Caveat emptor

(למתקשים בלטינית, משמעות הכותרת היא פחות או יותר "אזהרה לציבור הלקוחות", מה שבשנים האחרונות מבלבלים עם "גילוי נאות" או אחיו הקרובים יותר "כתב ויתור אחריות" או "דיסקליימר")

אזהרה: אין לראות בפוסט הקודם כל מדריך או מידע אמיתי. מדובר ברצונו הטוב של יועץ עצמאי למשרד הפנים, המידע שהובא שם איננו מסמך רשמי של הממשלה, הוא איננו תשובה רשמית או לא רשמית של גורם ממשלה, הוא מידע שאינו סופי לפי הידוע לי, ולאחרונה הגיעו לאוזני שמועות מכמה כיוונים עליהם אני סומך, שלא ברור אפילו אם משרד הפנים יהיה זה שיישם את המאגר או שמא יופקע מידיו לרא"ם (השב"כ). תגובתו של מר אורן לשאלתי על הסיפור:

זה ששמעת על זה גם מXXX וגם מYYY זה מפתיע שבעתיים, אבל עדיין לא עושה את זה נכון. יתכן ששמעו חצאי דברים בנוסח "ראמ ינחו את הרשות והמאגר" ובהעדר דיאלוג שוטף פירשו את זה לא נכון. אני מודע לכך וגם מצר על זה שאין יותר מידע מפורסם, אבל אמרתי כבר בהתחלה שלהתעסק עם פרסום המידע זה הרבה מעל לכוחותינו. יש בפרויקטים האלו מספיק עבודה טכנית אמיתית, שזה המיקוד של כל הקבוצה הקטנה מאד שעוסקת בזה.
[…]
לגבי זה שזה רק משאלות לב ולא הפרויקט הסופי – נכון שזה עדיין בתהליך ונכון שיש דברים שאינם סופיים, אבל מה שנאמר לך מייצג לא רע את מה שיהיה. כל מה שנאמר על הכרטיס הוא מדויק לגמרי ואם לא יפתיעו אותנו בחקיקה אז זה גם סופי בהחלט. לגבי המאגר עדיין יש דברים לא סופיים אבל כל מה שנאמר עד כה נכון ויציב. יש כמה דברים שהם בגדר המלצות אבל הסבירות שהן תתקבלנה היא גבוהה מאד.

אזהרה: בקרוב תוגש הצעת חוק מלחמה בטרור ולא ברור עדיין מה הוא כולל. נכון לעכשיון התפרסם בעיקר שהוא מחמיר את העונשים על פעילות טרור, אבל ידיעה פיצפונת בידיעות המודפס אומרת שהוא מכניס שינויים בכ-1000 חוקים אחרים "בסגנון USA-PATRIOT האמריקני" ושעל הכנתו עמלו 3 שנים. אני מפחד שהוא עלול להיות יותר מאשר תיקון עונשי מאסר מ-30 ל-40 שנה וזוטות דומות. למי שלא מכיר את המפלץ שנקרא USA-PATRIOT act, כתבתי עליו פה בעבר. מדובר ב"פאטץ'" ענקי שמשנה למעלה ממתאיים חוקים אמריקניים עד כדי חדירה מפחידה לפרטיות ועבירות על מגילת זכויות האזרח. למרות זאת (ולמרות שאזרחים חפים נפגעו ממנו כבר לא פעם), תוקפו חודש מספר פעמים בארה"ב. בקרוב אצלנו?

אזהרה: חוקרים פרטיים מאשררים – בתנאים מסויימים אפשר לעשות סקימינג לדרכונים.

אזהרה: שימו לב לבעיות הפרטיות המובנות בכרטיסים החדשים של אוטובוסי דן.

אזהרה: הבנקים מגשימים בעמלות. זה לא חדש אבל יש עכשיו קמפיין מאורגן, אולי תרצו להצטרף?

אזהרה: הסינים אומרים שדיקור סיני זה טיפול דמה שנותנים רק לחולים נודניקים כדי שירגישו שנותנים להם צומי.

אזהרה: נתגלו טעויות בטבלה המחזורית שאולי תלויה לכם על הקיר. פאדיחות.

אזהרה: מקורות החדשות שלכם עלולים להכיל אוויר חם בכמויות מסוכנות. הם גם ממהרים לסלף ממצאים מדעיים ולעוות אותם (הנה עדכון על האייטם האחרון). מטריד מאוד לנוכח, למשל, בעיות ההסברה של שינוי האקלים הגלובאלי. בשבוע שעבר בילינו 3 שעות מעניינות בלשכתו של אלי ביהם ושמענו ממנו קצת על הצרות העיתונאיות שרדפו אחריו מאז ששם את פניו ברגע לא מתוכנן במרכז המאבק כששוכנע לעלות לדבר נגד החוק ברחבת הסינמטק, וכרגיל אין חדש תחת השמש, העיתונות הישראלית כתבה על הדיקן שהוא דוקטוראנט, שהוא מאסטראנט, ובפרסום אחד אמרו שהוא בכלל חוקר פרטי שעזב את האקדמיה. כל זה בלי קשר לרשימת השטויות שלרוב מתרחקות ב"ציטוטים" שבכתבות מהאמת.

אזהרה: גוגל שוב מפשלים בעמידה בעקרונותיהם הנעלים, ולשם שינוי זה כבר לא נראה כמו טעות. כשאתר כמו יוטיוב מפלה נגד דפדפנים חופשיים (כולל כרומיום לבית גוגל, אביו הרוחני של כרום), יש כאן סיבה להפעיל חשדנות.

אזהרה: נשים מסוגלות לחוש פחד מרחוק. או יותר נכון, מורות שחרדות ממתמטיקה מעבירות בצורה לא מודעת את החרדה לתלמידותיהן.

ראו הוזהרתן.

יורם אורן עונה בנוגע ליישום המאגר והכרטיסים החכמים

בחודשים האחרונים נאמנכם העבדקן ועוד ענן אקטיביסטים קיחוטיים הפצצנו בהסברים, הפצרות, הפחדות, תאוריות קנוניה נגד חוק המאגר ויישומיו האפשריים. עכשיו משעבר החוק אני מתחיל לראות יותר מידע אמיתי (למה רק עכשיו?!). בסוף הכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שעבר (פורסם הוידאו!) יצא לי לשוחח קצת עם יורם אורן, יועץ משרד הפנים לתשתיות הכרטיסים החכמים והמאגר. המשכנו את השיחה באימייל וקיבלתי הרבה מידע. אני אתן לכם סקירה קלה בסגנון "FAQ". הציטוטים מפי יורם אורן לא נערכים על ידי ומסומנים כציטוט (רקע אפור). ציטוטים שרק "מוקפים בגרשיים" רגילים הם מזכרוני מרב-שיח בע"פ – לא כולם של יורם אבל העברתי דרכו את הפוסט כדי שיתקן אם המידע בהם לא היה נכון.

