הפסקה לצחוקים עם ביל שאטנר, שרה פאלין והנרי רולינס

זוכרים שפאלין הכריזה על פרישה? הייתי קצת עסוק לאחרונה מכדי לעקוב, אבל היום גלילי גילה לי שנאום הפרידה ההזוי שלה, שזכה כבר לשחיטה כשרה ופרשנות בעוד מקומות, קיבל גם את הכבוד של ביצוע לירי מידיו של ביל שאטנר:

שאטנר איש מאוד נחמד, פעיל סביבתי, סוציאליסט יהודי קנדי מקסים שמשחק קפיטליסט אמריקני פרוטסטנטי סקסיסטי ואגואיסטי בטלוויזיה, הכוכב הכי מפורסם ששיחק בסרט שדובר כולו אספרנטו ובעל הרבה הומור עצמי. יש לו עכשיו גם תכנית ראיונות שנראית מעניינת, הנה שאטנר מראיין את נימוי אחרי שנים שהיה בינהם קצת נתק, מעניין לראות אותם מדברים קצת על רקע אישי. פתאום הם לא קפטן וסגנו אלא שני סבאים יהודיים נזכרים בילדותם…

מה שהוא לא יודע זה לשיר… על כשרונותיו של שאטנר כבר כתבתי בעבר, מי שפיספס את יצירות המופת שלו בתקליטו האחרון מוזמן להציץ שנית. שימו לב לקטע הנהדר שבו הוא דופק דואט נאה עם הנרי רולינס בשם "I can't get behind this". את הפוסט ההוא כתבתי אחרי שגיליתי את התקליט בעקבות מופע הסטנדאפ של הנרי רולינס, שם הוא מספר על איך שאטנר הזמין אותו להקליט את הקטע (שימו לב, מכיל שלושה קטעים):

ובונוס לסיום: קפטן קירק עושה אהבה עם ההר!

השלמות לסיפורי גבעת רם מאתמול

קראתם כבר את "בננות, יהודית ודמוקרטית – סיפורים מגבעת רם"? כתבתי אותו מהר ושכחתי להשלים פרטים…

ראשית, חשוב להדגיש שלמרות ההיתממות של שטרית, אלי בסון מ-OTI בכ"ז קיבל במה מיוחדת, לנאום אחרי סגירת הישיבה והתודות ומאיתנו נמנעה היכולת לשאול אותו יותר מדי שאלות בקורתיות.

שנית, רשימת המחטפים המדויקת של סעיפים שנכנסו, הוצאו, והוכנסו מחדש באותן גרסאות מרובות שעליהן דיברתי, דיברו בין השאר על הקלה של תנאים שבהם הממשלה תחלק את הפרטים למשטרה ורשויות אחרות, או על האחריות הפלילית הנופלת על האחראים לשמירת סודיות המאגר (שטרית רוצה אפס אחריות, או אחריות רק במקרה של הוכחת נזק, אנחנו דרשנו עונש מאסר מינימלי במקרה שיתגלה שהיתה דליפה – לחכות להוכחת נזק זה לעג לרש.

עוד שינויים כאלו פירט בחלקם דורון בפוסט הזה. הצוות שישב שם ועשה עבודת קודש הפך לא מעט סעיפים וחקר מתחת, כמו שדורוןן סיפר:

איך אמר לי מישהו "מתחת לכל אבן שהזזתם , מצאתם עקרבים" , אילו היה ניתן הזמן, אני מניח שיונתן ואבנר וניר ואנוכי , לא רק שהיינו מוצאים עוד עקרבים, אלא היינו גם דואגים שיטפלו בהם , אולם, בקצב הרצחני של הדיונים, בטירוף היומיומי של שינויי הנוסח, של השינויים המהותיים, ומתוך רצון לעשות עבודה טובה בכל מה שכן מצאנו – ייתכן ופיספסנו דברים מסויימים.

מה שעצוב הוא שזה פשוט לא מגיע לכם, לא מגיע לאזרחים שיזלזלו בפרטיות שלהם ובמידע שלהם, לא מגיע להם שבצורה הזו יעבירו חקיקה כל כך מהותית, לא מגיע לכם שהמידע שלהם ידלוף – והוא ידלוף.

כל זה לא מגיע לכם, מגיע לכם שהמחוקק יתייחס לעבודה שלו ביתר רצינות, מגיע לכם שאנשי הממשלה, יעשו את עבודתם בנאמנות ורצינות ושיינתן להם הזמן לעשות את עבודתם נאמנה .

