דמוקרטיה ותוכנה חופשית – בהמשך להרצאתי מאוגוסט פנגווין

קיבלתי המון משוב חיובי, תודה לכל המברכים 🙂 לצערי ההרצאה היתה דחוסה והייתי לכן חייב להשטיח מאוד את הנושא, אולי בקרוב אלכנס בנושא (התרגום החביב עלי ל-unconference, ומסתבר לי היום שחביב גם על יהונתן קלינגר. אני בעד שיחליף את "אי-כנס" לפני שיתקבע).

תודה לכל מי שבא אחרי ההרצאה והתעניין, היה לי המון מה לספר על "מה צריך לעשות" ומעט מאוד לספר על "מי עושה מה" כי האמת היא שניסיתי בעבר לרכז את המידע והפנאי שלי לנושא אזל. אני מציע לכם לבקר את עמוד הפרויקט הזה בויקי הדמוקרטיה הישירה ולפנות אולי לאחראי הפרויקטים (או לטל ירון עצמו). כרגע כל מי שיוכל לצלול לתוך הנושא ולרכז אותו או להרים אלכנסים – יבורך. נדמה לי שטל ישמח מאוד להעזר באנשים.

כמה מהלינקים שהתייחסתי אליהם בהרצאה:
ארה"ב: data.gov המפרסם אלפי מאגרי נתונים מדעיים, דמוגרפיים, שלטוניים ואחרים, גובטראק, קרן אור השמש והפרויקטים שלו: מילות הקפיטול, מעבדות אור השמש, אופן-קונגרס, אופן-סנאט, הטוש הציבורי ואחרים. באווירת השקשוקה שווה להציץ גם על "איפה הם היום" (המוקפא לצערי) בשביל רעיונות, הקרוב לו בארץ הוא "השולטים".

בריטניה: "הם עובדים בשבילך" ו"תקנו לי את הרחוב", ועוד פרויקטים מבית "החברה שלי".

ישראל: תוכנות לחיזוק הדמוקרטיה באתר התנועה לדמו' ישירה (המרכז טכנולוגיות נוספות), פרויקט שקיפות הכנסת של עפרי רביב שיפגש בשבוע הבא (בואו להתנדב ולהשפיע!), והפרויקט הקטן של המאבק בחוק הביומטרי MKlobby שנמצא בחיתוליו וצריך שחקני חיזוק (ומנהל פרויקט, האמת).

למי שרוצה לקרוא בהרחבה על הנושאים שהתייחסתי אליהם בפוסטים קודמים בבלוג:

ענייני חופש מידע ציבורי אלקטרוני בארצות הברית

למה חשוב שמידע ציבורי יהיה חופשי באמת,

איזה מידע ציבורי זמין בישראל ולמה הוא חלקי ולא באמת זמין

על הבעייתיות בחוק חופש המידע הישראלי ויישומו

על חופש התוכנה בהקשר של חברה דמוקרטית בת קיימא (sustainability)

נתראה בקרוב באיזה אלכנס… 🙂

הבלוג שלי כמאגר לינקים על ביומטריה ומאגרי מידע הפוגעים בפרטיות

מה לעשות שזה מציק לי לאחרונה? אם משעמם לכם אז דלגו, אם אתם רוצים לשמוע עוד חדשות מפחידות (חוץ מזה שהלילה יש ירח מלא) אתם מוזמנים להמשיך לקרוא…

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה: "הזכות לפרטיות היא הערך העליון של כל חברה דמוקרטית, וממילא נדרשות נסיבות ממשיות וחזקות כדי להפקיע זכות זו מאיתנו. המדינות הדמוקרטיות בעולם המפותח סירבו להקים מאגר מסוג זה בגלל יתרונותיו הזניחים" – ועוד כמה ציטוטים נאים, שווה הצצה.

האםהמאגרהביומטרידלףכבר.מידע (קודוס לקלינגר 🙂 )

רועי פלד, מעריב: "התאגידים הפרטיים אוגרים עלינו מידע. הגיעה העת לדרוש מהם שקיפות".

הפסקת בידור (סתם כדי לצבור כוחות…) – מרשם התושבים מהאימיול שינה את חייו של כוכב נולד פוטנציאלי (תודה פולו). עכשיו דווח גם בידיעות, אבל בלי מילה על זה שעותק לא חוקי של האגרון דפק את התוכניות 🙂 בינתיים התפתח על זה דיון בתגובות לפוסט הקודם. לא יודע אם נכון וכמה קל יהיה לבנות על זה קמפיין להעיר אולי את הנוער בארץ למודעות לפרטיות דיגיטאלית, אבל צריך לנסות…

עדכון: קפטן אינטרטן עשה את החיבור.