ראוי לציין שהנוסח של התשובות המצוטטות לא שונה, אבל הרשיתי לעצמי טוויסט קטן של מגמתיות – פרמתי את התשובות מציר הזמן כדי לארגן אותם לפי דעתי האישית על המשתמע מהן ("הטוב, הרע והמכוער") ולקבץ אותן באופן גס לפי נושאים קרובים (לכן יש בעית "קונטיניואיטי" או שתיים ותפקיד הקהל למצוא אותן כמו בכל סרט קולנוע טוב). כמו כן ניסחתי את השאלות שלי כדי שיהפכו את הקריאה לשיחה זורמת. אני מקווה שיצא קריא ואינפורמטיבי, כי נאלצתי גם לצמצם את הדיונים הערכיים כי גם כך הפירוט הטכני הפך את הפוסט הזה לאחד הארוכים בבלוג.

הדגשה מאוחרת: קחו את הנאמר פה בערבון מוגבל, ראו את הפוסט הבא.

הטוב

כמה בטוח המידע על כרטיס תעודת הזהות? מה מיוחד בחומרה?

ההסמכה נותנת רמת סמך גבוהה שגם היצרן יתקשה מאד או לא יוכל לחלץ מפתח מהכרטיס. אם אנחנו לא מאמינים להסמכה אז יוצא מזה שיש קואליציה מקיר לקיר, בין אנשים ממדינות שונות, ודי הרבה אנשים. זה פשוט לא סביר. מה שכן ודאי – אתה נזקק לנגישות פיזית לכרטיס בשביל לתקוף אותו. תקיפות לא פולשניות לא עובדות כבר די הרבה שנים, אפילו מול כרטיסים פשוטים, וכאן מדובר בכרטיס שהוא בהחלט מהעשירון העליון של הכרטיסים. השבב אגב הוא SLE66CX680PE מתוצרת Infineon. בעתיד נעבור לשבב של יצרן אחר, אבל בסך הכול די דומה לו ואפילו יותר טוב. למרות כל מה שאמרתי – הנחת היסוד היא שאם השבב יגיע ליצרן שלו הוא יוכל לתקוף אותו הרבה יותר בקלות מאחרים. נגד זה אין הרבה מה לעשות אבל זה סיכון מחושב שאפשר לחיות איתו, במיוחד אם יתר החלופות הן גרועות בהרבה. המחסום האמיתי נגד תהליך תקיפה כזה אצל היצרן הוא העלות העצומה הדרושה למהלך כזה והזמן הארוך. {תעיף מבט באפיזודה 538 של XKCD בשביל הכיף.} אני מזכיר לך את מה שדיברנו בירושלים: צריך משהו מאובטח, זול ומתוקנן. כרטיס חכם זה הייצור היחידי שעונה על זה בצורה טובה.

ומה יהיו האלגוריתמים לחתימות והצפנות?

אלגוריתם המיצוי יהיה SHA256 לכמה שנים הקרובות, עד שנראה משהו בנושא skein או חלופה אחרת שתהיה מקובלת בעולם אז. בכל מקרה זה לא הכרטיס מחשב (למרות שהוא יכול) כדי להימנע מזמני תקשורת ארוכים.

"התוכנה הנילווית החיצונית תייצר האס SHA-256 ותשלח לכרטיס רק לפעולות הצפנה/חתימה, המפתח הוא RSA2048"

הפאספוס הזה יכול להריץ RSA עם מספרים כאלו גדולים?!

זו לא טעות. ליד המעבד (שהוא מעבד 16 סיביות מוכר ומקובל, עם כמה הרבה הגנות פיזיות) יש על אותו סיליקון מעבד עזר שיודע לבצע חישובים עם מספרים של אלפי סיביות. המעבד הרגיל ממלא לו מערך רגיסטרים, מבקש חישוב ובא אחרי כמה עשרות/מאות מיקרושניות/מילישניות לקחת את התשובה. פעולת חילול זוג מפתחות, בגלל שהצלחתה היא הסתברותית, יכולה לקחת עד 30 שניות.


איך מגלים שמפתח בוטל בלי ליידע את ה-CA על כל טרנזאקציה שאני עושה ועם מי אני עושה אותה?

עובדים לפי PKI מקובל שנותן שני מנגנונים לתעודות מבוטלות: CRL שאתה נזקק להוריד מפעם לפעם, שמכיל מספר סידורי של הסרטיפיקט המבוטל (לא מספר תז) או מנגנון חלופי לבדיקה online בפרוטוקול תקני שנקרא OCSP. כאן יהיה את שניהם, כדי לענות על הצרכים של כאלה שאינם מחוברים לאינטרנט או לא יכולים לבדוק אונליין מכל סיבה שהיא.

מה קורה אם מפתח "שרוף" מייצר חתימות עם תאריכים מזויפים לאחור?

יש שרות time stamp שניתן להשתמש בו, אגב כבר היום. זה מנטרל את האפשרות לזייף תאריכים אחורה.

ואיך אני יכול להגריל מפתח חדש על הכרטיס? לקבל את המפתח על כרטיס חדש אם הוא נפגם פיסית?

אכן המפתח הפרטי איננו יוצא מהכרטיס וניתן לחשב איתו משהו רק לאחר הזנת סיסמת גישה. אין יכולת לשמור עותק של המפתח הפרטי. אם הכרטיס התקלקל או אבד – צריך פשוט להנפיק חדש. זה אולי הנושא שנבדק הכי הרבה בתהליך ההסמכה – כמה זה קשה לחלץ מפתח פרטי מהשבב.

אני עדיין המום מכמה שאנחנו סומכים על אינפיניון, מה אם הם יודעים על דלת אחורית? SEED ידוע לרנדום?

"אין מצב, בגלל זה מצליבים בדיקות משלושה גופי תקינה שונים שמתקיפים את הכרטיס, ויש עליו RNG חומרה אמיתי ומוכח באמינותו. יש גם מנגנונים משלימים במערכות ההנפקה, כך שאבטחת הכרטיס איננה רק פונקציה של השבב."

ומי הם גופי התקינה? מה רמת ההקפדה? איך נדע שאין דלת אחורית למדינה או ל-NSA?

"המפתח מחולל על הכרטיס ולא יוצא ממנו – כל המטרה של הכרטיס היא להגן על המפתח. כלומר אין עותק נוסף של המפתח בשום מקום. לחברה יצרנית מערכת ההפעלה של הכרטיס או ליצרנית השבב היתה יכולה להיות אפשרות להכניס דלת אחורית כזו, אבל בשביל זה המערכת עוברת סרטיפיקציה במעבדות בלתי תלויות ע"פ התקנים."

