תגית: מיקרוסופט

פורסם ב

סאן בסיבוב נסיונות התאבדות חדש?

סאן וIBM לוחצים ידיים – סאן כבר הפכה את מערכת ההפעלה שלה לקוד כמעט לגמרי פתוח, עכשיו הם מדברים על פורטים נוספים שלה לכיוון המיינפריימים של אחת המתחרות הגדולות שלה. זאת בערך 10 חודשים אחרי שג'אווה שוחררה תחת הGPL והופכת אף היא לקומודיטי. האם סאן כ"כ בטוחה במוצרי החומרה שלה שהיא מרשה לעצמה להתפזר? אם כך אז למה היא עדיין מוכרת שרתים מבוססי אינטל וחלקם מריצים גנו/לינוקס? ולמה היא משחררת את הדיזיין של המעבד שלה תחת הGPL?! ((אני האחרון שיתנגד כמובן, אבל אני לא מצליח לעקוב אחרי התכנית העסקית שלהם))

הדבר הזה הדהים אותי מאז שקראתי ((ואז גם תרגמתי)) את המאמר הזה של יואל. לסאן יש מערכת הפעלה חזקה ויציבה למדי (שהולכת ומשתפרת בהסברת פניה למשתמש עם השנים), חומרה מדהימה ((שבדיוק קיבלה שדרוג רציני בצורת מעבד RISC עם 64 צינורות עיבוד מקבילים(!) שגם קוד המקור שלו ישוחרר בקרוב)), וסט כלים חינמיים רבי פלטפורמות (בראשם סביבת ג'אווה) שמבטלים את הצורך במערכת הפעלה או חומרה ספיציפיות ויורה לעצמה ברגל.

למישהו יש הסבר?

בחדשות טכנולוגיה מצחיקות אחרות, הדרישה לXP עדיין כ"כ גבוהה, שלמיקרוסופט נגמרו המספרים הסידוריים 🙂

פורסם ב

אלוהים שומר עלינו

god הוא מוצר קטן כתוב ברובי שמשגיח שפרוססים ירוצו כמצופה במערכת יוניקס. משהו כמו monit למי שמכיר, רק מבוסס שפה עילית עם אינטרפרטר (יש תרגום לזה לעברית?). הצחיק אותי שלקח כ"כ הרבה זמן לקרוא בשם כזה למוצר תוכנה, ובסוף עוד אחד שרק יושב ושומר שפרוססים לא ימותו.

אבל מה שחשוב זה שאלוהים רק רץ על לינוקס, BSD ודארווין (מאקOS בשבילכם). לחלונות של מיקרוסופט אין אלוהים.

פורסם ב

אינטל ומדד הקוליות

אניטל התחילה סופסוף למכור BMC לתחנות עבודה. מדובר בכרטיס שפעם היה נמכר במאות דולרים לשרת אבל עכשיו בייצור המוני אפשר להכריז עליו כהגיוני גם לתחנות – איש תחזוקת הרשת יכול להתחבר למכונה מרחוק ישירות דרך החומרה, לשלוט במסך, מקלדת, עכבר וכפתור הכיבוי בלי להגיע לשולחן המשתמש, התחנה אפילו לא צריכה להיות דלוקה ומערכת ההפעלה יכולה אפילו להיות בתקלה שלא מאפשרת לה לצאת לרשת, אבל הכרטיס עוקף את כל אלו. בגלגול הדסקטופי של המוצר אינטל גם נותנים פיירוול חומרה קטן (נדמה לי, הטקסטים שלהם נוראיים ושיווקיים, אין מידע תכלס) כדי להפריד תחנות שחטפו וירוס לפני שידביקו את השכנים. בקיצור יותר שליטה ריכוזית לצוות הIT.

האחרונים שהיו קוליים בהפקות משרדיות (אני חושב) היו מיקרוסופט בריטניה ששכרו את ריקי ג'רבייז לעשות להם זוג פרקים של "יעוץ" סטייל "המשרד". מאז אין פיפס של מגניבות בתחום, אפילו שאינטל שכרו את קריסטופר גסט לביים שני קליפים (הוא ידוע גם כזמר של ספיינל טאפ והרוזן רוגאן בעל שש האצבעות) – עדיין זה נסיון עלוב. למה אין לחברות האלו חוש למגניבות? הם שוכרים חברות שיווק מרובעות מדי?

פורסם ב

GPLv3 – הקדמה

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט "הGPL".

