עוד קצת שרה, כי הרשת מתפקעת מיצירתיות…

1. החבר'ה של "קולג' הומור" מביא את החלום הרע של מאט דיימון למסך.

2. מישהו שלא מזדהה שפירסם את השיר+אנימציה החביב הזה, שמסכם יפה את ההיילייטס של הסיפור עד כה…

3. בוריס וולאד, להלן "השכנים של ביץ'"

4. טוב, גם למקיין "אני שואף להיות דיקטטור (0:38)" מקיין והלשון שלו מגיע זמן מסך… צופה זהיר ספר אותו מלקק את שפתיו 70 פעם במשך הדיבייט הראשון, ג'ון סטיוארט העריך שזה היה רק טריק לפניה לדמוגרפיה של מצביעים זוחלים…

או אולי סתם נטפלים לאיש? או אולי זה קטע של הערצת קיס?

טוב,ניתן ללשון שלו לנוח רגע, כי אחרת היא עוד תפלוט שטויות בסגנון בוש… אנשים מחכים לפאדיחה הבאה, ותוהים מה עובר לו בינתיים בראש כשהוא עושה פרצופים למצלמה, ואיזה יופי שיש קפה-פרס

5. וחזרה לפיילין: זה היה יכול להיות מגוחך אם זה לא היה רציני… המועמדת חושבת שצריך למנוע מנאנסות להפיל "כמעט" בכל מחיר… זה אומר שזה צריך להיות חוקי אבל לא מעודד? היא לא עונה על השאלה.

להזכירבם שבווסילה, אלאסקה, תחת שרביט ניהולה המצוין של הנ"ל, חויבו מתלוננות אונס לשלם מכיסן את עלות ערכת הבדיקה הרפואית (פרט סטאטיסטי קטן – אלסקה היא המדינה הראשונה במספר מקרי האונס המדווחים בארה"ב). פיילין גם מאמינה שהומוסקסואליות היא בחירה, ולמרות שיש לה בת מעוברת היא עדיין מאמינה בלב שלם שחינוך להתנזרות עדיף על פני ללמד ילדים על אמצעי מניעה ומחלות. היא גם הגדילה לעשות והטילה וטו על הקמת מוסדות לעזרה לאמהות בנות עשרה. פשוט מותק של אישה.

אה, כן… היא גם רצה למנהיגות ארצות הברית תחת המוטו של "America First", למרות שעד לפני שנים ספורות היו גם היא וגם בעלה טוד חברים רשומים במפלגת אלאסקה העצמאית, זו שדוגלת בהפרדה של אלסקה מארצות הברית והמוטו שלה "Alaska First"… המממ!

אז אחרי סיפורי הוצאות אש"ל משוגעות כמושלת, $150K על בגדים מכספי הקמפיין, קבלת כספים על פרויקט הגשר המפורסם ל"שומקום" ואי החזרתם לממשל הפדרלי למרות ביטול הפרויקט… אחרי זה היו כל הפאדיחות שלה בראיונות, שזה רק מסוף אוגוסט, כשהיא מול המצלמה הלאומית והעולמית… וזו של הדיילי שו 🙂

ולבסוף לי אישית יש גם מפריעה האמונה שלה בכישופים, וכמובן העובדה שהיא לוקחת את התנ"ך באופן מילולי…

משום מה, אנשים עדיין חושבים שזה החומר שממנו מקריצים נשיאים. האמריקקים האלו, אני אומר לכם… עיניים להם ולא יראו אוזניים? אני מקווה שחומר הבערה של הסטנדאפיסטים ל4 השנים הקרובות יהיה ביידן ושטויותיו, ולא מקיין-פיילין. זה יהיה הרבה להקריב בשביל הומור…