נושא האבטחה של הכרטיס מכוסה על ידי תקן common criteria? שהוא תקן אבטחה בינלאומי מוכר. רמת ההסמכה של החומרה היא EAL5+ ורמת ההסמכה של מערכת ההפעלה ויישומון ה-JAVA שעל הכרטיס היא EAL4+. אלו רמות גבוהות מאד, המחייבות ניסיונות תקיפה בפועל מול הכרטיס כדי לקבל הסמכה כזו.

נו, אז נגיד שאני סומך על המדינה והמדינה על אינפיניון, ואינפיניון על מפעל החומרה…

"שמע, בשלב כלשהוא אתה חייב לתת אמון בספקים אחרי כל הבדיקות והפרוטוקולים, ויש עוד מנגנונים, ייחודיים למדינת ישראל, שאינם בשליטת אותם ספקים".

אז בוא נדבר על אמון, איך יראה ה-PKI?

לגבי שרשרת ה-PKI הייתה הרבה חשיבה וגובשה ארכיטקטורה חזקה מאד, עם כמה רעיונות יפים אם יורשה לי לטפוח לצוות הפרויקט על השכם. הפילוסופיה בגדול זה הפרדת תפקידים, כך שהפעולות החשובות דורשות מעורבות של כמה גורמים בלתי תלויים. אם אחד הגורמים הוא בעל כוונת זדון הוא מחויב לחבור לעוד גורמים, תוך הקטנת ההסתברות שזה יקרה והעלאת ההסתברות שהוא ייתפס. זה מנסה בהרבה דברים לעקוב אחרי הדירקטיבה האירופאית לחתימה דיגיטאלית, אבל נוגע לכל רמות האבטחה בפרויקט, גם אלו שלא קשורות לחתימה הדיגיטאלית.

אוכל להשתמש במפתחות תוכנה יותר גמישים כמו PGPי? האם הממשלה תהיה מוכנה לקבל חתימות PGP ממפתח שחתם עליו CA מורשה?

אתה חופשי לחלוטין להשתמש במפתח על אמצעי אחר ולא על תעודת הזהות, אם המפתח חתום על ידי CA מוכר בחוק. הייתה בעיה משפטית להכיר ב-CA זר כשחוקקו את החוק ב-2001. אני לא הייתי מעורב בכך אז, כך שאינני בקי בנושא המשפטי (וגם אינני מעוניין להיות…). כיום המצב העצוב הוא שנותר CA מוכר יחיד בישראל. זה רע, הוא גובה הרבה כסף ויש איתו הרבה בעיות אחרות שלא אכנס אליהן כאן. יתרה על כך – שימוש נרחב בחתימה אלקטרונית יוצר אצל אותו CA בסיס נתונים גדול ובעייתי. יש כרגע הליך תיקון לחוק הזה ונקווה שהוא לא יצור בעיות אחרות.

שוב ברמה הפרקטית – הייתי שמח לראות תחרות בשוק הזה. לדעתי האישית יש כאן שוק עצום, בעיקר בנושא ארכיבים ממוחשבים, כי היום שטח הרצפה של ארכיב לעשרות שנים פשוט עולה יותר מדי. אם לא הייתה לי בעיה אתית להיכנס לשוק הזה (עקב תפקידי כיועץ למשרדי ממשלה) – זה נראה לי אחלה עסק שאפשר לפתח. מישהו מעוניין להרים את הכפפה? אני מהמר שהליכי הרגולציה יהיו די פשוטים היום כי משרד המשפטים (הרגולטור) מאד לא מאושר מהמצב שבו יש CA יחיד, בלשון המעטה.

עכשיו שאלה חשובה, מה בעצם כולל המידע שישמר בכרטיס?

"המידע על תעודת הזהות יכלול את הנתונים הטקסטואליים שעל פני התעודה (כגון שם, תאריך לידה / תוקף וכד'), קובץ של התמונה, 2 קבצים של טביעות האצבע, מפתח פרטי וציבורי לאפליקציית חתימה דיגיטאלית (אופציונלי), מידע פר אפליקציה לאפליקציות עתידיות, ומידע לצרכי הנהלת נתונים (מס' סידורי של הכרטיס, מבני הנתונים וכד'). מלבד התמונה, מה שנגיש במקרה כזה הוא רק מה שמודפס על פני הכרטיס, רק בצורה דיגיטאלית – כלומר שלא נתת למי שמחזיק פיזית את הכרטיס משהו שאין לו."

אפליקצית החתימה אופציונלית?

התעודה הדיגיטאלית לחתימה היא בהחלט אופציונאלית, לפי בקשה מפורשת של האזרח. יש עוד תעודה דיגיטאלית שמיועדת להזדהות בלבד, מול שרתים ממשלתיים

וכל קורא יוכל לשמור קאש וליצור מאגר פרטי?

קורא רגיל יכול לגשת רק למידע שנמצא גם על פני התעודה, למעט התמונה. אגירה כזו מנוגדת לחוק כמובן, אבל מי שנגיש למידע ויש לו כוונות זדון יכול לשמור אותו בצד. השאלה האמיתית במקרה כזה – מה ניתן לעשות עם המאגר ועוד יותר – מה ניתן לעשות בלי להיתפס ולהיענש בהתאם לחוק. לדעתי זה לא שמיש, ויהיו כמה אמצעים שיהפכו את זה עוד יותר לא שמיש.

אז למי נגישה התמונה?

קובץ התמונה איננו נגיש לכולם, למרות שיש תמונה מודפסת. למעשה יש שלוש רמות גישה למידע על הכרטיס:

1. מידע נגיש ללא תנאי (זהה למה שמודפס, למעט תמונה) ועוד כמה נתונים ניהוליים כגון גרסת חומרה/JVM/יישומון/מבנה נתונים

2. מידע נגיש תחת הרשאת בעל הכרטיס (באמצעות PIN)

3. מידע נגיש באמצעות סרטיפיקט שמוצג לכרטיס, כך שהקורא חותם על איתגור אקראי שהכרטיס מנפיק לו.

התמונה וטביעות האצבע נגישות בדרך השלישית, כאשר יש סרטיפיקט רק לקריאת תמונה וסרטיפיקט שונה שמורשה לקרוא את שניהם. אין שום כוונה לתת יכולת קריאה כזו לגורמים מסחריים כגון בנקים. למעשה מי שיש לו קורא בבית יצטרך לגשת לראי אם הוא רוצה תמונה של עצמו כי יכולת קריאת התמונה תהיה רק במקומות מבוקרים מאד, על תשתיות מחשוב סגורות ועם לוגים. הרעיון הוא למנוע את הפיתוי לגדל מאגר לא חוקי של תמונות.