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים 🙂

הקדמה
GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

לאורך השנים מיקרוסופט ואחרים בעולם התוכנה, ניסו לעשות את מה שדיסני וסינדיקטים של יוצרים ניסו לעשות עשרות שנים לפניהם לצרכן וליוצר הקטן. עם כסף קונים השפעה בחברות ובממשל ומגבילים את האפשרות ליצרנים קטנים ליצור ולמכור יצירות, דבר שלכאורה אמור היה להיות בבסיסו של הקפיטליזם החופשי. רבים ראו את הGPL ככלי ניגוח בקפיטליזם אבל אני ואחרים רואים אותו ככלי ששומר על הדמוקרטיה ודווקא מעודד תחרות כלכלית. ההיסטוריה הוכיחה שהוא גם לא כלי שמדכא יצירתיות, שגם זו היתה אחת הביקורות נגדו. כיום אין כמעט חברת תוכנה אחת או ממשלה אחת שלא עושות שימוש כלשהוא בתוכנה חופשית, וכמובן שתוכנות חופשיות משמשות בעמוד השדרה של כל שירותי האינטרנט כמעט – מרבית האתרים בעולם מבוססים על תוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, שלא נזכיר את מנועי החיפוש הגדולים ביותר, שירותי השמות והדואר שברשת.

פרולוג
אחרי ההקדמה הזו, הלכתי לקרוא קצת (כי לפני כמה חודשים הפסקתי קצת לעקוב), ובמיוחד דליתי חומר ממה שRMS אומר על המעבר, ומסקירה מפורטת של לואיס וילה ב-1 2 3 4 חלקים. במקביל, בעיתונות המחשבים התייחסו למשמעויות החביבות שיש לרשיון החדש על עסקת הפטנטים של מיקרוסופט ונובל (עוד בהמשך), למשמעויות של הרשיון לחברות ASP (שכדי לא לבלבל עם דפי ASP בשירותי ווב של MS נקראים עכשיו SaaS מסתבר). אני מנסה לעבור על כל כמויות הדעות והפודקאסטים בנושא, ולאט לאט אפרסם כאן בשבוע הקרוב את השינויים העיקריים, מה שלא נכנס ברגע האחרון, ואת דעתי הצנועה והאישית עליהם.

פורסם ב

BlogFerence

BlogFerence הוא "כנס בלוגרים" בשיחדש. אפילו כנס הבלוגרים הבינלאומי הראשון, מעיזים להכריז. חיפוש קצר בגוגל מגלה כי לא כצעקתה. גם הבינלאומיות היחידה בו היא שחלק מהמרצים מגיעים מחו"ל, אבל לא המשתתפים.

שמתי לב לקיומו באחד האמשים, נראו לי מאד הפאנלים ביום הראשון אבל יום הסדנאות השני נראה פחות מרשים. הגעתי לטופס ההרשמה באתר, מילאתי פרטים למכביר, וכשלחצתי "שלח" קרא הדבר הכי פחות צפוי. לא קיבלתי הודעת שגיאה, ולא הודעת שליחה, קפץ לי חלון תוכנת הדואל עם הפרטים שמילאתי בהיכון לשליחה בדוא"ל, ועוד עם השם שלי בעברית בקידוד לא נכון. מדובר להזכירכם ב"אוניברסיטה של המחר" בשיתוף עם נענע, טורפי אתר הבלוגים המוביל בארץ (עד שבלוגלי יעקפו אותם אינשאללה). את המכתב עם הפרטים האלו (לאחר שלחצתי שליחה) קיבלה מזכירת בית הספר לתקשורת של המוסד הנכבד ידנית וענתה שאתקן את הקידוד.

אתמול, יום שישי, יומיים בלבד לפני הכנס, קיבלתי אימייל שהשיבוצים סופיים, ובתוך המייל לינק לאתר הכנס שהוא עמוד ובתוכו עוד לינק לקובץ אקסל גדול. קובץ האקסל החביב פירט עד האות האחרונה את כל באי הכנס בקובץ חסר כל הגנת פרטיות. גם אנשים שאולי ביקשו שעל תג המשתתף שלהם לא יופיע שמם אלא רק שם הבלוג או מזהה אחר, אנשים שאולי רצו לשמור על אלמונימיות שהיא חלק בלתי נפרד מעולם הבלוגים לפעמים, כל האנשים האלו פורטו בפרוטרוט בקובץ, כמעט וחסרה רק התמונה ומספר הטלפון. עוד נתון תמוה ביותר שעלה מקובץ האקסל הנ"ל הוא שהדבר הכי מעניין בכנס – סט הפאנלים של היום הראשון – סגור לכמעט חצי מנרשמי הכנס (וליתר דיוק אושרו רק 243 נרשמים מתוך 463), וחלקם אפילו לא התקבלו גם לסדנאות היום השני, או במילים אחרות, אנשים אלו יחפשו את חבריהם גם ביום הראשון וגם ביום השני. לא יותר קל היה לשלוח להם מייל אישי ולהגיד להם "מצטערים אתם בחוץ"?