פורסם היום בגלובס: "המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות פנתה היום (ד') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להימנע מהקמת מאגר ביומטרי, וזאת עקב חשש כבד לדליפת מידע מהמאגר ופגיעה אנושה בפרטיות האזרחים."

לקינוח כמה לינקים לשיטות יותר פרטיות ומאובטחות של ביומטריה לזיהוי. הייתי בטוח שכבר פרסמתי אבל אני לא מוצא את זה במבול הידיעות של השבוע האחרון: פרק 7 מתוך הספר "תכנון לפרטיות", שהיתה לו מצגת מסכמת שלצערינו נעלמה לבור 404, עוד חומר ושאר הספר כאן.

מראי מקום מענינים נוספים בויקיפדיה בערך על ביומטריה, ויש שם סעיף על זיהוי ניתן לביטול עם מראי מקום מעניינים. בקיצור, אם שטרית באמת התייעץ עם מומחים אמיתיים והוא עדיין משוכנע שחייבים מאגר, אז או שהיועצים שלו דפוקים או שיש לו כוונות לא כשרות.

פרט קטן חביב – זוגתי שהשתכנעה דרכי שחוק המאגר אכן מפחיד ומסוכן נוסעת בעוד שבועיים עם בנה לטיול באירופה כולל מעבר ביורודיסני. סיפרתי לה שבדיסניוורלד בארה"ב לוקחים מכל המבקרים טביעות אצבע, לפחות רשמית זה כי לוודא שמי שקונה כרטיס של שלושה ימים הוא אכן אותו האדם שנכנס כל יום ולא משתמש בו אדם שונה בכל בוקר. עדיין מטריד ואני מקווה שבאירופה החוקים לא מאפשרים את זה. נזכרתי כי עכשיו אני מוצא תמונה של הסורק שבשער הפארק מתנוססת בראש מאמר הויקיפדיה על ביומטריה 🙂

(קרדיטים לכל הלינקים שאני מפרסם כאן מגיעים לגוגל, לאנשים מהטוויטר (פוקס, גלילי בעיקר) ולאנשים ממטה המאבק בחוק המאגר – הגר מהשב"כ, עו"דים קלינגר ופינצ'וק, דורון אופק, הדוד, SF ורבים אחרים)

ועוד פתיתי פרטיות, הפרטות וטירוף

אני אוסף לינקים ומשתדל לא לשחרר הרבה פוסטים, אלא מעטים ומרוכזים בבת אחת. גם ככה הפוסטים שלי עמוסים בביומטריה בזמן האחרון. אפילו לא מצאתי זמן להתייחס לטבח המחריד והמדאיג הזה שהיה בתל אביב, אבל אני חושב שברור לכל קוראי מה דעותי בנידון, אני אחסוך לאצבעותי עבודה, ופשוט אשחרר את ערימת הלינקים שהצטברו…

זוכרים את מאגר הביומטריה ההודי? ישראלים מנסים למכור להם ש"כאן לישראל לכולם כבר יש תעודות חכמות!".

עוד סיפורי בננות מקרית הממשלה: הדיונים על הפרטת הקרקעות מכמה שבועות אחורה.

האח הגדול בלכיש: מצלמות יחליפו את השוטרים?. אנשים טובים יושבים וחושבים איך ליצור ביטחון שלא יפגע בפרטיות כגון זיהוי ביומטרי אמין ואנונימי כאחד ופרויקט TURBINE, חבל שכל כך מעט מזה מיושם.

מה עושה אווירה של "אח גדול" לאדם הקטן? ירדן לווינסקי נותן פירוש מעולם הפסיכולוגיה: "ברגע שאנשים שלא אמורים להגיע אל המאגר הביומטרי (בדיוק כמו שקורה עכשיו עם מרשם האוכלוסין שפרוץ ברשת) ישתמשו בו לכל מני צרכים אסורים רק בגלל שיש להם גישה למאגר, אנחנו נהיה כולנו פרנואידים. לא פסיכוטים, אבל פרנואידים. זו תהיה הנורמה. כולנו נחזור לפחדים ולחרדות שלנו, נתבצר מאחורי הדעות הקדומות שלנו ונסתגר בפני העולם. יהיו אנשים שגם ישתמשו בזה נגדנו. ממש כמו כמו שג'ורג' אורוול חזה."

