הפאנל בבינתחומי והכיסוי בעיתונות

גלובס: "שטרית: אנשי האקדמיה מפחידים את הציבור"

YNET: "ישי: אין ספק שהדיון פה מאוד מורכב. היה חשוב לשמוע את גם את המומחים וגם את שפת הגוף של הקהל. השתדלתי להקשיב היטב […] הנושא הוא חשוב מאוד. אני לא חושש לשנות את דעתי."

אנשים ומחשבים: "השר איתן מתח בדבריו ביקורת חריפה על תהליכי החקיקה של חוק הביומטריה."

וורדפרס: "בשל המצב הבטחוני הקשה, הוצאנו גרסא 2.8.4"

וואלה: "ישי: אני משוכנע שהציבור לא מספיק יודע מה המשמעות של המאגר, הן בצדדים השליליים, והן בחיוביים. ולכן, כשהשר איתן פנה אלי, אמרתי לו שאני מוכן לשמוע. ושמעתי. אני מכיר את החוק גם כשר פנים לשעבר, אך עדיין לא מספיק." (יש גם סיקור וידאו עם הרבה דפיקות על השולחן!)

מעריב: "לליאו יש חברה חדשה"

פליקר: "את הטובות שמרתי לפרופגנדה"

הציטוט שהכי עשה לי את זה היה של עמידרור: "חברי הכנסת לא חייבים לספר לכם מי הם היועצים…" (לא ציטוט מדויק, אם למישהו יש את הוידאו אשמח לתיקון). במקום שני – מיקי איתן משתמש בטיעון "לגור ליד הכור" של קלינגר, למרות שהאמת היא שאת צ'רנוביל הוא הביא קודם (ואם זה ימשיך ככה, אני חושב שאפשר להרחיב את חוק גודווין לנאצים ודליפות קרינה אוקראיניות).

כל התמונות של נאמנכן העבדקן תחת CC-by-SA-ותנו-לינק-לפה

האנשים ששטרית לא רוצה לשבת מולם בפאנל

ערן ורד העלה קטע ראשון מתוך אוגוסט פנגווין. עבדכם הנאמן מאוכזב שלא הספיק לומר מילה על מנגנונים לעצירת חקיקה מסוכנת (מה שהזכרתי פה בעבר, ההקבלה מול חוקי סביבה שדורשים מחקר והתייעצות, ושאלת מוסד "נציב הדורות הבאים")

דמוקרטיה מתגוננת

בהמשך לשאלתו של דרומי על הפלורליזם והלכידות של חוק הנכבה המשוכתב. בתשובתי התייחסתי למאמר של גדי טאוב על רב תרבותיות כערך בעייתי שמסכן את יציבות הדמוקרטיה (ספציפית PDF זה מתוך אותו הפוסט). כתבתי לדרומי:

כספי ציבור לא צריכים לממן או לסבסד פעילות שמתנגדת לקיום המדינה, זה המינימום שדמוקרטיה צריכה לעשות כדי להגן על ריבונותה. חופש דיבור הוא חשוב, אבל אין שום סיבה שלא יהיו לדיבור חופשי השלכות על הדובר…

לצורך האבחנה – אני מניח שזה אומר שאני לא ליבראלי אבל כן פלורליסטי, ובמובן החלש (הפלוראליזם שלי נעצר בסלחנות כלפי מי שמתנגד לפלוראליזם ונושך את הידיים שמאכילות אותו).

השאלה היא למעשה לגבי הלגיטימיות או אי הלגיטימיות של חקיקה תחת גישה של דמוקרטיה מתגוננת. אני חושב שישנם חוקים שמביישים את ספר החוקים הישראלי על שהוצעו בכלל, ומחוק הנכבה אני לא מרוצה, אבל בנוסח הנוכחי שלו הוא איננו נורא כל כך, ובקונסטלציה האגרסיבית של חיים בישראל המודרנית, יש לדעתי הצדקה לגישה שכזו. אני מודה שלא חשבתי על זה מספיק לעומק, תקנו אותי אם אני טועה.

