מה בין ספקנות מדעית לאידאולוגיה פוליטית

הנושא הטעון של רפורמה בגישה הכלכלית של המדינה זרם גם לרשימת התפוצה של קהילת הספקנים. אבל החלטתי שזה אוף-טופיק, ואני שופך כאן את משנתי בקצרה ככל האפשר.

אמר ניר להב (פוסט רלוונטי):

בתור קהילה שמודעת לכוח החינוך וששמה על דגלה להגביר את המודעות הציבורית לספקנות, נראה לי שאמור להיות לנו ברור שחלק מהפתרון הוא להעלות את מודעות הציבור לבעיות. גם כאן צריך להגביר מודעות למצב הרע של החינוך בישראל, ולפתוח דיונים עם כלל הציבור בנושא. לא הכל סובב רק סביב כלכלה, אחרת לא היה מקום לקהילה כמו זו.
אני מציע לעשות דף פייסבוק בו "המדענים" מעלים את הבעיות שנראות חשובות בחינוך בישראל וגם פתרונות אפשריים.
למשל בעיית הרמה הנמוכה של המורים שקשורה מאד לשכר הנמוך של המורים. למשל הבעיה שיש מוסדות חינוך שלא מחוייבים ללמד את ליבת המדעים\ מתמטיקה (שלא לדבר על חינוך לספקנות) כמו המגזר החרדי.
למשל העדר החינוך לערכים ליברליים ולפיתוח חשיבה ספקנית\רציונלית.
אתם לא חושבים שכדאי להפיץ את הדברים האלו בכמה שיותר דרכים?

עונה לו עמית בן בסט:

זה רעיון מאוד גרוע להציג עמדה "שלנו" בשאלת "מדינת רווחה" מול "שוק חופשי". זה לא בתחום השיפוט שלנו כתנועה. אנחנו קיימים כדי למחות נגד בולשיט ובעד חשיבה מדעית, ולא לטובת מדיניות כלכלית כזו או אחרת. ספקן יכול להיות ליבטריאן (כמו מייקל שרמר) או איש שמאל (כמו פי-זי מיירס). לספקנים שונים יש פתרונות שונים והפוכים לבעיית איכות המורים. את הדעות שלכם אני ממליץ שתביעו בבלוגים שלכם כמו שאני עשיתי, וארגון מחאות תעשו בבקשה בלי לקשר לתנועה. אנחנו לא צריכים ליצור קרע עם חצי מהמפה האידאולוגית.

אכן, ליברטריאנים עד כדי אנרכו-קפיטליסטים (פן וטלר ועוד רבים בקהילה) הולכים בדרכיה המאוד הגיוניות-קרות של איין ראנד, אבל האובייקטיביזם די מתעלם משאלות של אושר ובטחון אנושי, כי זה פסיכולוגיה וזה "לא מדעי".

אני באתי מהבית ברגל שמאל, אבל גם אם אני מנסה לקחת את כל מה שאני יודע ממחקרים פסיכולוגיים, התנהגותיים ועוד ומבין שלקפיטליזם "קר" אין פתרונות טובים (ראו את המחקרים של דן אריאלי, האחים בראפמן וחוקרי כלכלה התנהגותית אחרים). לכן הגעתי לקרוא על ראייה סוציאל-דמוקרטית, לראייה של כלכלה חברתית, כלכלה אקולוגית ועוד גישות והבנתי ששם הדברים הרבה יותר משתלבים עם עתיד בר קיימא למין האנושי – כלכלית, מוסרית, סביבתית ולכן גם התפתחותית-הישרדותית.

זו אולי הסיבה שהעתיד האידאלי של התנועה ההומניסטית-חילונית מצטייר בכיוון של כלכלה בלתי מוניטארית. תחשבו שוב על העולם ההומניסטי העתידי שצייר רודנברי לסטאר-טרק: אין כסף, אנשים עובדים כי בא להם, מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכו. החלטות על ניצול וחלוקת משאבים עובדות ממקום דטרמיניסטי של מחשבי ניהול שיכולים להחליט את ההחלטות הכי טובות כי רק להם יש את כל הידע הדרוש, וכולי.

