מצאנו את אלוהים?

לפני חודש יצא סרט לערוץ דיסקאברי, הפקה גרוטסקית של אחד שמחה יעקובוביץ', ישראלי שפועל בקנדה. לא ראיתי את כל הסרטים שלו אל נראה שהוא ממצב את עצמו כמייקל מור של התנ"ך בשנים האחרונות. האחד אוהב להשתעשע במנהיגים חיים וארועי היסטוריה מהעבר הקרוב, והשני אוהב להשתעשע בליבם ומוחם של דתיים ובעלי אמונה בסיפורי התנ"ך ובברית החדשה. להמשיך לקרוא מצאנו את אלוהים?

שם שמיים

מהדברים שמגלים בשיטוטים בוויקיפדיה…

לא יודע איך פיספסתי את זה, אבל קצת אחרי שפלוטו נפלט מרשימת כוכבי הלכת והוגדר מחדש ככוכב-לכת ננסי, הוחלט גם על שם רשמי לשכנתו הגדולה ממנו. השם המנצח אריס, על שם אלת הבלגנים הידועה (Έρις), מתאים כאן לדעתי מאד (למי מקוראי שלא קרא עדיין את הפרינציפיה דיסקורדיה, תתביישו!). זה מתחבר יפה, כי אריס התחילה את מלחמת טרויה לפי האגדות כשסכסכה בין כמה סלבריטאיות אולימפוס, וכך גם אריס הכוכב הננסי, שהייתה מראשונות העצמים הגדולים שהתגלו בשכונותו של פלוטו וגרמה לדיסקורדיה רבתי בין האסטרונומים.

מייקל בראון שגילה אותה קרא לה בשם החיבה "זינה" על שם הנסיכה הלוחמת מהטלוויזיה, ואני חשבתי שזה חמוד, ולוסי לוולס ששיחקה את זינה הוחמאה מאד. מאוחר יותר בראון גם קרא לירח שהתגלה צמוד אליה "גבריאל". למרות שהשם לא נבחר, בראון השגיח לפחות שלוסי לוולס לא תזרק לגמרי ממפת השמיים: הירח הקטן זכה להקרא דיסנומיה על שמה של ביתה של אריס, וביוונית Δυσνομία משמעותו בתרגום יצירתי "lawlessness". מגניב איך הכל מתחבר בסוף, לא?

כמה טוב שיש ויקיפדיה… אף פעם לא משעמם.

יום עסל יום בסל

אתמול התחיל ברגל ימין, יצאתי מוקדם בבוקר עם גיא מהבית, וכיוונו את חרטום המכונים צפונה. המטרה היתה זלילת פרות מתות בראש פינה אצל דוריס אהובתינו. לאחר שהזמנתי שולחן שבועיים מראש והודעתי לחברים שההזמנה סגורה, הכריזו עוד 8 אנשים שהם רוצים להצטרף ממש בשלושת הימים האחרונים. שיגעתי את הדוריסים בצפון בבקשה להגדיל את ההזמנה מעבר ליכולת שלהם אבל בסוף זה הסתדר – 8 אנשים אחרים פתאום חלו או מצאו משהו יותר טוב לעשות, והפכנו להיות חזרה 13 איש "בלבד". רשמים למטה: להמשיך לקרוא יום עסל יום בסל

"איך אתה יכול לחכות?"

Islay שאלה אותי אתמול, איך זה שקיבלתי בקבוק ויסקי חדש ואני מחכה במקום לפתוח על המקום. כמובן שהסקרנות אוכלת אותי, וברור שבקבוק ויסקי זה לא כמו יין שיתחמצן ויתקלקל אם לא גומרים אותו באותו היום. עדיין יש משהו חגיגי ושונה בטעם של משהו חדש שעוד לא ניסית, והטעם משתנה מאוד עם מצב הרוח והחברים שחולקים איתך את הרגע. לא, אין כאן שום "רוחניות" ובולשיט, נוכחתי לדעת באמת ובתמים שאותו משקה בימים שונים יכול להיות משעמם או מרתק בתלות במצב הרוח, ויש מחקרים מדעיים שיגבו את זה.

ובכן, גיא ידידי הטוב נסע לו לביקור עבודה בצרפת. ביקשתי באומור מרינר, וכיוון שזה היה בראש הרשימה שלי הוא התעקש מול המוכר בדיוטי. זה האחרון טען שהוא מבין סינגלים אבל על זה הוא לא שמע. הביא לפניו ארבעה בקבוקי באומור אבל מרינר אין. גיא לא מבין כלום בויסקי אבל ההתעקשנות השתלמה – במדף הכי גבוה, מחוץ לטווח אצבעותיו, התחבא לו הבקבוק האחרון בכל הדיוטי של באומור מרינר, שעשה את דרכו אלי אחר כבוד, ויפתח מתישהוא השבוע בשעה טובה :-)

ראו הוזהרתם – לא הספקתי להוסיף תמונות בבוקר לפוסט, הוא בטח עוד יקפוץ מחדש בערב כשאערוך אותו.

פתרונות יצירתיים

האיל לא מזיין מספיק כבשים? הזרקות אנטי-גיי! יחי המדע! בקרוב בבתי מרקחת?

לבקר קבר זה רחוק מדי, וכד האפר מכוער? למה לא לקווצ'ץ' את אהוביכם ליהלום? מתאים גם לילדים, כלבים וחתולים.

למדע חסר לאיפה התקדם קדימה אז הוא הולך לצדדים? מוזר מאד :-)

ארוחה ששווה טיסה

בעודי מאוכזב מרמת הבישול במסעדות (ולא הכי זולות) בצרפת, סימסתי לחברים בארץ את התיסכול. "אל תדאג", אמרו לי. "מתכננים טיול אוכל לשנה הבאה". חברים טובים יש לי, דיאטה אי אפשר לשמור איתם, אבל מי צריך בריאות? :-)

בעודינו מתכננים טיול חוצה אירופה למיטיבי לסת ל2010, זרק שי כפפה לזירה – לשנה הבאה ב"אל בויי" בקוסטה בראבה. שי הודיע שהוא מזמין שולחן לשישה ומי שיבוא יבוא. להמשיך לקרוא ארוחה ששווה טיסה