מבחינת סרטיפיקטים יהיה על התעודה סרטיפיקט להזדהות בלבד מול שרתים ממשלתיים או אחרים. מי שירצה וגם יבקש בצורה מפורשת יקבל גם סרטיפיקט לחתימה. לכל אחד מהם תהיה סיסמת גישה, 4-8 ספרות/תווים להזדהות ו- 6-8 ספרות/תווים לחתימה. אני שוב מזכיר לך את מה שדיברנו – זוהי סיסמת גישה ולא passphrase כי הצפנת המפתח בזיכרון של השבב נעשית בצורה אחרת, ומטופלת על ידי חומרת השבב, אם המשתמש רוצה או לא (זה תמיד מוצפן, ולשבב יש חיישנים לגורמים לו להתאבד אם הוא השתכנע שיש ניסיון תקיפה).

תהליך ההגנה על התמונה וטביעות האצבע איננו בדיוק התהליך שהוגדר על ידי ה-BSI הגרמני, אבל מדובר בתהליך חזק, עם מספר קצוב של ניסיונות, המספק הגנה מעולה.

לאחר כל התהליך שקורה עכשיו יפורסם מבנה הנתונים לכולם. הדבר היחידי שלא יפורסם הוא שיטת החישוב של סימני ביטחון מסוימים. יש בשבב כמה checksums של המידע שמחושבים באמצעות מנגנון צופן חזק. עצם קיומם יהיה פומבי אבל מנגנון החישוב יפורסם רק אם יקרה אירוע אבטחה חמור של זליגת מפתח חתימה, מה שלא צפוי לקרות כמובן. זה משהו שנועד למקרי הקצה בלבד.


אם כבר עושים מהפכה קריפטוגראפית, חשבתם איך נמנעים מזיהוי חד-חד ערכי בין גופים שונים כדי שלא יעשו עלי הצלבת מאגרי מידע? אני רוצה שיוצג מספר שונה ולא מספר הזהות שלי מול כל גוף, רשת הסופרמרקטים, חנות בגדים וחברת הביטוח לא צריכים כולם להכיר אותי באותו מספר מזהה.

התשובה לזה די מורכבת. כל הניסיונות להימנע ממספר מזהה יחיד אינם ריאליים וכל מנגנוני ה-obfuscation למיניהם לא ממש מספקים את הסחורה. השורה התחתונה היא שמספר האנשים הנגישים לתז שלך הוא עצום, כולל תחנות דלק, בתי קולנוע, פיצריות ועוד. משהו שנגיש למאות אלפי אנשים לא יכול להיחשב סודי, גם אם מאד נרצה את זה. יש איזה מהלך רגולטורי שמשרד המשפטים עושה בנושא זה. אם תרצה אוכל לבקש ממישהו שם לדבר איתך. הכיוון בגדול זה לשלול ברגולציה הרבה דברים שהיום אפשר לעשות אם ידוע לי מספר הזהות.

ומה עם הפונקציות שדורשות בכל זאת אגירה, אפילו זמנית?

אין שמירה של מידע ביומטרי אצל מנפיקי התיעוד מעבר למספר ימים בודדים, עד שתושלם ההנפקה. לאחר מכן המידע נגרס בצורה ודאית ומוחלטת. למעשה אם איבדת את הכרטיס יום אחרי שקיבלת אותו תעבור הרכשה מחדש, כי לאף אחד אין עותק של המידע ולמאגר אסור להעביר אותו. הדבר היחידי שניתן לבצע זה לאמת על פי המאגר שזה באמת אתה שוב, ולא מתחזה בשמך. בגרמניה למשל טביעות האצבע נשמרות חודשיים ובאוסטריה ארבעה חודשים, מאותם מניעים (או שלא?).

השמועות אמרו שיהיה RFID, אח"כ אמרו שהוא יכובה וישמר לשימושים עתידיים, מה הסיפור?

"סתם שמועות, בתעודת הזהות אין RFID, רק בדרכון – לפי דרישות הארגונים הבינלאומיים"

ואיזו הגנה יש מסקימינג?

"לגבי הדרכון, השבב שבו יתקשר באופן אלחוטי ע"פ תקן איזו 14443 ומעל זה פרוטוקול אפליקטיבי שתוקנן ע"י ארגון התעופה הבינ"ל (סוכנות של האו"ם) ומעליו התקן שהוגדר מעלה לאבטחת הגישה לטביעות האצבע. מבחינת סקימינג, התקנים הנ"ל מצפינים את התקשורת האלחוטית כך שקורא צריך להוכיח לשבב שהוא קרא פיזית את דף הפרטים לפני שהשבב מסכים לדבר איתו; אחרי שנוצרת תקשורת היא מוצפנת במפתח ייחודי לכל סשן. במידה ומועברות טביעות האצבע במהלך התקשורת, עוברים לתקן הצפנה חזק יותר שתלוי גם במפתחות הסודיים שהקורא מחזיק ומאשרים לו גישה ולא רק בידיעה של נתונים ציבוריים מדף הפרטים. לא מעט מומחי אבטחה ישבו על התקנים הללו הרבה זמן. הדרכון הישראלי ישתמש בדיוק באותם תקנים בינ"ל ואותם רכיבי מערכת שמשתמשים בהם הדרכונים האירופאיים."

גם אם הכרטיס לא מחלק אינפורמציה גלויה חופשי, קראתי שהוא עדיין מזדהה במעין כתובת MAC קבועה, זו לא בעיה?

התקשורת מוצפנת נגד סקימינג באמצעות מפתח שהוא HASH של שורת ה-OCR השנייה. יש לך בדרכון שתי שורות עם הרבה סימני >>>>>>> – זה פונט מתוקנן שנועד ל-OCR. השורה השנייה כוללת מידע ייחודי לדרכון שלך וממנו מחושב מפתח ההצפנה. אין למידע הזה הרבה אנטרופיה וכמה שעות מחשב ישברו את המפתח, אבל זה מפתח שהוגרל אקראית לאותו סשן. אם במילא יש לך כמה שעות מול הדרכון למה שלא תפתח אותו ותקרא את זה ללא מאמץ? אם הקלטת תקשורת (שזה לא ממש פשוט) תצטרך להשקיע לא מעט כדי לקבל משהו מאד פשוט – נתונים ותמונה. תזכור שאתה בהרבה מקרים נותן את הדרכון במלון לצורך צילום, כדי שהמלון יוכל להוכיח לרשויות המס שם שאתה באמת זר ולא היה צריך לגבות ממך מע"מ. בכל מקרה סקימינג אפשרי רק מטווח מאד קצר (עד כ-40 סנטימטר) כאשר אנטנת הסקימר נמצאת באוריינטציה מאד מסוימת מול הדרכון לפרק זמן ניכר. זה פשוט לא תסריט ריאלי. אם אתה בראש של בידור קל – חפש ביוטיוב את הסרטון של חברה שנקראת FLEXILIS , שחיפשה קצת פרסומת לעצמה. זה מאד משעשע. לא אקלקל לך עם פרומו מילולי…