מי שרוצה קורס מזורז עם הרעיונות האלו, מוזמן להציץ בשליש האחרון של סרטון האוריינטציה של צייטגייסט. זהירות! הוא אוטופי, בלתי עדכני מדעית וטכנולוגית, קופץ קפיצות לוגיות שמכאיבות למוח של ספקן מדעי, אבל זורע רעיונות שאי אפשר להתעלם מהם בקלות, ומשחרר אותנו לחשוב שיש פתרונות יותר הגיוניים מכלכלת שוק, אם רק אפשר היה להתחיל למשוך לשם:
חלק 6, על כלכלת משאבים מקיימת בקווים גסים, ולמה קפיטליזם לא יכול להוביל לשם
חלק 7, על העברת מנגונוני החלטות לאוטומציה
חלק 8 והלאה, ציור גס של חברה מריטוקרטית עתידית אפשרית

להגיע לעתיד אידאלי שכזה, צריך שוויון הזדמנויות לחינוך טוב וצדק חברתי – שני קונסטראקטים שמפנים לפרטים להתפתח ולא יכולים להגיע כתוצא של קפיטליזם חזירי. בוודאי שעוד לא ראינו מערכת יציבה ואמינה של trickle-down economy שהיא חלומו הרטוב של ביבי ואנשי "מסיבת התה". זה אולי הלך בתקופות מסוימות עם החינוך לנדבנות של עשירי טקסס, אבל לא עם תרבות ה"מגיע לי" הישראלית.

לסיכום, מה שאני אומר זה שאפשר לצאת מראיית העולם של ספקנות מדעית ולהגיע למסקנות אידאולוגיות-פוליטיות, אבל לא כולם ילכו באותו המסלול הלוגי ולא יגיעו לאותה המסקנה. המוח האנושי הוא דבר מופלא, והוא בוחר לו את העובדות כדי להגיע למסקנות שבחר. אולי המסקנות שלי מוטעות גם בנושא הזה, אם מישהו מכם רוצה להראות לי איך לבנות טיעון לוגי שמגיע לאוביקטיביזם וקפיטליזם כמסקנה מהעובדות המדעיות, אני אהיה מאוד שמח להקשיב :)

אם תקום תנועה רצינית של הומניזם חילוני אני אצטרף בשמחה. יש לזה חפיפה עם ספקנות מדעית, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות בטווח הפעילות של הקהילה הספקנית שלנו.

(באמירה צדדית, ההומניזם החילוני תואם להפליא את זרם ההומניזם היהודי שלצערי אין לו הרבה תומכים בין הדתיים בארץ מלבד הרב מלכיאור ואנשי "מימד". לכן כל כך שמחתי לראות אותם חוברים לתנועה הירוקה בבחירות הקודמות לרשימה אחת, והרצתי אותם בגשם ובשמש)

מתי אפשר להתחיל להספיד דמוקרטיה?

חבר נזף בי לפני כחודש, שאני בוכה יותר מדי על מות הדמוקרטיה רק כי כמה הצעות חוק מב(ה\ח)ילות מועלות בכנסת. ניסיתי להסביר לו שהבעיה היא בהלך הרוחות, באופי הדיבור ובהתהגות האזרחים וכוחות השיטור (משטרה, מג"ב וצה"ל) כלפי אזרחים וכבושים. לא הצלחתי להפנות את השיחה איתו לערוץ שבו חקיקה איננה הפראמטר היחיד, ונטשתי את המשך השיחה.

אני יכול להפנות אותו לבלוג המצוין "מדרון חלקלק" של איתמר שאלתיאל, אני יכול לקונן על כך שהיום פתחו באש (עם תחמושת חדשנית!) על נשים וילדים אזרחי ישראל, שהפגינו נגד הריסת אל-עראקיב בפעם ה-15 או אולי ה-16 (מי סופר) כדי לטעת יער של משוגעי ישוע אבל לא תמצאו על זה כמעט שום דיווח בחדשות (אני שומע על זה רק מהשטח בטוויטר), אני יכול להזכיר שרק השבוע עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק של חברת כנסת "מהשמאל" דליה איציק, שהופכת את הקריאה לחרם על ישראל לפלילית, או הסיוע והיידוע לצורך חרם שכזה – למשל כתיבת אפליקציה שעוזרת לסנן תוצרת שטחים. זה כמעט לא משנה, אני מקבל מאנשים לרוב מבטים משתאים, למה אני נתפס ל"שטויות של השמאל הקיצוני"? הרי העובדות הן פשוטות הרבה יותר. יש בחירות מסודרות בארץ ויש לי חופש ביטוי, אז יש לי דמוקרטיה. על מה אני מתלונן בעצם?

