עוד שתי דקות הולכים
אירוע מלבב שפיספסתי…
עד לאחרונה, אלו הסובלים מרגישות-יתר לחשמל יכלו למצוא מעט מאוד ראיות לגילוי הגורם לסימפטומים אותם הם חווים, ומעט מאוד אמצעים להקל על סבלם. סימפטומים אלו נעו מעייפות כרונית, דיכאון ומכאובי גוף שונים עד לאובדן זיכרון, נדודי-שינה ובעיות נוספות. עם זאת, מחקרים עדכניים מראים שעבור חולים רבים, זיהום חשמל ("חשמל מלוכלך") הוא-הוא הגורם לרוב בעיותיהם.
יערך ביום שלישי 4.08.09 בשעות 10:00-13:00
ההשתתפות ביום העיון היא רק דרך אישור טלפוני או במייל.
אני תוהה כמה אנשים הגיעו בלי לאשר…
רשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים מבקש המלצות לשיטות הצפנה. אני חייב לציין שענין החתימות הדיגיטאליות חמק קצת מעיני כשעברתי לאחרונה על חוק המאגר הביומטרי. אצלי בראש היתה הפרדה בין החתימה הדיגיטאלית האישית שדוחף פרויקט "תהיל"ה", לבין תעודת (גניבת) הזהות של שטרית. היום עברתי שוב על הצעת החוק העדכנית שבידי (לצערי הנוסח הסופי להצבעה עדיין לא היה ברשת כשבדקתי לאחרונה), ואני רואה שבגוף החוק לא מצוין כלום על היות הכרטיס אמצעי לחתימה אלקטרונית עד לכמה שורות קטנות בסעיפיו האחרונים של החוק שמציינים אילו סעיפים הוא משנה או מתייחס אליהם בחוקים אחרים, כגון חוק מרשם התושבים וחוק חתימה דיגיטלית.
בקיצור בין השורות אפשר להבין במעומעם שמדובר באמת במפתח סודי שכל אזרח יקבל בתוך תעודה הזהות המתחכמת.
מפתח סודי שיוגרל ויונפק לנו ע"י מכונות הממשלה ונוכל להשתמש בו בכל מני מקומות עם תוכנות סגורות בתוך קופסאות שחורות.
למעשה זו הנקודה שצריך לשים זוג מרכאות כפולות ומכופלות מסביב למילה סודי, הנה כך: ""סודי"". אולי אפילו עדיף """סודי""" כי אף פעם אי אפשר להיות יותר מדי בטוח שהסרקאזם עבר כראוי לקוראים.
אם מישהו באמת חושב שמפתח ההצפנה הזה מגן עליכם או מזהה אתכם, אני מציע שלא תתפתו לחשוב בכיוון. כל התקשורת שתרצו להצפין בעזרתו תהיה גלויה למישהו מתישהוא, וחתימות שייוצרו בעזרתו לא יהיו בהכרח שלכם. יופי נחמה…
עוד מידע על בדיחת החתימה הדיגיטלית אצל דורון בבלוג. סיסמת אישרור החתימה? 5-8 ספרות (כדי שזה יעבוד בקיוסקים ממשלתיים אני מתאר לי).
אין קשר ברור מיידית, אבל הנה שני לינקים שנשפכו אלי עכשיו מהטוויטר. אחד על סכנות הגימטריה לשכל הישראלי, ואחד על סכנות פיקוח היתר על שוק התקשורת לכיס הישראלי. חברו את זה עם זה איך שתרצו.
קראתם כבר את "בננות, יהודית ודמוקרטית – סיפורים מגבעת רם"? כתבתי אותו מהר ושכחתי להשלים פרטים…
ראשית, חשוב להדגיש שלמרות ההיתממות של שטרית, אלי בסון מ-OTI בכ"ז קיבל במה מיוחדת, לנאום אחרי סגירת הישיבה והתודות ומאיתנו נמנעה היכולת לשאול אותו יותר מדי שאלות בקורתיות.
שנית, רשימת המחטפים המדויקת של סעיפים שנכנסו, הוצאו, והוכנסו מחדש באותן גרסאות מרובות שעליהן דיברתי, דיברו בין השאר על הקלה של תנאים שבהם הממשלה תחלק את הפרטים למשטרה ורשויות אחרות, או על האחריות הפלילית הנופלת על האחראים לשמירת סודיות המאגר (שטרית רוצה אפס אחריות, או אחריות רק במקרה של הוכחת נזק, אנחנו דרשנו עונש מאסר מינימלי במקרה שיתגלה שהיתה דליפה – לחכות להוכחת נזק זה לעג לרש.
