אתמול כתבתי כמה מילים עליו אבל יש לי מה להוסיף. אני עדיין רואה הרבה באזז מאנשים שמבקרים או משבחים אותו בלי לבדוק, או רק בגלל שקראו את הקומיקס החמוד של סקוט מקלאוד.
הדפדפן הזה, עם כל הכבוד לו, איננו "מדמה מערכת הפעלה" או "מתוכנן כמו מערכת הפעלה". אין לו מנהל משימות משל עצמו אפילו אם זה נראה ככה. כשהדפדפן עולה, הוא ראשית פותח תהליך שאחראי על התצוגה, שבתורו פותח עוד מספר תהליכים שאחראים על טאבים, ופונים אל מנהל התצוגה להציג את הרינדור שלהם בשבילם. אין כאן טריקים גדולים, זה בדיוק אותו הדבר כמו הרבה תוכנות יוניקס שמפצלות את הפעולות שהן עושות להרבה פרוססים במקום הרבה ת'רדים. אין כאן מהפכות, ככה כבר עובדים שרתי ווב כמו אפאצ'י, שרתי דואל כמו Qmail, שרתי פופ3 ועוד רבים וטובים. כך גם עובדת סביבה כמו גנום או KDE. הרבה רכיבים רצים, כל אחד בפרוסס נפרד, זה הכל.
כרום גם אינו מריץ כל טאב בחלון לחוד. מהר מאוד תגלו שכנותנים לחיצה בכפתור אמצעי לפתיחת לינק בטאב חדש, גם אם זה לינק לאתר אחר, הטאב הנוסף נשאר באותו הפרוסס. לא ברור אם זה טוב או רע. גוגל מפרסמים את הפיצ'ר הזה כמה שמתחמק מזליגות זכרון (אבל לא מונע אותן). אין כאן שום דבר ושום שיקול שלא עובד כבר שנים בשביל אפאצ'י כאמור. לעומת זאת, לפי מה שראיתי, הפלאש של כל החלונות מטופל בפרוסס נפרד ובודד, כלומר אם הוא מתנפח אחרי כמה סרטים שראיתם בטיוב (שאגב אוכל פי שתיים זיכרון מנגן הוידאו של Vimeo או אחרים), אתם עלולים למצוא את עצמכם עם פרוסס נפרד למדי של פלאש שהתנפח לו למימדי 100 מגה. אבל לא לדאוג, אם הוא ימות פתאום, אז כל רכיבי הפלאש בכל הטאבים הפתוחים יכובו, בלי לפגוע בשערה משער ראשם של שאר התכנים בטאבים. פשוט לוחצים על כפתור הרענון והפלאש עולה טרי. הפרוסס של פלאש גם יכבה את עצמו ויפנה את הזכרון אם כל הטאבים שמכילים פלאש יסגרו, אבל בינינו, מה הסיכוי שיש לכם 5 טאבים פתוחים שאפילו לא אחד מהם מריץ משהו פלאשי?
דבר מצער אחד שראיתי, היה גוגל גירס. מרגע שגולשים לעמוד כמו רידר קופץ מיד גם פרוסס של 8-8.5 מגה של גוגל גירס, לפני שבכלל ביקשתי שהרידר ישתמש בגירס. גם הבלוג שלי (WP2.61) מקפיץ פרוסס של גירס לפני שאישרתי שאני משתמש בו אפילו מרגע שנכנסתי למסכי הניהול (לא בבלוג עצמו, לא לידוג). לפחות עולה רק גירס אחד לכל הטאבים שתומכים בו (אפילו אם הם לא אושרו עדיין להשתמש בו), וגם הוא יוצא אוטומטית מרגע שכל הטאבים הנ"ל נסגרים. בקיצור יש טוב ויש רע ויש לא נורא, מה שהכריע בינתיים היה לא הטוב אלא ה"מה שאין", שזה גריזמונקי וחברים, אבל אז נתקלתי ב"רע"…
בניגוד למה שאני בדרך כלל מקפיד, הפעם נתתי קליק אישור בלי לקרוא את האותיות הקטנות, פשוט כי קראתי כבר כל כך הרבה הצהרות פרטיות של גוגל, שחשבתי שעוד אחת לא תזיק, אבל נראה שטעיתי. ואני מצטט את יוסי גורביץ מתרגם את Cנט:
אינה פריד מסינט עושה שירות טוב לכלל האנושות המקוונת, קוראת את תנאי השימוש של כרום, ומגלה את הזוועה הבאה: "על ידי כתיבת, פרסום, הצגת, התוכן אתה מעניק לגוגל זכות נצחית, בלתי ניתנת לביטול, גלובלית, חופשית מתשלום ולא-בלעדית להפיץ מחדש, להתאים, לשנות, לתרגם, לפרסם, לבצע בפומבי, להציג בפומבי ולהפיץ כל תוכן שאתה כותב, מפרסם או מציג דרך או באמצעות השירותים. הסכם הזה מיועד אך ורק למטרה הבלעדית של מתן יכולת לגוגל להציג, להפיץ ולקדם את השירותים ויתכן כי יבוטל לשירותים מסוימים כמוגדר בתנאים הנוספים לשירותים אלה".
ובעברית: על ידי שימוש בכרום, אתם מעניקים לגוגל זכויות לעשות בתוכן שהיה עד לפני כמה שניות שלכם מה שבא לה, עד שאפילו אמא שלכם לא תזהה אותו בלי בדיקת DNA. שיהיה לכם יום טוב, פראיירים. (עוד על כרום, בקצרצרים).
מעניין איך גוגל יטפלו בענין הזה, ה"קטן". זה עלול להיות פיאסקו היסטרי. אם הסעיף המוזר הזה לא עף משם, אני אולי אשקול את המשך השימוש שלי בג'מיל. הפעם גוגל דרכה לי על הרגל, ואני לא אוהב את זה.
מה שגורם לי לחשוב שאולי כרום הוא באמת מרושע, כמו שאומרות השמועות והטוויטים למרות שהוא אמור להיות תוכנה חופשית, נראה שהוא עוד לא כזה ברוחו. גוגל משלמים מס שפתיים עם רשיון קוד פתוח, אבל לא עושים תוכנה חופשית. זה עוד יותר בולט בבלגן שמתחיל להווצר מסביב לאנדרואיד (אבל על זה בפוסט אחר). מה שבטוח זה שבינתיים ספר הקומיקס שמלווה את הדפדפן הוא מתנה ארוזה משמים לסטיריקנים…