אז הרב הראשי של צפת הסית המונים ובערך התיר את דמם של משכירים לסטודנטים ערביים, אז מה? וסופ"ש אח"כ הוא כתב שצריך להקים מחנות השמדה לערבים, נו אז אמר. הסכימו איתו עוד למעלה מ-100 רבנים, כולם על משכורת מכיס משלם המיסים, אבל לא יצא שום גינוי ואף רב לא פוטר. להפך, קמה תנועה גאה של בעלי עסקים שמחזיקים תעודת "עבודה עברית" לצד תעודת הכשרות. עכשיו אני יודע אצל מי לא לקנות. או שמא, בעצם, התעודות האלו מסייעות לי להחרים גזענים בישראל, אז אולי ארגון להב"ה ראוי לעונש לפי החוק החדש שמעבירה איציק? אין בעיה, להב"ה והרב אליהו יהיו מוגנים בקרוב מזוטות שכאלו, עובדים בשבילם על חוק חסינות לרבנים.

כלכלת ישראל היום עוינת למעמד הביניים, הקואליציה עוינת ארגוני זכויות אדם, דעות מאוזנות בעיתונות לא תמצאו כי כשכבר מכסים סיפור (בניגוד להפגנות שיח ג'ראח או אל עראקיב) – מספרים רבע סיפור. פלא שמדינה כזו נבהלה כשמצרים ניסתה להשליך את הדיקטטור החביב ולהביא, חלילה וחס, דמוקרטיה?

ועם ערכי הדמוקרטיה מתדרדרים גם ערכם של חיי האדם. השופטים עוזי פוגלמן ואשר גרוניס היום הפחיתו בדעת רוב את אישומו של אנס מורשע לאישום של "קבלת דבר במרמה", כי גוף אישה הוא "דבר", ואתה יכול "לקבל אותו" בצדק או במרמה, זה ענין סמנטי כמעט. הערכתי פעם את בית המשפט העליון אבל יש להם לאחרונה לא מעט פסיקות תמוהות-משהו. עד כמה מחלחלת (תרתי) הגישה של שלטון החוק לגופם של אנשים? ובכן, אגף אחר בממשלה, משרד החוץ או התיירות (לא ברור) משווק אותנו כמקום מצוין לתיירות מין עם סרטונים אשר שמחים למכור בזול את גופם של חברי הקהילה הלהט"בית, אני בספק רב מאוד אם זה בתיאום עם מישהו מהקהילה עד שיוכח אחרת. לא, זה לא אנטי-דמוקרטי במיוחד, זה סתם הזוי ומנותק.

הבעיה שלי עם כל הדוגמאות הקטנות האלו (ויש עוד המון, קשה לעקוב לאחרונה) הוא שלא כולן מגיעות משלטון מושחת שאפשר להחליף, אלא שזו הדעה הרווחת בעם. אלו האנשים שאיתם אני חי ועובד כל יום, ומרגישים שדעותיהם מיושמות נאמנה בבית הנבחרים, ואין מי שיתן לזה קונטרה כמעט.

אותו חבר, שהשיחה איתו בדוא"ל הניעה את הפוסט הזה, אולי ירצה להזדהות בתגובות ולקחת את זה הלאה. הוא ביקש ממני להסתכל על זה כמו ספקן, לא לתת לאנקדוטות לבלבל אותי ולהסתכל מלמעלה על המגמה הממוצעת. מודה שבהחלט קשה לי בנושא הזה לשים בצד את הרגשות ולחפש אוביקטיביות שתביא אולי אופטימיזם. אתם מוזמנים לנסות לשכנע אותי כמה אני טועה.

השבת השפיות לכנה

בשבת כינסו סטיוארט וקולבר את אמריקה להחזיר את השפיות. על הבמה היתה מוסיקה טובה והומור גרוע, נראה שבעצרת הזו לא השקיעו הכותבים את מיטב המאמצים, אבל לסיום נתן ג'ון את הטון הסוגר, וכמעט שכח להזכיר לאנשים להצביע בבחירות. כלי התקשורת ניסו להגיד שזה היה פוליטי אבל זה ממש לא היה מזוהה עם אף מפלגה ספציפית.

