קוראים ב"דוך" או בסיבוב?

אחרי כמה תגובות בשבוע האחרון הבנתי שבחלק מקוראי הרססים וגם אצל מי שמקבל את הבלוג שלי במנוי דואל, לא שמו לב כשפרסמתי לראשונה לפני שלושה שבועות את סרטון ההסברה של ערן ורד (שבו עבדכם הנאמן מככב). לאור גל התגובה (וחצי) של הבוקר אני מבין שלהבא אצטרך לציין מפורש ש"את הפוסט ×”×–×” כדאי למנויי הדואל לקרוא בבלוג" ×›×™ אחרת אנשים מפסידים דברים…

(חוצמזה, לפעמים יש גם תגובות מענייניות. לתגובות יש רסס משלו ואפשר להיות מנוי גם עליהן בדואל דרך פידברנר אם בא לכם)

דוגמא: הגר שלחה לי לינק לידיעה על כך ששטרית שוב מקדם חברה ספציפית לפרויקט ממשלתי (בדומה ל-OTI בנושא כרטיסים חכמים ודרך ארץ כזכיינית כביש 6 בעבר, ואולי דוגמאות נוספות). זו ידיעה מהסוג ששטרית ×”×™×” רוצה "למחוק למחוק למחוק!" אבל זו תהיה הודאה באשמה בפומבי. כדי לעזור לו להתבטא, ×”× ×” קטע יוטיוב שמנויי הדואל רוצים לבוא לבלוג כדי לראות 🙂

רשיונות בבקשה

עדכונצ'יקים:

ראשית, אני שמח לספר לכם שהיום נעצרתי לביקורת משטרתית בשולי הדרך ובפעם הראשונה יצא לי להציג לשוטר את הרשיון החדש (למי שפספס את הפרק הקודם, ×”× ×” סרטון ההסברה). השוטרים היו די מופתעים, אבל הסברתי להם בצורה רגועה ואפילו מבודחת שמדובר בצילום אנטיביומטרי כדי לחמוק ממצלמות מעקב. הם קיבלו את ההסבר אבל הגישו לי "ינשוף" לפה. עבר חלק למרות החוצפה ההזויה שהצלחתי לאזור 🙂

מסקנה זמנית – אין שום בעיה. כל אזרח ואזרחית מוזמנים לגדל זקן פרוע ו/או לכתוב כתובות מחאה על המצח לפני הצילום הבא. אני מאוד אשמח לא להיות לבד 🙂

שנית, בעקבות תשובתי החוזרת למבקרת משרד התחבורה כתב דורון את המכתב הבא:

לכבוד
הגב' אורית קרופ
באמצעות E-mail

הנדון: מאגר מידע ביומטרי ברשות משרד התחבורה.

שלום,

שמי אופק דורון, וכבר לפני כשנה פניתי אליכם ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בנושא של מאגר התמונות הביומטרי אשר אתם מנהלים.

לשמחתי, בחר עתה, מר עירא אברמוב להביא לידיעתי את התכתובת בינו ובינכם והייתי רוצה להאיר נקודה מסויימת.

לצערי, אילצתם את מר אברמוב לנסות ולהוכיח לכם באותות ובמופתים כי מדובר במאגר תמונות ביומטריות, ולשמחתי הוא אכן הצליח לבסס את טענתו, אולם, בידי מסמך (מכתב התשובה של המחלקה המשפטית שלכם לפנייתי) אשר בו מצויין מפורשות כי מאגר התמונות הנ"ל הינו ביומטרי , כך שלמעשה לא נדרשת הוכחה כלשהיא, למעט הצגת מכתב זה .

הרי אין חולק שאם המחלקה המשפטית שלכם כותבת שאכן המאגר הינו של תמונות ביומטריות – ברי ×›×™ מדובר במאגר ביומטרי.

אין אני עורך דין, ואין אני מנסה כלל לטעון בדבר הסמכות או אי הסמכות הנתונה בחוק, למשרד התחבורה, לנהל מאגר תמונות, או מאגר תמונות ממחושב.

אולם יש הבדל אדיר בין מאגר תמונות, מאגר תמונות ממוחשב ומאגר תמונות ביומטריות – אלו שלושה דברים שונים מהותית ×–×” מזה. למיטב ידיעתי כך אכן היו הדברים עד שלהי 2006 , אולם בשנת 2006 התחלתם לבקש מציבור הנהגים להגיע להצטלם מחדש כאשר אתם בונים מאגר שהוא ביומטרי – וזאת ללא סמכות חוקית.