(למי שלא רוצה לחתת עכברו עד לתוכנית הכנס, הפאנלים של היום הראשון דנים בבלוגים ככלי פוליטי, הפסיכולוגיה של כתיבת בלוגים, האינטראקציה בין העיתונות לבלוגוספירה, ואילו היום השני רובו סדנאות שיווק של מיקרוסופט או דיונים בנושאים הטכניים של הפקות AV ביתיות לVLOG, ואולי עוד דיון או שניים בנושאים יותר מעניינים)

אחרי פאדיחה טכנית, פאדיחה בעבירה על פרטיות המשתתפים, הגיעה העת לכסות מהר על הפאדיחות במייל משונה שאומר ש"בשל תקלה טכנית" הרישומים ליום השני נדפקו, והכנס יהיה פתוח לכולם בכל הסדנאות "על בסיס מקום פנוי" – וקובץ האקסל השערוריתי הוסר מאתר הכנס. הניסוח היה כ"כ מבולבל שלרגע חשבתי שמותר לי לבוא גם ליום הראשון, אבל לא כן היא. מסתבר שמי שנרשם היה צריך לדעת את זה לבד. מי שלא הספיק לראות את האקסל לפני שהוסר צריך לזכור עכשיו בע"פ אם כשהוא נרשם היה כתוב בטופס ש"הרישום ליום הכנס הראשון סגור" או לא. אני לא זכרתי. במקרה יש לי את האקסל. אני לא יכול להגיע ליום הראשון (גם גדי שמשון ויהונתן קלינגר לא, אני בחברה טובה), וליום השני התקבלתי אבל לאו דוקא לסדנאות שמאוד עניינו אותי. אני חושד שאני הולך לעבוד אם ככה באותו היום.

מי ברשימה? חנן כהן, אפי פוקס, יריב חבוט, שרון גפן, איילה, קוקסטה, קלינגר, שמשון ואחרים.
מי בכלל לא רשום? זרובה וייסברג, שושנה, חנית, תום סלע, שוקי גלילי, עידו קינן, יובל דרור והרבה מאוד אחרים.

מי שיגיע ליום הראשון (מחר) ויספר לנו מה קרה בפאנלים הסגורים על אינפורמציה פתוחה, נודה לו יפה מראש. אני אישית מאוד התאכזבתי מהארגון המוזר, אני מקווה לפחות שתוכן טוב יזרום ויתועד מהפאנלים, למרות שאני לא מעיז לקוות לרגע שהם יתועדו בוידאו ויועלו גם לרשת אח"כ.

פורסם ב

על פרטיות בעידן מאגרי המידע

לא זוכר דרך איזה בלוג מצאתי את ראנדום סיגנל וההרצאה של קורי דוקטורוב, אבל זו שעה מאלפת של הצצה כללית ולא טכנית מדי על כמה פרטיות אנחנו מאבדים לטובת הרשויות וגופים מסחריים בתואנות של ביטחון או שירות, ולאילו בלאגנים סטייל 1984 אנחנו עלולים להגיע. מצורף גם סטרים שלו אם בא לכם לשמוע את הקלטת ההרצאה ישירות מהעמוד הזה.
[MEDIA=13]
נושא ההרצאה: "MySpace to Homeland Security: Privacy and the Totalitarian Urge."

קורי עתידן מרתק, כותב מד"ב, מעורכי הבוינג הכפול וגם בלוג פרטי (כמובן), אקטיביסט ומוכר לרבים בעקבות ההרצאה הנהדרת שנתן במיקרוסופט נגד נז"ק (שממנה כמובן התעלמו לחלוטין), הרצאות שוות אחרות, ו…

בינתיים, סטיב וביל רואיינו בכנס D של הוול-סטריט-ג'ורנל לעולם הדיגיטלי, העלו קצת נוסטלגיה חביבה ולא הוציאו פיפס על מה דעתם על איך שיראה העתיד. אני מעדיף הרצאות מאנשים כמו קורי בכל יום, על הסכנות שאורבות לאנשים במקביל לחידושים. חיבור למציאות זה חשוב, כי העולם הופך לפחות דמוקרטי.