מה שאתם לא רואים לא יכול לפגוע בכם (בינתיים)

ביום שישי התקשר חבר לשאול אותי אם אני בסדר. הוא דאג שמא הייתי במגדלי עזריאלי בעת הפיצוץ (שעד אותו הרגע לא שמעתי עליו). מסתבר שדוכן השווארמה שבו אני סועד לפחות פעם-פעמיים בשבוע נמחק בפיצוץ גז, ואני מקווה ששמעתי נכון ולא היו נפגעים.

עזריאלי בנין מודרני, עוד מעט בן 10, יש בו הרבה אמצעי בטיחות כמו זוג פירים של מדרגות חירום וכיוצא בהללו, אבל מה לעשות שאין איך לעמוד מול הטמטום האנושי. הפירים האלו הרבה פעמים משמשים את המסעדות בבסיס המגדל העגול כחניה לעגלות מצרכים מטונפות שחוסמות את המעברים ולרוב יש שם ריח מעורב של מזון מקולקל (ולפעמים עגבניות קווצ'ות מרוחות על הרצפה מחכות לאירוע חירום שיגרום לקהל להחליק שם). בנוסף ביציאה מהמדרגות בקומות החניון יוצאים לתוך מסדרון בלתי מאוורר עם ריח עובש חזק באוויר שלדעתי לא התחלף כבר עשר שנים. מעניין אם יש שם כל מיני נבגים מדליקים באוויר כמו שב"האוס" תמיד הולכים לחפש בבית החולה.

ובקצרה אם קרה ונקלעת לאירוע חירום ואת צריכה לברוח למדרגות החירום בעזריאלי, נסי להגיע לאחד מגרמי המדרגות שאינו במגדל העגול. שם תיתקלי במכשלות, חומרים חלקים על המדרגות ולבסוף מתקפת נבגים על דרכי הנשימה. האם יש כאן טיוח? זה אפילו יותר יפה. כשהגעתי היום לקומת האוכל של הפיצוץ שרר עדיין בכל הקומה ריח שרוף של מאפייה ששרפה הרגע חצי טון לחם, ודוכן השווארמה היה כלא היה. קיר של גבס לבן הסתיר את מה שהיה שם פעם, בלי "סליחה תקלה" או "בקרוב יפתח", אלא פשוט קיר גבס לבן שכאילו תמיד היה שם. הצחיק אותי קצת כי זה הזכיר לי את ההתאיינות של אנשים ב"1984" ומחיקתם מהזיכרון ע"י שכתוב ההיסטוריה. אנחנו מקבלים אחת לחודש מכתבים מהנהלת המגדלים על מבצעי מכירות בקניון ועל תרגילי בטיחות וכדומה, המפתיע הוא שאף אחד לא כתב לנו מילה בינתיים על הארוע. מעניין לאיפה זה יתפתח.

הנוער של היום…

German teen unplugs pensioner's 'noisy' life support machine, או איך שאני קורא לידיעה: "אפשר למות מהרעש הזה". למזלו של הפנסיונר המסכן היתה בחדר גם מכונה שעושה "בינג!" וצוות האחיות הציל את המסכן.

ונשאלת השאלה. בגרמניה, בקולומביין קולורדו, בבאר שבע או בעזה. יכול להיות שטמטום או אלימות הם תוצאה של אדישות ההורים או אולי גם משהו לקוי במערכות החינוך? לשיפוטכם הקטע האמנותי הבא, מסיבת סיום בגן ילדים כלשהוא. לפי הדגלים כנראה בחמאסטן. איזה מתוקים!

ההופעה הכי טובה שאף עיתון לא כתב עליה

עצוב… רגינה ספקטור, אחת הזמרות האהובות עלי ביקרה השבוע בארץ, וכמעט אף אחד לא כתב על ×–×” ב"עתונות הרשת". לא × ×¢× ×¢, לא טמקא, לא וואלה, בטח שלא מסן, לשימחתי נרג' הקדישו טור. בראשון בערב זיפזפתי שלא כהרגלי ונחתתי על גיא פיפינס, הייתי בטוח ששם יגידו מילה וסבלתי דרך כל התכנית, אבל כל מה שהם בזבזו עליו את הזמן ×–×” סיפורי פפרצי על דיקפריו והקולבית שלו, וכתבה על שון לנון שהוקדמה במשפט על ×–×” שהוא ביקש שלא יגידו מילה על אבא שלו, ואז לאורך כל הכתבה שולבו תמונות וסרטים כדי להשוות את שון לג'ון. כמה אדיוטי לחזור על הנון-אייטם של "את אבא שלו מנעו מלהופיע אז עכשיו הוא סוגר מעגל, הופעה מאוד משמעותית לישראל", כמה טמטום ופרובנציאליות דחוסים פה? אפילו הביקורות מודות בחצי פה שהוא אמן ממוצע מינוס שרק רוכב על שם המשפחה שלו.
להמשיך לקרוא ההופעה ×”×›×™ טובה שאף עיתון לא כתב עליה