GPLv3 – הקדמה

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט "הGPL".

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים 🙂

הקדמה
GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

לאורך השנים מיקרוסופט ואחרים בעולם התוכנה, ניסו לעשות את מה שדיסני וסינדיקטים של יוצרים ניסו לעשות עשרות שנים לפניהם לצרכן וליוצר הקטן. עם כסף קונים השפעה בחברות ובממשל ומגבילים את האפשרות ליצרנים קטנים ליצור ולמכור יצירות, דבר שלכאורה אמור היה להיות בבסיסו של הקפיטליזם החופשי. רבים ראו את הGPL ככלי ניגוח בקפיטליזם אבל אני ואחרים רואים אותו ככלי ששומר על הדמוקרטיה ודווקא מעודד תחרות כלכלית. ההיסטוריה הוכיחה שהוא גם לא כלי שמדכא יצירתיות, שגם זו היתה אחת הביקורות נגדו. כיום אין כמעט חברת תוכנה אחת או ממשלה אחת שלא עושות שימוש כלשהוא בתוכנה חופשית, וכמובן שתוכנות חופשיות משמשות בעמוד השדרה של כל שירותי האינטרנט כמעט – מרבית האתרים בעולם מבוססים על תוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, שלא נזכיר את מנועי החיפוש הגדולים ביותר, שירותי השמות והדואר שברשת.

פרולוג
אחרי ההקדמה הזו, הלכתי לקרוא קצת (כי לפני כמה חודשים הפסקתי קצת לעקוב), ובמיוחד דליתי חומר ממה שRMS אומר על המעבר, ומסקירה מפורטת של לואיס וילה ב-1 2 3 4 חלקים. במקביל, בעיתונות המחשבים התייחסו למשמעויות החביבות שיש לרשיון החדש על עסקת הפטנטים של מיקרוסופט ונובל (עוד בהמשך), למשמעויות של הרשיון לחברות ASP (שכדי לא לבלבל עם דפי ASP בשירותי ווב של MS נקראים עכשיו SaaS מסתבר). אני מנסה לעבור על כל כמויות הדעות והפודקאסטים בנושא, ולאט לאט אפרסם כאן בשבוע הקרוב את השינויים העיקריים, מה שלא נכנס ברגע האחרון, ואת דעתי הצנועה והאישית עליהם.

הדברים שאני לא מספיק לכתוב עליהם

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה)
נושאים שבא לי לפתוח עליהם דיון ואני לא מגיע לכתוב עליהם אפילו חצי פוסט. דוחה ודוחה מקוצר זמן. למשל האיי-פון של אפל, מכשיר נז"ק שגם מנגן ואפילו מתחבר לרשתות סלולאריות בתור פיצ'ר צדדי, אחרי שאפילו סטיבן קולבר הביע את מורת רוחו מהצעדים האחרונים של אפל, אחרי המכתב של סטיב ג'ובס, יש לי מה להגיד קצת בנושא ואני לא מגיע לזה.
להמשיך לקרוא הדברים שאני לא מספיק לכתוב עליהם

קנאות דתית

עוד פוסט בסדרת "הסכנות הטמונות ב…".

היום לפני 12 שנה בדיוק איבדתי חבר. את ירון בלום הכרתי בערך שנה לפני, דרך הBBS שהרצתי באותה התקופה או אולי דרך חבר משותף. הכרנו אולי שנה אבל הוא היה לחבר הכי טוב די מהר. הוא היה גיטריסט טוב ותוכניתן מעולה, אבל בעיקר אדם שקט ורגוע. סמל וצוק לשני אחיו הקטנים ומעולם לא הרים את קולו. ילד שלא רואים אם לא מחפשים, צנוע כזה. גם לא התעקש של מחשבים בממר"מ או משהו, וקיבל להיות אפסנאי נשקיה בחור הזה שנקרא שא-נור.
להמשיך לקרוא קנאות דתית

הבירוקרטיה הרגה את החתול

אני אוהב אותך, מדינת ישראל! רק ממשלתך ומשרדיה מביאים לי את החורפה!

