ספקנות ופסטיבלים

התאפקתי לא להוסיף בפוסט הקודם את המילה "ספקנות", כי יש בחוץ אנשים שמתעקשים להבדיל חילונות וספקנות. אני לא אחד מהם, אבל אני לא ממהר להכביר תוכן פוליטי מדי בפלאנט החדש של קהילת הספקנים.

אם פלאנט זה לא מספיק לכם, אתם מאוד מוזמנים להנות מכמה ארועים שיקרו בקרוב – רצועת ספקנות בפסטיבל אייקון תציע מספר הצעות (כולל אחת שלי) ביומו השני של הפסטיבל ופאנל ביומו השלישי. עוד פרטים אפשר למצוא בשפינוזה, או בעמוד של הרצועה באייקון. אגב, זה האייקון שבאשכול פיס ("מבעד למראה" עם זומבי.קון 2010 המומלץ), ולא אייקון TLV שיתקיים במקביל ובצמוד בסינמטק, שם אני אמור להשתתף בפאנל נוסף (אני עוד לא רואה אותו בתכניה), על פרטיות וסכנות שונות בעתיד דיגיטאלי דיסטופי. פאנל אמור היה לארח את צ'ארלי סטרוס, אבל הוא הודיע באוגוסט שלא יוכל להגיע, וכרגע לא ברור אם יהיה אורח חו"לי אחר – אז למי שפחד מפאנל באנגלית, אין בעיה (אבל הוא מכיל, כמו כל דבר כמעט, אחד מחמשת הכפילים של קלינגר, ראו הוזהרתן).

ארוע אחר שקורה עוד שבוע הוא "ליל המדענים", מה שבשנה שעברה קראו "חכמים בלילה" אני חושב. מדענים שונים פוגשים את הקהל הרחב להרצאות ושו"ת במקומות שונים בארץ, בשנה שעברה היה לנו מרתק, אני ממליץ.

דמוקרטיה בקליפים ויראליים

הפוסט הזה הוא למעשה תשובה שממשיכה את השרשור של התגובות לפוסט הקודם ומתייחסת לנושאים שעלו שם (אז קראו א השרשור כדי להבין את ההקשרים). העיזו שם כמה מאיתנו להביע במילים את החלום של חינוך הציבור למודעות וערכי דמוקרטיה, משהו שירגש אנשים באופן פיוטי כמו ש"קוסמוס" גרמה לי ולגיקים בני דורי להבין את המדע והאנושות דרך משקפי המדען ההומניסט המשורר של קארל סאגן.

אני מגיב אחרי התגובה האחרונה של טל:
זה שהחינוך דפוק במתכונתו אנחנו יודעים. זה שילדים כבר לא הולכים לתנועות נוער שפעם אולי היו מנחילות ערכים (וגם זה לא בהצלחה) זה גם ידוע. השאלה מה אנחנו עושים עם דור Z או איך שלא קוראים להם. החבר'ה שתהיה להם זכות בחירה בסיבוב הבא.

לגבי מה נכון ולא נכון מדעית – הגדיר את זה ידידי ד"ר מכנס שמילים כמו "מטרה" ו"ידע" הן מחוץ לפיסיקה. מרגע שתקבע מטרה, מדעים יוכלו לעזור לך לבנות מערכת שתתמוך במטרה הזו, אבל מדע לא יכול לתת לך תשובה על השאלה הגדולה של מטרת החיים.

האם המטרה היא מקסימום אושר? מקסימום כמות אנשים חיים? מקסימום אורך חיים? מקסימום איכות חיים? מקסימום מגוון גנטי? מקסימום המשכיות גנטית? מקסימום מגוון תרבותי? שאיפה ליישוב פלאנטות אחרות? כל המטרות האלו יפות, לצערינו לא נעים להודות שרובן סותרות אחת את השניה. כרגע מאלתרים ומתחמקים מהשאלות האלו, תחת הדגל של "חופש בחירה מקסימאלי" – מי שרוצה לחיות בפזרנות ולמות צעיר יכול, ומי שרוצה לחיות בסגפנות לאורך יותר ממאה שנה יכול גם הוא.