כיום, אין חולק כי מאגר ביומטרי , עשוי להיות בעייתי מאד באם הוא דולף, וניתן לראות עדויות של מומחים הן מטעם המממשלה והן מחוצה לה כפי שהופיעו בדיונים בוועדת המדע של הכנסת בנושא של קיום מאגר ביומטרי במשרד הפנים, ישנה הסכמה מ"קיר לקיר" בכך שטמונה בעיה גדולה בדליפה של מאגרים אלו, ואילו אתם מנהלים מאגר שכזה, ללא פיקוח, ללא בקרה, ללא בדיקה של מי ואיך שומרים על המידע . יותר ומכך וחמור מכך, לדברי מר ניסים אליאסף, מנמ"ר משרד הפנים, העברתם את המאגר הזה למשרד הפנים, כך גם עולה מעדויות שונות של הציבור הרחב.

היעלה על הדעת כי אתם מנהלים מאגר שכזה ללא פיקוח וללא בקרה ועוד טורחים להעבירו לגורמים אחרים ?

כאזרח, לא רק שאולצתי לתת לכם את תמונתי (שאילולא כך הייתי מאבד את רשיון הנהיגה וכך גם את יכולתי לעבוד ולהתפרנס) אתם טרחתם והעברתם את המידע הנ"ל לגורמים אחרים וזאת ללא קבלת הסכמה ממני .

אבקש את טיפולכם והתייחסותכם לעיניין.

חג שמח.
בכבוד רב,
אופק דורון

העתקים:
מר עירא אברמוב.
התנועה לזכויות דיגיטאליות.
עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח.
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.
האינטרנט.

נראה שאם לא נקבל באפריל תשובה משכנעת, לא תהיה ברירה במאי אלא להמשיך לכיוון בג"ץ ומבקר המדינה במקביל, ויש כבר עתירות מתבשלות.

סקירת דה-מרקר לקראת ישיבת ההקמה של הקנטינה

כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת'ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח "קוד פתוח" כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:

קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.

פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.

סביב המושג התפתחה קהילה שלמה של מפתחים עצמאיים, שרובם עובדים ללא שכר והם בעלי מטרות שונות. חלקם כמובן רוצים להתעשר, אך חלק נוסף עושה זאת כאידיאולוגיה נגד חברות התוכנה הגדולות

טעות נוספת: הקוד הפתוח איננו קהילה, הוא מסמך משפטי. הקהילה היא קהילת התוכנה החופשית.

עוד טעות – עובדים ללא שכר. נסה אולי "עובדים במודל עסקי של שירות ולא של מוצרים" או "מרוויחים מהפיתוח באופן עקיף ולא ישיר".

"אידאולוגיה נגד החברות הגדולות" – טוב, אולי יש כמה, אולי באחוזים גבוהים במיוחד בארץ. אבל הרבה מאוד לא עושים את ×–×” ×›×™ הם בעד הנגד, יש אנשים שעושים את ×–×” מסיבות חיוביות של תקנים, עזרה הדדית, הפצת ידע, שיתוף פעולה, השוואת פערים וראייה חברתית רחבה. מה לעשות שהמודל הכלכלי של מיקרוסופט ואפל שונה? המלחמה שלי היא לא מול מורשתו של גייטס ספציפית, אלא מול גישה שעוצרת למידה ועזרה הדדית באשר היא, ולא משנה אם יש לה סימן בנסד"ק או פרלמנט.

המיקוד של הקנטינה הוא קוד פתוח וטכנולוגיה בלבד. "אנחנו מאמינים שבאמצעות שימוש בכלי קוד פתוח יש לך השפעה חיובית על הקהילה והחברה"

אז כן קהילה או לא קהילה? כן חברתי או לא חברתי? אני חושב שגרימלנד לא הבין בעצמו. ראיתי דווקא כתבות אוהדות של גרימלנד בעבר, אבל בכתבה הזו נראה שאינו מבין את הקשר בין חופש התוכנה לחופש ביטוי, חופש מידע וזכויות אזרח אחרות. יש לנו כקהילה בעית הסברה ככל הנראה. ככל שעוברות השנים אני מרגיש שהמונח "קוד פתוח" דפק לנו את הסברה יותר מאשר סייע לה.