דורון צחק עלי בערב שלפני ובהתחלת הישיבה של יום חמישי שהייתי בהלם בקו"ם, אבל עם סוף היום הוא הודה שאין כל ספק שהמחטפים וחידושי הנוסחים של אותו היום היו מבהילים למדי והפתיעו אפילו את צוות שועלי הקרב הותיקים יותר.

אחרי שהישיבה נסגרה סופית באמת, בערך 3 דקות אחרי כן, כששטרית נזכר לפתוח מחדש כדי לציין ש"יש עוד שתי הסתייגויות", קרה גם האירוע הזה. אין מילים. הבלוג של דורון מג'עג'ע בימים האחרונים אז אני אביא פה את הציטוט בעותק נוסף:

הוא: “בוקר טוב את אחראית על הפרוטוקול?”
הוא: “אני צריך לדבר איתך…
היא: “כן?
הוא: “אני צריך את הפרוטוקול כדי לתקן אותו…
היא: “את זה .. אי אפשר
הוא: “אפשר , אפשר, יש דברים ש"הוצאו מהקשרם" , אני צריך לתקן אותם
היא: — שתיקה —

אין ספק שהפגישות האלו היו קרבות מאסף כיון ששטרית מתעקש בכל הכוח על העקרון שמאגר יהיה – ומזה הוא לא מוכן לזוז. את הפרוטוקול של הישיבה שנכחתי בה תמצאו כאן, לא עברתי עליו כדי למצוא בו חוסרים בציטוטים, אבל אני זוכר בבירור את השאלה ששאלתי את אלי בסון, ומצאתי אותה מיוחסת למאיר שטרית עצמו(!):

היו"ר מאיר שטרית: אתה יכול לספר לנו קצת מהניסיון שלכם במקומות שעשיתם? איך זה עבד, איך זה קרה? איך אנשים קיבלו את זה?

אלי בסון: יש כל מיני ניסיונות, גם הניסיון שלנו וגם מניסיונות אחרים, הדברים אגב רשומים, אפשר למצוא את זה באינטרנט, יש כתבות ופרזנטציות על העניין. יש את הדוגמה, הייתי אומר, הקיצונית, שיוצאת מן הכלל, למשל בשבדיה שבה האזרחים אפילו הגדילו לעשות ומשתמשים ומעבירים נתונים ביומטריים גם לתעודות שבשימושים בנקאיים ואני ממליץ, אם מישהו רוצה את הכתבות או את המאמרים בעניין, אפשר לפנות אליי ואני אמסור אותם.

באמת צריך לפנות אליו… אני גם יכול להגיד לכם שחוץ מהשם שלי שחסר ברשימת הנוכחים היו עוד לא מעט נוכחים באולם, כולל כאלו שהשתתפו בדיון, והפרוטוקול לא ידגים לכם עד כמה הדיון היה חם, חלק מקריאות הביניים (כולל של קלינגר ופינצ'וק מהיציע שלנו) לא מופיעות בו. אם אתם ממש רוצים לבכות, הפרוטוקולים בשלמותם (פלוס-מינוס) כאן. כאמור רק מהפניות של שקמוני וביהם בישיבה מסוף יוני אפשר היה כבר לסגור את הבאסטה. אבל שום כלום, החוק כנראה רץ היום להצבעה בקריאה שניה ושלישית.

אחרי הישיבה דורון הגיש לרובי ריבלין מכתב קובלנה רשמי על הדרך שבה התנהלו ישיבות הועדה. אם לא נצליח להפיל מיידית את החוק בגלל הסכנות הגלומות, אנחנו נאלצים להשתמש במסלול נוסף שהוא להתריע על דרך ההתנהלות עמצה, וזה אומר פניה ליו"ר הכנסת, אולי ועדת האתיקה ובסוף לבג"ץ אם לא תהיה ברירה.