מה שהמדע יכול ללמד אותנו זה שבעוד שמוסרית אנחנו מתים שכל האופציות האלו יתאפשרו במקביל לכולם, בתכל'ס זה לפעמים לא בר קיימא. חופש ליברטארי או אנארכיסטי מוחלטים יצרו בלית ברירה גם סבל, גם קצה הקשת השני לא מסביר פנים להרגשת השלמות וההגשמה של האינדיבידואל. האם אינסוף אפשרויות הן הדבר הטוב ביותר? באים החוקרים ומראים לנו שצמצום המגוון לבחירה משאיר אותנו בפחות תסכולים לפני הבחירה ופחות חרטות אחריה. המוח האנושי הוא עדיין מוח אנשי המערות. אנחנו מצליחים באופן חלקי להתמודד עם כמויות הרעיונות המפגיזים אותו, אבל רובם המוחלט של האנשים לא מקשרים ומבינים את המשמעויות (את איכות הרעיונות), ומה לעשות – הם עדיין הולכים לקלפי כל שנתיים-שלוש ומכתיבים לכולנו את החיים.

הפתרון הוא כמובן לא סדרת טלוויזיה. הטלוויזיה כבר די מתה ככלי להעברת מסרים מתוחכמים לקהל הרחב. הפתרון הוא סדרה של קליפים קצרים על רעיון אחד בכל פעם, עד 3-4 דקות שיגרמו לאנשים לחשוב. הם צריכים להיות מרשימים, מחכימים, מצחיקים (מה לעשות) ותמציתיים. כל אחד מהם גם צריך להיות מקושר לאחרים שיש להם זיקה אליו, אבל גם להכיל בתוכו את הנושא שלו לבדו. אין לי מושג לגמרי איך עושים את זה כשידע נבנה כפירמידה ולא כאבנים מפוזרות במגרש מלא הסחות דעת, אבל ברור לי שזה הכיוון לתקוף. סרטונים שאפשר לאמבד ולשלוח לאנשים ויראלית. כך גם לא צריך להפיק מראש פרקים של חצי שעה. בכל קליפ להציג זכות אזרח, להדגים למה היא חשובה, לתת שתי דוגמאות איפה היא מותקפת (דוגמאות נמשכות אם אפשר ולא אירועים שיתישנו מהר), והצעה פשוטה איך הצופה יכול לפעול לשימור הזכות הזו.

אחרי ששילחת בקהל ערימה אופטימית של קליפים על זכויות, צריך גם קליפים על חובות ולמה הם חשובים. דברים בסיסיים ואוניברסליים כמו מיסים (לשירות צבאי עדיף למשל לא להכנס, מסיבות שונות). בכלל זה עניינים פשוטים אפילו אם הם נראים אלמנטריים לחלוטין כמו "ציות לחוק".יש הרבה אנשים שלא מבינים את הדבר הפשוט הזה, שחוק הוא לא המלצה, הוא לא משהו שמעניין רק שופטים ושוטרים קפדניים, אלא הוא מה שמנסה לשמור את החברה בחתיכה אחת מתפקדת שיכולה לתכנן לעצמה עתיד.

אחרי אלו אולי אפשר לדיין בנושאים יותר מורכבים כמו חשיבות הצדק, גם לאזרחים זרים, גם לעם כבוש. שאלת הרציונאל והמוסר שבהחזקת עם תחת כיבוש ככלל, מחוץ להקשר של הכיבוש הישראלי, ואז גם בתוכו. מה לעשות שחייבים לדבר במה זה עולה לנו דיפלומטית, בטחונית, כלכלית, מוסרית, תרבותית. וכאן יש חומר שלא ברור לי איך אפשר לגשת אליו באוביקטיביות. אין דרך לעשות את זה בלי ששני הצדדים ירגישו שאתה מוטה כלפי הצד השני.

