תגית: בלוג

פורסם ב

שוק הSEO בצורתו הנוכחית בא אל קיצו (דעה אישית)

הפוסט הזה בהמשך לתגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.

אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.

בתחילה היו "מקדמי אתרים" שהציעו "להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!". זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי "דירקטורי" כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.

אח"כ נכנסו גוגל והעולם הבין שמקום ברשימת התוצאות לא קונים בכסף וקמו עשרות מומחים שחשבו שהם יודעים איך לעקוף את "האלגוריתם" ולדחוף את האתר למעלה, הנסיונות היו חוות לינקים, אבל גוגל עלו על זה. אח"כ בא פיצוץ האתר במאמרים זולים מועתקים אבל גוגל עלו על זה, אז עוברים למאמרים מקוריים מוזמנים ושכירת חברות שכל תפקידן הוא שכתוב הודעות עיתונות ומאמרים כדי שלא יופיע אותו הטקסט בכמה אתרים. לאט לאט אנחנו חוזרים למצב שבו תוכן "זול", מועתק, מנופח או משוכתב כבר לא תופס. צריכים להיות רלוונטיים. הסוג הזה של נסיון אופטימיזציה למנועי חיפוש (ר"ת יפים, לא?) עבר מהעולם. נשאר מזה רק המרכיב של דאגה לתאימות לתקנים (משהו שהישראלים עוד לא מפנימים כידוע).

גוגל כבר מסתמכת לדעתי פחות על תוכן האתר ויותר על תבניות הגלישה של המשתמשים – הם יודעים על אילו תוצאות הקשתם בחיפוש, הם יודעים לאילו כתובות גלשתם מתוך מייל אישי בג'מיל, הם יודעים איך ולאיפה אתם מנווטים כשאתם באתר שמשתמש באנליטיקס והם יודעים מה אתם קוראים דרך פידברנר. המידע הזה בסופו של היום יותר אינפורמטיבי להם בהרבה. גוגל מסתכלים על התוכן שלך אבל יותר מזה על מי ואיך וכמה צורכים אותו, ולכן הפוסטים כאן בבלוג וכמות הקוראים שלהם הביאו אותו לראש התוצאות בחיפוש השם שלי, לא שום תוסף שמשכתב את המטא-תגים, או מנסה להאכיל את הבוטים ולהתחנף אליהם…

עד היום אין לי מושג ירוק מה הוא פייג'ראנק בדיוק ואיפה בודקים אותו, אני יודע שלפחות כשמחפשים היום את השם שלי הבלוג הזה מופיע בראש התוצאות כשרק לפני חודשיים הוא הופיע בעמוד השני (למרות שהוא קיים ופעיל כבר כ-3 שנים). מה כאן מרים מאשפתות או זורק לקרקעית עמוד 6 של התוצאות? אין לי שמץ. לבטח זה לא היה בגלל שהתקנתי תוסף או ששיניתי עיצוב, או את המטא-תגים ובטח לא בגלל ששיניתי סגנון כתיבה או נושאים. אני חושד שגוגל פשוט מצליחים למדוד אותנטיות ורלוונטיות בפרמטרים יותר אנושיים, ואין כאן שום טריקים שתוספים יעזרו בהם. התוכן הוא המלך, ברוך הבא לweb 3.0. עכשיו השאלה היא מי ינצח במרוץ להגדיר את 4.0 (כן, אני סרקאסטי).