הצוות עבד בסופ"ש חזק על כשלים בהצעת החוק, נשלחת לח"כים רשימה של סיבות להסתייגות. דוגמא לאחת הנקודות שדורון עלה עליהן (וכל הכבוד לו!) היא שבפרק המטרות של החוק מצוין כי המאגר יווצר לצורכי חלוקת התעודות. לא מילה אחת על כך שהוא נוצר עדי לשרת גורמי בטחון, וזו נקודה חשובה כי כבר הראינו מהדוגמא האירופית שאין צורך במאגר מרכזי לשם כך. זו רק עוד טענה אחת בפניה שמגיש היום קלינגר לבג"ץ, שתוכן החוק לא תואם אפילו את מטרותיו, ומסכן מאוד את בטחונם וחירותם של תושבי ישראל. למעשה כמו שהעיר "אבים" בתגובות לדורון, החוק עצמו בהגדרתו המקורית (תעודות עם אמצעי זיהוי חזקים) מייתר את הצורך במאגר – אם יהיו תעודות מספיק טובות, לא צריך מאגר מרכזי (אפשר להסביר את זה טכנית בצורה יחסית פשוטה – התעודה תהיה בלתי אפשרית לזיוף ותכיל לבדה את המידע המזהה את הנושא אותה, מידע שלא יגובה במאגר מרכזי).

בינתיים הבוקר שמחתי לגלות שכמות יפה של מדענים ידועים, חלקם זוכי פרסים, חתמו ביחד על עצומה נגד המאגר, והדבר תפס כותרת ראשית בידיעות אחרונות! (מוזר שאין על זה מילא בYNET) צריך סלבריטי או שניים, אני אומר לכם. הכי טוב אם מדענים היו קצת יותר סלבריטי ממה שהיום נותנים להם…

אני חייב להגיד שהנהלים של העברת חוקים במחטפים כבר עוברים כל גבול במדינתנו הקטנה. אחד הקשיים שלנו לגייס ח"כים להצבעה נגד החוק המוחטף הזה, הוא שהחכ"ים כרגע עסוקים כבר במחאה על מחטף הפרטת הקרקעות, כליאתם וגירושם של ילדי העובדים הזרים שכמו מספר שרים גם מיקי איתן קורא להם "ילדים ישראליים" ומחטף "חוק מופז". אולי זה התקן החדש של "מדינה חופשית"? כל כך הרבה הפגנות נגד אי-צדק חברתי לאחרונה, שאני לא יודע כבר על איזו לוותר למען האחרות, ובזמן שהחתול טרוד בכל הברדק הזה, העכברים חוגגים.

לא למאגר ביומטרי: שיעורי בית

אני מתוסכל מכמה שהמידע מפוזר בין אתרים שונים! דורון העלה נקודות, אני השלמתי אותו, באתר המרכזי של no2bio אני נחרד לגלות שרבה ההפחדה על המידע הנכון. אם אני מתכוון להופיע לישיבה של יום חמישי אני צריך להיות טיפה יותר מוכן. היום אני אנסה לרכז איכשהוא את החומר אבל צריך גם לעבוד ולישון מתישהוא…

קודם כל אני מנסה להבין האם אני לא מפחיד את עצמי "בפריילוף". הרי כידוע לכולנו הבעיה הרצינית היא שהמאגר הזה כבר נמצא בחוץ בשוק. סלחו לי שאני מצטט כהרגלי את קורי דוקטורוב (מה יש לי החודש?) אבל "הדרך הכי טובה למנוע ממאגר נתוני אזרחים לדלוף הוא מראש לא לאסוף אותו". כיון שה"אגרון" ומסדי נתונים אחרים נמצאים בשוק ומוצלבים, הנזק שכרגע ניתן לעשות בעזרת שקרים פשוטים (ומניפולציות חברתיות) הוא כבר ענק:

חזרה לביומטרי. דורון שאל גם באילו ארצות עוד יש מאגר כזה, ובכן בהודו יקום בקרוב מאגר לכל 1.2 מליארד אזרחיה, ומוזכר בכתבה שבדרום קוריאה, מלזיה, איטליה וברזיל מסתובבים האזרחים עם ת"ז ביומטריות אבל לא ברור אם זה נשמר במאגר מרכזי (בטח שנשמר, אנחנו נאיביים?!). זה מוזר לי לגלות את זה במדינות דמוקרטיות, אבל צריך לברר את זה. פתחתי גוגל והתחלתי לצבור טאבים פתוחים… בדרך נתקלתי בכל מני מסמכולוגיה מעצבנת כמו הפרטת ממ"י, אבל זה ליום אחר.