Rally to Restore Sanity and/or Fear
Jon Stewart – Moment of Sincerity
www.comedycentral.com
Rally to Restore Sainty and/or Fear The Daily Show The Colbert Report

כמובן שאוטוטיון ת'ה ניוז לא בזבזו רגע וכבר עשו לזה גרסה פרטית.

העצרת כאמור היתה בזבוז זמן לצופים (אם תשאלו אותי) אבל הנה בכ"ז אחד לגיא – במהלך העצרת הזמין סטיוארט את יוסוף איסלאם לשיר את "רכבת שלום", אבל קולבר העדיף את אוזי שר "רכבת משוגעת". הפשרה היתה בסוף האו-ג'ייז ששרו את "רכבת האהבה". נשאלת רק השאלה למה יוסוף איסלאם מייצג את הצד השפוי, לאחר ששנים תמך בחמאס ובפאטוות על חילונים מעצבנים (לפחות נגד סלמאן רושדי), כשלקומדי סנטראל יש כבר פאטווה על ראשי יוצרי סאות'פארק… הנה יוסוף ואוזי על הבמה ביחד:


(כבר אמרתי הומור גרוע?)

אישית, נראה לי שהיה יופי של פסקול לתוכן, אבל התוכן היה יכול להיות יותר מושקע. הם המעיטו במסר ועשו מזה יום כיף על הדשא בוושינגטון. מה שכן, הופיעו שם מאות אלפי אנשים. אדם וג'יימי תזמנו כמה זמן לוקח ל"גל ידיים" להגיע מצד לצד של הקהל, 55 שניות בממוצע, זה היה מאוד מרשים.

השוואה בין העצרת של בק לעצרת של קומדי סנטרל

עוד תמונות פה.

לבריטים יורד קרש מהאף

אבל עוד לא ירדה האבן מהלב» .

גילי הסיטה את תשומת ליבי להודעה של משרד הפנים הבריטי. הפרלמנט כרגע תקוע אחרי הבחירות, אבל ברגע שיתכנס ויחזור לפעול, חוק תעודת הזהות הלאומית אמור ליפול (אם מאמינים להבטחות הפוליטיקאים מלפני הבחירות). זה עדיין לא מבטל את מאגר הביומטריה של משטרת הגבולות הבריטית או את מבצע ההרחבה האדיר שעושה המשטרה בכל האי הבריטי (עוצרים אנשים עם מראה "בעייתי" כחשודים, מעלים את תביעות אצבעותיהם למחשב לשבע שנים ואז מגלים ש"בעצם הם לא כ"כ חשודים כרגע" והם משוחררים חזרה.)

בחדשות מהכנסת שלנו, יהונתן קלינגר מעדכן שפיילוט המאגר הביומטרי עדיין לא זז, ובינתיים חוק החתימה הדיגיטלית לא בונה על זה שיהיו כרטיסי זהות חכמים, ובמילים אחרות מתחילות להתפורר טענות לחץ הזמן וחשיבות הפרויקט. אולי יתפסו שכל ויחסכו לנו כספי מיסים בסוף.

הציטוט מתוך "נחירה פומבית" של דני סנדרסון. עם שלושת קוראי הסליחה.Powered by Hackadelic Sliding Notes 1.6.5

לורד הרשע מנדלסון

זוכרים לפני כמה חודשים, כתבתי על השר הבריטי למלחמה בפיראטים? היום עבר בטוויטר חיבור ש

מסביר את המצב בשפה של ילד בן 6, לכבוד הבחירות :)

קראתי עליו עוד טיפה. בבריטניה, אגב, הוא לא אדם אהוד, שמו נקשר כבר בכמה פרשות מטרידות. מצד אחד הוא יד ימינו של גורדון בראון ומצד שני כבר ניסה לחתור תחתיו בלי בושה. יש שאוהבים לקרוא לו "נסיך האופל" ו"הלורד האפל"…

ולאיש הזה הבריטים נתנו תפקיד של שליטה אבסולוטית על חופש המידע האלקטרוני שלהם? אאוץ'.

לפרופיל יותר מאוזן עליו, הנה מה שהכינו בגארדיאן.

