יותר מדי פעמים אני נתקל ברחבי הרשת במגיב או בלוגר שמבלבל בין מחקר מדעי ויישום הנדסי. מחקר מדעי הוא אכן פרויקט (שאמור להיות) פתוח ושיתופי. אידאלית ללא סודות מקצועיים, גאווה ודעה קדומה, אבל עוסקים בו אנשים, לטוב ולרע, עם אגו ואינטרסים. מדען טוב בעיני הוא אדם ששם בצד את האגו והדעות הקדומות, מנסה ללכת אחרי האמת שמצטרפת מהראיות, לומד על הכשלים הקוגניטיביים של חשיבה אנושית ומנסה לפתח שיטות להעלים את השפעתם מתהליך המחקר. הבעיות המוסריות בתהליך הזה הן בעיקר איך לחקור דברים בלי להרוס עותקים ייחודיים של הנחקר - למשל יש לנו רק כדור ארץ אחד לחקור בו אקולוגיה והתחממות גלובלית, בניגוד למחקר על תפקוד מוחות של בעלי חיים נחותים שאפשר להשיג במאות (אני מקווה שעכברים ולא קופים, עד כמה שאפשר). במחקר על בני אדם, יש גם בעיות מוסריות רציניות בכל הנוגע לניתוח בגוף חי או הדבקתו במחלות ומשחקים בגנטיקה שלו. לכן מנסים לחקור מודלים (מבוססים בצורה מוצדקת בהתאם למה שחוקרים) על חזירים ועכברים ושאר חיות מעבדה, בהתאם לנושא הנחקר. אני לא חושב שזה אומר שחוקרים בטעות את הדימוי במקום את הנושא עצמו ומשליכים - את זה אולי עושים בסיינטיפיק טמקא בלי להבין את המחקר המקורי (אבל נכון שלפעמים יש גם מחקרים גרועים, ולכן חייבים תהליך מבוקר של בדיקת עמיתים).

כל מי שמכיר אותי ביום-יום או רק מילולית-רעיונית מהבלוג והרשתות החברתיות, יודע שאינני מסתיר את דעותי על (נגד) אמונות בעל-טבעי. אולי פחות דיברתי על החיפוש הרוחני שלי. כן, המילה רוחנית קצת מרגישה לי עדיין לא בנוח - זה מעלה אלוזיות לרוחות רפאים, מלאכים ושאר woo, אבל אני אשתמש במילה הזו עד שאמצא לה תחליף ראוי.

אקדים ואספר שקמה לה קהילה כרגע. מנסים ליצור מפגשים קבועים, מכינים מאמרים כגון דרשה לחנוכה, וכרגע זה ממוקד על רוב אינטלקטואלי, רציונליסטי, שכלתני (לפעמים יותר מדי), ולצערי קצת יותר מדי גברי. אני מקווה שבעתיד יהיה לנו יותר מגוון. פגישות של דיונים פילוסופיים וסיפורי התנסויות כבר היו לנו, עכשיו אנחנו גם מחפשים לחוות דברים במקום רק לדבר עליהם. אנחנו נשאב מיהדות, בודהיזם, קונג פו וכל דבר שיוכל לתרום לנו לבנית נרטיב קוהרנטי חילוני ודרך משותפת של חיפוש וגילוי, שיתוף פעולה והעצמה קבוצתית ואישית. אני לא רואה איך בקבוצה כזו של חכמולוגים סקרנים וביקורתיים יווצר גורו או מוקד כוח, כך שאין לי ספק שכת לא תיווצר פה :-) מצד שני התכונות האלו כמובן גם עוצרות אותנו לפעמים מלשחרר ולחוות חוויות סובייקטיביות וטבעיות של המוח, בלי להעמיס עליהן תילי פרשנות וניתוח. המוח שלנו חווט ע״י האבולוציה להשתמש בדמיון וניתוח תבניות כדי לחזות עתיד ותגובות של אנשים ועצמים לפעולותינו; בלי זה אי אפשר היה לתכנן פעולות ולהקים חברה בקבוצות גדולות, אבל בצורה כזו גם נוצרות תופעות לוואי כמו כשלים לוגיים כפתרון לדיסוננס קוגניטיבי, הטיות קוגניטיביות, אמונות טפלות, אמונות באל, מציאת תבניות שלא קיימות ולתת להן פרשנות (תאוריות קנוניה, מסר אלוהי, חוצנים וכולי) ולבסוף ממסד דתי, רמאויות פסבדו-מדעיות, אלטרנטיבות לרפואה וצרות חברתיות אחרות. אני מבין לגמרי - ברמה הפסיכולוגית והנירולוגית - את הצורך של אנשים בכל אלו, אבל אני מרגיש שזה גם כובל את החברה האנושית מלהתקדם.

מסתבר שהיום הוא יום הספקנות הבינלאומי, אחד הערוצים החביבים עלי הכין פלייליסט מצוין של ספקנות כתרבות וקהילה, כתנועה ואידאולוגיה, ולא רק צורת חשיבה:

מה שהיה לי מעניין הוא האייטם השמיני ברשימה, הרצאת טד של אליין דה-בוטון על הרעיון של פיתוח מסורות חילוניות שייצרו קהילות. הבעיה היא שחלק מהרעיונות שלו קצת מזכירים לי מדי אינדוקטרינציות דתיות, אבל אני מתאר לעצמי שהכל תלוי באילו תכנים שאתה יוצק פנימה. שיחקתי כבר לא פעם עם הרעיון של הרכבה של “ספר הספרים החילוני”, שיהיה ספר פילוסופי עליו אפשר לבסס “דרשות”. בכל מקרה יש לרעיונות האלו קהל. לכן ההרצאה הזו בטד, לכן קם עמוד “רוחניות חילונית” בפייסבוק (זהירות, לינק לפייסבוק), ולכן ההרצאה הזו גם נכללה ברשימת קטעי וידאו ספקנית לכבוד יום הספקנות. הפתרון, כמו שאומר דה בוטון, הוא להציע מסגרת שכל קהילה תמלא לעצמה, פרויקט ויקי אם תרצו.

כשהייתי בן 5, חטפתי בגן חזרת. לא היו אז חיסונים בארץ, הורים פשוט וידאו שילדים יחטפו את המחלה הנוראית הזו בגיל צעיר ככל האפשר, כדי שיהיו מחוסנים. למעשה בן של חברה של אימי, בגיל בר-מצווה, לא נדבק עדיין, ואחד מזכרונות הילדות הכי מוקדמים שלי היה איך שנתנו לי גלידה שוקו וניל בגביע וופל ודרשו שאלקק ואתן גם לשגיב. אני עוד התווכחתי כי בתור ילד טוב למדתי כבר לפני גן חובה שלא מלקקים מאותה הגלידה אם חולים, אבל הסבירו לי שזה בסדר וזה בכוונה. שגיב כבר בן 13 ואם לא תהיה לו חזרת עכשיו, זה יהיה לו מסוכן לחלות רק בגיל מאוחר יותר. במרוצת השנים שמעתי שאבי בגיל העשרה חטף חזרת וסבא הצטווה להתרחק מהבית לשבועיים לפחות כי לא נדבק במחלה בילדותו. הסבא היקה שלי לא אהב לישון מחוץ למיטה הרגילה שלו וחזר כבר אחרי שבוע. למרות שאבי כבר לא היה חולה והבית אוורר והוחלפו הסדינים, סבא נדבק, וכיוון שלא היה צעיר הוירוס תקף אותו בצורה מאוד אגרסיבית. מאיש שרירים ספורטיבי (היו לו מקבילים ומתח בגינה שהיה מתאמן עליהם הרבה, מספרים לי), הוא הפך להיות אסטמתי שברירי, וככה הכרתי אותו כילד.

איש אחד גילה איך לבקר את זרימת החשמל, אחר הלהיט איתו חוטים, היום יש לנו תאורה חשמלית.

