פשפש בחנות חרסינה – עלילות עירא ברברשת

פעם פעם פעם מישהו אמר שנוסטלגיה תמיד תמכור. אתםם זוכרים את ×–×”? כן ×–×” ×”×™×” פעם. ואיך שהוא צדק! פי… האנשים האלו היו צודקים פעם… אני זוכר איך… טוב אבל אני נסחף. לא באתי לדבר על נוסטלגיה אלא לספר אותה. הרבה מהקוראים שלי לא מסותבבים בבלוגוספירה ולא יודעים שמדי פעם יש גל פוסטים באותו הנושא. בשבוע שעבר הסתובב אחד של השתפכויות נוסטלגיות על "איך גיליתי את האינטרנט". התחילה את ×–×” כרמל, אותה אני מכיר עוד ×›"carmel" מ-IRC, בחיתוליו של ערוץ ישראל בEFנט, והמשיכו את ×–×” עוד כמה אנשים, ועכשיו כרמל גם הוסיפה פרק חביב וחשוב נוסף.

אני זוכר את ×”"פונג" האנאלוגי שהיה לשכנים עוד בסוף השבעים. מאוחר יותר כשלחברים שלי היו קומודורים ותואמי אפל אבא שלי קנה ב83 מפלץ בשם Apple /// שעד היום עדיין עובד במוזיאון עתיקות מחשוב. ב85 נוסף לו apple //c מתוק וסוף סוף אפשר ×”×™×” לשחק משחקים נורמליים ולתכנת (התוכנית הראשונה שלי שציירה פרקטלים של מנדלברוט נכתבה עליו בבייסיק ואח"×› קומפלה ×›×™ לא הייתי חזק אז באסמבלי), ולמעשה כשכבר לא מעט חברים שלי קיבלו מההורים "מינטה" 286 אני הייתי עדיין עם מחשב 8 ביט אבל מאושר עד ×”×’×’. על 128K היו לי יותר צבעים מEGA, עכבר עם תוכנות ציור, סאונד יותר טוב, חיבור לטלוויזיה, ואפילו תוכנת DTP. אבל בכיתה ×™"ב (1990) התעקשתי ואכן לכבוד סיום הבגרות קנינו 386. התעקשתי שיהיה DX ודיסק כפול בגודל משאר החברים שלי – 80 מגה! ×›×™ אני התכוונתי להכנס חזק לענייני הפרקטלים שלי. בהמשך אפילו קניתי לו 387 שהאיץ את העניינים פי 6.

עכשיו יש לי חור בזכרון. אני זוכר שקניתי מודם בהתלהבות. 2400 קטן אבל אפקטיבי, אבל לא זוכר מי קישר אותי לביביאס הראשון או איך מצאתי את המספרים הראשונים לחייג. אני מניח שזה ×”×™×” המוכר בחנות? וכך התחיל רומן עם הביביאסים. היו שתי רשתות מסחריות ואחת חופשית שהתחילה ב1991 כאסופה חסרת צורה של ביביאסים עצמאיים שקיבלה חיבור לפידונט. הדואר ×”×™×” זורם לאט ×›×™ היו עושים רק חיוג אחד בלילה להעברת הדואר (באמצע היום היו מחירי הבזק פסיכיים), ועץ הניתוב ×”×™×” בעייתי ×›×™ בקצהו ×”×™×” הביביאס של ירון מינץ שהיה לפעמים נתקע לארבעה ימים כשהוא בחו"ל. התאספה אספה, באו טרומר ושקד (השמות המלאים שמורים במערכת אבל הרבה יודעים מי הם) והציעו "רינג", מערכת שפידונט לא אמורה להכיל, שתשלח דברי דואר ביותר מנתיב אחד, פנטגרם של חמישה ביביאסים ומסביבו עוד עשרה שכל אחד מהם מתקשר לשניים מחברי ×”"רינג" המרכזי. ×”×™×” כאן תיחכום ודיוק של השעות הנכונות להתקשר כשהקווים של האחרים פנויים והרבה עבודה מסודרת אבל ×–×” ×”×™×” הצלחה אדירה. לפתע הדואר שלנו זרם יותר מהר, וזה ×”×™×” בדיוק בזמן ×›×™ התחילו להגיע עוד אנשים. המצב שבו יותר אנשים ברשת הניב יותר תעבורה בקבוצות הדיון ואנשים כבר לא קראו דואר אונליין ×›×™ ×”×™×” יותר מדי. נכנסו חבילות מעניינות כמו "בלוווייב" והרבה אנשים העדיפו את "גולד-אד" ולכן פתחו לעצמם "פוינטים" שהם מערכת דומה לביביאס מבחינת הדואר אבל שלא מקבלת שיחות נכנסות. במילים אחרות תחשבו על מצב שבו אנשים מקימים לעצמם שרת SMTP בבית במקום לקוח POP ×›×™ יש כלים יותר יפים לקרוא ולכתוב דואר 🙂 ברשת הזו היו גם לא מעט כותבים מוצלחים , שאנשים בבלוגוספירה מכירים בתור תומר ליכטש, גדי שמשון, דובי קננגיסר ואחרים.

