Ceasefire may mean even more death at this point

Once in a while I answer some random person online and it ends up so long it's worth making a whole post about. This is in response to a Bernie Sanders fanboy that was devastated with his stance on the ceasefire question. Bernie in Jewish, has visited Israel a few times but as far as I gathered, he is not identifying as a Zionist. However he IS a humanist, and therefore his many fans (I suppose mostly self proclaimed young gen Z self-proclaimed socialists) are appalled by his support for the IDF to continue ploughing into Gaza and snuffing out all Ḥamas combatants. The guy actually said Bernie "made him cry" in the replies to this post by Norman Finkelstein, a holocaust survivors' son who criticizes Israel's claim for territories. Here's my answer more or less:

Oh, so you liked everything he said until that quote and that one opinion he has "made you cry" and turn your back on the brand?

Option 1: Maybe he was sometimes wrong, and you let it slide. Why does this one opinion change your whole opinion of him?

Option 2: Maybe he was indeed smart and right most of the time because he's a learned man and has solid reasoning for his opinion in this case. Why not stop and read about it? Finkelstein's narrative is not a popular one, and has a few holes I can easily point out. There are excellent humanitarian and political arguments for and against continuing the destruction of Ḥamas, and it's not an easy question to answer. I live here in Israel, I have family on that border that only by chance survived that horrible day unharmed, and I myself don't know what the right answer is.

Option 3: Read up and get to your own conclusions, it's not like one guy will always be right about 100% of the subjects 100% of the time. Try to challenge your opinions every once in a while. I am 50 and I thought I had really strong and solid ideas about what to do about this enemy, I live 40 miles away from Gaza, and even I am questioning things in the last two months and getting acquainted with more narratives. Some of them weaken my opinions and some strengthen it. My narratives are no longer the ones I held a year ago.

Should Ḥamas as an organisation be destroyed?
Definitely, it's killing innocent people, more Gazans than Israelis until this October, mind you. They are not a freedom organization, they are a martyrdom org. This is not just me saying as an Israeli, that is pretty much the agreed position of the US, EU, UN and almost all Arab and Muslim countries. Other than the Iranians and a few other islands of Shi'a, they are a persona-non-grata. You should ask a Muslim how bizarre it is that a Sunni organization is getting funding and training from a Shi'a state. It shows how desperate Ḥamas is for patronage and how determined Iran is on the destruction of Israel. They are not doing this for the love of Palestinians.

Should Ḥamas operatives be killed?
Well, I wish they give themselves up, confess all the war crimes, and get sentenced one by one, but that's a pink dream. Some ideas have to be killed violently before they kill more innocent people, and right now those ideas are embodied by unrepentant people.

Should Gaza civilians be hurt?
Of course not. Many of them say they support Ḥamas, some may have even been paid or forced to help, but they are the main victims here under the cruel control of sociopaths. Problem is, Ḥamas is hiding under their houses and threatening they will be shot in the back if they try to run away, and Ḥamas has already done that too in this war. I assume in good faith they are "Pro-Ḥamas" for fear of it or for survival, or for lack of seeing alternatives. Can't blame them.

Can the IDF move people out?
Sounds great, but where? Jordan and Egypt refused, and they have compelling reasons. Nobody wants to get sudden responsibility over millions or even thousands of refugees, especially when you can be almost certain to have terrorists blending in.

Can the IDF just stop and move out of Gaza?
Well, the IDF needs to protect Israel from the missiles and terror attacks, and perfectly isolating civilians from harm may be impossible by the choice of Ḥamas. Furthermore, 10 seconds after IDF folding up and leaving Gaza, Ḥamas will claim a victory, continue lobbing missiles, and the Ḥezbollah will see the defeat as a weakness and start attacking from the north, and they are WAY better equipped, better trained and better financed in general, plus they are on the sovereign land of a foreign country and it may be seen as an attack on Lebanon, and we really don't want that. Also we already have 100,000 Israelis that are refugees in their own country, their houses either burnt or getting shot by anti-tank ammo, so they are taking up most of the hotel rooms in the country, and that's all out of the taxpayer's pocket of course.