דרושים אנשים יצירתיים

סיפרתי בפוסט הקודם שכדי להסביר לקהל הישראלי מה היא פרטיות ולמה זה חשוב, יצאנו לראיין מספר מומחים והכוונה היא לפרסם את התוצר בוידאו וכפודקאסט. ראיינו כרגע שני מומחים בתחומם ויש לי שלושה-ארבעה נוספים "על הכוונת". המטרה המוצהרת היא הסברה עובדתית שכן תם הנסיון הבהול לעצור את חקיקת המאגר הביומטרי, ועכשיו קהל היעד איננו בית הנבחרים אלא כלל הציבור. הכותרות שיצר לנו בחודשים האחרונים מאיר שטרית רלוונטיות פחות ופחות, ולמשרד הפנים עוד אין שום חומר הסברה בנושא. אנו מקווים למצוא משתפי פעולה כדי למלא את הריק הזה.

אם בא לכם לעזור לנו בכתיבת תסרטים, לשחק בקטעי המחשה מומחזים, ליצור אנימציה להבהרת מושגים מופשטים של הצפנה, אבטחה ותקשורת מחשבים, בהמלצות על שיטות הסברה, כתיבת תסריטים, כתיבת שאלות למומחים כולי, אנא פנו אלי כאן בבלוג או במייל ישיר כדי שאוכל למפות את הכשרונות למשימות.

למותר לציין שכל הקמפיין ×”×–×” מבוסס מתנדבים (ברובם מובטלים) ולכן חסר מימון. ענן המתנדבים אינו רשמי מטעם אף גוף מסחרי או עמותה, וכרגע לא נראה שהמצב ×”×–×” ישתנה, ולכן אין מה לשאול על תמורה כספית. הסרטונים יופצו ברשיון פתוח (כולל גרפיקה, אנימציה ותסריטים שתבחרו לתרום), והקרדיט לפועלכם כמובן יופיע בתוצר הסופי. אם אתם תלמידי בי"ס או סטודנטים במגמות רלוונטיות של תקשורת/קופירייטינג, כתיבה, עיצוב, אנימציה, משחק, קולנוע וכולי, אתם יותר ממוזמנים לשתף איתנו פעולה בצורה שתעזור לציונים שלכם, ותעשה לכם טוב על הלב באותה ההזדמנות 🙂

קִראו לי "אנטיוכוס"

פוסט על התחבטות קטנה על סגנון הכתיבה שלי פה בבלוג. אם אתם רוצים להגיע ישירות לפואנטה שלי, קפצו לשני הפרגראפים האחרונים.

לפני כמה חודשים פורסמה ב"הידען" החדשה הלא-מרעישה כי אנטיוכוס לא היה רשע כמו שעושים ממנו, אני פתאום קישרתי שאולי הוא נבחר בתור הרשע הגדול (או בתור הסיר הטמבל) כי שמו דומה מספיק למושג האנטיכריסט במאגר האמונות התפלות שהנוצרים סינטזו לתוך המסורת המודרנית שלהם. ליהודים אין מסורת של מושג "צורר משיח" במובן הנוצרי עד כמה שאני יודע, אבל תוארי רשעות, דיני "מוסר" ותארי "רשע" ו"צורר" חולקו ללא מעט דמויות היסטוריות מלבד אנטיוכוס. מועדון הנבחרים כולל את היטלר, רבין, יוסי שריד וכל מה שבאמצע.

מחפשי הקנוניות שבין החרדים כמובן יגיבו בזלזול על הפרסום, מנקודת המבט שלהם ברור שחוקר אקדמי יטען שאנטיוכוס לא ניסה "ליוון" אף אחד, אלא רק להוציא לאנשים את הג'וקים הישנים מהראש ולהתחיל לחשוב בהגיון. ליוונים היו טכנולוגיות, היו להם חוקרי מדע, היו להם פילוסופיה, הנדסה וגאומטריה, והם הרגישו שראוי לעזור לאנשים לצאת מהבערות שלהם ולפקוח עיניים לאופציות תרבות וידע אחרות. הבעיה היא, כמו שאומר דן דנט, שאנשים לא אוהבים את ההתערבויות האלו.