איפה התוצאות של כל האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה? מתי יהיה לנו מדע אמיתי של עיצוב חברתי? (המונח “הנדסה חברתית” כבר מעלה רק הקשרים שליליים)

איך גורמים לאנושות בכללה ולחברות קטנות בפרט להתמודד בהצלחה עם משברי האנרגיה/נפט/משאבים/שטחים/אקלים/תרבות שממהרים עלינו לרעה? צריך מנהיג? איך מייצרים אחד, או מזהים ומטפחים אחד מילדות?

שאלות של התנהגות יותר מוסרית ואמפתית, תכנון רחוק, התמודדות עם קצב מתגבר של שינויים טכנולוגיים ותרבותיים, כל אלו מטרידים אותי ואת זוגתי שרון. שרון החליטה לאסוף כמה אנשים חכמים ולזרוק להם את הכפפה. כדי למשוך עוד כמה מוחות שלא ברחו לדרום אמריקה לחודשי הקיץ, היא הזמינה גם כמה הרצאות ממרצים פופולאריים שאנחנו מעריכים, את רועי צזנה, רן לוי וניר להב, ומרכז הערב יהיה פאנל ושיחה פתוחה עם הקהל על דעות ורעיונות בתחום.

במשך עשרות ארוכות של שנים כלכלנים הרבו להלל ולשמוח על רגע הפיכת הכלכלה לרעיון של מסחר וירטואלי בספרות שלא מייצגות הרבה. מאז שהתנתקו מתקן הזהב, יכלו ממשלות להדפיס עוד כסף, ובשלב מסוים עבר ייצור הכסף לבנקים. כיום 90% מה"כסף" שעובר בשוק הוא הון וירטואלי לחלוטין שמומצא בבנקים, שלפי החוק מורשים להכניס את עצמם לחוב ע"י הלוואות של כספים מדומים ש"הומצאו" במחשבי הבנק, בהסתמך על הריבית שעוד תבוא להם מההלוואה. דומה הדבר לאדם שילך ויפקיד $1000 אצל ברוקר בבורסה ואז ימכור מניות “שורט” בסכום של $9000 בבטחון מלא שיהיה לו את הכסף לקנות אותם בפחות במורד הדרך. כמו שהשנתיים האחרונות בוול סטריט מעידות, זה לא עובד. אבל המזיקים קיבלו עידוד לחזור על הרגליים מכספי משלם המיסים האמריקני, המנהלים לא פוטרו (חלקם קיבלו בונוסים), המהלכים המסוכנים שלהם לא הוצאו מהחוק, והעולם ימשיך עד לקריסה הבאה.

הפוסט הזה הוא למעשה תשובה שממשיכה את השרשור של התגובות לפוסט הקודם ומתייחסת לנושאים שעלו שם (אז קראו א השרשור כדי להבין את ההקשרים). העיזו שם כמה מאיתנו להביע במילים את החלום של חינוך הציבור למודעות וערכי דמוקרטיה, משהו שירגש אנשים באופן פיוטי כמו ש"קוסמוס" גרמה לי ולגיקים בני דורי להבין את המדע והאנושות דרך משקפי המדען ההומניסט המשורר של קארל סאגן.

אני מגיב אחרי התגובה האחרונה של טל: זה שהחינוך דפוק במתכונתו אנחנו יודעים. זה שילדים כבר לא הולכים לתנועות נוער שפעם אולי היו מנחילות ערכים (וגם זה לא בהצלחה) זה גם ידוע. השאלה מה אנחנו עושים עם דור Z או איך שלא קוראים להם. החבר’ה שתהיה להם זכות בחירה בסיבוב הבא.

כמו שהזכרתי, פיל פלייט נתן הרצאה לפני כמה שבועות בכנס הספקנים TAM8. במקום לדבר על התכווצות הירח ואסטרונומיה הוא בחר לדבר על גישה. רבים בתנועה הספקנית (ואני מודה, גם אני חטאתי) לוקים בבעית הסברה. השבוע ההרצאה הגיעה סוף סוף לרשת.

Phil Plait - Don’t Be A Dick from JREF on Vimeo.

לצערי לא הועלה תמלול מלא של ההרצאה ( הנה משהו חלקי שהעלה בלוגר אחר) אבל אם לנסות לסכם: \* כמה מכם החזקתם פעם באמונה מופרכת או שגויה? (למעלה מחצי מהקהל מרים ידיים). \* כמה מכם זנחתם אותה כי מישהו נתקע לכם בפרצוף וקרא לכם בשמות וירד עליכם? (יד אחת עולה, וכנראה בצחוק).

באתר “שיתוף” מייסודו של מיקי איתן העבירו הילוך ופתחו אותו היום לציבור (ובכך גם הושק האתר הראשון על כלים חופשיים בתהיל"ה: דרופל+LAMP כמו בספרים). הדיונים בינתיים בסגנון בלוג ולא משהו משוכלל כמו “אקלי”, אבל אתם יכולים לראות איך זה מתנהל (לצערי כרגע טיפה ברדק) בנושא “העולם נגד פרופ’ בלר” הלא הוא חוק ראמ"ה. הפרופסור מציגה את עמדתה - “הנתונים חשובים אחרת איך נדע איך לעזור למי” ושולפת מחקר מ-1965 כדי להצדיק את הענין.

לאורך השבועות האחרונים הופיעו אצלי בטוויטר לא מעט תלונות על העלמות הסמים מרחובות ישראל (בליווי ההאשתג שבכותרת), בעיתונים היה כתוב על שוטרים שנתפסו מעשנים (כנראה ירוק מוחרם), על כך שלבנון טוענת שישראל מבריחה לתוכה סמים קשים כדי להרעיל את מוחם של צעיריה (נשמע מוזר אבל לא בלתי אפשרי בדמיון המזרחי של הממשל שלנו), ומישהו הזכיר את הדו"ח ההוא עם הטבלה שאומרת הכל:

או אז קפץ לי לעין שבמקרה היום הוא “היום הבינלאומי למניעת שימוש וסחר בסמים” אבל גם “היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים”, אני מריח מסר כפול…

הספקן שבי התעצבן היום. לפני כמה ימים ריטוותה הגר בדיחה חביבה של עידוק על הפרעות קשב, בתגובה קפץ מישהו עם עצה ריקה, שנראתה כמו טרוליזם מוזר, אז לחצתי לראות מי האיש. זרם הגוגל בוז של יוסף זילברפרב נראה כמו שרשרת ספאם אחת ארוכה לתכשירים טבעיים, ובלטו לי כמוסות הלינצ’י שהוא מפרסם, ולטענתו עוזרות בטיפול בבעיות קשב וריכוז, ומשפרות את הזיכרון. הוא גם מזכיר לפחות שמדובר בתוסף מזון ולא בתרופה. הלכתי לקרוא עליהן בויקיפדיה ונראה שמדובר בצמח מרפא אמיתי עם הוכחות ליעילות בטיפולים ספציפיים לסרטן. חפרתי עוד קצת ולא מצאתי מילה אחת מהיימנה לגבי טיפולים ב-ADD, אז בחרתי לי הודעת טוויטר אחת מהזרם שלו ועניתי לו:

שי נוסע לעשות פוסט-דוק בגרמניה, ובהזמנה למסיבת יומולדת-פרידה בסופ"ש הוא מכריז שיחלק את כל אוסף ספרי המד"ב שלו “כי כדאי שמישהוא יהנה מהם - הראל כבר יקרא אותם דיגיטלית (או יוריד אותם ישירות למוח)”.

אני מסכים שדיגיטלי זה מאוד נח ורק הופך ליותר ויותר נוח, אבל הענף הזה עדיין מנסה להתייצב ולהגדיר את עצמו. כמו שאומר קורי דוקטורוב “הטכנולוגיה תתן והטכנולוגיה תקח”, מודלים עסקיים חייבים להשתנות תדירות, למורת רוחם של אמנים ומפיקים. היום אמאזון מוכרת לכם ספרים דיגיטליים לפי ניסוח אחד, אבל במקום אחר הם מפרטים ש למעשה הם מוכרים לכם רשיון קריאה, בדיוק כמו רשיון של עותק חלונות איכס-פי. רשיון שמגביל את השימוש ונראה לי מאוד לא אתי, על פניו, ולתעשיה יש עוד תוכניות הזויות במגירה.