פילים חולמים בפסטיבל הדיג'רידו

סלחו לי על עבודת הצילום הרועדת שלי ((במצלמת הHD החדשה של קריקטור)), אבל זהו שיר אחד (("סיפורו של כפתור כחול")) מתוך הופעתם השניה של "פילים חולמים" , הפעם בפסטיבל הדידג' בחורשים. היה כיף כצפוי אבל היה מצחיק גם לראות את הקהל, שמצפה למוסיקת שאנטי או טראנס ולא לגמרי אוכל ג'אז, אבל זו הזוית המיוחדת של הלהקה. ג'אמירוקוואי הכניסו את הדידג' לפאנק (שהוא קצת ג'אז פיוז'ן לפעמים), ושי ורדי לקח את זה הלאה. נועה זולו מפליאה על הכלי הזה (למרות שאולי בקטע הזה דוקא אין לה סולו מרשים כמו באחרים) אבל הדידג', למרות מגוון הצלילים העיליים שניתן להפיק ממנו, הוא עדיין תו באס בודד, מה שיוצר התמודדות מעניינת למלחין. נועה "מקלה" על שי בכך שבזמן ההופעה היא מחליפה בין שלושה דידג'ים ((שי קורא להם "די-ג'רידו, פה-ג'רידו ומי-ג'רידו" בחיוך)), אז קטעים שונים נבנו מסביב אחד משלושת התוים ולא כל ההופעה על תו אחד 🙂

אם אהבתם, אנא קדמו אותם בדיגג, ותנו להם ציון נאה ביוטיוב!

Dreaming Elephants Logo

לתמונות יותר יציבות שלי, כולל מההופעה הראשונה, טיילו/קפצו לכם לפה.

ראיון עם בוקסי – קדימון קטן לקריקטור

הצצה קטנה לבאות…

זה קדימון קטן לראיון ראשון מבית קריקטור שנפרסם בקרוב במלואו בצורת פודקאסט. קריקטור הוא מיזם שמרכזת יעל ויה ושותפים לו כמה אנשים מקהילת התוכנה החופשית ובעיקר מהתעשיה האמורפית הזו הקרויה "הייטק". אני מבטיח שאיכויות הסאונד והצילום ילכו וישתפרו, אנחנו כרגע חזקים יותר בתוכן ופחות בטכניקה, אבל גם זה יגיע 🙂

"אול יור בייס" נכנס לרשימת המימים שבסכנת הכחדה!

רוקטבום ממשיכים לחנך את הדור החדש, והפעם All Your Base, אולי מותיקי הוידאואים הויראליים, מהתופעות הראשונות מהז'אנר שחצו את הקווים למדיה הרגילה ומשכו תשומת לב נבחרת.

בפרק חדש בסדרת "דע את מימך" סוקרים רוקטבום באיכות HD נדירה את ההיסטוריה של המים, כולל כמה רמיקסים שלא הכרתי, ורואים בו את אחד מאבותיהם הרוחניים של הLOLspeak המודרני הנפוץ ברשת.


Know Your Meme: All Your Base from Rocketboom on Vimeo.

מה שיותר מטריד אולי, הוא שגיליתי אתמול שיש לי כמה חברים מאוד מקוונים וגיקיים שלא נתקלו עדיין ולו בלולקאט בודד. לא ברור איך זה קרה. האם עלי לקחת אחריות אישית על הכשלון או שמא זו היא בעיה כללית עם שאר ענן הגיקים המקיף אותם? חמור מאוד.

שיווק ויראלי? החבובות חוזרות?

ביוטיוב מסתובבים כרגע כמה קטעים מוזיקליים של המאפטס שלא ראיתי מעולם. כל אחד מהם מועלה ע"י יוזר שמעלה רק סרטון בודד ובלי שום תאור מיוחד. חלקם הוא רק תשובה של סטאטלר וואלדורף לסרטון ויראלי אחר.

יש לי הרגשה שזה קמפיין מחתרתי לקראת החזרה למסך. מה אתם אומרים?

יום עצמאות שמח!

לכל מי שעדיין מהרהר על השבת המנדט הבריטי… ספק האינטרנט של וירג'ין שולח מכתבי אזהרה למשתמשים שלה על החלפת קבצים. למעשה גוף בשם BPI ((שאני מניח הוא המקביל לאקו"ם או הRIAA)) שולח להם רשימת כתובות IP ושעות והם מוסרים חזרה את פרטי הגולשים, לפי הבנתי גם ללא בית משפט,