והרי מה אני עושה כאן בבלוג? כותב נגד מוסדות דת וכפיה דתית, נגד ברית מילה ורבנות, בעד הפרדת דת ומדינה ומזהיר אנשים מ"רפואה" אלטרנטיבית. לשמחתי עוד לא חטפתי נהר מכתבי נאצה שאולי בלוגרים אחרים זוכים לו, אבל יש אנשים שברור לי שיראו פוסטים בבלוג הזה כהתקפה אישית. למעשה עד היום קיבלתי בסך הכל שלושה איומים לתביעת דיבה מעורכי דין ש"נעלבו" מדעתי על התנסחויותיהם והתנהגותם. במקרה אחד מחקתי את השם, במקרה אחר ערכתי החוצה התבטאויות מיותרות (אבל לא מיתנתי את הביקורת) אך בסה"כ לשמחתי האיומים לא מומשו. אני רק יכול להניח שעד כה הם התאפקו או תפסו שכל; למרות שאני יודע מתי אין לתביעה כזו בסיס, אני יודע גם שיהיה לי יקר למדי להוכיח את זה בבית משפט ((ראו הציטוט המפורסם של ג'רום ק. ג'רום בנושא שעוני כיס, שודדים ובתי משפט)).

כאנטיוכוס בזמני החופשי, כתבתי כאן על מדע, תרבות, אידאולוגיה, טכנולוגיה, ספקולציות עתידניות ונסיונותי הקטנים להחדיר רעיונות אלטרנטיביים למוחם וליבם של קוראי. אני לא מנסה להכתיב דיעה, רק מקווה ליידע אנשים. תקוותי שהבלוג לא רק מעביר מידע אלא גורם לאנשים להתעניין, להסתקרן, להפעיל חשיבה בקורתית וכולי. אחרי הכל אני מפקפק באמיתות ובוחן אותן בשביל עצמי, ומה שנראה לי חשוב אני חולק עם חברים וקוראים. אני משתדל לעשות עבודה יסודית אבל אם אני מפרסם בלי שבדקתי אני לרוב מציין את זה, ובנוסף קרה שפרסמתי שטויות וחזרתי בי ותיקנתי. אני לא מתבייש להודות בטעויות, אני אדם ואני מתלהב מדברים ואומר לפעמים שטויות מהבטן ולא מהראש. רציתי להאמין על עצמי שהייתי כותב עם יותר אחריות אם לבלוג היתה תפוצה של עיתון ודעתי אינה מובילה את הקהל הרחב. אבל אני לא עיוור לעובדה שבסה"כ אני אנושי, שלפעמים ההתלהבות הפכה לדברים שאני שונא כמו צדקנות ודמגוגיה.

אז ×”× ×” אני מגיע לפואנטה (או פואנטות) של הפוסט ×”×–×”. אני סוחב את הטיוטא הזו מאז חנוכה ((אין מצב שניחשתם!)) ולא ×”×™×” לי קונטקסט שווה לפוסט עד השבוע האחרון. ראשית אני רוצה רק להתנצל אם התבטאתי בצהבהבות או פרופגאנדה פומפוזית במסגרת מסע הצלב שלי נגד מאגרים ביומטריים, איכות המידע באתרים ממשלתיים ואיכות התפקוד של משרתי הציבור. אני יכול להיות ×¢× ×™×™× ×™ ועובדתי אבל ×–×” עלול להיות קר ומשעמם, למשל: "שלחתי פניה לדובר משרד התחבורה לפני חודש ובקשת מידע לפני שלושה שבועות, לפני 17 יום הגשתי תלונה על המאגר ויום אחרי כן הצטלמתי במורת רוח לפני שבועיים, דפוס בארי שלחו לי את הרשיון החדש בדואר לפני 12 יום אבל הוא חזר (×›×™ שלחו לכתובת לא נכונה) וביום ראשון הוא ישלח שוב. לאחר שלא הגיעו עדיין תשובות מניחות דעת מהגורמים ×”× "ל ביקשתי להוסיף לטופס "שאילתת חופש מידע" את השאלה של הסרה מהמאגר – כלומר אם אקבל (באיחור) תשובות שלא אהיה מרוצה מהן, האם אוכל להגרע מהמאגר ושתמונתי תמחק (אפילו במחיר הפקדת רשיוני). נכון לכרגע לא התקבלו שום תגובות ממשרד הדובר, הממונה על חופש המידע, הממונה על תלונות הציבור, רשות הרישוי וכאמור גם לא ×”×’×™×¢ הרשיון בדואר." – הכל אמת אבל ×–×” לא הסגנון שלי, ואני בטוח שהייתם מפסיקים לקרוא…