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול - האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

פוסט על התחבטות קטנה על סגנון הכתיבה שלי פה בבלוג. אם אתם רוצים להגיע ישירות לפואנטה שלי, קפצו לשני הפרגראפים האחרונים.

לפני כמה חודשים פורסמה ב"הידען" החדשה הלא-מרעישה כי אנטיוכוס לא היה רשע כמו שעושים ממנו, אני פתאום קישרתי שאולי הוא נבחר בתור הרשע הגדול (או בתור הסיר הטמבל) כי שמו דומה מספיק למושג האנטיכריסט במאגר האמונות התפלות שהנוצרים סינטזו לתוך המסורת המודרנית שלהם. ליהודים אין מסורת של מושג “צורר משיח” במובן הנוצרי עד כמה שאני יודע, אבל תוארי רשעות, דיני “מוסר” ותארי “רשע” ו"צורר" חולקו ללא מעט דמויות היסטוריות מלבד אנטיוכוס. מועדון הנבחרים כולל את היטלר, רבין, יוסי שריד וכל מה שבאמצע.

השבוע נודע לי שנפתח אתר חדש לעמותת " ארגון הביומימיקרי הישראלי", ואני מקווה שהמשמעות היא שיהיו לי עוד הרצאות מעניינות לראות בקרוב. ביומימיקרי הוא שם כללי לכל תחום מחקר או יצירה ששואב השראה מהטבע, ואתן שתי דוגמאות פופולאריות. מצד האמנות, אנטוני גאודי הוא אדריכל שקשה להתעלם ממנו בספרי הארכיטקטורה או ברחובות ברצלונה. מבתים שלמים ועד לאחרון הכסאות או מעקות המדרגות שהאיש תכנן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם שיר הלל מתמשך לטבע. מתמטיקה וזואולוגיה מככבות בכל עיקול ופיתול, הכסאות בביתו (בפארק גואל) נראים כאילו קטפו אותם בטיול ביער, וכמה מבתיו המפורסמים מבלבלים את העולם עם קווים לא שגרתיים שמקבלים את השראתם מעצמות רגליים וגולגלות, קשקשי זוחלים או במבנים אחרים משובצות צורות גאומטריות.

הפוסט הבא מביא כמה תשובות טכניות לנושא המאגר הביומטרי. אני משתדל להיות בו אוביקטיבי ועובדתי יחסית להיסטריה שבה לקה הקמפיין הזה (כן, גם אני לפעמים הגזמתי, מודה).

במסגרת מסע ה"תיקון", מחר בבוקר אני נוסע לטכניון לראיין את פרופסור אלי ביהם (מומחה להצפנה בעל שם עולמי ש לוקח חלק פעיל בהתנגדות לחוק) ואני מקווה שגם את פרופ’ רון קימל, מומחה לראיה ממוחשבת בכלל וניתוח ביומטריה של הפנים בפרט. אם למישהו יש שאלות שהייתם רוצים להציג להם, ספרו לי ב-11 השעות הקרובות, והטובות יזכו להשאל מחר (או מקסימום ביום אחר).

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי - או בעצם ארבעה ימים (כולל “יום אוסטרליה” הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ה-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע זה מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מ נאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה “יצירתית” כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך זה נראה :-(

במסגרת “למה אתה לא הולך לישון, טמבל?”, ביליתי עכשיו שעה ומשהו בקריאה בגלל תשובה מתלהבת שהשאיר אחד “שפינוזא” בבלוג של גיא, שם הוא הפליג בשבחי המריחואנה וטען ש־THC מרפא סרטן. כבר התכוננתי לעשות ממנו צחוק על ההכרזה ההזויה אבל לפני שאוכל את הכובע, יצר הספקנות שבי החליט לברר…

אכן, מריחואנה רפואית מעודדת חולי סרטן בכך שהיא מאזנת להם את הכימיכלים במוח, מקלה על כאבים, מדכאת בחילות ומעוררת את התאבון. אבל מסתבר ש־THC גם הורג תאי סרטן.

לוקח לי לאחרונה יותר מדי זמן לרוקן את תיבת הדואר הנכנס :-)

למי שתהה על מה בדיוק עובדים באקדמיה כל השנים במחקר בסיסי, ולמה אלו המחקרים שזוכים בנובל ופחות אלו שמתבצעים בחברות מסחריות, הנה כתבה מצוינת על מפעל חייה של פרופסור עדה יונת, כלת פרסי ישראל, וולף ונובל, שמוכיחה עד כמה העקשנות חשובה. הכתבה מעולה, אין לי מה להוסיף מלבד ברכות חמות לזוכה!

אבל לצד הסיפור הזה יש סיפורי לווין. חבל שישראל תפיק פחות ופחות סיפורי הצלחה כאלו בעתיד אם מערכת החינוך לא תבנה מחדש ואם לא תעצר התדרדרותה של ההשכלה הגבוהה בארץ. חדשות 2 ציטטו שבריחת המוחות שלנו כל כך חמורה שהיום רבע מהחוקרים המובילים באוניברסיטאות בארה"ב הם ישראלים לשעבר; לא יודע מאיפה הופק הנתון הקיצוני אבל הוא היה מבהיל גם אם 10% ולא רבע היה המספר שנקוב בו, כי מדענים שעזבו אוניברסיטה לא ילמדו בה את הדור הבא. אם עוד לא ראיתם את סדרת הכתבות של דנה וייס על הנושא בערוץ שתיים, קחו גלולת מצברוח לפני שתצפו: חלק ראשון, שני, ו שלישי.

חשבתי שהפוסט הקודם יסכם את הנושא אבל נראה שהוא מאוד פופולארי, אז אני נותן לו במה בכל זאת (אם אני ארגיש שזה משתלט לי על הבלוג, אני אפסיק :-))

יעצו לי להקפיד לפתוח פוסטים בסיכום טענותי, אז כאן אפרוס טענותי לקורלציה בין התבגרות רגשית של בן אנוש ובין המעבר מעולם שתלוי באמונות טפלות לעולם נאור יותר (לתפיסתי). בפוסט הזה אני נוגע בכמה נקודות שאולי יהיו טיפה בוטות לאנשים מאמינים, אם יש כאלו בקהל, אתם לא חייבים להמשיך, יש פוסטים אחרים בבלוג. מי שהיה פה שותף לדיוני המטא בפיסיקה ומטא-פיסיקה, על הטבעי והעל-טבעי, יכול לדלג למטה כדי להגיע לפואנטה של הפוסט הזה.

למי שלא קורא את הדיונים בתגובות בבלוג, יש דיון עז ומתמשך. שני פוסטים כאן כבר שברו מזמן את כל שיאי התגובות בבלוג אצלי (פוסט על סכנות הרפואה האלטרנטיבית ועוד פוסט על מדע ואמונה), ובמקביל גייס חץ את קוראיו הקבועים ל דיון אצלו בפוסט תגובה, שנראה לי שובר גם אצלו שיאים במספר ואורך התגובות.

למי מקוראי שלא קורא אצל חץ, אני אביא פה את תמצית סוף הדיון שלי שם עם קורא בשם יניב, שנראה לי שאינו בקיא במיוחד במדע וטכנולוגיה מודרנית, ומנסה לשכנע אותי עד לרגעים אלו שאין המצאה שבאה אל מוחינו ללא עזרת עולם הנסתר (קריא אלוהות או מלאכים וכולי) ובעיני זו גישה שמצמצמת את גדולת המין האנושי והמוח המופלא שהתפתח לו בין האוזניים. כשניסיתי להראות לו שרגשות, דמיון ומחשבות הם ארציים ולחלוטין ואין שם שום עזרה מבחוץ. הראיה שהוא שולף לי? " הרי אם היית רק גשמיות, היית עושה צילום רנטגן ומכיר את עצמך לא?"