כשקוראים את טביעות האצבע מהדרכון קורה תהליך יותר מורכב. זה מתחיל בתהליך דיפי-הלמן, שבסופו שני הצדדים (דרכון וקורא) חישבו מפתח משותף. מכאן ואילך הצפנת התקשורת כבר לא מסתמכת על מפתח דל-אנטרופיה כמו קודם אלא על מפתח חזק. הקורא צריך שוב להוכיח לדרכון שמותר לו לקרוא. זה מנגנון כבד ומורכב, אבל גם מאד חזק. הוא עבר בחינה מקיפה וטרם נמצאו בו חולשות. אם נרד רגע לרמה הפרקטית – מנגנון זה מגן על קריאת טביעות חתומות ולא על קריאת טביעות אצבע בכלל, כי המדינה שאתה נוחת בה יכולה להגיד לך לתת טביעות אצבע בלי לקרוא אותן מהדרכון, כמו שקורה בארצות הברית, יפן ועוד מקומות הולכים ורבים. זה יקרה בכל מרחב שנגן בשנים הקרובות.

אבל פורסם שכבר קרו כמה מקרים

לגבי מספר ייחודי של דרכון – שבב כזה אכן נושא מספר ייחודי אבל מספר זה איננו נגיש בתקשורת הרגילה, ללא הצפה. מה שמתקבל בעת הקמת התקשורת זה מספר אקראי מוגרל שנקרא dynamic UID. מספר זה נועד לפרוטוקול של מניעת התנגשויות אם יש יותר משבב בודד בשדה של הקורא. הוא חי כל זמן שיש לשבב אנרגיה, עד ה-reset הבא. פיזור של עמדות סקימרים בעיר זה משהו לא ריאלי כי צריך צפיפות כזו של אנטנות שהקיטורים שלנו על אנטנות סלולריות יתגמדו לעומתה. תזכור שצריך אנטנות באוריינטציה מאד מסוימת אחרת השבב לא יקלוט ולא יענה. זה פשוט לא פרקטי.

מה שהיה בארהב הברית עם סוכני ה-FBI לא קשור לדרכון אלקטרוני אלא לכרטיס long range שעובד בין קנדה וארהב לצורך מעבר גבול. הם קוראים לזה passport card אבל אין לזה קשר לדרכון אלקטרוני ואין שם הצפנה או הגנה כלשהי. המטרה של כרטיס זה היא זיהוי מתוך הרכב והוא קרוב לRFID של הקמעונאות/לוגיסטיקה.

כמה מקפידים לגבי פרטיות מובנית?

מלבד המודל שלנו מצאנו רק מימוש אחד שמתיימר להיות עם תכונות פרטיות מובנות, של חברה הולנדית שנקראת priv-id.nl. הטענות שלהם מעניינות ואני מנסה לברר מה המעמד המדויק שלהם אצל ההולנדים, כלומר האם הם מעורבים/יהיו מעורבים במאגר הביומטרי ההולנדי שעתיד לקום. שאר המימושים שבדקתי (כמו אחד מנורבגיה למשל שאינני זוכר את שמו כרגע) נראו כמו snake oil במיטבו.

וכמה באמת מסוכנת דליפה של מאגר התמונות? יזהו בקלות כל אחד ברחוב עם מצלמה סלולארית?

"זיהוי ע"פ פנים בלבד הוא מוגבל ביותר בכמה מימדים, בכל מקרה דורש בגדלי המאגר האלה לעבור ידנית על מספר גדול מאוד של תוצאות אפשריות (עשרות/מאות של פנים אפשריות שרובן דומות) ולפסול/לאשש אותן בדרכים אחרות שאינן ביומטריות. הצלחת הזיהוי אינה מובטחת. "

אז מה לגבי הסברה ציבורית? דובר לרשות היישומים הביומטריים?

"מוכן לומר את זה להנהלת משרד הפנים ? לא, סתאאאם. אני מקווה שיהיה שינוי בנושא הזה בקרוב אבל פשוט אין לי מושג מתי ואיך."

לגבי הנושא הערכי של המאגר – ויכוח ראוי מאד ובלבד שהוא מתקיים בלי דמגוגיה ובלי להמציא "עובדות" או להתבסס על אמירות לא נכונות או לא מדויקות. לצערי הרב גם כמה אנשי אקדמיה מאד מכובדים מסתמכים ללא בדיקה על מקורות מדיה המונית שאיננה מתחום הידע הרלוונטי, וזה מאד לא ראוי בעיני. זה רדוד ואפילו נגרר לפרסומים מדעיים כביכול וחבל.

אמרתי שאוסיף מעט אבל יצא מאד ארוך. זה טוב גם לי לרכז מפעם לפעם שאלות ותשובות בנושא המורכב הזה, כך שאני מקווה שכולם יצאו נשכרים.

הרע

לדעתך באמת חייבים את המאגר המרכזי?

אני לחלוטין מסכים שזו שאלה ערכית ונפרדת משאלת המימוש הטכנולוגי.

זו עדיין הדרך הפרקטית היחידה להימנע מהרכשה כפולה, אם יש למישהו רעיון מעשי יותר טוב אז אשמח לשמוע.

לגבי דעותי האישיות – זו היתה בהחלט התלבטות לא פשוטה אבל המקרה שלי הוא קל יותר משל אחרים. אני חושב בסופו של יום שזו החלופה הכי פחות רעה ואני נמצא במצב שאני יכול להשפיע לא מעט על זה מבפנים.

זו שאלה שבעולם אידיאלי היה צריך לשים אותה לפתחו של פרלמנט להכרעה או למשאל עם כמו שעשו בשוויץ. בפרקטיקה שמנו את זה לפתחו של פרלמנט לא אידיאלי והשאר ידוע. דרך אגב, בשוויץ ההכרעה הייתה על חודו של קול (ליתר דיוק הפרש של 5000 קולות בעד) אבל מספר משתתפי המשאל היה מאד נמוך, מה שמעיד על רמת הענין.


אבל כמה מקרים כאלו יש? ראש מז"פ פרופסור אבי דומב אמר שמתוך 800,000 איש במאגר הביומטרי של פושעים וחשודים במשטרה התגלו 1,400 מקרים בלבד של מחזיקי זהות כפולה! בשביל זה להפיל עלינו עונש קולקטיבי של המאגר?