  1. ראשית פרוטוקולי ישיבות קודמות בנושא, 30-06-09 07-07-09, 09-07-09, 12-07-09, 19-07-09.,
  2. בסוף שנות ה90 הלחץ היה נגד ביומטריה ובעד פרטיות, ארועי 9/11 הפכו את הטרנד תוך חודשים ספורים. לא מסיבות טכנולוגיות, חס וחלילה.
  3. הרגיסטר מספרים הרבה על העתקת דרכונים ביומטריים וRFID או לפחות קלקול הRFID ובכך למתן את החשש ממעקב. נראה שהבעיה מתמתנת אבל לא נפתרת.
  4. הFBI אוסף כבר מאגר כזה, רק בלי לספר לאף אחד שאוספים עליו.
  5. ארגון הEFF סופר כדאגות עקריות: פרטיות, מימוש לא נכון, הובריס, זיהוי ראשוני שגוי (הזרקת נתונים), אוברקיל (מסכים, צריך רק תעודה יותר קשה לזיוף), יש שיטות ביומטריות מפלות (נתונים לא קריאים או שאין אותם לכל האוכלוסיה), רמת הדיוק לא ידועה בטרם הפריסה (על זה כתבתי בפוסט הקודם בנושא), והעובדה שהמחיר של כשלון הוא מאוד גבוה. נייר העמדה עוד ארוך ומפורט, שווה קריאה!

    ובקיצור – לא למהר! 🙂 תנו למדינות אחרות להתגלח על הטכנולוגיה לפני שתרוצו באמוק לגהינום.

  6. על המערכות האלו קל לעבוד באמצעים פשוטים כמו סלוטייפ, ואין בשוק מערכת ט"א שלא נעקפת בקלות.
  7. יש גם את הסכנה של הוספת פיצ'רים מאוחרת עד שנכנס למערכת באג, או ספקי משנה המחברים מכשירים "מטופלים" לקריאת ט"א וכך גונבים מידע בעמדות לא מפוקחות כגון חיובי אשראי בסופר, נושא שרמז עליו שטרית בשנה שעברה. אני לא מבין למה HP וממשלת ישראל צריכים לפלוש לתחום חברות האשראי…
  8. אגב, דורון עדכן אותי שהצעת החוק שוכתבה מספר פעמים, בתחילת כח ישיבה חולקה גרסא חדשה שהמשתתפים לא ראו מראש, וגרסאות הביניים האלו לא מפורסמות באתר (עד כמה שראיתי). צריך לחפש פה (לא עובד בשואש…) ולגלות שהגרסא האחרונה של הצ"ח הזו מלפני שנה. גם חיפוש במאגר הצ"ח של משרד המשפטים העלה את אותה העתיקה.
  9. טוב, היו אמורים להיות כאן עוד כמה מאמרים, אולי אוסיף אותם בסופ"ש אחרי שאסיים למיין אותם ולראות מה רלוונטי, אבל מרפרוף על הפרוטוקולים של היום הראשון אני רואה שגדולים וחכמים ממני (שקמוני, ביהם ואחרים) כבר פרסו ביעילות ומקצוענות את כל ההסברים והפתרונות בצורה יפה, אני חושב שבשלב זה שארית הישיבות יהיו רק מלחמת התשה על אותן הנקודות, אז אני הולך לישון. אני מקווה שנצליח לערער את מגדל הכרטיסים הזה. לפי מה שאומר לי דורון יש סימני התרופפות 🙂

בינתיים הציטוט הזה מהישיבה הראשונה (30 ליוני) אומר לי הרבה על הדינמיקה שאתקל בה מחר…

השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

עכשיו אני רוצה לומר, כמי שמצדד, שיש לי פתרונות לעניין הזה. אני רוצה לומר לכם
חברים יקרים. זליגה של המאגר הזה היא גרועה מאסון צ'רנוביל, היא ‎10 פעמים
צ'רנוביל.

היו”ר מאיר שטרית:
למה?
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

תכף אני אגיד לך למה. אתם לא ערים.

היו"ר מאיר שטרית:
מה הבעיה?
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

זאת אחת ה נקודות שחברי הכנסת צריכים להיות מודעים להן. ביום שבו יסתובבו
תקליטורים או מאגרי מידע ניידים עם רשימת כל אזרחי מדינת ישראל וטביעת האצבע
שלהם, ויהיה בזה מסחר, פניה של החברה הישראלית יהיו שונים, הרגלים ישתנו, דפוסי
חיים ישתנו. יש לזה השלכות ביטחוניות חמורות. אני מתפלא על גורמי הביטחון שאינם
כאן לבוא ולהזהיר מה זה יעשה לביטחונה של מדינת ישראל.

