לא בוואקום

הארץ רעשה וכל מהדורות החדשות (גם אלו שהביביסטים אוהבים להגדיר כשמאלניות) כשמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטריש אמר שהתקפת החמאס לא קרתה בוואקום. אני באמת לא מבין למה אנשים מתרגשים. ברור לכל אדם שלא נמצא בוואקום בעצמו, שזו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של היסטוריה. כל העם ואחותו גם תופסים את הראש ובוכים על ההתפרצויות האנטישמיות בעולם המערבי, ולמה קוראים לנו קולוניאליסטים, ומה עשינו רע לביורק ואנג'לינה? ואיך רק בונו ופינק לצידנו? הרי פעם כל כך העריצו אותנו ובאו להתנדב בקיבוצים, ופתאום אנחנו צריכים להסביר לעולם שאנטי ציונות זו אנטישמיות ו…

עצרו הכל. אתם באמת תמימים?

לא, אין לי מושג אם גוטריש רומז שאנחנו התגרינו בחמאס. התגרות איננה המילה הנכונה, אנחנו מימנו ועודדנו אותו, ביבי התגאה בטריק הגאוני שלו של משחק באש. הקונספציה ההזויה שלו שאפשר להאכיל את המפלצת, ולהזריק לה סטרואידים, ועדיין לשמור אותה בכלוב – כדי לא לקדם פתרון קבע עם עבאס, לא לאפשר לברגותי להעלות מולו אופוזיציה\ירושה ראויה, או חלילה כל אופק אחר של תקווה. זה לא קרה בוואקום, זה קרה בחישוב קר ומדוקדק ביוזמתו ועידודו של ראש הממשלה הכי כושל שהיה פה אי פעם. חוץ מלשלוח להם יוצאי סיירת מטכ"ל שיאמנו את הנוח'בה אישית, עשינו בשבילם את הכל. הדם גם על הידיים של כולנו שלא הצלחנו להעיף את ביבי מאז שמזוודות הכסף והחומרים הדו-שימושיים התחילו לזרום לרצועה.

אבל הקהל הישראלי עדיין יוצא ללחום ברשת חמוש בנרטיבים נאיביים\מיתממים להפליא של hasbara: אנחנו אנשי שלום, אין כיבוש, אין אפרטהייד, אין גזענות, אין אצלנו ריקוד על הדם, אין טיהור אתני. רצח עם? אנחנו? עוד רגע אני שולף עליך את השואה מנרתיק המותן!

(כן, אם יש שתי מילים בעברית שכל אמריקני מכיר אלו shalom ו־hasbara, אנחנו בוכים למה ההסברה לא עובדת, הנה פוסט שאומר שאי אפשר להסביר בדיבור מעשים שצורחים ומדממים)

ועכשיו לקש ששבר לי את גב הגמל והוליד את הטור הזה: סרטון ביקורת ביוטיוב, אחד ממליון אולי, לא שום דבר בולט. באסם יוסף היה כוכב ענק במצרים ונאלץ לברוח כמו פליט כשעצבן את השלטון טיפה יותר מדי. שני ראיונות איתו אצל פירס מורגן, הטמבל השמרן, הפכו לויראלי בטיוב. או אז שלח לי חבר לינק לסרטון תגובה של אחד רועי יוזביץ', לא הכרתי את השם ולא טרחתי לברר מה הרקע שלו, מהתוכן והכיפה אני מנחש שנוטה ימינה ולא מתנגד לכיבוש. בסרטון ניכר שהאיש גם לא מתנגד לכיבוס. הוא מפרק את "השקרים של באסם", חלקם אכן עיוותי מציאות ועליהם לא התווכחתי, אבל חלק מהתגובות שלו מיתממות והבנתי פתאום שאנשים באמת מאמינים לנרטיב הזה ולא כהצגה, אז התחלתי לענות לו ביוטיוב, בסוף זה פשוט הופך לפוסט. אתם מוזמנים לצפות או רק לקרוא ישר את התגובות, ההקשר ברור מהתגובה שלי.

03:05 אולי לפני 50 שנה כשנולדתי, ציונות באמת הייתה רק "זכות היהודים לאוטואמנציפציה ומדינה משל עצמם". אבל בזכות מפעל ההתנחלויות שהפך בתפיסה העולמית למפעל ההתנכלויות, המילה ציונות נחטפה ומשמעותה היום היא מאוד שונה, היא נתפסת כתורה גזענית שפולשת לטריטוריות פלסטיניות ומממשת טיהור אתני כחלק מהאידאולוגיה. מה שאולי נתפס יותר כציונות דתית או משהו כזה.