סיפור א' – שלילת הרשיון שלי לקראת סופה, אני מתקשר לקו החם של משרד הרישוי לוודא שיתנו לי אותו, ובאיזה יום בדיוק. הבחורה בצד שני אומרת לי שאני פשוט צריך לגשת למשרד הרישוי ולקחת.
– "אני לא צריך לשלם כלום? עוד טפסים?"
– "לא!"
"ואני צריך לעשות לפני זה קורס?"
-" זה תלוי מה הודיעו לך"
"הודיעו לי שאני צריך נהיגה מונעת, אבל לא אמרו אם אקבל את הרשיון בכל מקרה, האם כתוב לך במחשב אם אני זכאי לקבל אותו?"
-"אתה צריך לדעת!"
"אין לי איך לדעת חוץ מללכת למשרד הרישוי ולבקש ולראות אם מסרבים לי, את יכולה לבדוק? מספר הזהוות שלי הוא אפס שתיים…"
-"לא, אתה אמור לדעת, לי אין את המידע הזה!"
"אוקי, יש לך מולך את אותו המחשב שיש לפקידה שם, אני רק מבקש שתעזרי לי להיות בטוח שמחר אני יכול לקחת, שעברו שלושה חודשים לפי המחשב שלכם ושזה לא בתנאי של קורס נהיגה מונעת"
-"אתה צריך לדעת מתי השלילה נגמרת אדוני! לך למשרד יום אחרי!"
"אבל אמרתי שאני _לא_ יודע, ולכן התקשרתי לברר כדי שלא אלך לחינם ויגידו לי שאני לא יכול לקבל"
-"אדוני אתה אמור לדעת מתי מסתיימת השלילה, אל תלך לקחת לפני שנגמרה השלילה, זה הכל!".
בשלב הזה ניתקתי אחרי משפט תודה סרקסטי ומעוצבן על אי העזרה. באותו ערב שמעתי במקרה שהמשרד סגור לשבוע בשל שדרוג מערכת המחשב. את זה הפרציפלוכה במוקד לא טרחה לספר לי.ממוש. אחרי שבוע ביום שני הלכתי להוציא את הרשיון ומסתבר שבכ"ז צריך את טופס אישור ההפקדה של הרשיון, בניגוד למה שאמרה המוקדנית, אבל עכשיו המוקד הטלפוני מנותק ואין תשובה.
-"למה צריך את הטופס? לא כתוב לך במחשב שהפקדתי אותו בתאריך כך וכך?"
-"כן אבל אני לא יכולה לסמוך על זה."
-"שבוע הייתם בשדרוגים ועדיין את לא יכולה לסמוך על המחשב?!"
– "זה לא מה ששדרגו, זו מערכת אחרת. קפוץ תביא את הטופס ותכנס בלי תור"
– "את מוכנה להשבע לי בכתב שאין בירוקרטיות נוספות?"

-"כן באלף אחוז!".
– "ולמה בטלפון נאמר לי שלא צריך כלום?"
– "לא יודעת, הבחורה טעתה".
לחזור הביתה כבר לא יכולתי, נסעתי לעבודה. חוזר ביום שלישי ומראה את טופס ההפקדה וסופסוף זוכה לרשיוני חזרה.
סתם לענות יהודים?

סיפור ב' – חברי גיא צריך לנסוע בסוף החודש לחו"ל מטעם העבודה, הדרכון המוגדל שלו גמר את מכסת העדכונים שלו וצריך להוציא לו חדש, חיפש וחיפש באתר משרד הפנים, יש טופס לשליחה בדואר אבל אין לו מדפסת. אמרתי לו שסביר שאין בעיה למצוא כאלו בסניפי הדואר אבל הוא התעקש ללכת עד משרד הפנים. שם חיכה יפה בתור עם תמונות טריות, כשהגיע לדלפק התבקש לתעודת זהות
– "אין לי עלי"
– "אבל אדוני החוק מחייב!"
– "החוק מחייב להסתובב עם תעודה מזהה. הנה הרשיון של משרד התחבורה והנה הדרכון הישן שלכם, משרד הפנים. כשתהיה תעודת זהות שנכנסת לארנק אני אסתובב איתה."
– "אבל יש הערה ליד תעודה הזהות שלך, אני חייבת לראות אותה"
– "מה ההערה?"
– "לא יודעת, אני צריכה לראות את התעודה"
– "מאיזה תאריך ההערה?"
– "מה זה משנה, אני צריכה לראות את התעודה"
– "אין דבר כזה הערה לתעודת זהות בלי תאריך ובלי תוכן במערכת אביב"
– בעיניים פעורות "מאפה אתה מכיר?!"
– "אני עבדתי בדיגיטל לפני 12 שנה והייתי בצוות שהטמיע את המערכת. מה יש בהערה? אולי זה היה סתם טסט שנשאר מאז?"
– "אה… אההה…. באמת שההערה חסרת תוכן והתאריך מאוד ישן, רגע אני אדבר עם המנהל".
– חוזרת: "תן לי את כרטיס האשראי, 220 ש"ח"
– "זהו? לא היה כלום?"
– "כלום. מחקנו"
– "ומה אם הייתי שולח את הדרכון לחידוש בדואר?"
– "היינו מחזירים אותו כמות שהוא בלי לציין סיבה."
טוב שיש מחשבים.