כמה מילים על אי שוויון, אי-דמוקרטיה

לפני שבועיים ומשהו נקלעתי לשיחה מחוממת בנושאי קפיטליזם חזירי מול מדינת רווחה. עמדותי בתחום די קוהרנטיות לעצמי, אבל מדי פעם אני אוהב "להתחזק" כי כלכלה וסוציולוגיה לא היו נושאי התואר שלי. השבוע התפרסם אייטם בדה-מארקר עם הציטוט ההזוי הבא:

"יש הצדקה לשכר המנהלים הגבוה המשולם למנהלים בכירים בישראל: הוא מקטין את מידת הריכוזיות במשק ואת מספר המשפחות השולטות במשק ובמקביל הוא יוצר מוביליות חברתית שהיא בעלת ערך דמוקרטי אדיר" כך אומרת יו"ר פורום סמנכ"לי הכספים (CFO), נגה קינן.

[…]

הטיעון הראשון שהיא מציגה הוא הקטנת הריכוזיות במשק הישראלי. "ישראל מאופיינת בריכוזיות מאד גבוהה של כמה משפחות אך מתן שכר גבוה למנהלים בכירים, שבתורם ישקיעו את הכסף בחזרה במשק, יוצרת "משפחות עשירות" חדשות ובכך הם מקטינים את הריכוזיות במשק ומפזרים את העוצמה הכלכלית", אומרת קינן, "יצירת משפחה שכזו אפשרית רק דרך מתן שכר גבוה ומופרך".

הבנתם? אנחנו צריכים 120 עשירים שולטים בשוק ובממשלה במקום עשרה. צריך שליותר אנשים יהיה ח"כ בכיס כדי שהמדינה תהיה דמוקרטית. אני הולך צעד הלאה ומציע שצריך מליון משפחות עשירות ששולטות בשוק, מה דעתכם?

אני חוזר לדיון ישן שניהלתי עם חברי "התנועה לדמוקרטיה ישירה" בזמנו. אז דנו בחיוב ובשלילה בכלים לדמוקרטיה ישירה בארה"ב ובשווייץ, והשווינו גם את נכונות ומעורבות הקהל בשימוש בהם. אז מתוך הדיון ההוא הנה כמה נתונים שיתנו לכם סדר גודל על אי שיווין כלכלי כי ידוע שזה מדד שמשפיע בצורה די ברורה על לכידות חברתית (אמון בין אנשים, פשע), על בריאות שכבות ציבור שונות, על צמיחה כלכלית (בהנחה שזה דבר טוב) ועוד תחומים. ככלל, מחקרים מצביעים שאי שיוויון כלכלי מחליש את החברה ככל שהוא מחריף.

  • יחס הכנסה בין עשירון עליון לתחתון: ישראל 13.4, ארה"ב 15.9, שוויץ 9
  • מדד ג'יני: ישראל 39.2, ארה"ב 46.3, שוויץ 33.7
  • נתוני OECD מראים בעשרות טבלאות שיש לנו בכל שכבות הגיל יותר אקדמאים אבל בגיל בתי הספר התלמידים שלנו נופלים (נכון ל-2008) מהממוצע, ולמרות שיש יותר סטודנטים בהשכלה הגבוהה, יותר בוגרים שלה וגם עליה אצלנו לעומת ארצות אחרות – אנחנו מצמצמים את התקציבים בקצב מדאיג. ספציפית ההשקעה בהשכלה תיכונית לא מדביקה את עליית המדד וההשכלה הגבוהה נפלה לחצי בעשור האחרון (במספרים מהוונים).
  • עוד נתוני OECD כאן, בהרבה מהם ישראל עדיין לא מופיעה, לצערי.

מה שמסתמן – אנחנו בין שוויץ לארה"ב בכמה מהנתונים שעלולים להיות רלוונטיים (ואין לי מושג ירוק בתחום, אני מנחש), אבל אנחנו גולשים לצד שבעיני הוא פחות טוב ואולי יום אחד נעבור אותו.
מסקנה אחרת – כדאי שנחזור להשקיע בחינוך ודחוף.

לצערי המידע הזה רחוק מלהיות מלא ואין לי את כל הנתונים לאורך זמן, אפשר אולי להשלים אותו מהלמ"ס אבל אם אני לא יודע מה לחפש עדיף שאעזוב את זה כרגע.

הפואנטות:

  • מעורבות חברתית ודמוקרטיה ישירה יכולות לעבוד פה, אבל נצטרך להתאמץ, ובלי ספק הגדלת הפערים ובנית חברת מעמדות איננה הדרך
  • להבין מספיק נתונים בשביל לדעת מה רלוונטי בשביל להחליט החלטות מושכלות זה מאוד מסובך, גם אם אתה ממש רוצה, לפעמים אין דרך קצרה, וצריך לעשות קורס בשביל להחליט החלטות בתחומים מסוימים. לכן לא בכל מקרה יש לעם או לנבחריו דברי טעם להגיד יותר מאשר המלצות של מומחים בתחומם.