אני בא מהציונות שלא מאמינה ביציאה מגבולות 67, כמו, אני מניח, כל הקיבוצניקים הוותיקים ואנשי עוטף עזה, החיים או הנרצחים הטריים. אנחנו נגד הכיבוש, בוודאי ובוודאי נגד יישובים יהודיים בתוך השטח הזה, שמעולם לא סופח לישראל. אני רואה בעובדה שהקמנו שם "עיר" ויישובים תקיעת אצבע מתמשכת בעיני האו"ם, האירופים, האמריקנים וכמובן הפלסטינים. זו גם הסיבה לכך שב־50 השנה האחרונות ישראל הפכה ממושא להערצה על עצמאות לדוגמה והפרחת השממה – לטפילה הגדולה בעיני העולם המערבי, כובשת, מטהרת אתנית, אפרטהייד.

וזה בלי שאזכיר את זה שמעט האנשים שעוד קוראים לסיום הכיבוש הפכו למיעוט מטריד אפילו בתוך המחאה של 11 החודשים האחרונים, והלכו אתם מכות. לי קוראים היום אנטי ציוני כי אני בעד פינוי ההתנחלויות. אם זו הציונות, תקיעת אצבעות בעיני הפלסטינים והציונים הישנים, אז קראו לי פוסט ציוני. אני לא אוהב את זה, אבל אני מקבל שזו המציאות שנכפתה עלי.

להתעלם מכל זה ולהגיד "למה שונאים אותנו פתאום, היהודים מסכנים רק רוצים מדינה!", זה להתעלם מהמזרח הפרוע שקורה ביו"ש, שם באמת יש טיהור אתני זוחל, ולא בכדי קמים ארגונים אלימים מאז שירד אש"ף מארגון טרור לארגון פרוטו-מדינה, כי אנחנו אלימים כלפיהם.

בקיצור, חלאס עם ההיתממות.

06:00 פלורליזם במדינה שלנו נדרך ונרמס פה כבר 25 שנה ובמיוחד בשנה האחרונה, על מה אתה מדבר? אני מכיר אנשים שהיו בהפגנות חוקיות לגמרי באירועים כמו מחאת 2011 או בשנה האחרונה ועדיין נעצרו ונחקרו במשטרה או קיבלו צו לא להופיע חודש להפגנות, או שזיהו אותם במצלמות עם תוכנות ביומטריות בקיץ 2011 וזימנו אותם למשטרה לפני קיץ 2012 כדי לשאול אותם "מה הם מתכננים". היום המצב עוד גרוע בהרבה, כשראש הממשלה ושריו מסיתים שנה נגד אזרחים וגם עכשיו בזמן מלחמה שנולדה ממחדליהם עצמם כשהיו עסוקים בפגיעה קשה בפלורליזם. זו מדינה מאוד חופשית אבל עדיין רחוקה מדמוקרטיה אמתית. להציג את זה ככה בסרטון זה מירוק האמת.

07:20 לצערי כן, אני רואה שמחה בין מתנחלים כשיש פעולות בשטחים נגד פלסטינים, ורק השבוע אנשים רקדו ושמחו עם חנן בן ארי ונרקיס ששרו על מחיקה וכיבוש עזה (הריקה כמובן מאנשים, אלא איך) ויישובה מחדש. או הסרטון הזה של ליאור נרקיס ובטח יש עוד שאני לא רוצה להכיר.

זה כבר לא קומץ נערי גבעות חוגגים תג מחיר בחתונה השנאה, מחיקת עזה משום מה בקונצנזוס, ורואים לכם את זה לאורכה ורוחבה של הרשת. אנשים אפילו לא מתביישים לדבר על המשיחיות של ארץ ישראל השלמה כאילו זה דבר של מה בכך. "שתי גדות יש לירדן, זו שלנו זו גם כן" זה כבר פאסה, עוד מעט ידברו בגלוי על "עד הפרת והחידקל".

פירוש מסורתי, חסר כל ראיות, על גודל ממלכת שלמה. אנשים אשכרה חולמים לחלוש על השטח הזה "שוב".

בשלב הזה, ד"ר יוזביץ' ממשיך לפרק את טיעוניו של באסם וגם כמה אנשי קש ממוחו, וזה פחות מעניין. מה שרציתי להגיד בעצם זה שישראל לא קמה ככובשת וגזענית אבל זו בהחלט לגמרי הנקודה אליה הגענו כי אלו העמדות שנבחרות לכנסת ברוב קולות שוב ושוב כבר עשורים. אל לנו להתלונן שככה אנחנו נתפסים בעולם כי את התדמית הזו הרווחנו בזיעת אפינו, בלי וואקום, ומתוך המדיניות של הממשלות שאנחנו הקמנו, עוד הרבה לפני שמינינו זוג פושעים מורשעי טרור שהוקאו משירות בצה"ל לשליטה באוצר ובמשטרה. בן גביר בשבוע האחרון לא רק חילק כלי נשק ארוכים לכל אחד שיש לו דופק (כולל לפושעים ידועים לפי מה שמתפרסם ברשתות!) אלא גם טרח לשלול את רשיון הנשק של קצינים במילואים ששנים משמשים בכיתות משמר, מה שיאלץ אותם להפקיד את אקדחם האישי במשטרה. אם הממשלה הזו לא תפוזר בהקדם תהיה פה מלחמת אזרחים עם פצועים והרוגים, ואני מזהיר מראש את המשפיענים ברשת, תהיה לכם עוד יותר עבודה והרבה פחות קלה.