אז הבאתי לו צלם רנטגן…

הנושא עלה פה כמה פעמים בשבועיים האחרונים, אני חושב שזה יהיה מעייף אם אני אמשיך ואכתוב על (ונגד) הומאופתיה, או על סוגסטיה ופלאסבו, אבל החלטתי לסגור בכמה מילים על אמונה ומדע, ועל עולם מטריאליסטי ולא דואליסטי.

בגדול, תוכלו להגיד שאני אדם מאמין, יש כמה עקרונות שאני מאמין בהם כי הם מספקים לי את ההסברים הכי משכנעים וניתנים לבדיקה ודיון. האם רפואה קונבנציונאלית היא האמת? לא, היא פשוט השיטה הכי טובה שמצאנו בינתיים (תאוריות על וירוסים, בקטריות ותפקוד התא פועלות הרבה שנים תחת הרבה בדיקות עם הרבה הוכחות בשטח). במובן הזה אני לא מאמין ברפואה קונבנציונאלית, אבל אני כן מאמין ששיטות מדעיות, אם הן מיושמות כראוי, יביאו אותנו לתשובות הכי נכונות. אני לא “מאמין באבולוציה” אלא אני מאמין שאבולוציה, תורת מבנה החומר ותאוריות דומות שכאלו הן ההסבר הכי טוב שיש לנו כרגע ואנחנו משכללים את ההסברים האלו כל הזמן. הסברים מספיק טובים ומוצקים כדי שאפשר לבנות עליהם מחקרים נוספים ולפתח שיטות לשיפור הידע האנושי ואיכות חיינו.

תקציר הפרק הקודם, למי שלא עוקב אחרי הפוסט הכי נענה בהיסטורית הבלוג, הדיון התפצל לשני דיונים. באחד מודי הביא לנו טיעונים בעד הומאופתיה, אפילו אם היא “מדע פלאסבו”, על זה אפתח דיון לחוד. בשני מציע חץ לבדוק אם הילינג אנרגטי הוא דבר אמיתי.

הויכוח בינינו נסוב על העובדה שלדעתי צריך בדיקה מסודרת, זה אומר ראשית כל על הסכמה בין מי הוא “הילר אמיתי”, “אנטי הילר”, “סתם איש ללא אנרגיות” (כי אולי אפילו לי יש אנרגיות שאיני מודע להן), ו"הילר טוב ביום רע שנותן אנרגיות ג’יפה בלי להרגיש" - מילים שלי להגדרה של חץ.

זוכרים את ההרצאה של קליי שירקי על Brain Surplus מלפני שנה? אז שוב אני חוזר אליה כי נשלחה אלי הרצאה חביבה, הנה מדען שיישם את העניין (הרצאה בת שלוש, מעניין מה הוא עושה מאז), ומציג דרכים מצוינות לרתום מוחות אנושיים לטובת מידע טוב יותר :-)

תוספת מאוחרת: משחקים ו עוד מידע פה. שימו לב רק לאנאכרוניזם קטן, האתרים האלו מדברים המון על CAPTCHA, שהוא מבחן טיורינג הפוך קטן שמאז הפך לחסר משמעות כיון שהגענו כבר למצב ש מחשבים עוברים את מבחן הקאפצ’ה באחוזי הצלחה מספקים ואילו אנשים נכשלים בהם וחוטפים קריזה סתם. אתם מוזמנים להפסיק להשתמש בכלי המעצבן הזה בבלוגים והאתרים שלכם בבקשה, אני מעדיף שתנסו את OPENID ואמצעים אחרים במקום (למשל אני משתמש ב תוסף הזה לוורדפרס).

אחרי שלקח לי חצי שנה לפרסם את הפוסט הקודם שלי על אורנג’, הם באו השבוע וסיפקו לי נושא חדש לעצבים.

ב-26 לאוגוסט קיבלתי מכתב שהודיע לי רטרואקטיבית כי נגמרה לי התוכנית המופלאה הקודמת שבמסגרתה שילמתי כ-20 אגורות לדקת אוויר בממוצע. שורשיה היו נעוצים בימי טרום-אטיאס המופלאים, בהם הציעו כל חברות הסלולאר מיני תוכניות פסיכיות שכללו חיוב מראש על הדקה הראשונה או על השלוש או על עשר הראשונות. חישוב גס הראה לי שתוכנית כזו של 10 דקות מינימום מאוד משתלמת לי ואכן נהניתי ממנה הרבה זמן, אך לא עוד. התוכנית שלי הוחלפה במפלץ של 41 אגורות לדקת אוויר וחיי הסלולאריים נעצרו בחריקה.

גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא ש משתמשי ג’מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.

(עוד טיוטא שאני שולף מקרקעית הרשימה, משפר ומפרסם סוף סוף…)

פעם פעם, בפוסט בשם " חץ מתייחס סוף סוף לספקנים" הבטחתי ל חץ וגם ל גיא תשובה מפורטת על הבעיתיות (או סכנה לדעתי האישית!) הטמונה בלגיטימציה של פעילות מיסטיקנים ורפואה אלטרנטיבית. כל התחומים האלו מבוססים על אמונה ופלאסבו, שכן עד היום הם לא הוכחו בבדיקות מדעיות וגם לא הוסברו בתיאוריות מדעניות קבילות, ולכן עד הודעה חדשה הן שוות ערך לתפילות ונענועי לולבים.

(הקריקטורה מתוך פארינגולה)

אגב, למי שרוצה הצצה על איך המוח שלי עובד - כל הפוסט הקודם התחיל מזה שרציתי להתבכיין על ביטול הכנס הנ"ל. הכותרת המקורית הייתה “זה לא כל כך נעים לראות אולם סגור”, אבל כשיצאתי מרעננה נזכרתי באל-על, ואז כשישבתי לכתוב נזכרתי בוונדיז, ואז כשכתבתי על וונדיז נזכרתי בזה ש שי “יו! כמה חומר!” מכנס גם עבד לא מעט על אלגוריתמים לחיזוי תבניות התנהגות בורסה, ואז חשבתי איך עוד לא שמעתי על פתרונות תוכנה חופשית לענין, ואז באה לי הדוגמא הנגדית לאל-על בדמות ראיין-אייר, ואז עם חמש פסקאות לא גמורות אני החלטתי שאני כותב את הפסקה האחרונה הזו בתור קוריוז, וחוזר אחורה כדי להשלים את הכתיבה ולמצוא לינקים מתאימים (והכל יותר מעניין מלחפש עבודה, כמובן), ואז תוך כדי שאני כותב אני חושב איך מרחב הפתרונות הזה יכול להיות מיושם כדי לעזור לרשתות הפצת אספקה בנות קיימא של תרופות, מזון וציוד טכני לעולם בעת משבר אבל גם ביומיום.

פעם פעם, לפני 20 שנה, היית חייב להרים טלפון לאל-על יומיים לפני הטיסה כדי לאשרר, כי המחיר על אי-אישרור היה שהטיסה עלולה היתה להיות דאבל-וטריפל-בוקד, והיית מוצא את עצמך מקורקע. החברה סבלה המון הפסדים מהנוהל הפסול הזה, אין לי מושג של מי היה הרעיון החכם, אבל זה נמשך שנים. אולי בגלל שלא היתה בקרה ופידבק (דברים שISO9000 מתעקש עליהם למשל) ואולי בגלל תרבות ישראלים, אבל תיירים המומים אירופאיים שידעו שכרטיס טיסה זה כרטיס טיסה ולא משהו על תנאי (בתנאי שתאשרר, כמובן). מחשבים יכולים לפתור את הבעיה בקלות בעזרת סטטיסטיקה וחישובי טרנדים - אפשר ליצור מנגנוני משוב שיודעים לצפות מראש אחוזי סיכוי לביטול של כרטיס ללא הודעה מצד הלקוח. למשל לפי ארץ מוצא, דוגמא דמיונית לגמרי - אם אזרח ישראלי, בניגוד לאירופי, יותר סביר שיבטל ברגע האחרון או שסתם לא יגיע לטיסה, המחשב יתן למושב הזה ציון ויחליט לפי סך חישובי הסיכויים אם באותה טיסה כדאי לעשות אובר-בוקינג של 20% או 130%. כנ"ל לפי נמל יציאה, או אם זה חזור של כרטיס דו כיווני, או אם זו טיסת שכר זולה יותר, וכמובן לפי עונות השנה (מי יבטל לפני חג?) ונמל יציאה, ומחלקה, ו… בקיצור, סטטיסטיקה יכולה לעזור המון. אני בטוח ש ידידי ישי, מומחה שרשראות האספקה, יוכל לתת לכם על זה הרבה יותר מידע ((נשבע לכם שהוא לא משלם לי, אפילו שזו הפעם השלישית שאני מזכיר אותו השבוע בפוסט…)). אל על הפסידו המון כסף על ניהול כושל, הגיעו עד כונס נכסים, והופרטו בצדק, למרות שהם שומרים עדיין על קשרים מאוד טובים ומיוחדים (ויש הרבה שיטענו טובים מדי) במסדרונות משרדי הממשלה.