Can the IDF somehow attack terrorists without hurting civilians?
Do you have a magic bomb that only kills Ḥamas people underground and spares the civilians above? Do share. We don't kill Palestinians "for fun" or genocide. It is not in our cultural DNA, it's against the national and international laws (yes. I know it's not kept too well, that's a subject for an entire series of posts), but mainly many soldiers would refuse to do that on ethical ground and it would make us look really bad on the international stage in the aftermath. Yes, there were ministers and coalition members that said we should do it. Thankfully those bloodthirsty psychopaths will not be in the next government, hopefully not in the Knesset either, and they absolutely don't represent a majority opinion.

(This was a quick and dirty post, just a brain dump of my opinions, is it any good? should I make more of these? Let me know.)

סלט ירוקות

מי שקורא את הבלוג הזה כמה זמן, יודע שבתנועה הירוקה מצאתי לפני כ-4 שנים את הבית. סגנון האנשים, העמדות המבוססות מדע וראיות, הפרגמטיות והפרקטיקה. הרבה חברים פונים אלי כשהם רוצים לדעת מה קורה שם במקום לחפש באינטרנט. אני לא יודע אם זה בגלל שמידע בחוץ חסר או בגלל שאני נחשב למהימן יותר מהכתב הממוצע (או מהאתר הבקושי-מעודכן של המפלגה), אבל אני מנסה לתת תשובות ככל שאני יודע.

אבל אני לא יודע מה קורה בפייסבוק של המפלגה, ואני מרגיש שבניוזלטרים לא מופיע מספיק מידע, ולא כל הפרוטוקולים מתפרסמים. כן, יש לי גם ביקורות על התנהלויות וחוסר תשומת לב (או זמן פנוי) לשקיפות שאמורה להיות עמוד תווך באידאולוגיה וההתנהלות המפלגה.

אבל כל זה מתגמד ליד שני אירועים מכוננים שקרו בחודש האחרון.  הפריימריז הבעייתיים והחבירה ללבני. עד כמה שלא היינו קטנים ועניים, המותג של הירוקה כנראה שווה משהו, כי בפריימריז היינו עדים לנסיון "הפיכה" של מצטרפים חדשים, אנשים עם נסיון מראשויות מקומיות שגייסו מאות מתפקדים שלא ברור מי מהם ידע אפילו למה הוא מתפקד או אם שילם מכיסו את דמי החבר (על פני השטח התקבצו יותר מדי שמועות וסיפורים מכדי שאפשר יהיה להתעלם מהאפשרות שנעשו כאן אולי מעשים פליליים של ממש, לפרטים המכוערים הקליקו פה). מקימי המפלגה כמעט אמרו נואש ונטשו את הרשימה (מה שהיה עלול לפרק את המפלגה) אבל ברגע האחרון ניצל איכשהוא המצב ע"י חבירה לרשימה משותפת עם התנועה של לבני. כשאני אומר "ניצל" זה הפירוש שלי היום. כששמעתי על זה, כמו רבים אחרים חשתי בגידה איומה, אבל על כל זה אתם יכולים לקרוא בפוסט שפרסמתי בבלוג הפעילים.