עוד שינויים כאלו פירט בחלקם דורון בפוסט הזה. הצוות שישב שם ועשה עבודת קודש הפך לא מעט סעיפים וחקר מתחת, כמו שדורוןן סיפר:
איך אמר לי מישהו "מתחת לכל אבן שהזזתם , מצאתם עקרבים" , אילו היה ניתן הזמן, אני מניח שיונתן ואבנר וניר ואנוכי , לא רק שהיינו מוצאים עוד עקרבים, אלא היינו גם דואגים שיטפלו בהם , אולם, בקצב הרצחני של הדיונים, בטירוף היומיומי של שינויי הנוסח, של השינויים המהותיים, ומתוך רצון לעשות עבודה טובה בכל מה שכן מצאנו – ייתכן ופיספסנו דברים מסויימים.
מה שעצוב הוא שזה פשוט לא מגיע לכם, לא מגיע לאזרחים שיזלזלו בפרטיות שלהם ובמידע שלהם, לא מגיע להם שבצורה הזו יעבירו חקיקה כל כך מהותית, לא מגיע לכם שהמידע שלהם ידלוף – והוא ידלוף.
כל זה לא מגיע לכם, מגיע לכם שהמחוקק יתייחס לעבודה שלו ביתר רצינות, מגיע לכם שאנשי הממשלה, יעשו את עבודתם בנאמנות ורצינות ושיינתן להם הזמן לעשות את עבודתם נאמנה .
דורון צחק עלי בערב שלפני ובהתחלת הישיבה של יום חמישי שהייתי בהלם בקו"ם, אבל עם סוף היום הוא הודה שאין כל ספק שהמחטפים וחידושי הנוסחים של אותו היום היו מבהילים למדי והפתיעו אפילו את צוות שועלי הקרב הותיקים יותר.
אחרי שהישיבה נסגרה סופית באמת, בערך 3 דקות אחרי כן, כששטרית נזכר לפתוח מחדש כדי לציין ש"יש עוד שתי הסתייגויות", קרה גם האירוע הזה. אין מילים. הבלוג של דורון מג'עג'ע בימים האחרונים אז אני אביא פה את הציטוט בעותק נוסף:
הוא: “בוקר טוב את אחראית על הפרוטוקול?”
הוא: “אני צריך לדבר איתך…”
היא: “כן?”
הוא: “אני צריך את הפרוטוקול כדי לתקן אותו…”
היא: “את זה .. אי אפשר”
הוא: “אפשר , אפשר, יש דברים ש"הוצאו מהקשרם" , אני צריך לתקן אותם”
היא: — שתיקה —
אין ספק שהפגישות האלו היו קרבות מאסף כיון ששטרית מתעקש בכל הכוח על העקרון שמאגר יהיה – ומזה הוא לא מוכן לזוז. את הפרוטוקול של הישיבה שנכחתי בה תמצאו כאן, לא עברתי עליו כדי למצוא בו חוסרים בציטוטים, אבל אני זוכר בבירור את השאלה ששאלתי את אלי בסון, ומצאתי אותה מיוחסת למאיר שטרית עצמו(!):
היו"ר מאיר שטרית: אתה יכול לספר לנו קצת מהניסיון שלכם במקומות שעשיתם? איך זה עבד, איך זה קרה? איך אנשים קיבלו את זה?
אלי בסון: יש כל מיני ניסיונות, גם הניסיון שלנו וגם מניסיונות אחרים, הדברים אגב רשומים, אפשר למצוא את זה באינטרנט, יש כתבות ופרזנטציות על העניין. יש את הדוגמה, הייתי אומר, הקיצונית, שיוצאת מן הכלל, למשל בשבדיה שבה האזרחים אפילו הגדילו לעשות ומשתמשים ומעבירים נתונים ביומטריים גם לתעודות שבשימושים בנקאיים ואני ממליץ, אם מישהו רוצה את הכתבות או את המאמרים בעניין, אפשר לפנות אליי ואני אמסור אותם.
