תגית: מוסיקה

פורסם ב

שירה מתורגמת מצויצת

היום נפלה עלי קצת רוח שטות, ושלחתי כמה תרגומי שירים בטוויטר. אני מצטט אותם לכאן כדי שישמרו מפני האבדון שהוא פיד הטוויטר הנעלם מהר, וגם לטובת כל מי שלא קורא אותי שם…

את הכל התחילה ואנדר:

הו מאמא מיה, מאמא מיה/מאמא מיה, תני לי ללכת/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד בשבילי / בשבילי / בשביליייייייייייי #דבריםשנשמעיםיותרטובבאנגלית

אין לי כל סיבה לזלזל ביכולות התרגום של ידידתי, אבל הרגשתי שאבד משהו בתרגום, והצעתי שיפור:

הו אמי, אמי/אמי, שחרריני לדרכי/בעל זבוב שומר את השטן במיוחד למעני / למעני / למענייייי

או-אז נזכרתי שפעם בתיכון, תרגמתי במלואו שיר ידוע של מארק קנופפלר, מנהיג "זמנים קשים", והבאתי שורה אחת כדוגמית, שתורגם כבדיחה מכוונת בשיעור משעמם לפני 21 שנה:

לא, זה לא עובד / ככה תעשה זאת /נגן בקתרוס על התט"מ / אך זה לא עובד / ככה תעשה זאת / דמים לשוא, פרגיות חינם

מהקהל ירדו עלי שאני לא מבין את השיר ככתבו, אז הצעתי מקצה שיפורים:

אם תרצו אין זו עבודה / ככה תדפקו קופה /נגן בקתרוס על התט"מ / הו, זו לא עבודה / ככה תדפקו קופה / דמים לשוא, פרגיות חינם #נשמעיותרטובביידיש

למי שלא הבין, אגב, תט"מ היא "תחנת טלויזיה מוסיקלית", הלוא היא "Music TeleVision" מהשיר המקורי. לטענתי על התרגום ליידיש נתרם חיזוק מהקהל:

זה באמת נשמע יותר טוב (או לפחות מצחיק) ביידיש: געלט פֿאַר גאָרנישט און מיידלעך פֿאַר פֿרייַ

בערב, נחה עלי מוזה ודפקתי עוד כמה שורות, חלקן לפי בקשות הקהל:

סוס הוא סוס/ אמת ושריר/ ואין לדובב אותו/ זה נהיר/ מלבד כמובן/ אם הסוס לא מכאן/ אלא מר אד הידוען #אנילאשפרירהזכאי

אבני צור, פגוש את משפחת אבן צור/ את עידן האבן הם מייצגים נאמנה/ מ"סלע קיומנו" הם כאן ביננו/ כעמוד מספר על קדמת דנא #לאיפהאתדרדרהלאה

מחילים ומרעידים/ מסתוריים ומפחידים/ ובסך הכל מגעילים/משפחת האדם/ גרים בבית נכות/ לביקור המשפחות/ מעוררי צווחות/ משפחת האדם #לבקשתהקהל

עכבאיש, עכבאיש/ עושה כל מה שעכביש/ בכל מידה טווה קורים/ דג גנבים כמו זבובים/ השיתו ליבכן! הנה בא העכבאיש!

יטוף לאוזנך זהב מילולי/ אך שקריו לא יסוו את שתיראי/ עת ישק תדע נערת הזהב/ נשיקת המוות היא.. מזהוב האצבע!

מר אישחול, חלום לי הבהל/ עשהו החמוד שבכל התבל/ שפתיו השתיים כורד ותלתן/ ספר לו שהלילה – חבל על הזמן

אי שם בדרום, סמוך לשדרות/במעבה הנגב והדיונות/ בבקתת בוץ/חי אסף לוץ/שלא למד ספרות ולשון/ אבל ניגן בגיטרה כצלצל בפעמון/ לך אסף לך/ יהיה אחלה

ולבסוף, מתוך שירם הידוע של "יש מצב שיש להם כזה":

האם הוא גרגר או אולי נקודה? / כשהוא במים – נרטב? לך תדע / ואולי המים סופחים אותו? / איש החלקיק, אין יודע דמותו

ובונוס למי שנשאר עד לפה בסבלנות – עוד תרגום, חופשי מאוד.

כשלכוכב תביע משאלתך
לא משנה הקב"א שלך
כל משאלות לבך
יפורגנו

ואם תחלום על לבך בליל
גיבור, כל מה שתרצה תקבל!
שימו ש"ס במעטפה
וסעו

פורטונה אוהבת
את מי שבשבילה מזיע
היא תעשה לך טוב…
תממש לך פנטאזיה.

כמו ברק ביום חול
פורטונה תראה לך מאיפה הדג משתין.
שלח ימינה את המשאלות
ובום! תהיה בהלם, והאמת גם אני.

פורסם ב

השבת השפיות לכנה

בשבת כינסו סטיוארט וקולבר את אמריקה להחזיר את השפיות. על הבמה היתה מוסיקה טובה והומור גרוע, נראה שבעצרת הזו לא השקיעו הכותבים את מיטב המאמצים, אבל לסיום נתן ג'ון את הטון הסוגר, וכמעט שכח להזכיר לאנשים להצביע בבחירות. כלי התקשורת ניסו להגיד שזה היה פוליטי אבל זה ממש לא היה מזוהה עם אף מפלגה ספציפית.

