצר בכנסת, וחוק האח הגדול נורה ומדמם קלות. הוא מאיים לחזור וכולנו מקווים שלא, אבל המציאות כידוע תמיד נגדינו. הרי אם למישהו שם בכנסת יש רעיון טוב, הוא יהפוך לברדק, כמו שהגדיר את זה נדמה לי ג'ורג' קרלין יפה "כל פעם שפוליטיקאי מספר בדיחה היא למחרת הופכת לחוק, וכל פעם שהוא מחוקק חוק הוא הופך לבדיחה". את זה ראיתי השבוע בהתמוטטות ההגיון של עמותת "מחשב לכל ילד" שבמקום לפעול בשם המנדט שניתן לה מהממשלה, טובעת ותובעת כמו SCO בשעתה.

אבל בינתיים חשוב לחשוב קדימה. לא ויתרנו על פרטיותינו בשביל לתת עוד ×›×— למשטרה…
[MEDIA=16]
במקום זה אני רוצה שיסתכלו קדימה. שישקיעו בחינוך, בטכנולוגיה שתביא את החינוך לכולם, ולכריסטמס אני רוצה בבקשה כור גרעיני נייד לכל פועל. לא מבקש הרבה. אני רוצה שלכל ילד יהיו שאיפות לקדם את האנושות ולא להתעסק כל היום במה הוא יכול לעשות בלי לעורר את חשד המדינה ולעודד אותם לעקוב אחריו.

ילדי המחר צריכים להתרכז באיך לא להשמיד את כדור הארץ. ילדי המחרתיים צריכים להתעסק באיך לא להרוס את היקום. עזבו אתכם מלעקוב אחרי הסלולאריים שלנו.

עדכון (תודה אישגמל!) הישועה הטכנולוגית תבוא כנראה מהסקטור הפרטי. הנה מערכת הפעלה חדשה שיצרה חברה מרדמונד, המערכת החדשה תהיה המתחרה הגדולה ביותר של ויסטה הכבדה. מערכת ההפעלה תואמת במאה אחוזים את XP של מיקרוסופט, עובדת פי שתיים יותר מהיר מויסטה, ואפילו מחולקת חינם לבעלי XP חוקיים. !לקרוא ולא להאמין.

מחסום כותבים

כולם בעדם. השחקנים, הבמאים, המפיקים, הבדרנים… אפילו ×–×™×™ פרנק יצא לרגע מהנפטלין לתת את דעתו. אם יש מישהוא לא מוערך בתעשית הבידור, שנרמסים שוב ושוב מתחת רגלי האולפנים, אלו הכותבים. בעוד השביתה ממשיכה לכיוון לא ידוע, איגוד הכותבים מחזיק עמדה איתנה, ובדרך יורדות מהמסך תוכניות הלייט נייט, הדיילי שו, ומתחזקות תוכניות הריאלטי, שנולדו באשמת השביתה הקודמת ב98. שווארצנגר (הגאברנייטור!) יש לו כמה קשרים בתעשיה ומנסה לעשות את מה שנכון ×›×™ כלכלת המדינה שלו מושפעת מהשביתה. אין כותבים פירושו אין ימי צילום, שפירושם אנשים מובטלים ואנשי תעשיות השירותים שמסביב לתעשיה גם הם חסרי ביזנס. אלן דג'נרס ניסתה בינתיים להסתכן ולשבור שביתה וקיבלה המון ביקורת. להגנתה טענה ×›×™ חברת ההפקה שלה מעסיקה 130 איש, והיא לא רוצה לשלוח אותם הביתה, ובטח שלא לפשוט רגל. אכן בעיה… מה שרואים כאן ×–×” עד כמה יש לקבוצת ×”"בלתי נראים" האלו השפעה על ההפקה.

להבדיל אלף הבדלות, אצלנו בארץ, עד שנגלה אם באמת לא צריך מערכת חינוך, המורים שובתים לא על גודל הנתח בעוגת שיווק כלשהיא, אלא על משכורת שבעיני רבים היא משפילה ולא משתלמת לעבוד תמורתה בעבודה כל כך שוחקת שלא תמיד מביאה סיפוק ולפעמים דורשת הרבה כוחות נפשיים, אריכות רוח ואידאולוגיה. אולי הגיעה העת להפריט את מערכת החינוך ו\או נבטל את חובת החינוך מעבר ליסודי? הרי ממילא "מסלילים" המון תלמידים לסיים תיכון חלקי או ללא בגרות. האם ישנה בכלל עדיין פואנטה אם המערכת לא דוחפת את החלשים, לא משחררת את החזקים לרוץ קדימה, ולא מתגמלת את מי שצריך להתמודד בברדק שנוצר באמצע? מה אתם אומרים?

פוסט שנה טובה

בעצם קשה לי לכתוב כרגע פוסט שנה טובה, כי עד כמה שאני רוצה לאחל אותה לכל חברי, אני יודע שאיחולים לא יחזיקו תמיד.

בראשון בערב דיברתי עם אחד מחברי, שגילה לפני שבוע שאביו חולה בסרטן מתקדם. סרטן ריאות ששלח גרורות כבר למוח ועוד איברים. את זה הוא מגלה פחות מחודש לפני החתונה, ולמעשה את הנסיעה לקפריסין לרישום האזרחי עשה בשהיה של 4-5 שעות בידיעה שלאביו נותר אולי שבוע לחיות (מאז הסתבר שמדובר בחודשים ספורים). בשנה אחת הוא מתחתן ואולי אפילו הופך לאבא בעצמו, אבל בגיל 34 הוא עומד לאבד אבא, ואת אימו לקח הסרטן כבר כשהיה בן 19. אין לי מושג איך לאחל לו. עצוב מאוד להתייתם, אבל לרוב האנשים זה לא קורה לפני גיל 50. אין לי איך לדמיין כזה דבר. אבל מה שבטוח במדינה מוכה כמו שלנו, כשיום הזכרון בא צמוד ליום העצמאות, כשיום לפני ראש השנה ושאר חגי תשרי חברת חשמל מקפיצה מחירים, אין לנו אלא לקבל הכל בבת אחת ואיכשהוא לשחות במעלה הזרם.

אז חברים – למרות הכל, למרות המחלות, למרות המצבים הבלתי אפשריים שישראלים מתמודדים איתם יום יום מול קסאמים, שחיתויות דירקטור וולט וממשלה שהופכת לרפובליקת בננות, אני מאחל לכולנו שנה יותר אופטימית, שנה של נצחונות קטנים של ההגיון והרצון הטוב על הבערות והפלגנות. שנה של בית נבחרים שמוביל לשלום ולא להמשך הבלגן, שנת נאורות, שיתוף פעולה, שיתוף ידע, חופש, הבעת דיעות וחיזוקים חיוביים בכל אשר תפנו. שנת יציבות כלכלית, רגשית ובריאותית. שנה של יין ואוכל טובים, שנה של צחוק וחיבוקים. שנה של אהבה וחתלתולים. שנה של השראה ויצירה. שנה שלי אף דו"×—, אפילו לא ×—× ×™×”. שנה של הבטחות ואמון, שנה של עמידה בציפיות וקיום הבטחות. ובקיצור, כל מה שאני מאחל לעצמי, גם לכם.

ללקוחותי איחלתי גם: שנה של גיבוי ולא של שחזור, שנה של uptime בלי downtime, שנה של עדכונים ולא באגים, שנה של GPL ולא DRM.

חיבוק לכולם!