באמת צריך לפנות אליו… אני גם יכול להגיד לכם שחוץ מהשם שלי שחסר ברשימת הנוכחים היו עוד לא מעט נוכחים באולם, כולל כאלו שהשתתפו בדיון, והפרוטוקול לא ידגים לכם עד כמה הדיון היה חם, חלק מקריאות הביניים (כולל של קלינגר ופינצ'וק מהיציע שלנו) לא מופיעות בו. אם אתם ממש רוצים לבכות, הפרוטוקולים בשלמותם (פלוס-מינוס) כאן. כאמור רק מהפניות של שקמוני וביהם בישיבה מסוף יוני אפשר היה כבר לסגור את הבאסטה. אבל שום כלום, החוק כנראה רץ היום להצבעה בקריאה שניה ושלישית.
אחרי הישיבה דורון הגיש לרובי ריבלין מכתב קובלנה רשמי על הדרך שבה התנהלו ישיבות הועדה. אם לא נצליח להפיל מיידית את החוק בגלל הסכנות הגלומות, אנחנו נאלצים להשתמש במסלול נוסף שהוא להתריע על דרך ההתנהלות עמצה, וזה אומר פניה ליו"ר הכנסת, אולי ועדת האתיקה ובסוף לבג"ץ אם לא תהיה ברירה.
הצוות עבד בסופ"ש חזק על כשלים בהצעת החוק, נשלחת לח"כים רשימה של סיבות להסתייגות. דוגמא לאחת הנקודות שדורון עלה עליהן (וכל הכבוד לו!) היא שבפרק המטרות של החוק מצוין כי המאגר יווצר לצורכי חלוקת התעודות. לא מילה אחת על כך שהוא נוצר עדי לשרת גורמי בטחון, וזו נקודה חשובה כי כבר הראינו מהדוגמא האירופית שאין צורך במאגר מרכזי לשם כך. זו רק עוד טענה אחת בפניה שמגיש היום קלינגר לבג"ץ, שתוכן החוק לא תואם אפילו את מטרותיו, ומסכן מאוד את בטחונם וחירותם של תושבי ישראל. למעשה כמו שהעיר "אבים" בתגובות לדורון, החוק עצמו בהגדרתו המקורית (תעודות עם אמצעי זיהוי חזקים) מייתר את הצורך במאגר – אם יהיו תעודות מספיק טובות, לא צריך מאגר מרכזי (אפשר להסביר את זה טכנית בצורה יחסית פשוטה – התעודה תהיה בלתי אפשרית לזיוף ותכיל לבדה את המידע המזהה את הנושא אותה, מידע שלא יגובה במאגר מרכזי).
בינתיים הבוקר שמחתי לגלות שכמות יפה של מדענים ידועים, חלקם זוכי פרסים, חתמו ביחד על עצומה נגד המאגר, והדבר תפס כותרת ראשית בידיעות אחרונות! (מוזר שאין על זה מילא בYNET) צריך סלבריטי או שניים, אני אומר לכם. הכי טוב אם מדענים היו קצת יותר סלבריטי ממה שהיום נותנים להם…
אני חייב להגיד שהנהלים של העברת חוקים במחטפים כבר עוברים כל גבול במדינתנו הקטנה. אחד הקשיים שלנו לגייס ח"כים להצבעה נגד החוק המוחטף הזה, הוא שהחכ"ים כרגע עסוקים כבר במחאה על מחטף הפרטת הקרקעות, כליאתם וגירושם של ילדי העובדים הזרים שכמו מספר שרים גם מיקי איתן קורא להם "ילדים ישראליים" ומחטף "חוק מופז". אולי זה התקן החדש של "מדינה חופשית"? כל כך הרבה הפגנות נגד אי-צדק חברתי לאחרונה, שאני לא יודע כבר על איזו לוותר למען האחרות, ובזמן שהחתול טרוד בכל הברדק הזה, העכברים חוגגים.
בפוסט "המחטף של אתמול בלילה והמחדל של היום …" כתב דורון על ישיבת הועדה ביום חמישי, חשבתי שאתן לכם את התרשמותי מביקור בגבעת הקפיטול של דמוקרטית הבננות שלנו.