במצב כזה היתה הצפה של מודעות לטכנולוגיה. יותר אנשים היו ברשת הקטנה והשמחה שלנו, חינכנו אותם להשתמש ב-PGP וכך יכולנו לעשות הצבעות רבות בהמון נושאים ולעצב את הרשת בצורה יפה. נפתרו גם בעיות עם מודרטורים בקבוצות דיון שהיו משותפות עם הרשתות המסחריות (אקסלנט וקיקס), אבל אז צצה בעיה מצחיקה. אחד הechos (קבוצות הדיון) שאיחד שיחה ללא נושא מוגדר בין חברי כל הרשתות, נקרא באופן שאז היה טבעי לכולם, INTERNET. ואי שם בהתחלת 1994 או סוף 93 אנשים התחילו לראות שם מדי פעם הודעות פרטיות נשלחות ע"י מאן דהוא, והכתובת אליה יועדה ההודעה לא היתה שם אלא מחרוזת צפופה עם שטרודל באמצע. מעטים יודעי דבר היו צועקים על הטמבל שהוא התבלבל. זו כתובת ביטנט ואין לרשת שלנו קשר לשם, היו אומרים לו. אני שמעתי דבר וחצי על זה כי שירתתי בצבא עם אחד בשם חנן (ראו פרק ב' אצל כרמל, לינק בתחילת המאמר), שהיה אמריקני במקור ובשביל לשמור על קשר עם ההורים היה לו חשבון בביביאס אמריקני גדול בשם קומפיוסרב אבל עם מודם 1200 מסכן, ולקומפיוסרב היה חיבור ל"אינטרנט" הזה.

אחרי מספר שבועות גם באולטינט שמעו שמסתבר שלביטנט קוראים גם אינטרנט בכל מני מקומות בעולם, וזה גדול עלינו, לכן עדיף שנחליף את השם לALLNETS_CHAT. העניין עבר ברוב גדול בהצבעת PGP אבל השותפים (קריא חבורות הביביאסים המסחריים של סער בליץ וחיים שו-אסמו) לא הסכימו. בא ג'יבי וכתב תוכנה מתוחכמת שהמירה שמות של ECHO בדרכו בין הרשתות, ואח"כ גם אכפה החלטות מודרטורים ומחקה טרולים. משהו מגניב למדי, אנטיספאם של המאה הקודמת.

ועכשיו אני סופסוף מגיע לפואנטה. למרות שהפכתי לביביאס ואפילו חבר ברינג המרכזי והחשוב, לא הכרתי את עולם המחשבים האמיתיים. כאן נכנס מר שקד, בחור מבריק שהיה צעיר ממני בשנתיים ועם הרבה זמן פנוי של תלמיד חרוץ מ"ליידה" שברור לו שהוא פשוט האדם ×”×›×™ מבריק ביקום וכולנו נמלים. אחרי ביקור או שניים למעבדות האוניברסיטה הוא כבר שלט יפה ביוניקס, ידע מה ×–×” NNTP ולימד את ידידנו המשותף ירון בלום ×–"ל איך להתחבר לסנונית ובהמשך ארגן כמה חשבונות יוניקס פרוצים. מספיק הרי לגנוב פעם אחת את קובץ ×”PASSWD ממישהו שהשאיר מסוף פתוח ויצא להפסקת קפה (לא היו אז קבצי SHADOW) ובעזרת 486 וכמה שעות עבודה הסתבר ש80% מחשבונות עובדי האוניברסיטה לעולם לא נכנסו לשימוש ועדיין היו עם הסיסמא הראשונית. לקחנו חשבונות של דוקטורים ממדעי הרוח, אני זוכר ×”×™×” אחר פרוקצ'×™×”, חשבתי שיש לו שם מצחיק ואז לא ידעתי עוד מי ×–×” 🙂