מצד שני אני טיפה הפלגתי בהתנסחויות. כאן אני מכה על חטא. תמיד חשבתי שאין לי אגו מי-יודע-מה גדול או קל להשפעה, אבל הספיק ששלושה אנשים כתבו שהבלוג שלי זה המקום הראשון שהם ממליצים לאנשים לקרוא כדי להבין על המאגר והשלכותיו כדי לתת לי זריקת עידוד ושיכנוע בצדקת דרכי, ולפעמים הרגשתי שאולי קצת הגזמתי פה ושם (בניסוחים, בבחירת המידע). מאידך יש גם מצב שאני כרגיל מחמיר עם עצמי יותר מדי. הכרזתי על רצוני להיות "fair and biased" אבל אם לדעת מישהו גלשתי לתחום הניסוחים הבלתי הוגנים או הצהובים, תקנו אותי חופשי, בשביל זה יש תגובות בבלוג. במיוחד החברים האמיתיים שלי (אתם יודעים מי אתם!), אני סומך על יושרתכם.

לכן כמו שרמזתי בשבועות האחרונים אני מנסה "לעשות תיקון": (1) בשיתוף עם העורך והצלם המוכשר ערן ורד ואנשים טובים אחרים נצא לצלם כמה סרטי הסברה שייצמדו יותר לעובדות ופחות לדמגוגיה, פרטים בפוסט הבא. (2) מתבשל לי בראש רעיון לפודקאסט ויש לי גם 'שותפה לפשע'. פיילוטים ישלחו לכמה אנשים שאני סומך עליהם ועל דעתם לפני שאפרסם עוד פרטים 🙂 (3) כיווני קריירה שמפתיעים את עצמי נבדקים, אדווח אם יתגבש משהו.

חיקוי היא הצורה הנעלה ביותר של אבולוציה

השבוע נודע לי שנפתח אתר חדש לעמותת "ארגון הביומימיקרי הישראלי", ואני מקווה שהמשמעות היא שיהיו לי עוד הרצאות מעניינות לראות בקרוב. ביומימיקרי הוא שם כללי לכל תחום מחקר או יצירה ששואב השראה מהטבע, ואתן שתי דוגמאות פופולאריות. מצד האמנות, אנטוני גאודי הוא אדריכל שקשה להתעלם ממנו בספרי הארכיטקטורה או ברחובות ברצלונה. מבתים שלמים ועד לאחרון הכסאות או מעקות המדרגות שהאיש תכנן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם שיר הלל מתמשך לטבע. מתמטיקה וזואולוגיה מככבות בכל עיקול ופיתול, הכסאות בביתו (בפארק גואל) נראים כאילו קטפו אותם בטיול ביער, וכמה מבתיו המפורסמים מבלבלים את העולם עם קווים לא שגרתיים שמקבלים את השראתם מעצמות רגליים וגולגלות, קשקשי זוחלים או במבנים אחרים משובצות צורות גאומטריות.

ודוגמא לביומימיקרי במדעים. לכל מי שעוד לא נתקל בהרצאותיו של רוברט פול ב־TED אני ממליץ מאוד לצפות. הראשונה מ-2002 על רעיונות לפתח דבק מיקרוסקופי שמחקה את כפות רגלי השממית ((כמעט קראתי לפוסט "לך אל השממית, ראה דרכיה וחכם")) ושאר המצאות שאפשר ללמוד מהטבע, השניה על עיצוב רגלי רובוטים יעילות יותר (ושאר מנגנונים) כתוצאה מהתבוננות ברגלי חרקים וזוחלים, ובאחרונה (2009) על מה שהזואולוגים למדו בחזרה על זנב השממית מאנשי הרובוטיקה אחרי שאלו בנו כמה שנים מאוחר יותר רובוטים מטפסי קירות וגילו שהזנב עושה הרבה יותר ממה שדמיינו. מחקר בין תחומי שכזה מראה איך ביומימיקרי יכול לעזור לחוקרים בשני הכיוונים.