נועה תשבי עושה hasbara, צילומסך מיוטיוב

מילה אחרונה בהקשר זה לקוראת נועה תשבי. את יושבת ברשת ובאולפנים וטוענת להגנתנו שאכפת לנו מהפלסטינים, שמגיעה להם מדינה. את עושה את זה בעודך עונדת את ארץ ישראל השלמה על הצוואר, כולל עזה, יהודה ושומרון. זה גורם למסרים שלך להיות סותרים. לדעתי השרשרת הזו עושה לכל המסרים שלך נזק ואני לא מבין למה זה טוב. אי אפשר להתלונן שנים על המסרים הסותרים של ערפאת ועבאס באנגלית מול ערבית, ואז לבוא עם מפת ישראל הזו על הצוואר ולהגיד שאת לא בעד טיהור אתני, זו "משרוקית כלבים" לפי הספר.

מצלמות ריגול ברחובות תל אביב

כבר הוכח שהן אינן עובדות בלונדון (שם התחילו לכסות את העיר במצלמות שיטור עוד ב-1965), וכבר ראינו כמה צריך היה לעוות את הסטטיסטיקה כדי שניסוי "עיר ללא אלימות" יעבור באילת כ"הצלחה". עכשיו הפרויקט מגיע לעו ערים, והנה גם לפתחה של עריית תל אביב.

הערב עיר לכולנו מצביעה אי אמון בקואליציה של עיריית תל אביב. קואליציה שמשום מה עדיין כוללת חברים של מרצ, למרות שהיא מדכאת בברוטליות את המחאה ולא מקדמת אף אחד מהנושאים של חינוך, רווחה ודיור שעלו בה. הערב אותה קואליציה הולכת גם לדון בתקצוב התקנת מצלמות ריגול ברחבי העיר. עו"ד יהונתן קלינגר כתב לחברי המועצה את המכתב שבהמשך.


מצלמת ריגול, ככר הבימה. תמונה של אייל איתקוביץ'

חברי מועצה יקרים שלום רב,

שמי יהונתן קלינגר, אני תושב העיר ועורך דין; אני פונה אליכם בדאגה כיוון שהיום, במהלך ישיבת המועצה, תתבקשו לאשר תקציב של מיליוני שקלים לצורך הצבת מצלמות במרחב הציבורי כחלק מיישום חוק העזר העירוני להסדרת הבטחון. חשוב לי לכתוב לכם כי בעקבות דיון שנערך לפני כחודש ומחצה בכנסת הוחלט להקפיא הצבת מצלמות ברשויות המקומיות עד לאחר הסדרת העניין בחוק והוצאת נהלים מסודרים לשימוש במצלמות שימנעו פגיעה בפרטיות התושבים ובמיוחד פגיעה בקטינים.

ההצבעה היום בעד העברת התקציב, וזאת לפני שהועברו נהלים מסודרים, משמעה מתן צ'ק פתוח לעובדי העירייה לפגוע בפרטיות התושבים והינה פעולה שעומדת בסתירה מוחלטת להנחיות הכנסת בנושא. אני קורא לכם היום, לפני שהעניין יהא מאוחר מדי, לא להצביע בעד.

לאחרונה, בעקבות דיון ארוך בכנסת, הכין משרד המשפטים מסמך המפרט את הבעיות בהצבת מצלמות אלו, כולל בעיה של העדר סמכות; בין היתר, קבע משרד המשפטי כי "‫השאלה האם ראוי ורצוי "להפריט" את הסמכויות המיועדות לטיפול בבעיות אלה, ולהעבירן‬ ‫מטיפול המשטרה לגורמים נוספים, כגון הרשויות המקומיות היא בעיה נכבדת וקשה,‬ ‫החורגת בהרבה מגבולות מסמך זה. מפאת קוצר היריעה, די אם נדגיש בשלב זה שבדומה‬ ‫להפרטת השימוש בכוח, גם הפרטת השימוש באמצעי הפוגע באופן חמור בפרטיות – איננה‬ ‫עניין של מה בכך והשלכותיה על חירויות האדם עשויות להיות עמוקות ונרחבות.‬"