אתר מתואם אישית (כמו שמציעים ניוקונומי) ותוכן+פרסום ממוקד מיקום וקונטקסט כמו שמתחילות להציע הפלטפורמות הסלולריות זה הדבר הבא למפרסמים ולחבררת הענק (עוד על זה בסדרת פוסטים על כנס סלקום למדיה שאכתוב בקרוב), אבל זה לא נוגע לבלוגים. אני לא הולך לכתוב פוסטים שיקפצו לך בנייד כשאתה נכנס למתחם קניון מסוים… אבל בהחלט אפשרי שגוגל ידאגו לשלוף לך בהתנדבות ביקורות מסעדות שכתבתי אם תהיה ליד המסעדה ואתה קורא קבוע שלי. כבר היום אייפונים וג'יפונים מחפשים לך בתי עסק לפי קרבה גאוגראפית, בעתיד החיפוש יהיה גם לפי תוכן רלוונטי מהגרף החברתי שלך. אנשי השיווק לועסים היום במרץ את הציפורניים, איך מקדמים מוצר כשדעות חברים (שתמיד היו יותר משפיעות) יהיו הרבה יותר זמינות? איך חנויות יכולות למכור במחיר קמעונאי כשהקונים מסתובבים בחנות עם דפדפן ומשווים ובודקים כל מוצר בזמן אמת אצל המתחרים ובאיביי? נערות היום הולכות למדוד בגדים, שולחות בזמן אמיתי תמונות MMS לבלוג מהחנות, ועד שהן חוזרות הביתה, ענן החברות כבר נתן את דעתו על כל אחד מהפריטים ונשאר רק להזמין אותם בזול יותר מחנות מקוונת, צרות לקמעונאים? הבעיות האלו יהיו צריכות להיות המטרות הבאות בקריירות של אנשי שיווק ושוק הSEO. חברות הסלולאר מתות למכור שם שירותים, ויועצי הSEO הראשונים שעוברים לתחום ירביצו את המכה הגדולה. אני חושב שהבלוגרים כבר מסתדרים יפה, עם או בלי תוספים ויועצים, גוגל יודע למיין אותנו היום בלי עזרה 🙂

פורסם ב

הטקסני עשה את שלו, הטקסני יכול ללכת

מזל טוב לעולם ה(כאילו) חופשי. יש נשיא. בלינק תמצאו נאום רגוע ולא מתלהם שכולו אומר "תודה שבחרתם בי, אבל עכשיו מתחילה העבודה הקשה ואני צריך שתרתמו לעזור". מזמן לא ראיתי מנהיג נבחר מדבר בענווה שכזו, הלוואי עלינו אנשים עם אגו כזה, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית.

לאור המאורע שלח לי אודי את הקליפ הזה מהמחזמר "אל תקרא לי שחור", כמה במקום…. ((או שלא? צידו השחור של אובמה לא מעדות אמריקה ולא מעבר של עבדות, אז אולי זה לא מתחבר למחזמר ב100%…))

זהו. מקיין חוזר לסנאט, פיילין לאלאסקה, ואני מקווה שארה"ב תעלה על הפסים, תצא מהמלחמות, תגמל מהנפט, תפסיק לדרוך לשאר העולם על הבייצים (מבחינה פוליטית, אקולוגית ואחרת) ותתפוס כיוון שבריא לכולנו. אובמה אולי סוציאליסט, קומוניסט וטרוריסט, אבל יש לו חלום, והחלום זה לעשות טוב לארה"ב בבית הלבן, הוא מוכן למחזר את הסבתא שלו לנאום בחירות עוד לפני שהתקררה הגופה. איך הימין לא עשה גם מזה קציצות? כמובן שעשו. הם הספיקו כמה ימים לפני זה להזריק לעיתונים התבכיינות על איך הוא הכוונה טס להוואי על חשבון הקמפיין בשביל לבקר את סבתו על מיטת חוליה והעצרות שארגנו לו שם היו רק התירוץ. כמה נמוך אפשר לרדת? כנראה שהרבה. בלוגרים רפובליקנים ביקרו את הקמפיין שלא היה אגרסיבי מספיק. האנשים הנחמדים שעובדים במה שהיה פעם משרד המשפטים ((כשאני קורא ורואה את כל הדברים האלו על שחיתות פקידים, אני חייב לתהות כמה המצב גרוע, או אפילו יותר גרוע אצלנו, אבל לא תמצאו את הפרטים המלוכלכים בעיתון כי לעיתונאים אין מספיק עצמאות והפוליטיקאים שלנו כנראה יותר טובים בהסתרה וטיוח.)) לא יכולים להביע דיעה פוליטית, אבל הם שחררו את הסקינהדז שניסו לרצוח את אובמה בלי להעמיד אותם למשפט. אני מאוד מקווה שאחד הצעדים הראשונים של אובמה יהיה נקיון יסודי של הפסיכים שיושבים עכשיו בכל המקומות הגבוהים האלו.