ביקשו ממני לדייק. סינגולאריטי ככלל אומר לרוב האנשים “חור שחור”, אבל אנחנו מדברים פה על סינגולאריטי טכנולוגי. אופק האירועים הלא ידועים, שמעבר לנקודה שבה המין האנושי (בגרסתו הביולוגית) כבר איננו האינטיליגנטי ביותר על הכוכב.

אפתח בחדשה: הוכרזה פתיחת השנה במוסד הסינגולאריטי (עדיין כואב לי בראש לקרוא לו אוניברסיטה) ועכשיו מותר לספר ששלושה מהתלמידים שהתקבלו הם ישראלים, ואחד מהם הוא חברי הטוב שי, ולכבוד הארוע עזרתי לו להקים בלוג. הבעיה שהשכל האנושי איננו מכונה עדיין, ובשל כשלים ועיכובים, הבלוג עדיין איננו דו כיווני ודו-לשוני במידה שרציתי, אבל יהיה מגניב בסוף התהליך (אני מקווה)

חבורת ילדים קטנים שעוד לא הגיעו כולם לגיל מצוות, אנסו שתי ילדות בנות גילם. מי לא כתב על זה כבר השבוע? רק אצלי התור הארוך של הטיוטות והזמן המתמלא בעבודה לא איפשר לי להגיע לזה. חלי: " לא מִתַמֶמֶת. בהן צדקי שלא", ועוד הרבה בלוגים ולא מעט ראיונות ברדיו, כולל אחד מעניין של יעל דן עם דנה ברנזון, עם סיפור מעניין משלה שבדיוק כתבה עליו גם ספר. הקשבתי גם לכמה פסיכולוגים ואני חייב לציין שאני מתחיל להשתכנע שאין מנוס מצנזורה. אינטרנט או טלוויזיה, ההתקפה הבלתי פוסקת של אירוטיזציה של החיים בסדרות אחה"צ ופרסומות איננה נורמלית יותר, אבל בעיקר לא זוכה לשום כוח נגדי ומסביר מצד ההורים.

לפני כמה ימים בא אלי חבר עם המשפט “Only people give meaning”. אני לא בקטע העמוק של פילוסופיה, אז מיד השבתי בצחוק בפראפרזה על סיסמת הNRA: “כלומר רובים לא הורגים אנשים, אלא אנשים נותנים את המשמעות ‘מוות’ לפעולת הרובים?”. “לא, " הוא אמר, “יש רובד מתחת, זה אומר שמשהו חשוב/ראוי לעשותו רק אם הוא משפיע על אנשים בצורה חיובית”.

אני מסכים עם המשפט, אבל זו לא מהפכה מחשבתית בשבילי. אני שנים רציתי להיות שם בשביל אנשים, כי לעזור לאנשים עושה לי כיף, והכי כיף לי לעזור לאנשים לעזור לעצמם. מי שמכיר אותי אישית או קצת עוקב אחרי הבלוג הזה יודע שאני מחפש לעשות הסבת קריירה מזה זמן. אני לא מוכן יותר לעזור למכונות, אני רוצה לחזור לעזור לאנשים. על כן אני מחפש משרות כמדריך ואולי בהמשך כמורה, או כל דבר שבדרך לשם ויביא אותי לכיוון: מנהל ידע, יועץ-מלווה ולא יועץ-מיישם. האצבעות שלי פשוט מתדרדרות למצב גרוע שלא מאפשר לי להקליד הרבה ((שזה רק חלק מהסיבות להתמעטות הפוסטים פה בבלוג לאחרונה. ולא, זה לא קארפל סינדרום, בדקתי.)).

חברה שלחה לי כרגע לינק לאתר בשם תרמת שלוקח את הכיוון של “זמן is money” של סלקלום לכיוון טיפה פחות מגעיל.

למי שלא נתקל בזה, תקציר הפרק הקודם: סלקום מושיבה אתכם לראות פרסומת, אחורי זה אתם יושבים למלא בוחן קצר לוודא שקלטתם את המסר הפרסומי, ואם הכל תקין והוכחתם שמכרתם את נשמתכם למפרסם, התהליך יזכה אתכם בדקת אוויר חינם ברשת סלקום. כמה זמן בזבזתם על הצפיה, התשובות וכולי? אני בטוח שיותר מדקת חיים (שתיים? שלוש?) לכל דקת אוויר, ובינתיים יש לכם גם נזק מוחי מצטבר מהתקפת הספאם הזו על המוח (מסביר מיד), טוב שסלקום מגבילה אתכם ל45 דקות אוויר כאלו בחודש.

קראתי את גל מור על ציד מכשפות, ובתגובות ירדן לוינסקי על כך שדי להאשים את המדיום ולעבור לדבר על החברה שאחראית על ההפגזה הלא מאוזנת וחסרת הרחמים נגד פיצה שרגא.

ברור שזו אשמת החברה, רק ששמועות טלפוניות נכתבות על מים ומופצות למעט אנשים בכל פעם, ואילו בלוגים ופורומים (ואימייל המוני עם יד מהירה על ההדק) גורמים להפצה רחבה יותר ולרוב שורדים, לפעמים קשים לתיקון (הרבה מערכות פורומים לא נותנות לך למחוק הודעות רטרואקטיבית). אז זו אשמת האנשים שרוצים לרכל ולחלוק את הפחדים עם אחרים, או אשמת המדיום?

ליכטש מאיים פתאום בסגירה. מוכר לי מאוד, גם אני עשיתי את זה לפני חודשים וחצי, גם שרונג, ובאופן מפתיע עשינו סדר בראש וחזרנו בנו. היום גם אני מרגיש מרוסק ולא רוצה לקרוא יותר רססים, ושוש מנסה לנחם (בתשובה לא יודע למי ספציפית, כנראה לפוסט הזה של גל או לזה של עידן… הי, אולי מישהו צריך לקרוא לשירותים הפסיכיאטרים? או לפחות לבלוגדיבייט?). אני מאמין שהלחץ לקרוא והלחץ לייצר תוכן עלולים לבוא מאתו המקום אצל רבים מאיתנו. תומר טוען שהוא מרגיש ש"נגמר לו המקום" בבלוג, והוא רוצה עדיין לבתוכ רק בפורמט אחר. זה מאדם שסגר בדיוק בלוג בפורמט אחר למדי החודש (ולא זוכר פרטים, אבל נדמה לי שהוא דיבר אז על איחוד שלו עם הפנקס), ועדיין יש לו בלוג נוסף באנגלית.

שלום חץ ויום הולדת שמח.