אבל מה עשינו עם החשבונות? לשלוח דואר לא ×”×™×” למי ולא היתה פואנטה לשלוח גם בשם מישהו שפרצת לו את החשבון. לא, גם אתרי תוכנה לא היו אז (לא שידענו מהם) וב92 גם לא ×”×™×” ווב. אנחנו השתמשנו בחשבון של פרופסור פרוקצ'×™×” כדי לבנות גשר חד כיווני מNNTP לECHO. הצפנו כל ביביאס שרק רצה בדיונים טכניים על דברים שלא ידענו עדיין מה הם, על פיסיקה, קבוצות דיון של הומור, לימדנו אנשים מהו ×”"אינטרנט אורקל"… אבל לא העזנו לעשות את ×–×” גשר דו כיווני כמובן ×›×™ זהכבר ×”×™×” מסוכן.

ההתכתבות עם אנשים היתה עכשיו תחביב מטריף. עיקמתי קצת חוקי צבא (ואולי קצת בטחון שדה) כדי להיות מחובר גם מהצבא לאולטינט. בזמן המשמרות הארוכות ולא מעט ריתוקים. ככה עברה תקופת הצבא איכשהוא, ועברתי לעבוד ב"בינת". שקד כבר התרוצץ תקופה ארוכה עם חבילה ענקית של דיסקטים בכיס והסביר שיש לו להראות לי מערכת הפעלה מגניבה שהיא חינם לגמרי להראות לי. לא הבנתי למה היא כ"כ הרבה יותר גדולה מחמשת הדיסקטים של חלונות 3.11 ואפילו אין לה מי יודע מה גרפיקה (סוף 1994 להזכירכם) אבל אמרתי שיום אחד אני אציץ עליה. את TRUMPET WINSOCK הכרתי כי השתמשנו בטלנט כדי לשלוט מרחוק על ציוד, והיה נחמד לדפדף בLYNX המוגבל של סנונית (יכולנו לחייג "חינם" ולגלוש בגופר! איזה ימים!). שמעתי שקיימים גם דטהסרב ואקטקום, אבל כדי להתחבר היית צריך אישור שזה לצרכי מחקר אוניברסיטאי או סיבה רצינית כלשהיא. כשנפתח האינטרנט להתחברות חופשית פתאום הצטרפו גם "שני", "קו מנחה" והכל במחירים בלתי אטרקטיביים בעליל (תראו מה היה ב1997!), אבל החיבור היה עם תוכנת טרמינל פשוטה לחשבון יוניקס שנתן לקרוא דואל בPINE, ועם טיפה תוספת מחיר הרשו לך להריץ LYNX. לא ראיתי צורך כיוון שהיה לי בעבודה, ובדיוק קיבלנו חבילה של נטמנג', והיה שם כלי משונה שהתפוצץ תכופות עם שממית מסתובבת שהתחבר דרךהWINSOCK לאותם אתרים שגם LYNX התחבר אליהם, וקצת הקל על הדפדוף כי אפשר היה לעבוד עם עכבר. היו אפלו אתר או שניים עם טיפה תמונות אבל זה האיט את הגלישה, אז אחרי שהבנו את הגימיק, כיבינו את ההורדה של התמונות. המידע המעניין היה ממילא הטקסט, אז למה להאיט?