אני מאחל לו שיעלה בקלות חזרה על הסוס, ומצד שני אני מקווה שהצחוקים לא יפסקו ושפיילין לא תעלם מהמסך. אנחנו נתגעגע… 🙂

ברגע אחרון של טמטום מוזר, דיק צ'ייני, אולי הכוח עיקרי להתמוטטות הפופולאריות של בוש אל מתחת ל20% נותן בגאון את קולו למקיין (למרות שסטיוארט מציין שנתקע לו משהו בגרון). מה הפואנטה של ממשל בוש לתת את תמיכתם למועמד? הם רוצים למוטט לו את הקמפיין בדקה התשעים ואחת ולתת חומר בערה פשוט וקל לאובמה? "חיבוק דב" זה ההגדרה המושלמת למה שהלך פה. כמה מוזר. אפילו בוש ידע לסתום את הפה, לא לצאת בהכרזות תמיכה במקיין, ומרוב בושה, הוא אפילו לא הלך להטיל את הצבעתו בקלפי ברוב רעש תקתוקי מצלמות כנהוג בכל מדינה, והצביע בדואר.

בצד השני של האטלנטי חוגגים בקניה. זה מה שהלך שם לפני הבחירות, מעניין מה הולך שם היום:

פולו-אפ נוסף: הצעה שמונה בקליפורניה, הלא היא ההצעה לאסור על נישואים חד מיניים, עלולה לעבור אפילו אם בהפרש של נקודה או יותר לפי סקרים אחרים, למרות קמפיין עתיר כוכבים שעלה $70 מליון. חוקת קליפורניה זה פשוט המערב הפרוע. אני לא מבין איך אפשר לשנות חוקת מדינה ברוב של 50% ולא של שני-שליש כמו בארץ… נראה לי לא דמוקרטי משהו…

בהצלחה מר אובמה.
I laughed, I cried. It's been emotional.

פורסם ב

עוף טופיק: אני מחפש לקוחות (או מעסיקים)

לא רציתי להכניס את חיי העסקיים בצורה כזו לבלוג האישי, אבל הזמנים השתנו…

מיני-קורות-חיים: למי שלא מכיר אותי – אני איש IT מזה 14 שנה בערך, מאז שהשתחררתי מצה"ל עסקתי בעיקר בהקמה ותחזוקה של שרותים מבוססים גנו/לינוקס ותוכנה חופשית. שרתי SMB, דואר, ווב, קלאסטרים ופתרונות ספיציפיים ברשת המקומית של חברות או בהוסטינג, וגם עסקתי בהקמה של קלאסטרים של אורקל ושאר יוניקסים מסחריים ותוכנות שאינן חופשיות. תיכננתי והקמתי מערכות גריד קטנות (150 מכונות היתה הגדולה בהן), ובקיצור, למרות שאינני DBA או בעל הסמכה רשמית, יצא לי לעבוד בלא מעט סוגים של פתרון בעיות ותפירת פתרונות, עבדתי בפיתוח סיסטם, והקמה ותחזוקה בחברות תוכנה, שירות וספקי אינטרנט. קורות חיים לא-הכי-מעודכנים תוכלו למצוא כאן.

מצד שני, אני מעדיף יותר התעסקות באנשים מאשר עם מחשבים, כמו להעביר הדרכות וקורסים, ליווי פרויקט תוך לימוד הלקוח, הטמעה של מערכות מהצד האנושי שלהן, ריכזתי גם בעבר הרצאות ומפגשים חברתיים של קהילת התוכנה החופשית בארץ, והתחביבים שלי הם דברים יצירתיים כמו בישול, צילום וכתיבה. למעשה היו שני תפקידים שהכי נהניתי בהם עד היום: הראשון היה עזרה בהקמת פרויקט בית ספר מדגים בירושלים, אי שם באמצע ה90, כשחיבור לאינטרנט עוד היה דבר נועז ומהפכני, עבודה שכללה העברת הדרכות ופיתוח תכנים לצד עבודה טכנית, והשני היה העבודה שעשיתי בחברת אקסאנט – לדאוג לתיאום בין ציוותי פיתוח וריכוז מידע, הקמת ויקי ארגוני לתיאום ותיעוד, לדאוג שהמוצר קל לתחזוקה ע"י הלקוח, ושהמנשק הגראפי והטקסטואלי שלו מובנים, הגיוניים וקונסיסטנטיים. אבל לצערי בשנים האחרונות אני שוב ושוב עושה בעיקר עבודות סיסטם וזה קצת שוחק. עד כדי כך שאני מחפש להחליף את הקריירה.