קיצור הסיפור, למי שלא רוצה ללכת לקרוא את הבלוג הנ"ל, לבני היא לא אופציה בעיני לאף אדם שרודף צדק (הנה עוד ניתוח מפורט של הסיבות), אני גם לא חושב שהיא מבינה מה זה ירוק. פושעת מלחמה צמחונית שחסה על חיות מסיבות אידאולוגיות? תעצרו אותי לפני שאני עושה פה גודווין. אבל ההסכם שלה עם הירוקה הוא מעניין. הירוקה תכתיב לתנועה את סדר היום הסביבתי-אנרגיה-תשתיות-תכנון, התנועה של ציפי תאמץ את ההתנגדות של הירוקה למאגר הביומטרי (כן, קראתן נכון, לשטרית יהיו בעיות) ותעזור לדחוף יוזמה להקמה מחדש של "נציב הדורות הבאים" (עם שיניים הפעם!), הכבדת תמלוגי הגז, אכיפת חוק החופים, חקיקות לזכויות בע"ח, קידום תחב"צ, הגדלת הפער בין מיסוי על אנרגיה+תחבורה ירוקה ולא ירוקה, ועוד כהנה וכהנה נקודות שראויות לדחיפה. ההרגשה בשורות הירוקה היא שהכוונה היא לא גרינווש אלא ללמוד מה זה ירוק אמיתי. אם הם אכן יעמדו בהתחייבויות האלו, מדובר ב9-10 מנדטים פרו-ירוקים בכנסת, וזו התפתחות מעניינת. אני עדיין לא אצביע ללבני, אבל אם כמה מהחוקים האלו יצליחו לעבור, אני אשמח ואגבה. "התנועה" אפילו תשתף עם "הירוקה" פעולה גם אם לא נכנס לכנסת (בכ"ז מקום 12 ברשימה), ותעזור לממן ריצה משותפת עוד שנה למועצות מקומיות ועיריות. זה כבר מתחיל להיות יותר מעניין. אבל הרגשות מאוד חצויים. לבני זה לא מהגוד גאייז.

אבל התנועה היא לא היחידה שרוצה להצבע בירוק. מרצ והעבודה סירבו שתיהן לריצה משותפת עם הירוקה, שתיהן פחות או יותר בטענות בסגנון "אבל אנחנו כבר ירוקים, קישטה". אבל מי שמסתכל על פעולות העבר של התנועה הקיבוצית, של מרצ, של העבודה, רואה שאין להם מושג על מה באמת מדובר פה. ירוק זה לא רק סביבה, זה חשיבה לטווח ארוך, זה מודעות למחקרים על כושר נשיאה ומגבלות משאבים. אם יש אנשים כרגע בכנסת שמבינים קיימות זה אולי רק חנין והורוביץ (שניהם, אגב, תלמידים של ערן בן ימיני, ממקימי התנועה הירוקה), וזה ממש לא מספיק.

אני חושב שאפשר לקחת דף מהמחברת של הפיראטים. חלקם רצו בפריימריז בירוקה, אחרים חשבו לרוץ במפלגות אחרות או אולי ממש נרשמו שם לפריימריז, פיראט יכול להיות מותג על-מפלגתי, גם ירוק. למה בתוך הדמוקרטיים או הרפובליקניים יכולות להיות סיעות וירטואליות ואצלנו לא? מי אמר שפרלמנטר יכול להיות חבר רק בסיעה אחת? יש סיעה ראשית ויכולות להיות עוד כמה משניות, וירטואליות, חוצות גבולות מפלגה. הרי ממילא יש שיתופי פעולה בנושאים חברתיים שחוצים את הסקאלה של ימין ושמאל ועוד הרבה דוגמאות, אני מאחל לתנועה הירוקה שתצליח להקים מותג שכזה. יש לנו שני דברים שאין לאף מפלגה אחרת, וזה מצע מבוסס מדע וראיות, וגיבוי של צוות אקדמאים מומחים בתחומם שמנווט את הדרך הערכית ואת העמדות שלנו במדיניות ציבורית. יש כאן מפלגה מיוחדת שחבל להתעלם ממנה. החבירה ללבני היא קונפליקט מאוד קשה לרבים כמוני שבאים מהשמאל, אבל בחשיבה לטווח הארוך זה עוזר לנו לביצוע החזון, זה יעזור לממן בחירות מקומיות ואת הבחירות הבאות לכנסת, וזה יעזור לנו לשווק את המותג הירוק שלנו. אני אנסה לעזור להעביר חוקים טובים ולהפיל רעים, ולא אכפת לי מי משתף איתי פעולה, מבל"ד ועד הבית היהודי, כל מי שמוכן לקדם חוקים צודקים וטובים, יבורך. את הקול שלי לא אתן ללבני, אבל אם אני יכול לגרום לסיעה שלה לעשות את הדבר הנכון, אני ארתם.