בנקודה זו בשיחה, אמרו לי כמה מאנשי התנועה שאני מעליב את האינטיליגנציה של העם אם אני דורש מהם ללמוד נושא לפני שיהיו מוכנים להצביע על החלטות ציבוריות עליו. אני מסכים איתם שפה בדיוק נשברת הדמוקרטיה – הדיוטות שמחליטים בנושאים שאינם מבינים. מצד אחד אם ניתן לכלל העם להחליט בנושא הכבד של סעד מול רווחה מול קפיטליזם "נקי", או של פיקוח קרקעות מול תהליך פירבור מואץ והרסני, אנחנו נגיע להצבעות נוחוּת שאינן בנות קיימא, ואם ניתן רק למבינים להצביע בנושא אזי אין יותר דמוקרטיה.

וזה חוזר לפואנטה שאני מנסה להעביר הרבה זמן פה. לא ברור אם השרדות העם היהודי (או המין האנושי) עומדים בקנה אחד עם דמוקרטיה וצדק עממי, אבל אפילו את זה אין לנו. הממשל שלנו שואב לאיטו את הכוח שלנו להחליט (ע"י התמוססות המשילות) ואת היכולת שלנו להבין את המשמעות של ההחלטות (ע"י עצימת עין להתמוטטות החינוך). לראיה, העם אפילו לא דורש הצבעה ישירה ואפשרות לבחירות הדחה. אנשים לא מבקשים לעצמם עתיד שאינם מסוגלים לדמיין ולכן "מישהו מלמעלה" דואג שלא יהיה להם דמיון מפותח מדי.

אז לתת לעם לבחור לקבל על עצמו כלים של דמוקרטיה ישירה? אני טוען שגם בדמוקרטיה אינו בקיא, ולכן גם אותה חייבים ללמד, בהכרח. אני מאמין שהדמוקרטיה היא לא ידע ולא כלי כי אם ערך תרבותי בסיסי. אני חוזר אל המאמר של גדי טאוב על רב תרבותיות ודמוקרטיה שהמלצתי כאן עליו בעבר, מרתק ופוקח עיניים. מהנתונים נראה כי אם הפער הסוציו-אקונומי והחינוכי ממשיך להתרחב, הרי שאנחנו מתרחקים מהיכולת לנהל דמוקרטיה שוויצרית והולכים במקרה הטוב למיש-מאש חסר תוחלת כמו היוזמה האזרחית בארה"ב, שם רק במקרה קטסטרפה יקום מישהו לצעוק, וגם אז הצבעה תקרה רק אם יהיה מספיק גיבוי של אנשי ממון אינטרסנטיים, ולבסוף ההיסטוריה הראתה שגם אז הצבעות ההדחה לרוב לא מצליחות.

אז האם דמוקרטיה זה בכלל משהו שצריך לשאוף אליו? אני שמח לשחק קצת עם גאפ מיינדר כדי להדגים פואנטות:

1. למשל חינוך. ראו את המתאם ביו אחוז מסיימים בי"ס יסודי ובין תוחלת חיים, הצבע מסמל מדד דמוקרטיות ("Polity"), וכמו שתראו אין קשר הדוק בהכרח.

2. למשל בריאות וכלכלת פחם. ראו את המתאם בין ציון הדמוקרטיה למספר הפטירות מתחת גיל 5 – חלש מאוד. יותר תואם את הסתמכות הכלכלה על פחם במדינות מתפתחות. אפשר לראות גם את המתאם לחינוך שווה לבנים ובנות במדינות עולם שלישי עם הבעיות התברואתיות הכי גרועות.

3. אולי איכות סביבה? לא, דמוקרטיות הן גם פולטות הCO2 הגרועות (לראש) מלבד סין.

ובעצם למה אני מתאמץ? מצאתי הרגע שהאנס רוסלינג מוטרד מאותן הבעיות:

לצערי הוא לא ניסה להציץ ספציפית במתאם בין מדד "פוליטי" לבין אי שוויון. חסר המון מידע אבל המעט שיש ממחיש שאולי גם אני וגם נגה קינן טועים. אני אשמח אם מישהו יתקן אותי…