החברים שלי מהביביאסים שאלו אותי למה טוב הטראמפט הזה. הרי עם היוניקס אפשר לדבר רק בפקודות. בתעוד של טראמפט היה כתוב שאפשר להתחבר בSLIP אבל באקטקום אמרו לחברים שלי שאין להם טכנית איך לספק להם חיבור כזה בזול, או איזה תירוץ אחר. באיזה שלב הופיע גימיק חביב בשם SLIRP והפך את היוצרות. פתאום כל אחד היה יכול להתחבר בPPP ורשת אולטינט התחילה להעביר תוכנות WINSOCK שונות. יום אחד הזדמן לי להגיע לדטהסרב לתקן מודם של איזה חברה ששימש לה גיבוי לנל"ן. באתי לבקר עם חבר טוב בשם דורון שאיתו שירתתי ואח"כ גם עבדתי בבינת. אני זוכר שכשהיינו שם אחד העובדים בא בלחץ לבוס וסיפר לו שהם הורגים את כל העותקים של SLIRP והוציאו הזהרות למשתמשים אבל אנשים מורידים עותקים חדשים ומריצים אותם בשמות מזוייפים וקשה לתפוס את הפושעים, והם בעצם משתמשים באינטרנט כאילו היה להם חשבון SLIP שהוא יקר פי שלוש! דורון גם הכיר לי באותה הזדמנות את רוני ושניהם הראו לי מה זה IRC. הרבה אנשים הכירו אותם בלי להכיר אותם. הם היו Jane1 ו-diablo. היו עוד כמה אנשים מפורסמים יותר ופחות בחבורה של בערוץ "ישראל". אחד ורדי ועוד כמה חברים כתבו תוכנה נחמדה שעבדה דומה לIRC אבל לא צריך להיות כל היום בערוץ עמוס, וזה היה גראפי! ולחלונות! ICQ היה שוס רציני, וכמעט כמעט הרג לי את חווית הIRC.

אז שכנעתי את הבוס שלי שלבינת צריך שיהיה חיבור אינטרנט ושרת למכור אתרים, סיפרתי לו גם על מערכת הפעלה פלאית לPC שתחסוך לקנות את מחשב הSUN שהוא חשב שנצטרך. עוד לא ידעתי מה ואיך עושים אבל קיבלתי אור ירוק, נל"ן כבר היה, מחשב התקבל גם, וקראתי לידידי שקד שיעזור. מצויד בדיסקטים של לינוקס הוא ישב עם המחשב שלושה ימים בבית ובסוף בא איתי להתקין אותו. לא היה לי מאיפה נכנסים למערכת ואיך יוצאים כי ההתקנה הראשונה הזו היתה פרנואידית לחלוטין. שקד שם את הכל בCHROOT, קונספט שהיה לי מאוד קשה להבין. מערכת "כאילו" מתחת למערכת האמיתית. הוא הסביר לי שזה יהיה כ"כ בטוח שאף אחד לא יפרוץ. אף אחד גם לא הצליח לגרום לזה לרוץ לצרכים יעילים והמיזם נקבר.

בסוף 1995 עזבתי את בינת, הפכתי לעצמאי, טיפלתי בשרת קטן של רשות המחקר של האוניברסיטה העברית, התקנתי שני שרתים בכנסת ובעיקר עבדתי בבית ספר גילה, שבזכות עקשנותי בשנה שלפני כבר היה מחובר לאינטרנט. החלטתי שאני פותח ספקית אינטרנט קטנה ללקוחות ולחברים וקניתי נל"ן לנטמדיה. פריים ריליי של 64 קס"ש בלי CIR עלה $170 בזק ועוד $500 על התעבורה. בשלב מסוים מצאו בית חם על הלינוקס אצלי בבית אתרים כמו לינוקס-IL ומגאזין רשת בשם מוניטור של גדי שמשון.

השאר היסטוריה… דרך אולטינט הכרתי את אודי, שהכיר לי את אבא שלו, שהכיר לי את אלי שטרנהיים, שסידר לי ויזה לארה"ב ושם עבדתי שנה וחצי בצנטרום של הפיילה, עמק הסיליקון בשנות הבועה, ומשם הכל היסטוריה…

משטרת ישראל והגיקים

"משטרת ישראל מפוצצת את מסיבת הבלוגרים" – הכותרת הצחיקה אותי. לפי מה שקראתי אצל עוד כמה אנשים שהיו במסיבה, גם הם היו המומים מהופעה של שני כחולי מדים שהזהירו את כרמל המבוהלת מפני המשך המפגע הסביבתי ×”×–×”. בשבילי זו המסיבה השלישית או הרביעית שנחתכת ×¢"×™ שוטרים שהזמינו שכנים שמנסים לישון. אני חשבתי שאני חנון-למחצה אבל מסתבר שהחיים שלי יותר פרועים מאלו של כמה בלוגרים שלא מוכנים שאפילו יקראו להם גיקים. איזה מצחיקים אתם 🙂

בחדשות אחרות – אני עושה מחר ברביקיו ושוב יש לי יותר מדי בשר. בעיה!

מפגש בלוגרים

באיחור לא אופנתי של שעתיים הגעתי לדירתה הצנועה של כרמל למפגש בלוגרים שהתחיל מתון, החל לסעור והסתיים בדרמתיות.