אבל חיקוי והעתקה של רעיונות מצליחים ×–×” כמובן לא בשורה חדשה שיצאה מהפקולטות המודרניות להנדסה ועיצוב. הביולוג ריצ'ארד דוקינס העלה את הרעיון הפילוסופי הידוע של "הגן האנוכי", שמציעה לא להתייחס אל חתיכות הקוד גנטי כמנגנונים שמשרתים את הביולוגיה, אלא כמידע שרוצה להשתכפל בכל מחיר, ומשעבד את התאים של בקטריות כדי שישכפלו אותו. התא כאילו × ×›× ×¢ ל"רצונו" של ×”"פולש", אבל בסופו של דבר יש ביניהם סימביוזה ×›×™ שניהם מועילים האחד לשני – הגן לא יוכל להשתכפל בלי התא, התא לא יוכל להשתכלל ולהתרבות בלי מנגנון ×”DNA. דארווין לא הכיר גנים ו-DNA אבל ניסה לדמיין את חוקי האבולוציה פועלים על רעיונות מדעיים, תרבות ושפה מדוברת, ודוקינס לקח את ×–×” צעד הלאה והציע את הרעיון של "גנים רעיוניים" להם הוא קרה "מימים" מלשון מימיקה או חיקוי. הרעיון כאן הוא שוב שרעיונות הם מידע שרוצה להשתכפל ולכן מחפש פונדקאי זמין – הפונדקאי מעביר הלאה את הרעיונות, פוסל או משכלל אותם, הם עוברים אבולוציה ומתפתחים, הפונדקאים נאלצים לפתח מוח יותר גדול ופגיע כדי שהמימים יוכלו להשתכפל, מה שגורם לבעיות בתהליך הרביה וסכנות שונות, אבל השניים חיים בסימביוזה בסופו של דבר, ×›×™ המימים עוזרים לפונדקאים לשפר את מעמדם בעולם, ושני הצדדים מרוויחים. אבל האם נגמרה הסכנה?

(הערה – להרצאה זו ולבאה יש תרגום בעברית אם צופים בהן באתר TED, אבל משום מה לא כשהן מוטמעות…)

(פסקא לחמשת קוראי שלא מתמצאים בתרבות אינטרנטית, התנצלויותי לשאר הקוראים) יש המתייחסים לתשתיות web2.0 כמנגנונים כנועים להפצה, שכפול ושכלול מימים. לפעמים אינטרנט-מים פשוט כמו "תמונות חלתולים", מתפצל לתת-סוגות כמו LOLcats שבעצמה מכילה DNA שלם של מימים כמו "חתול תקרה וחתול מרתף", "מי גנב לאריה הים את הדלי שלו", "X. יש עלי." ועוד עד להתפוצצות אבולוציונית שאפילו מכניסה כסף. כמו בכל מערכת עם רעיונות ויראליים, יש כאן כללי חוקיות מזוהים ולפעמים גם הכלאות מעניינות רוחביות כמו Fail Dogs שנולד מתוך מים FAIL שקדם לו, בזיווג עם Lolcats, וקצת עזרה מאנשים שבבירור אוהבים חתולים ושונאים כלבים… מלבד כמה סקריפטים פשוטים לייצור עלילות אקראיות לסטאר טרק ובאפי, צופים אנשים שעוד יבואו אינטרנט-מימים שייצרו וישכללו את עצמם, אנחנו רק מחכים לאינטיליגנציה המלאכותית שתנסה את כוחה בהומור, תייצר חתולולים שיראו לה מצחיקים ותשאל אותנו "איך ×–×”? ועכשיו? ועכשיו?". בינתיים המוטציות המוצלחות הם עדיין מעשה אדם, ואין צוות מוצלח יותר במעקב אחריהם מאשר צוות "דע את מימך" מבית רוקטבום (שי, ×–×” בשבילך). בנוסף יש את ציר הזמן האינטראקטיבי ×”×–×” שמעיד על חנון משועמם להחריד שיושב מאחוריו.

הממטיקה הופכת בשנים האחרונות לבסיס לכל מני תאוריות מענינות ששואבות השראה שוב מהביולוגיה. לבסוף מבט פילוסופי נוסף שמציע להסתכל על רעיונות, תקשורת ו(מלחמת) תרבויות כמו על גנים, וירוסים, חיידקים פולשים ומערכות חיסון, ולחשוב טיפה על ההשלכות העתידיות…