היו”ר מאיר שטרית:
הם פה.
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

אז אני אומר לך, זה לא לדיון כאן.

היו"ר מאיר שטרית:
אני חושב שאתה טועה בגדול. ואתה לא מכיר את הנושא. עם כל הכבוד לך, אתה טועה
בגדול. אל תפחיד את הציבור כי אתה לא מכיר את הנושא, לא עבדת עליו. אתה לא היית
שותף לדיונים בו ואין לך מושג על מה אתה מדבר.

השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

פתאום אני לא יודע?

היו"ר מאיר שטרית:
כן, אני אומר לך שאתה לא יודע. אני מצטער לומר לך, אתה לא יודע על מה אתה מדבר.
לא היית בדיונים, אתה לא שותף לזה. אתה לא יודע מה היה. איזה שטויות, אין סיכוי
כזה שיסתובב מאגר של טביעות אצבעות. אתה מעלה מן "דמון" שלא קיים בכלל.

השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

עם כל הכבוד, נתת לי רשות דיבור. סליחה שטעיתי. אני הבנתי שקיבלתי רשות דיבור.
בפעם הבאה על מנת לא להרגיז אותך אני אבקש מראש שתגיד לי גם מה להגיד ואז תיתן
לי לסיים את דברי.

היו"ר מאיר שטרית:
מיקי, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

להגיד לי שאין לי מושג – – –

היו"ר מאיר שטרית:
אני אומר, אל תאיים.
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

אני לא מאיים על אף אחד.

היו"ר מאיר שטרית:
הוא מזהיר את חברי הכנסת, את הציבור.
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

אני לא מאיים, אני רוצה שחברי הכנסת יהיו מודעים ואני עומד מאחורי הדברים.

היו"ר מאיר שטרית:

זכותך.
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

אני עומד מאחורי הדברים.

היו"ר מאיר שטרית:

מיקי, אני לא חולק על זכותך לומר את מה שאתה חושב. אני חושב שאתה טועה,
לצערי.

השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

מותר לי לטעות ויכול להיות שגם אתה טועה.
היו"ר מאיר שטרית:
גם יכול להיות.

השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

אז בוא ניקח את זה בגדר האפשרות.
אני כבר אומר מראש, שיכול להיות שאני טועה. ההערכה שלי היא שמאגרי מידע של טביעת
אצבעות, אם הם יזלגו, כמו שזלגו מאגרי המידע של מרשם אוכלוסין וזה יתחיל לעבור
מיד ליד, זאת סכנה איומה ונוראה לחברה בישראל, סכנה גדולה מאוד.

הנזק יכול להיות – והדבר הוא שזה בלתי הפיך. אתה כבר לא יכול לתקן אותו. תבינו,
ברגע שדבר כזה יוצא החוצה, השד יצא מהבקבוק ואין כוח בעולם שיכול להחזיר אותו
חזרה.

אני אומר את הדברים האלה – – –

היו”ר מאיר שטרית:
אין סיכוי שזה יקרה.
השר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור מיכאל איתן:

אי-אפשר להחזיר את זה חזרה. אין סיכוי שזה יקרה? מייק בלאס אומר שיש הסתברות
נמוכה שזה יקרה. אז אולי גם הוא לא יודע על מה הוא מדבר? אבל הוא יופיע בבית
המשפט ואני אהיה שם השופט. אני אשמע שיש הסתברות נמוכה, שהולך לקרות מהלך שהוא
בלתי הפיך, שד שיוצא מבקבוק ואי-אפשר להחזיר אותו, שעלול לשנות דפוסי חיים כאן
במדינה. אז אני צריך להיות מוכן. אני עושה לך את העבודה כאן ועכשיו. אני צריך
להיות מוכן לעמוד ולהיות שם ולהגיד שהמחוקקים שישבו והכינו את החוק הזה, הביאו
את הדברים האלו בחשבון והם שקלו את הדברים האלה. אני ציטטתי מה שהוא אמר.

עוד נגד פטנטים: ביל לא מקבל צ'קים, יש לכם מזומן?

מיקרוסופט חושבים מאוד קטן אבל ביל גייטס עבר לחשוב מאוד בגדול, הוא רוצה להוציא פטנט על עצירת הוריקאנים ע"י קירור פני המים באוקיינוס וזאת ע"י שאיבת מים קרים עמוקים לפני השטח.