הבטחתי לעצמי שלא אבקר אצלך בבלוג כדי לא ליצור שוב ויכוחים חסרי תוחלת, אבל נכנסתי היום בעקבות הפוסט שלך ב L-IL ואני רואה שהתחלת לנסות לענות ל ספקנים/סקפטיקנים (ולא “סקפטיים”, אם כבר), נושא שבעבר העדפת לטייל מסביבו. אני עונה לך בפוסט פומבי כאן בבלוג שלי מטעמי נוחיות טכנית (עדכונים מיידיים על תגובות) וגם בגלל שבעבר נראה שפגעתי שלא בכוונה בשאר קוראיך הקבועים תוך כדי, ואני מעדיף לפתח הפעם את הנושא במגרש אחר. נקרא לזה “משחק רדיוס” :)

נתקלתי לפני שעה קלה ב מבחן IQ חביב. לאחר סיכום התשובות (שלקחו לי כ35 דקות, חלקן קשות), החליטה התוכנה שלפי שלוש מדידות שונות אני מעבר לסקאלה שלה. ברמת מחונן מנזה. או שאני באמת יותר אינטיליגנטי ממה שאני חושד, או שהם צריכים לעדכן את המבחן :-)

מיד נזכרתי בקומיק סטריפ מהשבוע שחלף…

מצד שני, אינטיליגנציה היא לא תמיד אינדיקציה לטוב לב, חוכמה או רגישות, תראו למשל את מר לאנגן…

איזה כיף לקרוא את האתר של ריי קורצווייל, כל מני מחקרים מעוררי דמיון ומרוממי רוח. מדענים היום קוראים את הרגשות של אנשים בתגובה לפרסומות כדי למכור לנו יותר, בודקים אם צפיה באלימות מעודדת התנהגות אלימה או ליתר דיוק מפחיתה את היכולת לשלוט בה, יודעים לקרוא מה העין רואה ובודקים את השפעת האלכוהול על תאי המוח (רמז - לא משהו טוב). מחקר נוסף מגלה ש המוח שלנו כנראה משתמש באלגוריתם דומה לפייג’-ראנק של גוגל כדי לזכור (טוב, זה לא ממש חדש או מפתיע אותי).

התובע המחוזי בלוס אנג’לס מוציא צווי חיפוש בבתים של משפחות שמקבלות סיוע כספי ממשלתי כדי לבדוק שהן באמת עניות וזקוקות לכסף. ביהמ"ש העליון מסרב לקיים שימוע בנושא. הישראלים אוהבים לחקות כל דבר אמריקקי, מתי אצלנו?

עוד כמה חדשות: \* הת’ר “אל תשנאו אותי” מילס-לשעבר-מק’קרטני בקמפיין נגד אוכלי בשר - אתם גורמים להתחממות הגלובלית! (אהם…) \* האקדמיה ללשון העברית לא חידשה באתר שלה כלום מאז מרץ. למה אנחנו משלמים להם :-) תרגיל לקוראים - מה לא נכון בתרגום המושג callback? \* מדענים בנו מודל מדויק של גזע מוח יונקים, צופים תוך שלוש שנים מודל מוח יונק שלם, ובעוד עשור מודל מוח אנושי. אנחנו בדרך למחשבים חושבים, אולי זה הכיוון? \* האינטרנט צריך את גוגל וגוגל צריכה אנרגיה. חלק מהכנסותיה האדירות יושקעו בפיתוח משאבים מתחדשים - האם סוף סוף קם הענק שיאיים על תעשייות הנפט והמכוניות? לשם שינוי, אני חושב שיש כאן סוף סוף יוזמה ברוכה של גוגל, שעוזרת לנו בלי לפגוע בפרטיות, ואני מקווה לא תדרוס אותנו בפטנטים. \* סוף קשקשן לפשיטת רגל. כל מה שנותר לSCO לעשות בבתי המשפט הוא לגלות כמה הם חייבים לנובל על השימוש ביוניקס ככלי ניגוח. אני אומר - המתת חסד. תנו להם למות בשקט. \* בילדותי שרפתי חרקים עם זכוכית מגדלת, היום כל ילד יכול לעוור את השכנים גם באמצע הלילה. לייזר 350 מיליוואט בזול.

בעצם קשה לי לכתוב כרגע פוסט שנה טובה, כי עד כמה שאני רוצה לאחל אותה לכל חברי, אני יודע שאיחולים לא יחזיקו תמיד.

בראשון בערב דיברתי עם אחד מחברי, שגילה לפני שבוע שאביו חולה בסרטן מתקדם. סרטן ריאות ששלח גרורות כבר למוח ועוד איברים. את זה הוא מגלה פחות מחודש לפני החתונה, ולמעשה את הנסיעה לקפריסין לרישום האזרחי עשה בשהיה של 4-5 שעות בידיעה שלאביו נותר אולי שבוע לחיות (מאז הסתבר שמדובר בחודשים ספורים). בשנה אחת הוא מתחתן ואולי אפילו הופך לאבא בעצמו, אבל בגיל 34 הוא עומד לאבד אבא, ואת אימו לקח הסרטן כבר כשהיה בן 19. אין לי מושג איך לאחל לו. עצוב מאוד להתייתם, אבל לרוב האנשים זה לא קורה לפני גיל 50. אין לי איך לדמיין כזה דבר. אבל מה שבטוח במדינה מוכה כמו שלנו, כשיום הזכרון בא צמוד ליום העצמאות, כשיום לפני ראש השנה ושאר חגי תשרי חברת חשמל מקפיצה מחירים, אין לנו אלא לקבל הכל בבת אחת ואיכשהוא לשחות במעלה הזרם.

לא עובד עליכם… זה ספר אמיתי שמצאתי אצל ידידתי דניאל. כל פעם מחדש אני דהום כשאני קורא איך אנשים עוד מאמינים בשטויות על " כישוף" או מרפאים חוצניים, גלגול נשמות וקבלה ואפילו לא למצוא בינהם סתירה, ומסתפקים בהסברים, לפעמים ילדותיים, על מיסטיקה ורגש. את הלינקים בפיסקה זו למשל מצאתי בבלוג של חץ, אדם בגילי, שכמוני התעסק בעבר בלינוקס ותוכנה חופשית ויום אחד עושה תפנית לעולמות של הארי פוטר, אבל בחיים האמיתיים, והוא עדיין מחזיק מעצמו אדם רציונאלי. כמוני הוא חושב דברים לא הכי טובים על הרבה מהמיסטיקנים אבל בעוד אני חושב שהם משלים את הקהל בכוחות מומצאים הוא טוען שיש להם כוחות והם משתמשים בהם שלא כהלכה. מדהים אותי איך אפשר לפקפק ולהאמין באותו זמן באנשים העוסקים ולא להבין שיש כאן רמאויות הרבה יותר פשוטות. הכוח היחידי שכאן מגיע לשימוש הוא לא כוח מאגי אלא כוח סוגסטיה ולפעמים טיפת שטיפת מוח מסוימת. אני ואחרים (ובמיוחד אנשים כמו ג’יימס ראנדי) מאמינים שבדרנים כמו אורי גלר שטוענים לכוחות עושים יותר נזק כי הם גורמים להנצחה של הדעות ההזויות האלו ודוחפים עוד אנשים להסתמך על מיסטיקנים, אבל חץ מוצא טיעונים “צרופים” למה השירות של אותם השרלטנים הוא חשוב ו ראוי לתשלום. חץ עצמו לא טוען לכוחות או יכולות, ואינו מציע שירותים כלשהם, אז מה הצורך העז להגן על העוסקים בתחום? למה החברה המודרנית, שהתקדמה כ"כ יפה בריאותית וכלכלית וחברתית בזכות מדע וטכנולוגיה במאה וחמישים השנים האחרונות, רוצה כל כך לשמר ולפאר את אגדות הילדים ההזויות האלו?

פרוייקט הכתיבה קבוצתית החדש של חנית יצא לדרך, ובניגוד לפעם הקודמת אני מנסה לא לפספס את הרכבת שוב. הנושא הוא “עשר” וההנחה היא רשימות של “עשרה דברים ש..”, ונפלתי גם אני למלכודת הרשימות… כי לא קיבלתי אף פעם עשר בכלום (יסודי לא נחשב) ולא קרה לי שום דבר חשוב בגיל עשר… אז הנה.