אבל מה מעברה השני של השלולית? היום יום העצמאות האמריקני! לפני 232 שנה הוקמה אומה, ולפני 124 שנה נתנו הצרפתים לאמריקנים את פסל החירות בהערכה רבה! אבל האמריקנים שוכחים לאט לאט שהמדינה שלהם הוקמה כמרד במלכות ושלטון דת, על עקרונות הפרדת דת ממדינה, ועול ההוכחה בבית המשפט הוא על המאשים ולא על הנאשם – שזכאי לחפותו עד שיוכח אחרת. בפסיקה שרירותית של שופט פדרלי, גוגל אמורים לספק לויאקום (חברת האם של MTV, VH1, ניקלודיאון וקומדי סנטרל) את נתוני הגלישה והצפיה של משתמשים. גוגל הודיעו שלא יערערו בתנאי שיתנו להם לתת את החומר (12 טרהבייט) ללא הפרטים האישיים של כל המשתמשים (שמות יוזר וכתובות IP). ויאקום רוצה להוכיח שקטעים מהדיילי שו נצפים שם יותר מאשר קטעים אחרים. על זה אני אומר – אתם לא צריכים את הלוגים כי תחת כל וידאו באתר כתוב כמה פעמים צפו בו, ואת המספרים האלו אני בטוח שחופרים בשבילכם חינם אין כסף הRIAA. התביעה אגב, היתה בשיטת מצליח – ויאקום ביקשה גם את קוד המקור של מנועי החיפוש של גוגל(!!) ושל יוטיוב, את רשימת כל הוידיואים שאי פעם הועלו לאתר ונמחקו, וגם העתק של כל הוידיואים שסומנו כפרטיים לחברים בלבד. לשמחתינו כל אלו סורבו מיידית.

אם נחשוב על זה הרי, ממה נפגעת ויאקום? התכנים של הדיילי שו ושל קולבר הם מרכז התביעה, ואילו תכנים די חד פעמיים שאינם מוקרנים בשידורים חוזרים כמעט לעולם. הם טוענים שתכני MTV ודיילי שו שעולים לאתרים לא מורשים עולים להם בצופים של פרסומות, שמדוללת הכנסתם מחומרים שיש להם זכויות יוצרים עליהם. קל היה להסכים איתם לולא הם היו בעצמם מפיצים את כל הקליפים האלו ליותר מאתר אחד או שניים, ובחלק מהאתרים הללו גם אין פרסומות. איך הם מוצאים בכלל את החוצפה לתבוע על משהו שהם עושים כל יום בעצמם עם החומר שלהם?

אבל לפי הכתבות מסד הנתונים הזה, גם אם ינופו ממנו המזהים האישיים של כל יוזר, עדיין יתן תמונה מייצגת של אילו סרטים רואה יוניק שנכנס לאתר. מאילו קליפים הוא קופץ לאילו קליפים אחרים, וכך למפות את הטעמים של משתמשים שאוהבים את התכנים של ויאקום. אני חושב שזה בסה"כ צעד שיווקי נחוץ. אם אתה לא יכול לקנות את המידע הזה בכסף, ואם מוצרים חביבים כמו של הייבסייט לא עושים לך את זה, למה לא ללכת למקור, לגוף הכי גדול שמחזיק מאגר יעיל ולתבוע אותו? חשיבה שיווקית יצירתית. כל הכבוד. קלאפ קלאפ קלאפ. בית המשפט האמריקני שוב מוכיח את עצמו בתור כלי בידי הקפיטליסטים.

ועדיין, גם אם המשתמשים לא מזוהים אישית, כבר היו תקדימים של 650K חיפושים שביצעו משתמשי AOL שדלפו בטעות לרשת לפני שנתיים. לפי קוקי ייחודי, הוכיח הניו יורק טיימס, אפשר היה לראות מה כל אחד מהם חיפש ולהתמקד באנשים שחיפשו שמות ומקומות, ולהסיק לעיתים לא רחוקות מי היה האדם שחיפש שם, ולראיה גם זיהה משתמשת כזו, רק כדי להוכיח התכנות. אני מקווה שאנשים לא מחפשים את עצמם ביוטיוב 🙂

אגב, היום לפני 143 שנה פורסם גם הספר "אליסה בארץ הפלאות". אני יכול לתפור את העובדה היפה הזאת כאן בצורה יצירתית, אבל אני אשאיר משהו למגיבים 🙂