השבוע רכבת ישראל החליפה לוח זמנים. לדעתי כל מה שהשתנה זה הפיצול של הקו לירושליים לרכבת נפרדת, אבל אין לי הוכחות. התוצאה המיידית היא שלוחות הזמנים כבר לא מחולקים חינם, אלא נמכרים בשקל וחצי, והורידו מהקירות את הפלאקטים של הזמנים הישנים (שלדעתי ב95% מהמקרים לא השתנו), מה שמכריח את הקהל לקנות את הספרון. שאלתי את השוער בעזריאלי איך אפשר לדעת זמנים, הוא הצביע לי על אחת ממכונות הכרטיסים (שלרוב יש תור של 20 איש לפני כל אחת), ומראה לי שלוחצים על שם התחנה והמסך מציין מתי הרכבת הבאה בלבד ולא את שארית היום. הבעייה היא שכמעט אין רכבות שמגיעות בזמן, ובניגוד ללוחות הזמנים האדומים של שתי שורות בתחנה (LED display), מכונת הכרטיסים לא מחוברת לטבלת האיחורים ומראה לך את הזמן המיועד ולא הזמן המוערך, כלומר את הזמן של הרכבת שבעוד 20 דקות ולא את זאת שאולי מאחרת ונכנסת עוד 3. כשבאתי להתלונן בקופה על הבלגן נאמר לי שזה מה שיש, הרכבת לא מחלקת יותר לוחות זמנים כי הישראלים זורקים ולוקחים חדש כל פעם. "אז אתם תורמים את ההכנסות לשימור הסביבה?". לא, לא ציפיתי לתשובה, אבל בכ"ז משהו: "אם אתה רוצה פשוט תוריד מהאינטרנט ותדפיס!".
הורדתי. יש באתרם קובץ אקסל. טבלת מספרים עם אייטמים גראפיים של חיצים מרחפים מעל, הכל בפונט 60 ומכוון להדפסה ב15% גודל. מוזר בעליל. כל טבלת הצפוניות בעמוד A4 בודד, למדפסת 600DPI אין מספיק רזולוציה כדי שזה ישאר בכלל קריא. הלכתי אם ככה וחתכתי את כל התחנות המיותרות, אח"כ את כל הרכבות שלא עוברות בתחנות שלי, אח"כ את כל החיצים הגראפיים שנשארו, נשארתי עם טבלה קטנה באופן משמעותי, רכבות צפון ודרום ביחד נכנסו לי לעמוד אחד בפונט קריא. חצי שעה עבודה שלי שווה הרבה יותר משקל וחצי אבל זה כבר היה פרינציפ. אשמח אם רכבת ישראל בכ"ז תשקול, במקום לו"ז אקסל סטאטי, לו"ז דינאמי שיופק לפי בקשת הלקוח רק לשעות היום והתחנות המעניינות אותו. יש להם את זה חלקית בלבד (טופס וובי רק בין שתי תחנות, שנותן תוצאה בפריים, ועם POST כך שאי אפשר לשמור URL סטאטי לתוצאה).
תודה רקבת ישראל.

השר לאיומים

השר לאיומים.

ליברמן הדוברמן אחראי לעניני איומים מטעם החוק המאורגן.

ליברמן שר.

השר לאיום אסטרטגי.

עוד פעם, כי לא נקלט לי. השר לאיום אסטרטגי. זה התואר הרשמי שלו לפי מהדורת החדשות.
המשרד הממשלתי לאיומים, בהנהגת השר ליברמן. שר לאיומים.

שר לאיומים אסטרטגיים.

ממשלת ישראל מינתה באופן אסטרטגי שר לאיומים. ליברמן.

וזה בעיתון, לא בחוברת של "אספמיה".

אני מרגיש סמרטוט. יש בממשלה שלי שר לאיומים. ואני באמת מפחד ממנו.