אתמול התחיל ברגל ימין, יצאתי מוקדם בבוקר עם גיא מהבית, וכיוונו את חרטום המכונים צפונה. המטרה היתה זלילת פרות מתות בראש פינה אצל דוריס אהובתינו. לאחר שהזמנתי שולחן שבועיים מראש והודעתי לחברים שההזמנה סגורה, הכריזו עוד 8 אנשים שהם רוצים להצטרף ממש בשלושת הימים האחרונים. שיגעתי את הדוריסים בצפון בבקשה להגדיל את ההזמנה מעבר ליכולת שלהם אבל בסוף זה הסתדר – 8 אנשים אחרים פתאום חלו או מצאו משהו יותר טוב לעשות, והפכנו להיות חזרה 13 איש "בלבד". רשמים למטה: להמשיך לקרוא יום עסל יום בסל
לקח את פיטר גרינאווי ברצינות?
מה יותר טעים לטיגון? שומן אווז? ברווז? כבש?
לא לבעלי קיבה רגישה, אמן צ'יליאני חושב אחרת. לי נגמרו המילים. עומד בשורה אחת עם אורלן ואמנות הבשר שלה, או אולי עקף אותה?
מקרצפי העורקים: המזונות הכי בריאים לכלי הדם שלכם
הטקסט הבא קרוב לליבי (בריאותית ומשפחתית) והוא נכון וחשוב. הוא הופץ ברשת בתור מכתב שרשרת עם קובץ פאואר פוינט ענק. אני לא אוהב מכתבי שרשרת ולא פאואר פוינט, אבל התוכן חשוב, אז הנה הטקסט עצמו (הכותבת המקורית עירית ברק, 29.9.2006). אם אמצא את הלינקים למחקרים המוזכרים, אוסיף אותם, אתם מוזמנים לסייע לי להפוך את הטקסט הזה ליותר מבוסס.
להמשיך לקרוא מקרצפי העורקים: המזונות הכי בריאים לכלי הדם שלכם
Unboxing
אם עוד לא ניתקלתם בטרנד המוזר הזה של פורנוגרפיה לחולי גאדג'טים, יש לכם חור בהשכלה.
לחילופין, הנה הגרסה שלי.
הזנחתי את האלכוהול?
כן, עברו להם כמה שבועות עסוקים. לא עדכנתי פה מספיק. שאלו למה אני לא כותב על יין וויסקי פתאום. באמת לא יפה מצידי. דווקא שתיתי כל מני דברים טובים…..
להמשיך לקרוא הזנחתי את האלכוהול?
בואו לתפוס ראש עם משטרת ישראל
מצחיק אתכם הבני הזה, אה? כתבתם לו שירים, חיפשתם לו שידוך, ירדתם על הקמפיין שלו. אבל שלטי החוצות האלו – אתם מפספסים פה את גדולת הרגע! יש כאן קמפיין שיווקי תדמיתי יפה ומבריק וקליט ונושך, לא צריך את השם כי כולם יודעים, גם לא צריך להגיד שזה המשטרה כי כולם יודעים, ובעצם לא ברור למה אומרים לנו שצריך לתפוס אותו או שצריך לצלצל 100 (בעצם צריך לחייג 100, אבל אין זמן לדיקדוקים כשרצים עם קמפיין ארצי בתקציב פרסום אפסי).
המשטרה מוציאה 2.5 מליון ש"ח ליום לתפוס אותו. אנס מסריח, מסוכן כמה שלא יהיה, לא שווה את כל כספי המיסים שאלו, שעדיף שהיו הולכים על ציד מאפיונרים, סוחרי נשים, סוחרי סמים, מתעללי ילדים, מבריחי שב"חים, סייעני אויב ומה שלא יהיה. הם מודים שאין להם קצה חוט (ובמילים אלו), ומציעים פרס על ראשו 100K ש"ח עלובים. לפחות לא היו מחייכים ומושיטים לנו יד "בואו נתפוס אותו יחד" למה לא לעשות את זה בסטייל עם קצת הומור עצמי? עוד 15 דקות בפוטושופ, תנו לו שפם וכובע בוקרים שחור, הפכו את התמונה לספיה והצהיבו את דף המודעה שישבה בשמש של מדבריות נבאדה. "מבוקש חי או מת, באונטי של 100,000 ש"ח!"