ולמטה בתחתית דמיוני הפרוע והאופטימי, שטרית יום אחד יאלץ להצביע נגד החוק הביומטרי בגלל משמעת סיעתית. אולי.

קולות מסופ"ש מבלבל

אין לי הפעם הרבה מה להגיד מלבד כל מה שאני אומר בזמן אמת בטוויטר ולחברים, אני מרכז פה למי שלא עקב אחרי הקולות מהשטח.

×”×™×” מאוד מבלבל אתמול אם ללכת להפגין או לא. היתה התקפת טרור, מתו 7 אנשים, לא חלפו 4 שעות ואהוד ברק הכריז על פעולה בעזה (וקרא לה "תג מחיר" בלי להתבלבל!) והפציץ שם, תוך קריאות "Off with their heads!" (כנראה צפה ביותר מדי פרקי "משחקי הכס" לאחרונה, אחרים חושבים שזו אזהרה למוחים ועידוק טוען שברק פשוט החליט שהעזתים הם זומבים). במשך כמעט יממה וחצי לא שמענו פיפס מהנהגת המאבק (השמיניה הסודית או איך שתקראו להם), שמולי מהתאחדות הסטודנטים הכריז שמבטלים, לבסוף סתיו שפיר (הדוברת של השמיניה) הודיעה שנצעד בשקט ולא נקרא סיסמאות, מה שדי הדאיג אותי – ×–×” שוב לשים את "המצב הבטחוני" לפני הבטחון החברתי. ביקשתי שנקיים עצרת בלי מוסיקה, עם דקת דומיה, ואפשר גם לדבר על נפגעי הטרור ונכי צה"ל שהמדינה לא מטפלת בהם, ומשליכה לעזאזל אחרי טיפול מינימאלי ראשוני בלבד מלבד העקשנים שבהם. כך נחזיר את האקטואליה לפסים חברתיים. לא קיבלו.

אז מה עושים? אם נמעד ונגיד משהו נגד ההתקפה בעזה והעובדה שהיא רק גוררת עוד יריות טילים – יגידו שאנחנו מזדהים עם העזתים ואנחנו אנטי ציונים. אם × ×’× ×” את הרקטות העזתיות ביותר משני משפטים נודה ששוב פיגוע טרור גנב את הכותרות, ואם לא נזכיר את הטרור ביותר משני משפטים, נחזק את קולות הקוראים לנו לפרק את האוהלים "×›×™ עכשיו יש מצב בטחוני וצריך להתנהג באחריות".

חצי פיד לא יבוא כי לא מפגינים נגד המלחמה. חצי פיד לא יבוא כי כן מפגינים נגד המלחמה. מבולבלת

רוני גלבפיש

שלט ענקי שראיתי לפני שבועיים ברוטשילד אמר שהמדינה סובלת מ"הפרעת קשב וריכוזיות", ומישהו צייץ שזה באמת מוזר שממשלה שלמה עוזבת הכל כשיש הפצצה על עזה, כאילו שאי אפשר לטפל בשני דברים בו-זמנית. חוצפה מצידינו לדרוש את המשך הטיפול? חוצפה מצידם לדרוש שנתקפל!

the protest should not be ABOUT the Gaza attacks, but it should continue DESPITE it, even if MKs claim otherwise

