אז אחרי שהצגתי את דעותי הנחרצות בנושא דב חנין ותל אביב, אני מציג את לבטי בנושא ברקת וירושלים.
אני לא גר בירושלים כבר 11 שנה. אני מבקר בה הרבה כי יש לי שם משפחה וגם עוד שלושה זוגות חברים. אחד מהם עוזב בעוד חודש. עצוב לי.
לופליאנסקי היה פודל מחמד לעומת מה שפרוש עלול לעולל למאזן בעיר. התקווה הלבנה הגדולה היה שנים ניר ברקת, מישהו שייצג את הצד החילוני של העיר בלי לעצבן את הדתיים והחרדים. מישהו שהיה מוסכם על השמאל והימין. מישהו שתמיד נראה שהוא בעד פלורליזם וחינוך ושמירה על צביון מודרני ואפשרות לחיים חילוניים בעיר הבירה שלנו. מישהו שכל כך ברור שהוא הדבר החילוני-מרכזי הכי טוב, שלא העבודה ולא הליכוד טרחו לשים מועמד ראוי יותר, ופחות או יותר החליטו להסתפק בכסאות מועצה בלבד.
טדי היה ראש עיר מצוין, ומנהל עיריה מחורבן. סלחנו לו על קצת לכלוך ועל צפרדעי הזבל הירוקות והמגעילות, כי הוא גייס תרומות ובנה דברים בטוב טעם והצליח לפייס צדדים ניצים. אולמרט לעומתו הצליח להבריח מקומות עבודה ולהביא קוני בתים עשירים ופרויקטים גרועים ומכוערים כמו הולילנד, שעוד לא גמר לרצוח את קו הרקיע של דרום מערב העיר, והרס רחובות הסטוריים ברחביה כי "אין לשכונה חשיבות הסטורית שמצדיקה שימור", והוריש את שארית מלאכת ההתנשאות והקצנת המלחמה הדתית-חילונית ללופליאנסקי, שפיזר עוד כסף על שטויות וכלום על תחזוקה, עיכב ומרח את הרכבת הקלה ועוד תקע במורד גרוננו גשר מכוער ויקר שלא קשור לאופי הארכיטקטורה והתרבות בעיר, ממוקם במקום שאי אפשר לראות את יופיו הארכיטקטוני גם אם היה תואם את העיר, ועוד יעלה תקציבי תחזוקה של מליונים לאורך השנים, מה גם שנתגלו פה כ"כ הרבה כשלונות בניה וביצוע, שאני אישית מפחד לנסוע מתחתיו. אה כן, והוא גם שונא הומואים.
אז לברקת היה צ'אנס להחזיר את העיר אולי צעד או שניים אחורה, לימי טדי היפים גם אם לא מושלמים, ובמקום זה, ברקת פתאום נראה מארגן הסכמים קואליציוניים שדורכים לאנשי השמאל בעיר על כל הבהונות וגם על ביצה או שתיים. שבועים שלפני הבחירות והוא יורה למעט שמאלני העיר שנשארו צרור יריות ביד שאמורה היתה להצביע לו בקלפי. אז אומרים לי חברים שלא אתרגש, זה רק דיבורים וגישושים, עוד לא ביצועים, האויב האמיתי הוא רק פרוש. פרוש באמת לא רק הקים את הר חומה ומתכנן אג'נדה עוד יותר חרדית מלופי, אבל אני לא צריך גם ראש עיר שמארגן קולות תמורת הקמת שכונה חרדית בלב שכונות ערביות במזרח העיר בשביל ליתור רצף התיישבות עד התנחלות מעלה אדומים. זה חרחור מלחמה מוזר ומטריד. מצד אחד הוא רוצה לאחד את ישובי מקיף ירושלים כמו מבשרת ואחרים כדי לפתור את בעיות התקציב שבעיר, ומצד שני הוא מדבר על עוד שכונה חרדית, שתקבל יותר משתשלם, כשלידה כפרים ושכונות שמוזנחות 40 שנה על ידינו (כן, כולל טדי) ועוד מי יודע כמה לפנינו. אם מישהוא שכח, האינתיפאדה הראשונה בשנות השמונים התחילה מהבערת צמיגים באבו טור, שני מטר ממרכז ירושלים, במחאה בין השאר על יחס מפלה ברמת שירותי העיריה בשכונה. חבית אבק השריפה הכילה הרבה מאוד דברים אחרים, אבל אם זכרוני לא מטעה זה היה מרכיב בפיוז שהצית. מה עובר לניר ברקת בראש?