Rally to Restore Sanity and/or Fear
Jon Stewart – Moment of Sincerity
www.comedycentral.com
Rally to Restore Sainty and/or Fear The Daily Show The Colbert Report

כמובן שאוטוטיון ת'ה ניוז לא בזבזו רגע וכבר עשו לזה גרסה פרטית.

העצרת כאמור היתה בזבוז זמן לצופים (אם תשאלו אותי) אבל הנה בכ"ז אחד לגיא – במהלך העצרת הזמין סטיוארט את יוסוף איסלאם לשיר את "רכבת שלום", אבל קולבר העדיף את אוזי שר "רכבת משוגעת". הפשרה היתה בסוף האו-ג'ייז ששרו את "רכבת האהבה". נשאלת רק השאלה למה יוסוף איסלאם מייצג את הצד השפוי, לאחר ששנים תמך בחמאס ובפאטוות על חילונים מעצבנים (לפחות נגד סלמאן רושדי), כשלקומדי סנטראל יש כבר פאטווה על ראשי יוצרי סאות'פארק… הנה יוסוף ואוזי על הבמה ביחד:


(כבר אמרתי הומור גרוע?)

אישית, נראה לי שהיה יופי של פסקול לתוכן, אבל התוכן היה יכול להיות יותר מושקע. הם המעיטו במסר ועשו מזה יום כיף על הדשא בוושינגטון. מה שכן, הופיעו שם מאות אלפי אנשים. אדם וג'יימי תזמנו כמה זמן לוקח ל"גל ידיים" להגיע מצד לצד של הקהל, 55 שניות בממוצע, זה היה מאוד מרשים.

השוואה בין העצרת של בק לעצרת של קומדי סנטרל

עוד תמונות פה.

פורסם ב

אגרת מקלט האינטרנט

למי שלא עוקב, יש חוק הסדרים חדש. השנה הוא לפחות פורסם מראש ואפשר היה לדון בו כשבוע. שבוע בלבד. הוא אמור לעבור קריאה ראשונה הערב.

עוד לא התעמקתי בכל הסעיפים המטרידים (ויש כמה שאולי עוד אכתוב עליהם, אבל לא הספקתי לקרוא עליהם מספיק), אך הראשון שצץ בטוויטר היה הסעיף של אגרת רשות השידור על כל בעל מחשב (והיו נסיונות להשית אותו על כל בעל סמארטפון). הרבה אפשר להגיד על האגרה (קרי: נגדה). בין השאר שאין קשר בין המס המועלה לתקציב הרשות, שיש לה מנגנון גביה כל כך יקר (שהם לא מפרסמים עליו פרטים בדו"חות) שלא הצלחתי לקבל מהם תשובה על כמה אחוז מהגביה מוצא על מערכת הגביה עצמה. אני רוצה רק להוסיף רעיון שיפור, כיון שלא נראה שיש מצב לבטל מנגנונים בארץ, אז אני רוצה להציע סעיף תיקון. בקנדה ומדינות אחרות נאסף מס מדיות בסך 30% על דיסקים וקלטות, שמועבר לארגוני האמנים כפיצוי על פיראטיות של מוסיקה. גם אם נאמין שאלו הקפים מוצדקים של גביה, לא ברור אם יש הגיון בהענשת כלל האוכלוסיה בעלות בלי לשחרר מצד שני את החוק המגביל את זה.

אני מציע אם כך שמדינת ישראל תמשיך לגבות אגרה מכולם, כי לכולם יש ממילא רדיו או מחשב או סמארטפון או מה שלא יהיה, אבל תפנה מהגביה משאבים למפיצי המדיה כדי שיסתמו את הפה, ויעשו דה-קרימינליזציה של העתקת מוסיקה וסרטים. כל אזרח ישראלי יקבל פשוט מנוי על חשבון המדינה לגרובשארק, טיונויקי, הולו וכל שירות דומה אחר, ונגמר הענין. במצב כזה אני אשמח לשלם אגרה.

לחלופין, אם יתחילו להפיק תכניות ברמת ה-BBC מדי פעם (לא, עמוד האש כבר לא נחשב, עברו 30 שנה). אני אתרצה. אם יתנו להוריד אלי הביתה את התכנים שכספי הפיקו, אני בכלל אהיה בשמים. קחו דוגמא מרשות השידור הממלכתית של נורבגיה, ששמה את כל תכניה על שרת טורנטים. אבל בואו נתחיל מזה שלא ימכרו לי שהאגרה משלמת על הרדיו כשכל תחנות קול ישראל מלבד קול המוסיקה (תודה לאריס) מוצפות בפרסומות.

עוד פוסטים וחדשות על שמוק ההסדרים אפשר למצוא באגרגטור של חנן כהן. ניתוח פרטני של הדברים אפשר למצוא בסדרה של פוסטים בעבודה שחורה, נכון לרגע זה היא כבר בת ט"ו פרקים.