דעותיכם, קללותיכם ועגבניותיכם הרקובות – בזמנכם החופשי 🙂

שאריות מאוגוסט פנגווין

יש כמה לינקים ששכחתי לציין, ואני רוצה בהזדמנות זו לגעור בכל האנשים הנחמדים שקיימו את מסיבת החתימות שדילגו עלי ועל הGPG החדש שלי, וכרגע הוא איננו חתום ע"י אף אחד מלבד המפתח הישן שלי. אם החתימה הזו מעוררת בכם אמון מספק, אני אשמח אם תחתמו לי עליו בכל זאת. אם לא – הרי זו רק עוד סיבה טובה אחת לעשות עוד אלכנס בשביל מסיבת מפתחות…

ראשית לגבי פרויקט שקיפות הכנסת של עפרי רביב, תהיה פגישה ביום חמישי הקרוב, 8 בערב בקפה הנרייטה, ארלוזרוב 186, תל אביב – אבל צרו קשר עמו מראש בכתובת ofri.raviv בג'מיל.

לינקים אחרים שראוי לשים:
http://transparencycamp.org שם היה אתמול ידידי שי מכנס ואני מקווה לשמוע ממנו דיווח בקרוב, הוא אומר אבל שזה היה מאוד ספציפי לארה"ב כמובן.
http://gov2summit.com יפתח עוד חודש בוושינגטון.
שמונה עקרונות של מידע פתוח לפי לארי לסיג וחברים.

מישהו רוצה להרים אלכנס על תוכנה חופשית ודמוקרטיה בכלל או על הישראלית בפרט? הפנאי שלי מאד מצומצם אבל אם אף אחד לא ירים את הכפפה אני אעשה זאת בסוף (הוזהרתן).

דמוקרטיה ותוכנה חופשית – בהמשך להרצאתי מאוגוסט פנגווין

קיבלתי המון משוב חיובי, תודה לכל המברכים 🙂 לצערי ההרצאה היתה דחוסה והייתי לכן חייב להשטיח מאוד את הנושא, אולי בקרוב אלכנס בנושא (התרגום החביב עלי ל-unconference, ומסתבר לי היום שחביב גם על יהונתן קלינגר. אני בעד שיחליף את "אי-כנס" לפני שיתקבע).

תודה לכל מי שבא אחרי ההרצאה והתעניין, היה לי המון מה לספר על "מה צריך לעשות" ומעט מאוד לספר על "מי עושה מה" כי האמת היא שניסיתי בעבר לרכז את המידע והפנאי שלי לנושא אזל. אני מציע לכם לבקר את עמוד הפרויקט הזה בויקי הדמוקרטיה הישירה ולפנות אולי לאחראי הפרויקטים (או לטל ירון עצמו). כרגע כל מי שיוכל לצלול לתוך הנושא ולרכז אותו או להרים אלכנסים – יבורך. נדמה לי שטל ישמח מאוד להעזר באנשים.

כמה מהלינקים שהתייחסתי אליהם בהרצאה:
ארה"ב: data.gov המפרסם אלפי מאגרי נתונים מדעיים, דמוגרפיים, שלטוניים ואחרים, גובטראק, קרן אור השמש והפרויקטים שלו: מילות הקפיטול, מעבדות אור השמש, אופן-קונגרס, אופן-סנאט, הטוש הציבורי ואחרים. באווירת השקשוקה שווה להציץ גם על "איפה הם היום" (המוקפא לצערי) בשביל רעיונות, הקרוב לו בארץ הוא "השולטים".

בריטניה: "הם עובדים בשבילך" ו"תקנו לי את הרחוב", ועוד פרויקטים מבית "החברה שלי".

ישראל: תוכנות לחיזוק הדמוקרטיה באתר התנועה לדמו' ישירה (המרכז טכנולוגיות נוספות), פרויקט שקיפות הכנסת של עפרי רביב שיפגש בשבוע הבא (בואו להתנדב ולהשפיע!), והפרויקט הקטן של המאבק בחוק הביומטרי MKlobby שנמצא בחיתוליו וצריך שחקני חיזוק (ומנהל פרויקט, האמת).

למי שרוצה לקרוא בהרחבה על הנושאים שהתייחסתי אליהם בפוסטים קודמים בבלוג:

ענייני חופש מידע ציבורי אלקטרוני בארצות הברית

למה חשוב שמידע ציבורי יהיה חופשי באמת,

איזה מידע ציבורי זמין בישראל ולמה הוא חלקי ולא באמת זמין

על הבעייתיות בחוק חופש המידע הישראלי ויישומו

על חופש התוכנה בהקשר של חברה דמוקרטית בת קיימא (sustainability)

נתראה בקרוב באיזה אלכנס… 🙂