1. כותב בדיחות ללטרמן. נו באמת, כל שבוע לחשוב על 2-3 רשימות של “עשר” כאלו? הזעתי דם :-)

Poetry 2.0 הוא בלוג חביב שמצאתי דרך הבלוג של גיל רימון ברשימות. לא רק צוחקים, אלא גם מגלים את הבאזזוורדז הכי חדשים בתחום. מי אם לא רימון להתייעץ איתו בנושא, הוא הרי אחד מהמוחות שהגו את הסופרמרקט!

שירת 2.0 לא מצאתי בעברית, אבל מצאתי אצלו לינק לרעיון חביב אחר, שירי T9, הלא הוא המילון של מקלידי הסומסומים בנוקיה. מקלידים שיר קלאסי ומקבלים את האופציה הראשונה שמוצעת. כך נולדו " קמ לציפור", " תושלם" ועוד קלאסיקות.

לאחרונה הודאגתי לגלות שיש בין חברי שאינם מכירים את הפרינקיפיה דיסקורדיה. ספר שעיצב הרבה מוחות חושבים במשך חצי המאה האחרונה וללא ספק שלעוד שנים רבות. הלינק לעיל נותן את הטקסט הברור, אבל להנאה שלמה הספר גם קיים ב מתכונתו המלאה הסרוקה על הרשת, וכמובן שניתן להזמינו מאמאזון ומקומות שונים פנורד. נא להשלים חורים בהשכלתכם!

הפוסט הזה מחכה כבר שבוע וחצי, ליאור ביקש שאכתוב בעצמי על הטעימה, למרות שאין הרבה מה להוסיף אחרי הסקירה המצוינת של גיא.

היקב מוציא שני בקבוקים “בסיסיים” מצוינים בשם “מסע ישראלי”, אני אוהב שהם מקפידים על שמות פשוטים ובעברית. “מסע ישראלי לבן” שהוא בלנד משתנה של ויוניה, פרנץ’ קולומבאר וגוורצטרמינר. של 2005 פירותי עם חמצמצות הדרית רמוזה של אשכוליות שמגיעה מהגוורץ, ב2006 היא אפילו יותר בולטת (אחוזי גוורץ גבוהים יותר). קניתי בקבוק בשמחה רבה, ואקנה עוד שניים כשיושק ה2006.

הטלוויזיה החינוכית עושה שרירים ובצדק. מדובר בגוף מוזר, שאת התקציבים שלו מקבל ממשרד החינוך, פרסומות בערוץ השני, מכירת תוכן לערוץ השני, סינדיקציה בכבלים, ומעביר מצד שני אדרות ערוצים במיליונים לשנה לערוץ הראשון. משהו הזוי פה - הערוץ הראשון המדשדש שלנו מקבל מהם מליונים בשנה ומשדר 8 שעות חינוכית ביום, אבל להפיק בעצמו תוכניות אין טורח. הטלוויזיה החינוכית עשתה שריר ובצדק לפני כמה שנים כשרצו לאחד אותם לתוך רשות השידור, אבל עכשיו מדובר בנסיון (נראה שמוצדק) להתנתק מהאיכסה הזה שנקרא ערוץ אחד ולהתמקד בערוץ השני ו23. ברוממה מצד שני מתחילים לבכות שאין להם במה למלא את החלל. מתי יפריטו כבר את הערוץ העלוב הזה וישחררו את המוחות היצירתיים המעטים שאולי עוד שרדו בטלוויזיה החינוכית לעשות דברים טובים? זה א-פרופו מושחתים נמאסתם וככה…

לחצו רק אם אתם באמת אתאיסטים! בעל הבית לא לוקח אחריות…

ראיתי את הסרט הזה הרגע ולא יכולתי שלא להזכר בראיון הבוקר של רזי ברקאי עם ראש ממשלתינו האהוד (NOT).

- פיהוק - “אתה עייף?” - “למה, יש לאמא שלך פטנט אחר?”

5 שעות באוטו לא חייב להיות סבל, הרצנו קטעים, התפעלנו מנופים, הייג’ינקס וטומפולרי. צריך לדעת עם מי לנסוע, וצריך לדעת מה לחפש. עד סוף השבוע האחרון לא ממש אהבתי את אילת, אבל עכשיו אני רואה אותה שונה :-)

לפני חודש יצא סרט לערוץ דיסקאברי, הפקה גרוטסקית של אחד שמחה יעקובוביץ’, ישראלי שפועל בקנדה. לא ראיתי את כל הסרטים שלו אל נראה שהוא ממצב את עצמו כמייקל מור של התנ"ך בשנים האחרונות. האחד אוהב להשתעשע במנהיגים חיים וארועי היסטוריה מהעבר הקרוב, והשני אוהב להשתעשע בליבם ומוחם של דתיים ובעלי אמונה בסיפורי התנ"ך ובברית החדשה.

(סליחה מראש אם הפוסט מוקפץ, האימבד של זיי פרנק עבר דירה והייתי צריך לערוך את הפוסט בהתאם) אחרי שחוקרים למדו לשלוט ביונים בעזרת ג’ויסטיק, חקרו דיכאון עם משחקי מציאות מדומה, שלחו וירוסים של כלבת למפות להם את המוח (ע"י זה שהם מכבים בו איזורים ספיציפיים - יופי!), הם עדיין חושבים ש המוח עוד יותר מורכב וכאוטי ממה שאנחנו חושבים היום. הפתעה!

“משתלם” זה מושג שנכנס לי מאוד מוזר ללכסיכון השיחות על מזון ומשקאות. יותר נכון זה קיים שם באחורי המוח אבל אני לא אוהב להתייחס לזה ככה. כשהייתי קטן אוכל היה תמיד חלק מביטויי האהבה בבית, האכל של סבתא, האוכל של אמא, ארוחת שישי משפחתית אם זה בבית או בחוץ, אף פעם זה לא נמדד בכסף. למדוד אוכל בכסף זה כמו למדוד את האהבה שלך למישהו בכסף. בררר.

כן, עברו להם כמה שבועות עסוקים. לא עדכנתי פה מספיק. שאלו למה אני לא כותב על יין וויסקי פתאום. באמת לא יפה מצידי. דווקא שתיתי כל מני דברים טובים…..

סוף קצב לתליה. עוד לא יבש הדם בעורקיו הנמקים וכבר החלו ההפגנות בעד ונגד ברחבי העולם. ממשל בוש החליט על עוד צעד נמהר ובלתי הפיך ושחרר את הגוויה המהלכת (איך מתרגמים דד מן ווקינג?) לאכול ארוחה אחרונה (שהיתה באופן אירוני המבורגר וצ’יפס) ולמות בטרם עת. עוד הוכחה שהממשל האמריקני פשוט לא מבין ששהיד טוב זה שהיד מת, ושהוצאתו המהירה להורג אולי תתן רווחים מיידיים בסקרים בארה"ב אבל לא תחזיק יותר מכמה שעות כי עכשיו תומכיו כועסים שהוא הומת ומצד שני מרימים את זכרו על נס כשהיד, ומתנגדיו כועסים שהומת לפני שהעיד באישומים הכבדים יותר בשאר משפטיו שימשיכו להתנהל אחרי מותו.

קודם כל התוספת החדשה לרשימת הקומיקסים האהובים עלי: אחרי זה, שני מאמרים מ" מחקר בלתי סביר": למה כנסיות מסוכנות לבריאות, ועל הטוקסינים שבויסקי.

סגרתי הרגע בעצבים את הטלוויזיה (למה בכלל פתחתי?!). אודטה מארחת נומרולוגית. לא עוברות שני רגעים מרגע שהיא פתחה את הפה וערבבה בין נומרולוגיה פיתגורית למיסטיקה של גימטריה עברית, היא מסבירה שבנומרולוגיה אין עשרות ומאות אלא הכל ביחידות (כמה נוח שדווקא בבסיס 10!) אבל לפי הגימטריה, וממשיכה לעשות “מפה” (מה זה, אסטרולוגיה?) לאסתי זקהיים לפי יום ההולדת… האזרחי! תגידו, אם אני מגלה שביום ההולדת העברי שלי יש לי מזל הפוך מאשר בתאריך הלועזי, מאיזה נקב בראשה של הנומרולוגית אני תובע את החזר הכסף?