אז אני מבקש את עזרתכם. הנסיונות שלי לשנות כיוון קצת תקועים, אני צריך לטפס חזרה על הסוס בכיוון הIT לפחות במשרה חלקית כדי לצאת מהמינוס, או לחלופין אם יש לכם משרה מעניינת בשבילי שתוכל לעשות שימוש בידע טכני נרחב וגם תכלול עבודה מול אנשים ולא רק ברזלים, אוזני פתוחה וכך גם פורט 25. אנא ספרו לי איך אני נוכל לעזור האחד לשני. אם כשכיר ואם כעצמאי.

מודה לכם מאוד מראש!

פורסם ב

בלוג בלי תגובות – הוא עדיין בלוג?

גאבור סאבו שואל אם להוסיף אופציה של תגובות לבלוג שלו, התשובה שלי היא שנראה לי שגאבור לא יודע מה זה לכתוב בלוג. הוא מפרסם טור אצלו באתר ומתעדכן אצלו גם RSS אבל זה לא בלוג בעיני. יש לזה יתרונות וחסרונות. לא כל אחד רוצה פידבק מהקהל, אבל בלוג בלי תגובות זה כמו תוכנה קניינית מול פתוחה (כן, אני בכוונה משתמש באנלוגיה שתעצבן אותך, גאבור 🙂 )

מרגע שהחלטת לא להכניס מנגנון תגובות, או שהתקנת פלאטפורמה כמו וורדפרס והחלטת לא כברירת מחדל לחסום תגובות זה כבר לא בלוג. זה מאמר סטאטי על דף הטמ"ל באתר שלך. המילה "בלוג" – ולא משנה אם מדובר באתר אישי, בלוג תמונות, בלוג ביקורות, אישי או מקצועי – מקפלת בחובה את האינטראקציה עם הקוראים, וזה חשוב מאוד בעיני.

לבסוף אני מציע לך לא לטרוח אפילו ולכתוב מנגנון תגובות משל עצמך (למרות שכמומחה פרל זה בוודאי יקח לך רק שני ימי עבודה לכתוב, לדבג ולשכלל אותו). במקום זה שקול להשתמש באתר שמציע כבר שירותי תגובות משוכללים עם מעקבים במייל ושאר צעצועים כמו דיסקוס ומאפשר השתלת מנגנון תגובה לכל פוסט בעזרת קצת קוד שתשתול בסוף כל פוסט.

פורסם ב

עוד על גיבויים

אמנם כתבתי על זה בעבר, אבל אפילו אני פאקיונר לא קטן, השבוע גסס לי דיסק, והצלתי ממנו מידע בעור שיני (מה זה אומר לעזאזל? אין לי עור על השיניים!). הבעיה נפתרה אחרי הרבה העתקה איטית וזהירה תחת עינו הפקוחה של מזגן ובסוף כל המידע הועתק יפה מהדיסק למעט קובץ אחד שיש לי מקור אחר בשבילו. במקביל אני קורא כי רק לפני יומיים הלכו הפורומים של אובונטו ישראל בגלל שדרוג חסר אחריות, וצוות האתר לא מבין שיש לו מחויבות לשחזר. וואטסאפ הפליגו עם כותרת מאוד צהובה וכבר הכריזו "מותה של קהילה". אני לא הייתי באמת נשאר אצל צוות הנהלה שיורק בקשת (איזראל סטייל) על מה שכתבו משתתפים בפורום ועונים להם בחוצפה כשהם מבקשים את החומר חזרה באתר. למרות ששם זה נראה שזה נעשה מתוך הובריס ילדותי מכוון ולא בשל תקלה.