לא הייתי נתלה בדבריו של אבי דומב מסיבה פשוטה. מה שהמשטרה רואה זה רק מקרים שמישהו התלונן וגם היה מספיק "עניין לציבור" או איך שהם קוראים לזה. ברוב המקרים של הרכשה כפולה אף אחד לא מתלונן כי אף עבריין לא מתלונן על עצמו. יש כאן אספקט פשוט של ניהול סיכונים מבחינת המדינה. התעודה תהיה יקרה מאד לזיוף, על סף הבלתי אפשרי. מצד שני יש חוליה מאד חלשה שמאפשרת לפושע לא מאד חכם לצאת ממשרד הפנים עם תעודה לא מזויפת אבל עם פרטים של מישהו אחר. זאת הבעיה בעצם.

ממה שאני הבנתי את גודל בעית הזהויות הכפולות במערכת היום, אינני חושב שהמחיר השנתי שזה יחסוך לקופת המדינה ולמשטרה מצדיק את הסיכון, ולכן, תהליך הביקורת חייב להיות ציבורי, פרטיות צריכה להיות מובנית, תהליך שיקולי הסיכונים חייב להיות גלוי, ונראה לי שאף אחד מהדברים האלו לא נעשה עד היום. הבעיות של פשיעה, תשלומים עודפים של בטוח לאומי ושאר הבעיות, צריכות להפתר ע"י רענון והידוק נוהלים, והגדלת ראש של האזרחים והפקידים.

אני בהחלט מסכים שהעוקץ כאן הוא ניהול סיכונים לעתיד, אחרי שהתיעוד יהיה מחוץ להישג יד של זייפנים. היכולת לשכנע פקיד של משרד הפנים שאתה מישהו אחר היא בהחלט בהישג יד של פושע לא מאד מתוחכם. הכיוון של שימוש במה שנקרא breeder documents כלומר מסמכים שעל פיהם יכול המנפיק לוודא את זהות המבקש נעשה בעולם איפה שאין מרשם אוכלוסין ויש לו בעיות עצומות. זה קודם כל כאב ראש לאזרח עצמו (אתה יודע איפה תעודת הלידה שלך ? אני לא) אבל בעיקר משהו שפשוט לא מספק את הסחורה. זה עלה בסימפוזיון האחרון של ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי ICAO שמתקנן דרכונים. לא נכחתי שם אבל הבנתי שזו הייתה קבוצת תמיכה של קיטורים כמה זה רע, לא יעיל, יקר ועבודה לריק. מסקנה נוספת של אותו סימפוזיון היתה שאין פתרון זמין אחר (למעט מאגר ביומטרי…) יחד עם המלצה לעקוב אחרי התפתחויות בעולם ובשוק סביב זה. פרקטית זה כמו להגיד כלום.

מלבד ניהול הסיכונים לעתיד יש אספקט נוסף של הרתעה. המספרים בעולם נעים בין 5% ל-10% עם תיעוד מזויף או תיעוד שלא הונפק כדין. מבחינה זו K350 תעודות מזויפות זה מצב שמניח "עם ישראל כולם צדיקים" או לפחות יותר צדיקים מאומות אחרות. לגמרי בינינו, אני לא ממש חושב שאנחנו יותר צדיקים ויותר שומרי חוק מעמים אחרים ואפרים קישון, שאני די מעריץ, כבר קרא לנו "ארץ הרמאים העליזה". אני מניח שלא צריך לספר לך כמה האיש הזה צדק באבחנות שלו.

לפעמים קשה לאזרחים שומרי חוק לתפוס כמה פושעים יצירתיים יותר או פחות יש. זה עצוב שהם קובעים לנו את סדר היום אבל זו המציאות העלובה. זה קרב אבוד מראש בגלל חוסר הסימטריה המובנה: מצד אחד אזרחים שומרי חוק אבל נטולי אמצעים לשמר את צורת החיים שלהם לעומת פושעים עם הרבה אפשרויות לנצל לרעה כל דבר. דעתי היא שדמוקרטיה ושלטון חוק צריכים אמצעים להתגונן ולשמר את המודל שלהם (וסליחה על המילים הגבוהות/פלצניות).

(אני לא אכנס כאן לדעותי לגבי הגבול הדק בין דמוקרטיה מתגוננת לפאשיזם, כיסיתי חלק בעבר, ובטח בהקשר המאגר, אין לי כוח לחפש מתי)

אוקי, ומה הסיפור עם ה-passphrase הקצרצר? 6-8 ספרות? על הGPG שלי אני מגם עם סטרינג של יותר מעשרים תווים ואותיות שאני בקושי מצליח לזכור כי הם לא באף שפה.

"תזכור שכאן זה לא הצפנה של המפתח אלא רק קוד גישה אליו, והכרטיס יאיט התקפות ובסוף ינעל את עצמו, כך שגם brute force לא עוזר"

האם יפתחו את התכנון לביקורת ציבורית?

תהיה בהחלט חשיפה לפורומים מסוימים ובשלבים הרבה יותר מאוחרים יש מצב שיהיה גם SDK לכרטיס, כמו שעשו באסטוניה ובבלגיה.

המכוער

למה תמיכה באובונטו ולא דביאן/סנטאוס/פדורה/סולאריס 2.5? לא עדיף לשחרר את הדרייברים לחופשי ושהקהילה תאיץ את התהליך?

אשמח אם זה יקרה, הכל שאלה של היצע וביקוש

אחרי כל תקני הEAL הנהדרים, איך תלחמו בkey-loggers?

"יש לנו שיטה שאני מקווה שיאמצו בכל העולם, זה מעין קאפצ'ה דו כיווני ששני הצדדים רואים באותו הזמן, ו…" (כאן היינו צריכים להתנקות מאולם הדיונים, אני מקווה לתשובה מפורטת יום אחד)

לגבי התסריט של גניבת כרטיס (לאחר הסנפת הסיסמה כמובן) – יש מנגנון דומה לכרטיסי אשראי ואם תודיע על זה אז זה מטופל. יש גם כוונה לדווח על טרנזקציות בערוץ שקשה לתוקף להשתלט עליו כגון SMS אבל זה מעורר המון בעיות אחרות. זה עדיין הרבה יותר טוב מהיום כי ניתן לבדוק אם תעודה מסוימת בוטלה או לא. גניבה ללא הסנפת סיסמה איננה מסוכנת – ההסבר המלא יותר מדי ארוך לדואל

ומסמכים שחתומים במפתח ש"נשרף"?