בקיצור, אם מישהו מכם רואה איך אפשר לעשות את זה בשלבים, לצבור קרדיט גם בעיני צופים ימניים וגם בעיני שמאליים לפני שמגיעים לתקל את הנושאים הכי כואבים, ועוד לעשות את כל זה בצורה שיטתית, להפיק סרטון לשבוע וכן הלאה – אני לא רואה איך זה קורה בלי ארגון מתוקתק ותרומות של כשרון, זמן וכסף. המינימום שאפשר לעשות זה אולי לשבור את הנושאים לפרקים, להקים ויקי שבתוכו נרכז תסריטים וסטוריבורדים ברשיון חופשי, ולנסות לגייס אנשים להפיק את זה. חלקם כפרויקטים סטודנטיאלים, אולי לחלקם יגיע תקציב מאיזו עמותה או חברה שתרצה לתת חסות. אין מנוס שבמצב כזה לא יהיה מראה וסגנון אחיד, אבל אני לא יכול לדמיין דרך יותר מהירה מלגרום לדבר כזה לקרות.

זומבים וחיות אחרות

לפני כמה חודשים המלצתי לכם על המחזמר "זומבי.קון 2010" ב"עולמות", והנה שולחת רותם ברוכין עדכון:

זומבי.קון 2010 עולה שוב בכנס פאן.קון הקרוב, ב-15 באוגוסט. ההופעה היא זהה להופעה האחרונה, כלומר, תסכית-זמר, או מחזמר אודיו (את ההופעה המשודרגת לכדי מחזמר מלא וכוללת שירים נוספים, ריקודים, תפאורה וכו', אנחנו שומרים לפסטיבל אייקון), והיא גם ההזדמנות האחרונה לראות את המחזמר עם השחקנים ניר קיטרו ולי נשרי, שלא יופיעו בגרסה הבאה.

לפרטים נוספים:
אתר פאן.קון * האירוע בפייסבוק

חבל לי לשמוע שקיטרו לא יופיע בגרסא הבאה, הוא נתן הופעה מצוינת (וללא תיקוני אוטוטיון עד כמה שאני יודע).

בנוסף, בשבוע הבא גם ישתולל אנימיקס – פסטיבל האנימציה, קומיקס וקריקטורה בחום התל אביבי. אני קרוע ולא יכול להחליט אם ללכת, כנראה שעדיף לגמור לסדר את הבית החדש ולחבר את המחשב…

והנה עדכון האירועים הקרובים ממייל של העמותה לקידום משחקי התפקידים:

15.8: כנס פאן.קון לחובבים וקהילה
כנס בארגון העמותה למשחקי תפקידים והאגודה למד"ב ופנטזיה. לכולנו יש תחביב – מה שהופך אותנו לחובבים. זו התופעה שהכנס הזה מתמקד בה. החובבות. אירועים קהילתיים, משחקי תפקידים, סדנאות והרצאות על שחרור רעיונות תקועים, הכנת הרצאות והפקות חובבים ועוד. כמובן שאתם, כחברי המועדון שלנו, נהנים מהנחות לכל האירועים – כולל למופע תסכית-הזמר "זומבי.קון" שיועלה בסיום הכנס. מה זה תסכית-זמר? בקרו באתר הכנס.

19.8: כנס "מיתופיה" לספרות פנטזיה
בעניין אחר אך קשור – כנס "מיתופיה" הוא כנס המוקדש לסופרים בכלל, אבל במיוחד לג'.ר.ר טולקין וג'.ק רולינג.

20.8: משחק חי, "אנק מורפורק" בעולם הדיסק של טרי פראצ'ט
משחק בעיר הכי מטורפת שנכתבה. המשחק ייערך בפארק קנדה. מהרו – הדמויות נחטפות כמו לחמניות חמות. הנה אתר המשחק בפייסבוק, והיוצרים אפילו הכינו וויקי מיוחד למשחק בוויקי שבאתר העמותה.

26.8: כנס "דרקוניקון" – מבוכים ודרקונים ועוד
"פריק" ו- "פונדק" הוצאה לאור מגישים לכם את הכנס שלהם, המוקדש לעולם המערכה העברי המקורי – "איי הסערה" למבוכים ודרקונים. אבל גם משחקי קלפים ולוח ועוד.