לבסוף לפני שעתיים כתבה לי טליה בבהלה שהיא מחקה לעצמה בטעות את הבלוג. אחרי שנרגעה טיפה ושיחזרה את הרוב (עזרתי עם איזה קובצון או שניים), החלטתי להתיישב ולכתוב howto פשוט, איך לגבות שרת גנו או יוניקס מרוחק בלי לגעת בו. אני מביא כאן את הסקריפט שאיתו אני מגבה את השרת שלי ועושה התאמות לגיבוי של ספרית בית של משתמש שאין לו גישת root, אנא בדקו אחרי שלא פישלתי בכלום, כי אחרי כל השינויים אני לא מתכוון להעביר את זה QA:

1. צרו סקריפט שיגבה את כל ספרית הבית שלכם, וכל טבלה דרושה ממסד הנתונים:

#!/bin/bash

# a generic hack to make a backup tarball of a homedir on a server
# and back it up to a home machine.
# This hack is public domain, and may not be useful to YOU if you don't
# customize it to the bone.

# The design is simple - stick everything in a single directory and rsync it out.
# We keep three days of material back, you still need to
# use rsync to take it home.

mkdir -p ~/backup ; cd ~/backup

mkdir -p current back.1 back.2 # add as necessary!

## first, rotate the directories

mv back.1/* back.2
mv current/* back.1

## set up dates for the backup filenames

TODAY=$(date +%Y-%m-%d)
THISMONTH=$(date --date="$TODAY -1 days" +%Y-%m)
ARCHSINCE=$(date --date="$TODAY -1 days" +%Y-%m-1)

## now dump MySQL, you must edit this to reflect YOUR db names!

for db in db1 db2 ${USER}_db ; do
nice mysqldump -e --add-drop-table --add-locks \
--user=USERNAME --password=PASS --single-transaction -q $db | \
nice gzip -c --rsyncable > current/$(hostname)_sql_$db.gz
done

## Did you notice? I always use gzip --rsyncable so the tarballs are, well, rsync-able!

## Latest web logs - only incremental of this month
( tar --newer-mtime ${ARCHSINCE} -cf - ~/weblogs | nice gzip -c --rsyncable \
> current/$(hostname)-weblogs-${THISMONTH}.tgz ) 2> /dev/null

## I run several sites
for site in ~/sites/* ; do
sitename=$(basename ${site})
( tar -C ~/sites/ -cf - ${sitename} | nice gzip -c --rsyncable \
> current/${USER}-${sitename}.tgz ) 2> /dev/null
done

## Backup all the rest of the homedir:
( tar --exclude=weblogs --exclude=sites --exclude=backup -cf - ~/. | nice gzip -c --rsyncable \
> current/$(hostname)-${USER}home.tgz ) 2> /dev/null

## AGAIN: this script makes a lot of assumptions, many not right for your setup.
## go over it, understand what it does and edit it to YOUR needs with
## YOUR directory names.

2. הריצו אותו כל לילה בשעות הכי פנויות בcron

crontab -e
(this opens an editor and you add in a line to run your script)
MAILTO=yourmail@yourdomain.com
30 3 * * * ~/bin/nightly-backup

3. במחשב הביתי שלכם, בנו סקריפט קטן שימשוך את הדלתא של העדכון. אם אתן לא מריצות גנו/לינוקס או מאק, אתן יכולות להתקין cygwin כי אני לא מכיר דרך יותר נוחה להשתמש בrsync מחלונות (הקוראות מוזמנות להאיר את עיני)

while ! nice rsync -av SERVER:backup/current/ ~/backups/SERVER/ ; do sleep 1 ; done

4. הכניסו גם אותו לcron. כאן אני מניח שלא יקח יותר משעה לגבות את כל האמור לעיל, אבל אם אצלכם זה שונה, שנו את המספרים לשעה יותר מאוחרת.

crontab -e
(this opens an editor and you add in a line to run your script)
MAILTO=yourmail@yourdomain.com
30 4 * * * ~/bin/rsync-nightly-backup | tail -2

אני לא דואג לפרט כאן איך למשוך RSYNC משרת רחוק בלי לשבת ליד המקלדת ולהכניס סיסמא כל פעם, אבל אם תהיה מספיק דרישה אני אוסיף עוד howto קטן בנושא. בינתיים רמז: SSH עם מפתח פרטי וציבורי, כאשר אין passphrase או שאתם דואגים לssh-agent רץ וזמין לפעולת הcron.

ושוב כאמור, כתבתי את כל הנ"ל חפיף, נא לתקן אותי אם שכחתי או פישלתי במשהו.