אני בעצמי

הבקשה מפעילי השמאל הרדיקלי, בקשה ולא דרישה ולא סתימת פיות ולא נעליים.
הבקשה היתה שיכבדו את הצעדה ללא צעקות, משרוקיות או מגאפונים. שבעצם הפגנה חברתית עכשיו יש מסר מספיק חזק. ואלו אותם אנשים שביקשו שמפגינות בשיח ג׳ראח יגיעו ללא גופיות, כי זה פוגע
בפלסטינים. כלומר, לצורך סולידריות עם פל׳ ביקשו משהו חמור ומקומם. לצורך סולידריות עם חברינו מהדרום, אלו שרק לפני שבוע נסענו אליהם כדי להפגין שכם אל שכם, אלו לא ראויים לצעדה שקטה בלי צרחות. פוליטיקה של אלקין וקירשנבאום, פוליטיקה של אצבע בעין. אני מרשה לעצמי להניח שהם אפילו נהנו מכל אלו שביקשו שיכבדו את ההחלטה על מצעד שקט. חוסר סולידריות בוטה במפגיע.

וכן, תזדיינו עם תחושת הצדק שלכם. היה לי מספיק ממנה בשלושים השנים האחרונות. ודוק: זו לא טקטיקה כדי להתחבב על העם הפחות מתקדם. זו מהות, הבנה שאין תקנה לערכים הבסיסיים שהם מתגדרים בהם בעם, ללא העם. עד המחאה כל שהיה להם להציע הוא bds, וכנראה שמסר של סולידריות חברתית לא מספיק מתקדם. בעיקר חשתי צער: היתה עוצמה בהליכה השקטה, בנאומים הקצרים בסוף ובמעגלי השיחה. אם יוציאו עצמם גם מכאן, כל שישאר להם הוא קריאות לחרם בעודם מקפידים על חיג׳אב תקני. הפסד שלהם והפסד של כל המחאה הזו.

גדי שמשון, בטוויטר

דיווחים, ואנשים שניסחו את עצמם טוב ממני:

יגאל סרנה "שקט יורים"

חיים הר-זהב על בטחון אישי

מחאה תחת אש בבאר שבע

צוף בשן: תנו לצה"ל לנצח

ישראל היום מצאו את קרבנות המחאה החברתית ומעלים את שוועתם לבמה הארצית.

אתנחתה קומית:
Team Manuel

אתנחתא מוזיקלית:

ולבסוף, אם עוד לא שמעתם את הרצאתו של פרופ' זליכה, פנו במהרה 100 דקות מזמנכם כדי להתחיל להכיל את קצה הקרחון שהוא חושף פה. חשבתי שאני מבין את הבעיות שלנו, אבל זה תיאור יותר מובנה ומגובה עובדות מכל מה שחשבתי שידעתי.

The diplomatic incident around RMS' visit to Israel

A week ago a story broke – RMS would not be talking at Israeli universities while in Israel, since the sponsors of his visit in the West Bank (soon to be a democratic Palestine inshallah) are adamant about this boycott. The odd thing is that the University of Haifa is the Alma Mater of many Arabs, some told me that maybe most of the students currently enrolled are non-Jews. It's also a pretty petty demand that he is allowed to speak in Israel but not in a university building. It made absolutely no sense to me.

Some people offered to share the costs of take on the sponsorship altogether, but as this idea didn't come from RMS, there were many on HaMakor's mailing list who preferred to interpret his original reply as a hint of support of the BDS movement, who asks people not only to boycott Israel financially, but also academically.

I have written RMS to get his unfiltered remarks on the uproar:

"What I said in my message is the story. There is nothing else except some details. Palestinians invited me and offered to buy my tickets. When they saw I had offered to give talks at Israeli universities, they said they would not support it."

When you refer to your Palestinian hosts who dictated this ban on talks in Israel, is this an independent group, or part of the PA?

"I didn't ask. They asked me to come and give some talks about free software at universities in the West Bank, and I was glad to accept. I also looked forward to the opportunity to see friends and relatives in Israel and to give talks there. So I set up several tasks, not realising that universities as venues would create a conflict.