אני שואל את עצמי שוב מה טוב כאן בפטנט? משאבות יש להרבה חברות, אבל רק חברה אחת תהיה מורשית לשאוב מי עומק קרים ולעצור הוריקאנים? זאת אומרת שאם אובאמה לא ישלם לביל, ביל לא יעצור את ההוריקאן? או אולי הכוונה שאם ממשלת ארה"ב תעשה הסבה לכמה נושאות מטוסים ותתחיל לקרר את האוקיאנוס היא תחטוף תביעה מביל?

ואני חשבתי שהמיזנתרופ הפך לפילנתרופ

עדכון: הוריקנים מגיעים לאיילה, ימח שמו של ממציא ההתחממות הגלובלית! מזקקות הויסקי הטובות בעולם יושבות שם… אוקי, ביל! כמה אתה לוקח?

מזכר סאמרז

בהקשר לפוסט הקודם, כשגיליתי שלא כל חברי מכירים את הסיפור, ולתרגם את ערך הויקיפדיה אני לא יכול, אז הנה בסגנון חופשי:

לורנס סאמרז הוא הסטראוטיפ הורוד של כל אנטישמי. הוא פרופסור לכלכלה, בן של שני כלכלנים ואחיין של שני זוכי פרס נובל בכלכלה. הוא הפך לפרופסור מן המניין בהרווארד כבר בגיל 28, כיהן בועדת יועצים כלכליים לרייגן, עבר לעבוד בבנק העולמי וטיפס שם במהירות למשרד הכלכלן הראשי, שם כתב את המזכר הבא. ביצעתי תרגום מהיר רק בשביל עיקרי הדברים:

לגבי תעשיות "מלוכלכות": ביננו, הלא תסכימו שהבנק העולמי צריך לעודד מעבר של יותר פסי יצור למדינות הנחשלות בעולם? אני יכול לחשוב על שלוש סיבות:

1. העלויות הנלוות לזיהום ומחלות שבאות איתו נמדדות לפי עלויות שכר, ולכן מן ההגיון הוא להעביר תעשייה מזהמת וקבורת חומרים מסוכנים למדינות עם השכר הכי נמוך. ההגיון הכלכלי של העברת הזיהום למדינות האלו הוא צרוף, ואנחנו צריכים כבר להכיר בזה.

2. עלויות הזיהום הן כנראה לא דבר לינארי, כיון שהזיהום הראשוני הוא דבר לא מורגש מבחינת עלות סביבתית. תמיד חשבתי שמדינות בצפיפות נמוכה כמו אלו שבאפריקה, הן בעלות אוויר בזיהום חסר, כלומר האוויר שלהם היא בניצולת הרבה פחות מוצלחת מאשר לוס אנג'לס או מקסיקו סיטי. חבל רק שיש הרבה זיהום שנוצר מגורמים שאינם ניתנים להעברה לשם, כמו תחבורה וייצור חשמל, וכנ"ל מחירי שינוע הפסולת הגבוהים שמונעים את הרחבת המסחר בפסולת וזיהום אוויר לרווחת העולם.

3. הדרישה לסביבה נקיה מסיבות בריאות ואסתטיקה, נראית שעולה בצמוד לרמות הכנסה. הדאגה מחומרים שגורמים סרטן הפרוסטטה, ידאיגו באופן מובן מאליו רק אנשים במקומות שבהם תוחלת החיים מספיק ארוכה כך שאנשים שורדים מספיק שנים כדי לחלות בסרטן הזה, בניגוד לארצות שבהן חמישית מהילדים מתים לפני גיל 5. ממילא רוב התלונות הן על החלקיקים באוויר שמפריעים לראות (visability). החלקיקים האלו גורמים כנראה למעט מאוד בעיות בריאות אמיתיות. ברור שהמסחר בטובין שמייצגים דאגה לאסתטיקה של הזיהום יכול לשפר את הרווחה. הרי הייצור הוא נייד אבל הצריכה של אוויר יפה אינה ניתנת למסחר.

[…]

— לורנס סאמרז, הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, במזכר מפורסם מדצמבר 1991.

במילים פשוטות – עלויות נקיון הסביבה יותר זולות בעולם השלישי, אצלנו כבר מזוהם מדי אז שיעבור קצת אליהם, ואנשים בעולם השלישי ממילא מתים כמו זבובים לפני שהם מגיעים לגילאים שהם יתחילו להיות מושפעים מהזיהום, אז זה לא נוגע להם.