27-28.8: סשמ"ק – סוף שבוע מיני קמפיינים יוקרתי
אירוע יוקרתי בפורמט חדש, פרי מוח קודח. הסשמ"ק הוא סוף שבוע שלם שבו יורצו כמה מיני-קמפיינים. מה זה אומר? מערכות משחק – אבל קצרות. כאלה שנכנסות לסוף שבוע אחד. האירוע ייערך בוילה באיזור בית שמש, וכולל לינה במקום, אוכל, שתיה, משחקים משובחים ואנשים טובים לרוב. מרתון משחקי תפקידים. הרישום לאירוע ייערך דרך רכזי קבוצות. בינתיים, אפשר לקרוא עוד פרטים על המשחקים המתוכננים ולשאול שאלות כאן.

סנוניות ראשונות לקראת סוכות – פרוייקט "תהודה" יוצא לדרך
עוד פרוייקט שאפתני שיעלה בסוכות. משחק תפקידים מרובה שולחנות. אבל ממש מרובה. מנהלי 24 מנחים ייצרו סביבה חיה בה השחקנים יהיו חופשיים לנוע ממקום למקום על פי נטיות לב דמויותיהם. נשמע מבטיח. למעוניינים להצטרף לצוות ההנחיה או סתם לקרוא עוד כמה פרטים, בבקשה.

משהו לקרוא, ועוד…

תמיד סיפרו לכם שאוף-פליי זה רע?
יש מי שחושב אחרת. עוד פנינה שעלתה אל ארכיון העמותה.

תמיד רציתם לבנות הידרה פרטית?
באתר "הפונדק" העמידו לרשותכם מדריך חדש ומהודר, בשני חלקים, לבניית מפלצות למהדורה הרביעית של מבוכים ודרקונים.

זוכרים את "השמש השחורה"?
"מכשפי החוף" הודיעו כבר מזמן שאחד מעולמות המשחק האהובים ביותר בכל הזמנים חוזר למו"ד 4. ועכשיו יש להם סדרת כתבות שנותנת טעימה לעולם המשחק המרתק הזה.

רוצים משחק בחינם?
Warrior, Rogue & Mage – או בתרגום חופשי "לוחם, קוסם וגנב" הוא משחק קטן ומוצלח שזכה לביקורות טובות מאוד. אמנם באנגלית – אבל טוב ובחינם. באמת.

בנוסף זכרו שיש שני כנסי אייקון (סיפור ארוך) בסוכות, ונראה שבשניהם יש לי דריסת רגל קטנה. בכנס אייקון האחד יש מסלול "ספקנות" ובו אני משתתף בהרצאה ובפאנל (27 ו-28 בספטמבר בהתאמה), ובכנס השני, בתאריך עוד לא ידוע, אני משתתף בפאנל על פרטיות בעתיד (ואולי ישתרבב קצת שיח על דמוקרטיה השתתפותית עם ובלי קשר) – פאנל זה מארח את צ'ארלס סטרוס ויערך באנגלית.

כמה מילים על סרטי החודש

שנה ומשהו חיכו זוגתי ובנה לאיירבנדר (הסדרה-שקראו-לה-אווטר-אבל-קאמרון-גנב-לה-את-שם-הסרט), ואז לפני כחודשיים ראינו את הקדימון ועיקמנו את האף, לאיפה הלכה המגניבות של הדמויות ותנועות הלחימה? ואז לפני חודש גיליתי שמביים אותו מ. נייט שאמשלאמאלמיין, והרגשתי שהולך להיות חרא של סרט. היום דישדשתי בעגבניותרקובות וגיליתי שאכן חציר העם – ניקוד 8 ולא יותר. אני ממליץ למי שעדיין קצת ילד ואוהב אנימה, להציץ בסדרה המקורית במקום זה. אני חושב שעל הסרט אני אוותר.