The Palestinians did not convince me it is wrong to give a speech about freedom issues in a hall of an Israeli university, but I see no reason to go to the wire to do talks in Israel in universities. I have one planned talk in Israel which is not at a university, and we could set up more."

Israelis produce many (if not the most) patches for right-to-left support in FS projects, and have been known to happily collaborate with developers in Iran and Arab countries. Could you and would you use this to build a narrative for the aid of para-political collaborations?

"I would love to do that. I tried to encourage such cooperation in my previous visit too, but I don't think it got very far."

Could you help the readers understand what led to this decision? Is is that your Palestinian hosts "were there first" or are the subjects of your talks there more important for your agendas? In a other words, what caused the sudden attack of pragmatism in the man who quipped that ideology is the best tool to achieve change?

"That contrast is only apparent. The free software movement is a campaign for freedom and community. That's a goal based on principle.

I wouldn't normally call that "ideology", since that word carries negative spin, and tends to imply a broad stand that applies to all aspects of life rather than a specific stand on a specific issue.

I've always been pragmatic about achieving this goal. See http://www.gnu.org/philosophy/pragmatic.html, which I wrote at least 20 years ago. Part of being pragmatic about achieving a goal of social change is talking about the goal so we don't forget it.

I personally had hoped that your talks in Israel would have some political edge to them. I have heard too many times people calling your views Anti-Israeli where I correct them each time that you are, like most of us on the Israeli left, fighting against the oppression and denial of liberty.The Palestinians are oppressed both by the Hammas and by Israel, and the PA is far from being clean of corruption.

"That is true, but of these oppressions the occupation is clearly the worst. The PA is corrupt, but it held an honest election which handed power to a different party, and that's the first milestone of a democracy. I would hate to live in a country ruled by Hamas, but the Republican Party is pushing hard to rival it and the Democratic Party follows behind on the same route. If we let Palestinian democracy develop, I think it would adopt democratic and liberal ideals from the Egyptians."

I must admit though, that my defence of your choices has been severely discredited once this item was published:

I don't advocate a blanket boycott of Israeli universities. (If I did, I would not have offered in the first place to give speeches in them.) But I am not going to campaign against it either.

I myself haven't picked sides on the economic boycott actions of BDS, I can see why it's actually legitimate and maybe even effective, but an academic boycott goes against my beliefs, and frankly I was quite disappointed you took such an ambiguous stand on the matter.

"I am surprised it had that effect, since I said I do not advocate the boycott. But what can you do?"

Well, be unambiguous. Take a clear stand against academic boycotts and refusal to communicate between thinking people. This boycott on the University of Haifa is especially odd since a lot of the students there, possibly even the majority, are Arabs.

"That is not what my views are. As I've said, I do not advocate the boycott but I am not going to campaign against it either. I decided to follow the policy of the organisers of the trip.

I hope to give a talk at another venue in Haifa and speak to the same people."

I can not really see a perfect way out of this at the moment. If your first response would have been to go against the boycott and ask the Israelis to try and fund the trip instead (and still visit the west bank), it would have been the perfect course of action – win-win for all but the perpetrators of the boycott. But now I'm not sure if it is not too late. Since the idea for asking for unconditional funding did not come from you on that first letter to Mr. Aronovich, people interpreted it for the worse and decided you have chosen to take a side in favour of the boycott, which was in turn seen as breaking away from your principles, etc.

"Quite the contrary. I am doing my best to act on my various principles in a complex situation. I think that they may have taken some of my real principles and reinterpreted them in a way that doesn't come from me."

After this email exchange, RMS' latest letter to Eddie had reached the paper, the original Email read thus:

I don't advocate a blanket boycott of Israeli universities, but I am not going to campaign against it either. I see where they are coming from: Israel's occupation policies are horrible. Non-violent protests are crushed with persistent brutality. (See http://www.jpost.com/Opinion/Columnists/Article.aspx?id=221897.)