גורלו של מסמך שנחתם על ידי מפתח אבוד נקבע לפי מועד הדיווח על אובדן. כשאתה משתמש בחתימה "מאושרת" אתה צריך להודיע רק ל-CA שאבד אמצעי החתימה ואז מאותו רגע זה לא אחריות שלך. זה לא שולל תוקף של מסמכים שנחתמו לפני האובדן. תוכל לראות את הפרטים בחוק חתימה דיגיטאלית.

ולהחליף סיסמא אני מחליף לבד?

החלפת סיסמה – התהליך יהיה כזה: תקבל הביתה בדואר מודפס את סיסמת הכרטיס הראשונית יחד עם סיסמת אקטיבציה. כשתבוא לקבל את הכרטיס תפעיל אותו עם סיסמת האקטיבציה ואז תוכל להזין את הסיסמה הראשונית. יש עליה FLAG שאומר "enforce change on 1st use" כלומר לא תוכל להשתמש בה באופן שוטף ותצטרך לעבור תהליך שינוי סיסמה למשהו שרק אתה יודע. תוכל לעשות את זה כמה פעמים שאתה רוצה, אם על המחשב של הפקיד (עם PIN PAD ייעודי כך שהנתון לא עובר את המחשב) או אצלך בבית, לפי בחירתך. הכרטיס יאכוף סיסמה בת 6 תווים לפחות, כשהמקסימום הוא 8 תווים. התהליך הוא איזון טוב בין הביטחון ובין זה שלא כולם GEEKS ונוסה בהצלחה במדינות אחרות.

מה שסיפרת על תוכן הדרכון זה יותר פרטים ממה שדורש ארגון התעופה…

התקן לדרכונים אכן לא מחייב טביעות אצבע כמשהו מנדטורי אבל רוב המדינות בעולם עושות את זה או תעשינה את זה בקרוב. זה אפילו דרישה מנדטורית בתוך האיחוד האירופאי, לאזרחי האיחוד. יש לזה המון סיבות ושוב אשמח לשוחח על זה לחוד. לגבי שיתוף המידע של הקומונוולט' אני מסכים לחלוטין שזה גם מטריד וגם לא מפתיע. בשורה התחתונה אנשים נותנים טביעות אצבע בלי למצמץ למישהו שלא חייב להם כלום ועושה במידע כראות עיניו, ללא שום פיקוח וללא שום חסם. לעומת זאת כשמדובר בממשלה שלנו…

אז איזה מנשק יש למי מול המאגר? יושב אדם שאמור להיות אינטיליגנטי, אמין, חסין "הנדסה חברתית" בטלפון, אבל עם סבלנות איו קץ לעבודה המשעממת הזו… אפשר לסמוך על זה?

השאילתות למאגר הן בסיסיות מאד: הנה טביעות אצבע וזהות מוצהרת, האם זה קיים במאגר והאם זה תואם? אין שאילתות אונליין והתשובה היא בשיחת טלפון, כך שמפעילי המאגר יודעים למי הועברה התשובה. בשגרה של בקשות הנפקת תיעוד המאגר פשוט ישתוק אם הכול תקין ושיחת הטלפון תתבצע רק אם זוהתה הרכשה כפולה. לא יהיה למאגר ממשק לקבלת טביעות אצבע של מישהו ספציפי. כן יהיה ממשק מוגבל שמאפשר לקבל זהות של טביעת אצבע, לאחר מנגנוני בקרה רבים ולאחר שמתבצע מעבר דרך נקודות נוספות שמפעילי המאגר לא נגישים אליהן. יש עוד מנגנונים שמגבילים את כמות וסוג השאילתות, אבל לא נפרט כאן.

ומה יקרה למאגר משרד התחבורה לדעתך?

המצב היום במשרד התחבורה – אני הראשון לומר שזה לא תקין ושרמת הרגולציה שם נמוכה בהרבה. אשמח אם זה יובא לסטנדרטים שאנחנו מדברים עליהם ושוב, ברגע שיהיה מאגר מספיק גדול גם הם יאלצו להסתפק בתמונות המופחתות. בשביל להדפיס תמונה בגודל בול לא צריך יותר מזה. זה יאפשר לשוטר תנועה לזהות את בעל הרישיון.

אגב, תופעה מאד נפוצה, בכמות שדי קשה לתאר, זה שנהג טוען ששכח את הארנק עם הרישיון בבית. הוא בונה על זה שהשוטר לא ייקח אותו לתחנה ולא ירצה להתעסק עם ניירת. ככה המון מחוסרי רישיון נוהגים או בעלי רישיון שעברו עבירות "קלות" מנסים להתחמק מזיהוי. אם אין זיהוי אישי של העבריין הדוח שכתב השוטר איננו שווה דבר. היום השוטרים בניידת עם מחשב נגישים לתמונה של משרד התחבורה. זו רשת די מאובטחת, אבל בכל זאת זו בעיה עצומה. כאן יש בפירוש מאבק בין פרטיות והגנה על מידע לבין זה שחיוני לפעול נגד עברייני תנועה. גם כאן מאגר תמונות מופחתות יכול לאפשר לשוטר לזהות נהג עבריין שטוען לזהות, ובצורה שלא תפגע בקבילות הדוח שהוא רושם.

אבל עותקים מסתובבים בדפוס בארי, מרמנת, טלדור, משרד הפנים, המשטרה, אולי גם מפיקי רשיונות בינלאומיים כמו ממס"י, איסתא, הדואר וכולי, לא יודעים איפה הוא מטייל ואם מפיקים ממנו תבניות ביומטריות…

משרד התחבורה לא עושה זיהוי ביומטרי עם התמונות שלו וזה באחריות. הם בהחלט יכולים להסתפק במאגר תמונות מופחתות.

האם כל הרעיונות הטובים כתובים כתקנים?

יש מסמכולוגיה די מפורטת בנושא, זה היה עיקר העבודה בשנה האחרונה. רובה ככולה איננו ניתן לפירסום.

האם לרצונות הטובים של יורם יש סיכוי להתממש או שבדרך יחסכו ציודים והליכים וזה יראה פחות מרגיע אפילו מהמצב שתואר?

חלק מהתיכנון נועד לקבע כמה דברים כך שלא יוכלו לעגל פינות. אינני יכול לפרט לצערי כך שאין לי תשובה מוחלטת לשאלה הזו.

שאלות פתוחות

מי הן החברות שעושות את הסרטיפיקציה? מי הן המעבדות הישראליות שיכולות לגלות להם את אנטומית מערכת היורינציה של הדגים?

איך פותרים את בעיית הקי-לוגרים?