גל מור על ההערכות לקרב המאסף נגד המאגר הביומטרי, ועל הכותרת הראשית של ידיעות מאתמול: "ידיעות אחרונות פרץ את מחסום מדורי המחשבים שעסקו בנושא באופן כמעט בלבדי עד כה […] הרי לפני הכל זה לא עניין טכנולוגי אלא של פרטיות וגבולות הכח של השלטון." – גל מור כבר כתב על בעיות שבמאגרים ממשלתיים לפני שנים. אני מרגיש שממשלתנו עומדת במקום בנושא.

קריקטורה של מושיק שלא הבנתי את המסר שבה. הוא מאחל לחוק הביומטרי להיות אחד ממנהיגי המדינה?

בנק לאומי נגד נישולי הצואה – סיפור ישן, אבל עכשיו גם בנק ישראל?!

הפרטת הקרקעות – הטיעונים בעד כמעט משכנעים… NOT!

והשקשוקה, כמובן! אני ראיתי אותה לפני כמה חודשים, אבל פספסתי את סרט התגובה ואת הויכוח שהיה אחריו באולפן. הלינקים יחכו, יום אחד אגיע אליהם.

ועוד על ביומטריה: ספר שמצאתי בגוגל, עוד רשימה בבליוגראפית, דיון של הקנדים בביומטריה והמסקנות הזהירות של הדיון, דיבורי סטטיסטיקה על כשלי מדידות ביומטריות (יותר מדי נוסחאות, יש איזה סטטיסטיקאי שיסביר לנו לאיפה זה הולך?), עוד שאלות ותשובות באתר בריטי על כרטיסי זיהוי, עוד על כשלי זיהוי בניסוי בריטי מ-2005 (לא חושב שהשתנתה הטכנולוגיה מאז), ועוד כשלים מזיהוי קריאת קשתית בשדה התעופה הית'רו, והנה עוד מאמר שטוען שהטכנולוגיה עוד לא שם, ועוד על ביומטריה בבלוג שמתמקד בזהות דיגיטלית. יש עוד הרבה, למי יש זמן להכל?

לצערי הצוות המצומצם שעוסק במלחמה החשובה הזו (ויש לי את הכבוד לעזור להם מדי פעם), לא הספיק לאסוף חומר לדו"ח נגדי. מישהו מוכן לתרגם את החלקים הרלוונטיים? הנה הדו"ח הענק שהוכן בבריטניה ביוני 2005 (PDF של 300 עמודים, 2.5 מגה), התקציר, ההודעה לעיתונות.

והנה עדכון מאוחר יותר (60 עמוד, 1.5 מגה) וההודעה לעיתונות.

עוד חומר ניתן למצוא באתר LSE.

אח קטן, ספר גדול (וכמה מילים על ספרים חופשיים)

"אח קטן" של קורי דוקטורוב זכה להיות מועלה בתאטרון, הספר כבר זכה (בפעם האלרונה שבדקתי) ליותר מ-10 הוצאות בכריכה קשה עוד לפני שעברה שנה מהוצאתו, מככב בכמה מרשימות ה-Best Sellers הנחשבות בארה"ב, מועמד לכל מני פרסים ובשבוע שעבר שמחתי לגלות שהתרגום שלו בהוצאת גרף נמצא בשלבים האחרונים (עובר עריכה). קורי הוסיף לי קוריוז בטוויטר, המתרגם הוא כנראה רחוק משפחה שלו 🙂

אם עוד לא קראתם את הספר, אני ממליץ בחום לחפש אותו בחנויות או אם קשה לכם לחכות ניתן להוריד את המקור בפורמטים שונים כי הוא מפורסם תחת CC-by-nc-sa. הספר הוא סיפור הרפתקאות מרתק, אבל בדרך הוא דן בטכנולוגיות ופוליטיקה מאוד עכשיוית, מדע בכלל לא בדיוני, ואנשים. איך לוקחים כמה בני נוער את האחריות בידיהם להחזרת זכויות האזרח והשפיות בארה"ב, בעידן שבו רשויות הבטחון לוקחות בני נוער לחקירות בסגנון כלא גוואנטנמו ולא ממש מחזירות אותם הביתה. הספר דן בזכויות אזרח, חופש המידע, תעודות זהות חכמות וRFID. אפשר אולי למצוא גם רמזים למה שמחכה למדינת ישראל אם חוק המאגר הביומטרי באמת יצא לדרך. אם אתם רוצים לקרוא עליו עוד, ריכזתי פעם לינקים כאן, ודיווחים שוטפים אצל דורון מוועדות הכנסת כאן, והנה פוסטים שווים על ת"ז ביומטריות אצל קלינגר, אני מציע לכם להציץ בכלל על קטגורית הפרטיות אצלו בבלוג.