את דעותי נגד החוק הזה פירטתי לכם, הגדירו יפה את רחשי ליבי גם שני טורים מצוינים: זה של ד"ר ברזילי-נהון, והשני של עו"ד פישר:
[…] מאגרי מידע היו מאז ומעולם סיפור מסובך מאוד, שאינו מתיישב על נקלה עם הגנת הפרטיות והחירות הדרושה לאדם על מנת לשמור על ייחודו בתוך ההמון. אזרח צריך להיות נכון למידה של אינטימיות עם השלטון כדי לעשות לטובת הכלל, אבל זה אינו כולל היתר למשמש את גופנו שלא לצורך, או ליטול מאיתנו כליל את הזכות לאנונימיות. מדובר במינימום הכרחי, שדורש גם הוא הנמקה מאסיבית. העילה עמה הופיע שר הפנים כדי ליטול את טביעות האצבע שלי ושל ילדיי, נמוכה מגובה עשב. היא השפלה לשכל האנושי, לאדם החושב ולאדם החופשי. כך יקל עלינו למנוע זיופים, אמר השר, ולא הבין למה הקהל אינו מוחא כף. עם כל הכבוד לצרכים של פקיד השלטון, לא יורים פצצת אטום על זבוב, ואם שר הפנים לא מבין זאת בעצמו, שישאל את שר הביטחון. […]
אני לא חזק בתאוריות קונספירציה אז אני לא אנסה לנחש מי בוחש ומי דוחף את המהלך. אני רק אספר לכם את העובדות ואת הרגשותי שלי, מאותו היום בו ישבתי בתת ועדת המדע לענייני חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט-2009 (הפסקה לנשום) וממש הרגשתי כאילו אבדה כל הבושה. דעתם של אנשי מקצוע מושתקת, דעתם של משפטנים מותקפת, הכל בפרוטוקולים של זקני גבעת רם. בהפגנה במוצ"ש שחר שמש אמר לי "שני דברים שאתה אף פעם לא רוצה לדעת איך מייצרים – נקניקיות וחוקים". אני ראיתי את שניהם, ואני חייב להגיד לכם שאני ממש לא מסכים לגבי הנקניקיות…
נתחיל ביום רביעי. ביקשתי מדורון אופק שיתן לי איזו תמצית רקע על האנשים שאפגוש שם ומה כדאי לי לקרוא מראש. הוא גיחך ואמר פחות או יותר שאין מה להתכונן, "אתה כבר תראה". החלטתי לעשות שיעורי בית, זה היה הפוסט מהערב שלפני. קראתי קצת חוות דעת והתחלתי לקרוא קצת את הפרוטוקולים הקודמים, וראיתי שבעצם הכל כבר נאמר! ולא רק בחוץ בבלוגים – מול הועדה, ביהם, שקמוני ואחרים כבר פרסו את כל טיעוני המחץ למה אסור שהמאגר יקום… אז למה אני בכלל נוסע לירושלים? למה היו בכלל עוד דיונים? הלכתי לישון כי הבנתי שדורון צדק, להמשיך לקרוא רק יביא לי את החלאסטרה. לפני שנרדמתי הוא עוד הספיק להודיע לי שהדיון נדחה מ10 ל-11, והוא אמר שזה אומר שכנראה יש להם עוד הרבה מה לשכתב. "מה, לא נותנים לנו מראש את הנוסח?" – "אולי" אמר דורון…
בבוקר קמתי ומצאתי את הנוסח ש"פורסם" ב23:30 בערב שלפני. נראה שהוא נשלח אל המגיעים בהתנדבות בצורה חצי רשמית והועבר אלי ע"י דורון. רצתי להדפיס את קובץ הוורד עם סימוני שינויים כדי שיהיה ברור מהם הנוסחים החדשים שנאלץ להתווכח עליהם היום. ב-9:15 התקשרו אלי מהכנסת להודיע לי רשמית שהפגישה נדחתה ל-11. מסודר שם במשרד הוועדה. לכסוף כשהגענו לחדר הוועדה גילינו גרסא עוד יותר חדשה (5 בבוקר?) מחכה לנו מודפסת (נקרא לה גרסא ב'). היא לא הודפסה עם צבעים וסימונים, ולא היו לנו אפילו שתי דקות לעבור על תוכנה בזכוכית מגדלת לראות מה עוד שונה. שטרית פתח בריצת אמוק של אישור עמודים תוך שאנחנו מנסים לקרוא אותם בזמן אמיתי ולהביע הסתייגויות: "עמוד 3 יש הסתייגויות? יופי הלאה עמוד 4 מישהו? לא יופי עמוד 5?" ככה כמעט, בלי פסיקים ונקודות.