"מסמכולוגיה שלא ניתנת לפרסום" נשמע לי כמו משהו ספק security by obscurity וספר לא חוקי (עו"ד לחש לי שרק למשרדי הבטחון והחוץ מותר להוציא תקנות סודיות)

למה פנים ואצבעות ולא מיפוי גב יד, אוזן או קשתית? הרי את הטביעות שלהם אני לא משאיר בשום מקום ואי אפשר לזהות אותם מרחוק בוידאו מעקב…

המצב לעיל קצת מרגיע ברמה שהסודות שבכרטיס נראה בטוחים, אבל זה לא ישכנע אותי שהמאגר והתעודות הביומטריות טובים או ידידותיים יותר לאזרח מאשר תעודות חכמות פשוטות.

שאלות מהקהל לפרופסורים ביהם וקימל?

הפוסט הבא מביא כמה תשובות טכניות לנושא המאגר הביומטרי. אני משתדל להיות בו אוביקטיבי ועובדתי יחסית להיסטריה שבה לקה הקמפיין הזה (כן, גם אני לפעמים הגזמתי, מודה).

במסגרת מסע ה"תיקון", מחר בבוקר אני נוסע לטכניון לראיין את פרופסור אלי ביהם (מומחה להצפנה בעל שם עולמי שלוקח חלק פעיל בהתנגדות לחוק) ואני מקווה שגם את פרופ' רון קימל, מומחה לראיה ממוחשבת בכלל וניתוח ביומטריה של הפנים בפרט. אם למישהו יש שאלות שהייתם רוצים להציג להם, ספרו לי ב-11 השעות הקרובות, והטובות יזכו להשאל מחר (או מקסימום ביום אחר).

סערה בכוס תה צמחים

תודה לולנסיה שהכירה לי את הקטע הזה. אני שמח לגלות כל פעם עוד חומרים של מינצ'ין :-)
להמשיך לקרוא סערה בכוס תה צמחים

אוסטרליה אחרי סין

הידעתם שלאוסטרליה יש שר לתקשורת פס רחב וכלכלה דיגיטלית? אני יודע על שניים-שלושה בכנסת שלנו שהיו רוצים להדביק לעצמם תואר פומפוזי שכזה ומיד לצנזר את הרשת עליה הם מופקדים:

Measures to improve safety of the internet for families | Senator Stephen Conroy | Minister for Broadband, Communications and the Digital Economy

כבוד השר מודה שזה "לא מושלם" אבל אי אפשר לתת לזה להמשך, ולכן הצנזורה היא לכולם בפקודה מרמת ה-ISP ואי אפשר לבקש מעקף, הוא גם פונה אל הקהל לעזור לו בעצות איך נכון ליישם את זה. כרגע יחסמו פורנו ילדים, מין אלים, אונס ותיאורים/הוראות לביצוע פשעים, מישהו חושב שזה יחזיק? ארגונים לבטחון הילד כבר אמרו שם שהצנזורה היא טעות, כמובן החזית הדיגיטלית איתם, אבל לא ברור אם יש עם מי לדבר. הדו"ח של סבב נסויי שנערך, טוען בין השאר שנחסמו בערך 4% אתרים שלא לצורך בגלל פילטרים שהתלהבו מדי. הניסוי הזה זכה להרכה לעג מספקי האינטרנט בעצמם שהגיבו מתוך רצון אמיתי בטובתו של המשתמש (הלוואי אצלנו), ועכשיו נחשף שהוא אפילו לא נבדק על פס רחב אמיתי, אבל אני מתאר לי שזה רק ענין של מימון להוסיף את השרתים הדרושים (מעניין אם על חשבון משלם המיסים או על חשבון הגולשים בלבד). להזכירכם בסיבוב הקודם תוכנת הצנזור העצמי של אוסטרליה חסמה לרגע את הויקיפדיה כולה לפני שהעבירו את האתר למוד יותר "סלקטיבי", בלי ספק בגלל ערכים פורנוגראפיים כמו רשימת התנוחות הזו1 שכל ילד בן טיפשעשרה חייב להכיר. התשובה שלהם לביקורת היתה כמובן לחסום את מפרסמי הפילטר המפורש.

החקיקה תרוץ שם בפרלמנט בעוד 4-5 חודשים, עוד ניתוחים ותגובות מרוכזים פה. העולם כולו מגיב בערימת דיווחים, ה-EFA (החזית האלקטרונית באוסטרליה) נאלצת להתגונן מפני האשמות של "ליברטריניות של מידע", זה נשמע מגוחך כמעט כמו כשאובמה הואשם בסוציאליזם וקומוניזם, אבל זה עדיין עובד על דעת הקהל לצערינו.

מה אגיד לכם, There goes the neighbourhood. בקרוב אצלנו?

-------
  1. אגב, תורגם לערבית, פרסית אבל לא עברית. הכנופיה של דוד שי מאוד פוריטאנית[^]

מקבץ לינקים לסיכום היומיים האחרונים

אני עדיין מנסה לסכם לעצמי מחשבות לגבי "מה הלאה", אז עוד אין לי סיכום. בינתיים מקבץ לינקים "קטן" ממה שנשפך ברשת:

הטור האישי של דורון אביגד "הדרך לגהינום רצופה אלי ישי", נוטש את הטיעונים הקרים ובועט לרגש כמו אחרון "הבלוגריסטים" (כך קוראים לנו הטוקבקיסטים…). מפליא לראות ניסוחים כאלו בעיתון עסקים עם פוזה וחשיבות עצמית:

לעולם אל תקלו ראש בחוסר הביטחון הממשלי, ברגעים נטולי הנחת שבהם מרגישים הפקידים שהעניינים יצאו איכשהו משליטתם. "מי יצטרף מרצונו למאגר היפהפה אך הכה-בתולי שלנו?", שאלו את עצמם אנשיו של ישי – והתשובה לא איחרה לבוא: רק מטומטמים שקונים הבטחות של פקידי ממשל, שמבינים בטכנולוגיה ובשמירה על מאגרי ידע כפי שהומר סימפסון מבין באירופה.

ואסגור בינתיים בציטוט חסר בושה של פוסט שלם של שוקי שהקדים אותי בגרסה קולעת לשיר המתבקש פה:

בהתחלה לקחו את הקיצבאות –
ואני לא אמרתי שום דבר, כי אני לא נכה או ניצול שואה.

אחר-כך לקחו את הפליטים –
ואני לא אמרתי שום דבר כי שכחתי שפעם גם אני הייתי פליט.

אחר-כך לקחו לי טביעת אצבע –
ואני לא אמרתי כלום, כי אני אידיוט.

בסוף באו לקחת אותי –
אמרתי: תקחו, בין כה וכה נשבר הזין מלהיות חופשי בארצנו.

בואו למצעד זכויות האדם בשישי.