הפרשה התפוצצה ב1994, לארי טען שמדובר בסרקאזם מכוון כדי לגרום לאנשים להתעורר ולחשוב. אבל קשה לשפוט בדיוק, העיתונים וממשלות זרות התייחסו לזה דווקא מאוד בחומרה. הייתם חושבים שלארי מתווסף למיידוף בתור עוד דוגמא שלילית לאדם עם גנים יהודים שאיננו "מענטש", ומאז בוודאי נזרק מכל המדרגות? אבל לא.

מהבנק העולמי הוא עבר להיות סגן שר החוץ של קלינטון, ואז סגן שר האוצר ובסופו של דבר שר האוצר. אחרי שנבחר בוש הוא חזר להארווארד כנשיא היהודי הראשון של האוניברסיטה, אבל ב2005 באה פליטת פה מביכה על שלדעתו נשים אינן מסוגלות לאותן הצלחות אקדמיות כמו גברים.

להגנתו אמר סאמרז (מנחשים?), שמדובר בסרקאזם מכוון כדי לגרום לאנשים להתעורר ולחשוב. אהה… נכון… אבל בסופו של הרבה רעש ציבורי הוא בחר להתפטר ב-2006 מהמשרה ומאז או פרופסור "פשוט" שם, בפקולטה לממשל.

הפליטה בסוף עלתה לו גם במשרת שר האוצר של אובמה, המסכן משרת היום "רק" במשרת ראש המועצה הלאומית לכלכלה. מאז המינוי שלו הוא כבר חטף ביקורות שהוא יותר מדי פרידמן (מילטון), והרים המון גבות כשהתברר לפני כארבעה חודשים שהוא הרוויח כמה מליונים קטנים בחודשים שלפני הבחירות מהחברות בוול סטריט שעל גורלן הוא עכשיו מופקד… מעניין כמה תירוץ הסרקאזם ימשיך לתפוס במקרה זה.

אז הנה דוגמא של פרויקט לקהילה (וסיבה טובה להשרשת דמוקרטיה כערך תרבות) – לקום ולהפוך שולחנות ביחד כדי שדברים כאלו לא יקרו (או יותר נכון יפסיקו לקרות) בישראל. אבל הרי מעטים קמו ונזפו בכנסת הקודמת ששליש ממנה היה תחת חקירות משטרה כלשהן, וכיום אף אחד כמעט לא מוחה בקול רם או מתארגן להפגנה נגד ההפרטות המוגזמות של ביבי. מה עושים כדי לגרום לאנשים להתעורר ולהתחיל לעשות דברים למען עצמם או בעד צדק חברתי באשר הוא? האם האינדיבידואליזם ינצח את ההגיון, עד שיהיה מאוחר מדי?

מזון למחשבה

חיטטתי בבלוג ומצאתי את ריקוד הסושי, ונזכרתי בפרט משעשע שסיפרה לי לישה לפני כמה זמן. אני חשבתי שהאורז שמוכרים לנו פה בארץ מגיע מאסיה, אבל הידעתם שאורז אמריקני, ובמיוחד זה מקליפורניה, מאכיל אנשים בירדן, יפן, ערב הסעודית וכל מיני מקומות רחוקים?

50% מתוצרת האורז האמריקני מיוצאת(!) מסתבר שהקומבינציה של סבסוד ממשלתי כבד של חוות חקלאיות בארצות (יום הולדת שמח) הברית בצירוף עם ידיים מקסיקניות זולות, מייצר אורז זול כמו אורז סיני (אפילו אחרי המשלוח המזהם מצידו האחד של האוקיינוס לצידו השני). זה לא שלאמריקנים יש גם הרבה מים לבזבז, קליפורניה מגדלת אחוז ניכר מהצריכה של ארה"ב (ירקות ומגרשי גולף), והכל תלוי בשלגי הרי הרוקי שהולכים ומתייבשים כל שנה, כמו הקופה האמריקנית.

עוד פחות הגיוני מהעובדה שישראל מייצאת כ-300 מיליון מ"ק מים בשנה, ובשקט, בצד, שופכת מי מעיינות נקיים לתוך הביוב ומשם לים המלח, ואז בוכה שחסרים לה מים.

אם למישהו יש הסבר, נא להצביע יפה, ילדים.