לי אין ספק שהספר הזה הוא הדבר הנכון בזמן הנכון. לא רק לישראל, כמובן. ארה"ב עוברת תקופה מאוד קשה כרגע, פרשנים מחמירים מדברים על מיליטריזציה של החברה, החדרת החשדנות ולגיטימציה של מעקבים, וכמובן עכשיו גם מגיע גל של מקרתיזם חדש ומוסווה היטב, של הפעלת לחץ מטעם סוכנויות הביון על האקדמיה בארה"ב. הרבה מידע, חלקו מבהיל, רובו חשוב ומיעוטו סתם צהוב (הפעילו מחשבה ביקורתית, זו עצתי כרגיל), מצאתי בסדרת כתבות מצוינת של רשות השידור הקנדית – הפודקאסטים ולינקים נוספים למידע כאן. אגב, המלצה – עוד הרבה תוכניות מעניינות שלהם אני מוריד ומקשיב מהתוכנית "רעיונות" ומהתוכנית "מנוע חיפוש", שדנה גם היא בהרחבה בענייני פרטיות, פיראטים, נז"ק דיגיטלי וזכויות יוצרים.

מה שמחזיר אותי לענין רשיונות חופשיים 🙂

אני לא יודע אם בעברית "אח קטן" יופץ תחת אותו CC כמו באנגלית. אולי זה גם לא רעיון רע לחכות שנה ואז לשחרר את התרגום לחופשי, בהתחשב בשוק הישראלי הקטן ומאוד חובב ההעתקות. שאלתי את רני גרף בעל ההוצאה וקיבלתי אי-תשובה נימוסית אבל מעודדת: "כרגע, כחלק מההסכם שנחתם עם סוכניו של קורי, אני לא כל כך רשאי להגיב בנושא ולכן רק אומר שהנושא נמצא בבדיקה". בכל מקרה אני לא חושב שהם יוכלו לחכות לנצח. הרי בני נוער מתרגמים לבד ספרים שהם אוהבים, והרי במקרה של הספר הזה זה גם יהיה חוקי, וצריך לקחת את זה בחשבון.

קורי מסביר כאן מדוע הוא נותן את גרסת הספר האלקטרונית להורדה חופשית. הוא אף כתב מאמר שלם בנושא בעבר, ובאחד הפוסטים הקרובים אני אנסה לתרגם אותו בתמצות כאן, כי גם הוא תחת רשיון פתוח (עוד על מתרגמים וספרים חופשיים בפוסט קרוב בסדרת הCopyfight שהתחלתי לאחרונה). קורי רגיל שאנשים שקראו את הגרסא החופשית רוצים לתרום לו כסף ישירות, אבל הוא מקפיד להסביר שבניגוד לניצול המוכר של מפיקים בתעשיית המוסיקה, הוא באמת צריך את המו"ל שלו ומאוד ישמח שאנשים יקנו את הספר. אם קראתם ואתם רוצים להראות את הערכתכם, אבל לא רוצים עותק פיסי, קורי מנהל על חשבונו רשימת ספריות שוודאו כספריות אמיתיות, שמציינות שהן רוצות עותק, וכל רוכש יכול לשלוח להן עותק מתנה.

אוטופיה? 🙂

נחמן שי – לייב בלוגינג, עזה 1972

נחמן שי – הבלוגר הותיק בישראל? – זכה לעיצוב הוורדפרס שלו מחדש על ידי טל גלילי, אחרי שהעיצוב הקודם כנראה הצהיב מהשנים שחלפו 🙂

לצערי הבלוג כרגע מכיל בעיקר הצהרות לעיתונות בגוף שלישי ולא דעות אישיות או עדכונים על הצבעות ופעילות פרלמנטרית, אבל אני מקווה שזה ישתנה…