כשהגענו לעמוד 13 הסתבר כי שטרית קורא מגרסא שונה משלנו. לקחנו כ-20 דקות הפסקה עד שמזכירת הועדה תספיק לצלם לנו את הגרסא העוד-יותר עדכנית (גרסא ג' מ10 בבוקר?) ואיתה המשכנו לרוץ מעמוד 13 והלאה. אני כבר לא יודע אם מישהו בדק אם יצא שאישרנו את עמודים 1-12 של גרסא ג' תוך שרק קראנו את גרסא ב' ואולי משהו פוספס, אבל מה שנעשה נעשה. הריצה המשיכה, ויכוחים קמו והופלו.
באחת ההפסקות קם אפי עם אצבעון הלאטקס שהדגים בכתבה לערוץ 1, להראות לשטרית את פלאי הטכניקה שאיתה הצליח לעבוד על המכשור של משרד ממשלתי שמעדיף להשאר בעילום שם. שטרית מנפנף בזלזול בידיו ואינו מוחק את החיוך מלא ההיבריס מפניו. הוא באמת עדיין מאמין שהמאגר בטוח?
בהמשך עוד קמו ויכוחים קצרים על זכויות פרטיות וטכנולוגיה, זה היה הולך משהו כמו:
קלינגר: אבל אין מאגר באף מדינה דמוקר..
שטרית: די כבר! יש באיטליה, בשווייץ, ויהיה גם כאן!
אני: תעודות כן, אבל לא מאגר! ההבדל איננו…
שטרית: ועוד איך מאגר, לכו תבדקו עובדות! החוק עבר בקריאה ראשונה והוא עובדה מוגמרת. מאגר יהיה פה עד ינואר.
(זה מהזיכרון, הפרוטוקול המדויק עוד יפורסם יום אחד). שטרית פשוט זורק לאוויר הכרזות שקריות וסוגר את הויכוח. יהודית, דמוקרטית ובננות. לאו דווקא בסדר זה.
בהמשך שטרית התעצבן קלות לגלות מאנשי ונשות משרד המשפטים שהחוק לא יכול להתחיל להתגלגל מהראשון בינואר, אלא מקסימום הפיילוט. הוא באמת חושב שיספיקו לבשר את כל תשתית החומרה והתוכנה בארבעה חודשים? אפילו הודו שעכשיו חוקקה את החוק לא תתחיל להקים את המאגר ב18 החודשים הראשונים, יש זמן הכנה… אלא אם כן הוא יודע שכל התוכנה והחומרה רק יושבות באיזה מחסן כבר ומחכות?
איפשהו במוחי הקטן קיוויתי שאם ישיבה נקבעת לשעות 10-15 ונדחית בשעה, הרי שמקסימום התקצר לנו זמן הישיבה בשעה. אך נתבדיתי, כבר ברבע לשתיים התחיל פתאום שטרית לעשות סבב תודות לכל היושבים מסביב לשולחן הועדה, והיינו כחולמים. מותשים והלומי קרב התחלנו לקפל לפטופינו כאשר שטרית פתאום מציג לנו את אלי בסון, מנכ"ל OTI, שנתן נאום מכירות פאר אקסלאנס על אילו כרטיסים חכמים ויפים מייצרת החברה שלו, וסירב לקבל שאלות מהקהל (למשל, אילו ביקורות חוטפות המערכות שלו במקומות אחרים, והאם יש שם מאגרים או רק תעודות חכמות). למה הוא בא? אולי לרמוז לנו שהוא הזוכה במכרז שעוד לא נכתב? לא ברור הקטע ההזוי הזה…
לבסוף אחרי שנסגרה הישיבה סופית וכבר רוב הקהל יצא, נזכר שיטרית ורץ למיקרופון: "רגע רגע! אני פותח מחדש, כמעט שכחנו, יש שתי הסתייגויות, אני דוחה את שתיהן. תודה ולהתראות!".
איפשהוא הרגשתי כאילו אני בסרט פארודיה. ועדה של איש אחד שמנהל אותה במחטפים, המוזמנים עובדים מול נוסחים נוזליים והעובדות שהם מעלים (לא דעות, עובדות!) מבוטלות בזילזול. מר שטרית פועל מתוך בהילות מוזרה לקדם את החוק, שאין בו לתת לאזרחים יותר בטחון, או אמון בממשלתם. החוק הזה יפגע בסחר החוץ שלנו, בבטחון פנים, אולי גם בבטחון חוץ, באווירה הציבורית, וביסודות הדמוקרטיה שלנו, שגם כך רבות בה חיתוכי הפינות והעלמות העין.