לצידו ולא במפתיע קיבל טוי סטורי 3 ציון גבוה אבל הופתעתי שגבוה כל כך! 99% לסרט לגיל הרך שכלל תכנים מאוד לא רכים – כמעט שעתיים(!!) שכללו התעללות קשה נגד דמויות אהובות, מוות, אלימות, הזנחה, בגידה וסצנה כואבת במיוחד לצפיה שבה מובלים כוכבי הסרט למשרפה על סרט נע, אושוויץ-סטייל. האם בני 5-10 צריכים לקבל אלימות בעוצמות מייקל ביי כדי להיות מוכנים יותר טוב לחיים? האם מועיל להם בגיל הזה לקבל מוות בכלל ומוות מתוכנן-מראש של צעצועים (איך תתרגמו planed obsolecense?) בצורה כל כך מוחצנת ומוקצנת? מדהים שרק שלושה מבקרים כתבו נגד הסרט מתוך כ-250 ביקורות שספר עגבניותרקובות (אחד מהם מספר גם על ההתקפה הנוראית שחטף על ביקורתו המנומקת, ג'יזס). אני ממליץ על הסרט אבל לא לילדים קטנים. עד כמה ש"צעצוע של סיפור 2" היה אפל ומדאיג, מספר 3 עוקף אותו פעמיים בסיבוב. אני יצאתי ברגשות מבולבלים מהסרט, וכועס על כך שאינו אפילו PG, שלא לדבר על PG13. אל תבינו אותי לא נכון, הסרט גם מצחיק ומרגש לטובה, אבל אני אדם שלא בוכה גם כשצריך (והפתיע את עצמו בפרק הסיום סוחט הדמעות של ד"ר הו לפני חודש), אבל טוי סטורי 3 כברר ממש תקע לי גוש בגרון, וזו מתקפה רגשית שאני לא מאחל לילדים בני 10. 8 בסולם הכללי, ציון 5 כסרט לילדים.

ואולי זה המצב הנכון ואני מזדקן? אולי כשפותחים וקוראים בעיתוני מדע על קטאסטרופות אקלים מתקרבות, בעיתוני כלכלה על קטסטרופות כלכליות, בפרסומים אחרים על משבר המשאבים, משברים פוליטיים, משברי תרבות, ילודה וכולי, אולי הסרטים האלו, האלימים לילדים, רק מכינים אותם לעולם האמיתי של עוד 20-30 שנה, ואני כנביא-זעם לא קטן צריך להגיד להם בכלל תודה? אנחנו חיים בזמנים מאוד משונים, אני חייב לציין.

מכון שקרנים

כשגיא סיפר לי שאשתו התחילה לעבוד במכון לטיפולים אלטרנטיביים (רייקי וכאלו), מייד הגבתי "אה, אז תגיד פשוט מכון שקרנים". לא עבר חודש והתברר שזה מדויק פעמיים, קראו את הסיפור שלהם על מרכז "דניאל" ביהוד.

N900 – מה בכל זאת אני חושב עליו

לפי הפוסט הזה של רם און, אפשר היה לחשוב לחשוב שאני שונא את ה-N900 שלי. חלילה וחסה! כתבתי פוסט שסופר חלק ממעלותיו ואיזנתי בפוסט שמציין את מגרעותיו הקלות כדי להכין אנשים לציפיות הנכונות. מדובר בחומרה מצוינת – שמע, מקמ"שים (מודה, עוד לא בדקתי לעומק את ה-BT)\ מקלדת ומסך יפהפה שעובד מדהים בכל זווית ותנאי תאורה. על כל אלו יושבת מערכת הפעלה נהדרת ומלאת הפתעות טובות. כל מה שהפוסט הקודם רצה לומר שהמכשיר מאוד מזמין לגיקים, power users ואפילו סתם מתלהבים, אבל מי שמחפש את האחידות של טלפונים אחרים צריך להנמיך צפיות אלו או לחפש במקום אחר. בכל מקרה, אם כבר לקנות נוקיה, אחרי ששיחקתי בעבר עם 6820, 6880, E51 ו- E71 אני חייב להודות שסימביאן מאכזב מאוד (או במילותיו של רם און: קקי קטן וירוק) ליד המיימו.

לצערי לא היה לי עוד זמן לשבת אפילו בצורה יסודית על הויקי של מיימו ועל הפורומים, כך שאפילו עוד לא עשיתי SSH לתוך הטלפון, ועדיין, אני מנצל אותו בהרבה צורות מגוונות, הכיף האמיתי עוד לא התחיל, אין לי ספק.