אז מה יש לנו כאן? זמר פופולארי, על סף יציאה במופע ותקליט חדשים, אדם רב מעללים ושמועות אבל גם תורם המון לקהילה, פעיל בבי"ח לילדים ושאר מקומות, והנה הוא שולף צינגלה באמצע ראיון, אומר שזה עוזר לו לשמור על עצמו שמח ושפוי ומיד מוסיף שזה סם שלא כל אחד צריך לנסות, ולא לפני שהוא הגשים שאיפות בחיים (אחרי שהגשמת שאיפות, מותר לעבור לשאיפות אחרות? :-))

ומה עושה התקשורת? כסאח. יריות ופיצוצים. שוכחים מכל הטוב שהאיש עושה במחי יד.

טוב, חלק מהזמן דוקא כן…

לא מפתיע: החרדים מאיימים להחריף את המאבק לכלל הצמתים בארץ. מפתיע: זרקו אבנים על בית שלופליאנסקי ביקר בו אצל הרב אלישיב בטענה שהוא ציוני(?!)

לא מפתיע: שלי יחימוביץ’ הצביעה בעד התקציב שלא אהבה.

לא מפתיע: רוחמה אברהם ממשיכה עם חוק הבארים המטומטם למרות השמועות הסותרות אתמול.

לא מפתיע: בריטני ספירט מתגרשת מפתיע: איך זה לקח כ"כ הרבה זמן?

לא מפתיע: איציק עבר כאן שלוש פעמים היום ללטף לי את הקרחת (אל תשאלו). מפתיע: הפעם חטפתי דקירת חשמל סטטי. אני אתבע אותו על קצרים במוח.

התגובה של מר לייבוביץ’ הצדיקה בעיני עוד פוסט. הוא מייצג כאן עמדה דתית אבל יחסית פתוחה ואני מנסה לקלף ממנו עוד כמה דעות קדומות. הזכרת שחרדים טוענים שהומוסקסואליות היא מחלת נפש, ושספר החוקים הישראלי הוציא אותה מחוץ לחוק בעבר.

א. חוקים לא תמיד צודקים, ויש להלחם על שינוי. ב. נגיד וזו היתה מחלת נפש (והיא לא) עדיין יש גם לחולי נפש זכויות אזרח.

אבל הכי הציקה לי הטענה שהעלית בשיחתינו במסנג’ר - שאורח החיים שלהם בעייתי. ואני מצטט במשורה: " זה שאדם מקיים יחסים הומוסקסואלים זה הרבה פעמים גורם לבעיות אישיות וחברתיות" או " צורת חיים זו לדעתי היא דבר לא טוב, גוררת דברים לא טובים להומוסקסואלים עצמם ולשאר החברה". אני יכול רק לנסות לנחש למה אתה רומז כאן אבל ממעט נסיוני בחוג מכרי הגאים, הם לא אי אילו בני אדם פרועים ומשולחי רסן. אולי זו החבורה שלי, אבל מדובר בעובדי הייטק שמשתכרים יפה, עוזרים לקהילה ועוסקים בהתנדבות, לא הולכים למועדונים ופאבים יותר ממני, לא שותים אלכוהול יותר ממני, ועד כמה שאני יודע גם לא צורכים סמים מעבר לזה. אנשים נורמליים ובריאים ונעימים. הם רק מרגישים שהחוק מקפח אותם, ולכן המצעד ראוי.

אז מה למדתי השבוע?

למדתי שהאלווין זה חג של שמחה

שמיקרוסופט מתקיפה מכיוון חדש ומרענן

ושיש חוקרים כ"כ מרותקים לעבודה שלהם עד שהם מצליחים לעלות על יצירות טבע בלתי מתקבלות על הדעת במיוחד.

אה, ושעם ישראל קצת שכח מה החשיבות של רצח רבין… וכבר לא ברור לו למה צריך לזכור את היום הזה, אם הסכמת עם דרכו ואם לא.

בZDנט אומרים שהוא פאטץ’ על הישן כמו חיקוי מקסטון עלוב, ו לא מגרד את הקרסוליים של השואש. גם יותר מחצי מהקוראים חושבים שזו ידיעה מיותרת.

נצחון המוח על הכוח?

פן ג’ילט ידוע כבעל דעות קיצוניות, הוא גם זה שמפיץ את ה"שמועה" הזאת באופן אישי. הוא מעולם לא נגע בסם לטענתו, מלבד עישון סיגריות בודדות כחלק מהופעות, הוא מעולם לא שתה טיפת אלכוהול ובורח מקופאין כמו מ… טוב מאש בעצם הוא לא בורח. הוא מספר בצחוק איך כל שנה במבצע התרמות הדם צריכים סלבריטי לעזור ליחצן אבל כל הזמרים והשחקנים נפסלים בגלל עבר סמים או סיכוני מחלות ולו יש “דם של תינוק” והוא תמיד שש לעזור. כשהזהירו אותו לגבי גלולות שינה לאימו הזקנה שהיא עשויה להתמכר, הוא אמר שגיל שמונים הוא הגיל הנכון דווקא להתחיל עם סמים והתמכרויות, כשהגוף או המוח מתחילים לבגוד בך. אני אוסיף, שפגשתי לא מעט מבוגרים במצב שביר שהרופא אסר עליהם להפסיק לעשן למרות שהם אחרי שבץ או התקף לב, כי הגוף כבר מכור מדי ונסיון הפסקה עלול להיות גרוע אפילו יותר. לכן הפתיע ואפילו הרגיז אותי סיפור שמצאתי אצל גדי טאוב - על כתב שהיה צריך לחפש הרבה עד שמצא לאימו בית אבות שמתיר עישון. ואת זה אומר אני, אדם ששונא עישון באופן קיצוני, אבל מאמין בכ"ז בשכל ישר וחמלה.

בשבוע שעבר כתבתי כמה מילים על סכנות הפסבדו-מדע, אבל יש גם סכנות מאנשים שמנצלים מדע לרעה. פצצת אטום קשה לפתח ולתחזק, וגם אם יש לך את הידע זה מאד יקר. מה קורה כשטכנולוגיה מאד זולה ניתנת בידו של מישהו בעל אינטרסים קיצוניים או סתם חסר מצפון? בזמן האחרוו התחילו בארץ זימזומים על GHB - סם האונס. לוקחים סם הרגעה של סוסים ונותנים מינון נמוך לבליין בפאב (בד"כ בליינית) בתוך השתייה. קבל שחרור הגנות, חשק מיני ואיבוד זיכרון לטווח קצר. בדיוק כל מה שצריך, פנטאסטי! גם נעלם מהדם תוך 12-18 שעות ולכי תוכיחי מאיפה השיפשופים.

לאחרונה אני מטייל הרבה באתרים של סקפטיסיסטים מקצועיים והשרלטנים אותם הם מבקרים. מצד אחד ניצבים גיבורי התרבות שלי, פן וטלר (בעיקר בתוכניתם " בולשיט!"), ג’יימס רנדי, קרל סגן ז"ל ואחרים, ומצד שני מצעד ארוך (ארוך מדי) של ליצנים, כגון טום בירדן עם “גנרטור” המגנטים שלו ו קונספירציות על טסלה, ויליאם ליין, אנשי האסטרולוגיה, ההומאופאתיה, ובואו לא נתחיל להזכיר אפילו את קצה הקרחון של שרלטני דת ואמונה למיניהם. אני לא יודע אם לצחוק או לכעוס כשאנשים מוחזרים בתשובה, בולעים חומרים לא ברורים לפי אמונה עיוורת, מקבלים שבשעת מחלה עדיף להתפלל מאשר ללכת לטיפול, ובמקרים קיצוניים לוותר לגמרי על המצפון וקול ההגיון הפנימי (ראה מקרה אשר פינטו, אדם שאפילו יצא לי להכיר אישית).