מסקנות:
* אחרי שאפי הסביר לי (סוף סוף!) כמו בנאדם למה הקוד האתי זה דבר טוב, השתכנעתי. זה מגן על הבלוגר במקרה של תביעות, והוא מקווה שבצורה עוד יותר רשמית בחוק בעתיד. מכאן שהקוד האתי הוא הצהרה אולי לקוראים, אבל הוא בעיקר דיסקליימר משפטי מוצלח.
רוביק לגיקים
* אפי מתמחה אצל רביה. כבוד.

* כרמל יותר גבוהה ממה שזכרתי אותה.

* תמיד אמרתי שעדיפים ריחות טבעיים על מלאכותיים. קיבלתי מחמאה על האפטרשייב שלי, אני בכלל לא שם אפטרשייב 🙂

* נרצה או לא נרצה, לבלוגים יש הרבה מונח על ×”×›×£, ויש דברים שחשבתי שהם מובנים מאליהם בזכות הדיבור בארץ, אבל מסתבר שהם לא. אני על הכנס הבא כבר לא אדלג… ×–×” ברור לי.

* בכל מסיבה שיוגש בה אוכל יהיו תמיד יותר מדי סכינים ופחות מדי מזלגות.

* אנשים שהבנת שהם חסרי יושרה לפי הכתיבה, מוכיחים לך את זה גם בפגישה פנים אל פנים כשהם מתאמצים לא ליצור איתך קשר עין (אני לא אזכיר שמות בכוונה).

* למישטרה יש אינטרס להשתיק חבורת אנשים דעתניים שמחליפים דעות (בקול רם אחרי חצות).

* ומה שידענו כבר, הגיקים הם העתיד… ולא משנה אם הם גיקים למחשבים, ללשון, למשפטים או לאמנות.

לא נעלמתי…

אף אחד לא היה מודאג?

אני פשוט עובד לא מעט, אבל הבלוג לא מת (בינתיים). אני עובד גם על עיצוב חדש בשבילו, ועל פוסט נוסטלגי, ועל פוסט על טעימת רוחב שעשינו על כמה בקבוקים…. טוב אני לא אהרוס הפתעות, חכו בזבלנות.

ועכשיו, למפגש הבלוגרים. מענין מה ×™×”×™×”…

בינתיים, כמה לינקים משעשעים שמתרוצצים אצלי בין הטאבים בשואש…
להמשיך לקרוא לא נעלמתי…

על תאימות וגבול השפיות

הרגע שלח לי מישהו תגובה אלמונימית מאנונימייזר של דואר (אבל כתובת הIP שלו הסגירה את מקום העבודה שלו :-))

סליחה על ההפרעה, אבל האתר נראה נורא בלי סקריפטים (כן, יש כאלה שמשתמשים ב NoScript ).

להמשיך לקרוא על תאימות וגבול השפיות

מישהו חיפש פקאץ?

אדון רווקוס רב המעללים ומפוצל האישיות הודיע שהוא פורש. פעם באיזה חודש אני מציץ על הבלוג ×”×–×” כמו תאונה – ×–×” איום אבל אי אפשר לא להסתכל – ולא יודע אם לצחוק או לבכות. מדובר בחבורה של מתבגרים ילדותיים, לדעתי בני עשרים ומשהו שתקועים בטיפשעשרה, עם כל טוויסט של שוביניזם אפשרי וחוסר אמפתיה טוטאלי, או אולי דמיון פעיל מדי, והתגובות המוזרות שהם מקבלים. לקרוא את הטקסט ולא להאמין שמישהו לחץ על "הלח" לפרסם ×›×–×” מכתם מגוחך בלי לקרוא אותו קודם, ולחשוב עוד שזה הבלוג אולי השני ×”×›×™ נקרא אחרי הגזענית הורודה (לפחות נדמה לי שפעם הוא ×”×™×”). כמה פאתטי אפשר להיות ולא להבין את ×–×”? אצל שרון בבלוג שאל היום מישהו אם יש גם פקאצים ממין זכר, אני חושב שמר NG (המנוח לפי הכרזתו) לוקח בהליכה.

תודה על הזכרונות, לך לשלום. עזיבת אנשים תמוהים כמוך מעלה את רמת הכתיבה ברשת. תודה על ההקרבה.