עוברות כמה שעות, ואפי פוקס מעלה פוסט שבו הוא מפרט את הקשר האפשרי בין חברת OTI ושטרית, ובו כלל מספר עובדות עיתונאיות וחיבר אותן ביחד. למחרת בבוקר אפי נדרש להסיר את הפוסט פוסט, ולא ע"י מאיר שטרית (שכח"כ כנראה מוגבל ביכולתו לאיים נגד מבקרים) אלא ע"י אשתו. להזכירכם אישתו היא בכירה במשרד פרסום ויח"צ שמייצגת כמה וכמה גופים שיש להם עסקים עם המדינה, וכמו שברור שיקרה במדינתינו – גם אם הגופים האלו לא עוסקים ישירות באספקה למדינה, הרי שבדירקטוריונים שלהם יושבים אנשי עסקים שכן. אם יש פה קשרי הון-שלטון יהיה מאוד קשה להוכיח, אז אני לא אנסה בכלל, נצמד רק לעובדות שעו"ד פוקס תפר ביחד:
מאז פורסמה התנצלות, אנשים אחרים שתקו פחות ואפילו התגרו יותר, ועכשיו אני פרסמתי את העובדות היבשות גם כאן. עשו לבד את החשבונות.
עכשיו עובדים על תביעה בבג"צ (צריכים תרומות, אגב), מנסים לשכנע חרדים נגד המאגר, מנסים לארגן מכתב פרופסורים וזוכי נובל ישראליים נגדו… אבל אני צריך עכשיו לרדת מהסחרחרה הזו וללכת לעבוד. תודה מראש לכל מי שיוסיף את עצמו למאבק!
עוד עדכון: אלי ישי סגר פשרה עם שטרית – המאגר יפוצל ודוסיות לא יוכרחו להצטלם. מה עוד? צריך לוביסטים מחר בתוך ומחוץ לכנסת. קפצו לאתר האגודה והתנדבו אם מתאים לכם להלחם מחר על הדמוקרטיה!
שני קולנועי גלובוס גרופ יסגרו, ורשת אופנה חדשה תחליפם – כך הטוויטר של שרית. אני חייב לציין שהופתעתי שסוגרים קולנועים כ"כ מרכזיים כמו עזריאלי תל-אביב ולחלופין הקולנוע שמייצג את חצי מאולמות ירושלים שהוא זה של קניון מלחה. לאיפה ילכו האנשים לראות סרטים? מה, ישבו ויורידו כל היום טורנטים ברשת התועבה?
אבל לא פחות מדהים אותי שעדיין משתלם לפתוח בישראל חנויות אופנה. מאיפה יש לאנשים כסף לקנות כ"כ הרבה?
אז נזכרתי וסיפרתי לשרית על "אופק אירועי הנעליים" של דאגלאס אדאמס. הסיפור הוא כזה: המצב חרבאנה, מה תעשה? אתה משפיל מבטך. מה אתה רואה? את נעליך. איך תתעודד? לך לקנות זוג נעליים חדש! כאן יש עוד הסבר אבסורדי קצר שאינני זוכר בע"פ כרגע, אבל בסופו של הסיפור נפתחות יותר ויותר חנויות של נעליים יותר ויותר זולות, מתפרקות ולא נוחות, כדי שאנשים יקנו עוד נעליים, עד שמגיע אופק האירועים של הנעליים (הסינגונעליטי?) וזה הופך להיות בלתי אפשרי כלכלית לפתוח חנות שאיננה חנות נעליים, וכל הכלכלה מצטמצמת להתבסס רק על נעליים, ושם קורסת הפלאנטה עליה סופר. מעט בני הגזע ששכן שם ששרדו הפכו במהרה לציפורים דרך אבולוציה ונשבעו לא לדרוך עוד על הקרקע לעולם (או לנעול נעליים).
אל תחפשו את זה בספרים, זה מופיע רק בסדרת תסכיתי הרדיו המקורית של מדריך הטרמפיסט, עונה שניה 🙂
(אגב, אני לא יודע מה פשר הגראפומניה שנפלה עלי היום, 8 פוסטים ביום אחד זה באמת מוזר, אני אבקש מהרופא להחליף לי את התרופות. עם הפוסט הזה אני גם הופך את יולי 09 לחודש עם הכי הרבה פוסטים אצלי בבלוג. אני לא מחפש בד"כ שיאים אבל יש כאן משהו ראוי לציון 🙂 )