Palestinians who are against violence are looking desperately for some method of non-violent resistance. I can't blame them for it even if I don't agree entirely with the details. Thus, I decided to follow their policies in the trip they organised.

I wish I had discussed the issue in advance and avoided having to cancel a plan I had agreed to.

I will give at least one talk in Israel, at a non-university venue, and I am hoping more can be arranged.

To me, it is clear that RMS has indeed attempted to make the best of a very problematic situation. He decided to circumvent the boycott without supporting it nor strongly opposing it, because coming here and talking about what's important to him is more important than taking sides on the academic boycott issue. I must confess I am not entirely happy with that myself, and I have advocated the community not to cancel the bookings, but use them instead to invite Palestinians and talk about keeping academic communications free from boycotts and gags, or there really will be no civilised way of keeping open channels of hope for peace and collaboration. I hope this does happen after all. The idea of Freedom of expression and information, including that of knowledge exchange in the shape of free content and software, are in my eyes all facets of the same set of tools and goals.

If people are still disappointed with RMS I can't say I don't understand them. Just remember that the ideas are more important than this persona or the other. The man is not the issue, keep the ideals alive though, if you agree with them.

אל תהיה פוץ

כמו שהזכרתי, פיל פלייט נתן הרצאה לפני כמה שבועות בכנס הספקנים TAM8. במקום לדבר על התכווצות הירח ואסטרונומיה הוא בחר לדבר על גישה. רבים בתנועה הספקנית (ואני מודה, גם אני חטאתי) לוקים בבעית הסברה. השבוע ההרצאה הגיעה סוף סוף לרשת.

Phil Plait – Don't Be A Dick from JREF on Vimeo.

לצערי לא הועלה תמלול מלא של ההרצאה (הנה משהו חלקי שהעלה בלוגר אחר) אבל אם לנסות לסכם:
* כמה מכם החזקתם פעם באמונה מופרכת או שגויה? (למעלה מחצי מהקהל מרים ידיים).
* כמה מכם זנחתם אותה כי מישהו נתקע לכם בפרצוף וקרא לכם בשמות וירד עליכם? (יד אחת עולה, וכנראה בצחוק).

דרך טיעונים רציונאליים, פיל עובר בעדינות, שלא מתוך מטרה להטיח במישהו ביקורת קשה אלא להסביר את גודל הבעיה ולמה חשוב לשנות גישה. הוא חוזר ומדגיש שהוא לא מבקש שנוותר על כעס או התלהבות, אלו רגשות אנושיים ומובנים, אבל אנחנו חייבים להבין שאמונה היא חלק מובנה במוחינו ואי אפשר לצפות שמישהו יעקור מראשו אמונה ויחליף אותה באי-אמונה. יותר סביר שמיד תקנן שם אמונה אחרת. הוא נותן דוגמאות להפעלת הגישה הזו עם ילדי בתי ספר שהוא פוגש בבתי ספר של "חגורת התנ"ך" ואיך הוא נותן לרעיון של עובדות ומחקר מדעי להנחות אותו הרחק מהפיכת דיונים כאלו לפוליטיים.

"הרעיון הכי טוב שיעלה בראשך שווה כקליפת השום אם לא תשתמש נכון בתקשורת כדי להפיץ אותו" הוא אומר, והוא מדבר על תקשורת בינאישית כמובן. חשוב שאנחנו נלחמים על הגיון ועובדות, אבל זו לא מלחמה של ארטילריה, כאן חייבים דיפלומטיה.

פיל פרסם את הוידאו אצלו בבלוג והוסיף שני פוסטים על התגובות בבלוגוספירה ועל האנשים שזה הכי נגע בהם. האחרון שווה קריאה, אם מעניין אתכם הנושא.

הסברה מול הטחת עובדות – עוד פן

אני חושב שזו כמובן גישה נכונה. כמו שבנושאים אחרים התברר שבנושא אלכוהול, סמים או הימורים, הסברה וטיפול בגורמים אפקטיביים יותר (גם כלכלית) מאשר איסורים גורפים ואכיפה קשה. אנשים בורחים לסמים לא כי הם זמינים אלא כי מצב הרוחה והחברה גורם לאנשים לחפש בריחה מהחיים הלא נעימים. אנשים בורחים בצורה כזו לאמונות תפלות וטיפולים אלטרנטיביים בגלל יחס גרוע מהמערכת הציבורית העייפה והבלתי תומכת. לצערי אני המום לגלות שהחל מהיום ספקית האינטרנט שלי מתחילה לחסום אתרים. משטרת ישראל, בצו בלתי חוקי, הורתה להם לחסום אתרי הימורים. זה נשמע כמו יריית ניסוי לפני שיתחילו לחסום אולי פורנו, חדשות לא מצונזרות, דעות אנטי-ישראליות ולך-תדע-מה. אני תוהה כמה כסף מושקע בחינוך, הסברה ושיקום מהמרים. הלוואי שיתחילו ללמד ילדים סטטיסטיקה מגיל צעיר כדי שיבינו שאין איך לנצח בזה וישקיעו פחות בלעוות את חוקי המדינה.

הסטטיסטיקה לגבי תקופת היובש בארה"ב מראה שכמות הליטרים אלכוהול לנפש לא ירדה בזמן האיסור. יש טענות שגם כמות הגראס שתעושן אם יוכנס הקנאביס לחוק תשאר דומה, רק שאנשים יכנסו פחות לכלא ושוטרים יעברו לעסוק בדברים אחרים. אנשים מוצאים איך לעקוף חוקים מטופשים, למשל תאילנד התחילה לחסום את ויקיליקס ומיד צץ אתר מראה מקומי. תהיו בטוחים שגם אתרי ההימורים הבעייתיים ימשיכו להיות נגישים, אם לא ישירות אז דרך TOR.

אז משטרה יקרה וכנסת גם – אל תהיו פוצים בבקשה.

עיתונות חוקרת, הדור הבא

אני שמח ששקרי ממשלות מתפוצצים להם בפנים, אני מאוד מצטער שזו המדינה שלי שמנסה לכסות ולשקר. מרתק לראות אבל את גוליבר נאבק בגמדים, גולשי רשת חדי עין מרסקים את השקרים ומצליבים מקורות מידע.

הנה פאנל מעניין ומחמם לב על כך שלעיתונות חוקרת אולי יש עדיין עתיד. גם אם לא יעניינו אתכם כל השאלות והתשובות אני חושב שכדאי לשמוע לפחות את סבב ההצגה של המשתתפים מספרים על מה הם עושים למען הצדק, חופש המידע, חופש הביטוי והמלחמה בשחיתות בעולם של עיתונות מתפוררת.

בפאנל משתתף גם ג'וליאן אסאנג', מקים ויקי ההדלפות המפורסם שלאחרונה נאלץ לרדת למחתרת בארה"ב, מדינה שבה החוק אמור להגן על חופש העיתונות. הפנטגון "מחפש את אסאנג' כדי להחליף איתו מילה או שתיים", ואני שואל למה הם לא מחפשים אותו במקומות הנכונים?

דבר נוסף שגיליתי מהפאנל הוא שאיסלנד נמצאת על סף מהפכה חקיקתית, שתהפוך אותה למקלט למידע, חושפי שחיתות ועיתונאים נרדפים (המון איסלאנדים מחפשים עבודה בחו"ל ושוק הדירות מאוד זול עכשיו, אפילו למשכורת של עיתונאי). ציינתי כבר פעם שאני אוהב את הנורדים האלו? אחלה אי לברוח אליו אם תתמוטט פה המדינה יום אחד 🙂