כמו כן, דרש משרד המשפטים כי בטרם תתקבל החלטה כלשהיא על הצבת מצלמות, יש לערוך דיון ציבורי מקיף, ובדיקה משמעותית "בטרם קבלת ההחלטה על עצם השימוש במצלמה יש לערוך תסקיר של‬ ‫השלכות השימוש במצלמה על זכויות הציבור, ובמיוחד על הזכות לפרטיות; ככל שתחום‬ ‫הכיסוי רחב יותר, והיקף האנשים המושפעים צפוי להיות גדול יותר – כך צריכה להיות‬ ‫הבדיקה המכינה עמוקה ומקיפה יותר‬". כך, בכל הנוגע לקטינים, הבהיר משרד המשפטים כי "‫תשומת לב מיוחדת יש להקדיש גם לשימוש במצלמות מעקב במקומות בהם נוהגים‬ ‫להתכנס ילדים, כגון מוסדות חינוך או מתנ"סים. בהיעדר הסמכה מפורשת לפי חוק להפעלת‬ ‫המצלמה, ספק אם ניתן להסתפק ביידוע פסיבי של הילדים המצולמים באמצעות שלטי‬ ‫אזהרה, כבסיס להכשרת המצלמה: שהרי בעיקרון ילדים אינם כשירים לביצוע פעולות‬ ‫משפטיות כדוגמת מתן הסכמה )ולו מכללא( לפגיעה בפרטיותם."

ניתן לקרוא את המסמך המלא של משרד המשפטים בעמוד האינטרנט http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/HaganatHapratiyut/MeidaMerashamDB/cctvopinion.htm

בעקבות מסמך זה, ערכה ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון אשר בו נקבע כי תוקפא תכנית הצבת המצלמות וזאת עד לחקיקה מסודרת. בהודעה לעיתונות אשר פרסמה חברת הכנסת רונית תירוש, יושבת ראש הועדה, הוחלט כי:

"משרד המשפטים יכין הצעת חוק שבו יוגדרו תכליות מותרות לשימוש בצילום במרחב הציבורי. כמן כן הצעת החוק תעגן את חובת יידוע הציבור על הצבת מצלמות.  הרשות למשפטים, טכנולוגיה ומידע תפיץ את הגדרת "מאגר מידע", לרשויות השונות. משרד הפנים ינחה משפטית את הרשויות המקומיות, באשר לסטנדרטים הנדרשים להצבת מצלמות. כמו כן, יחייבו את הרשויות ברישום במאגר המידע".

ההודעה לעיתונות:
http://portal.knesset.gov.il/Com13mada/he-IL/Messages/02-05-2012a.htm

כלומר, הצבעתכם היום בעד אישור הצבת מצלמות בטרם יועבר חוק המסדיר את הנושא, ובטרם יוצאו הנחיות מסודרות, לא רק שתפגע באזרחים אלא תגרום למצב בו ההחלטה תסתור במפורש הנחיות של הרשות המחוקקת. אני קורא לכם היום להתנגד להצעה ולא להעביר סכומים וזאת עד שיועברו ההנחיות המסודרות לעיונכם, כך שתוכלו לבדוק שהכסף אותו אתם מעבירים לטובת הפרויקט אכן עומד בהוראות החוק ושומר על פרטיות הציבור במידה הראויה.

עותק ממכתבי זה נשלח לחברת הכנסת רונית תירוש, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, וכן אתר עבודה שחורה.

בברכה,
יהונתן י. קלינגר, עו"ד.

למה אנחנו משווים

השבוע נצלבתי על כך שכתבתי בעשר דקות פוסט על השוואת ישראל לאפרטהייד. אחרים נצלבים כל יום באינטרנט על השוואת כל דבר לשואה או לנאצים. היום נתקלתי בסרטון שמשווה את השלטון האמריקני לרודני צפון אפריקה לפי הדרך שבה שיסה את המשטרה במפגינים:

חשבתי שהחטא שלי היה שלא ביססתי את ההשוואה עם לינקים, אותות ומופתים (ואני מודה שהפוסט היה שטחי כמו שהוא היה מהיר לכתיבה), אבל זו היתה דעת המיעוט. לפי הביקורות שקיבלתי, נראה שעצם האקט של השוואת סתם כך משהו נורא למשהו נורא יותר גורם לדעת האנשים יותר נזק מתועלת (אבל לא הסבירו לי למה). אני יודע שבבירור עלול לקרות ההיפך – עוצמתו של הדבר הנורא יותר שאליו משווים מתגמדת. כשכל אנטישמי קטן מושווה לנאצים, זה הופך את עוצמת הנראטיב של השמדת העם השיטתית לפחותה ולפחות אפקטיבית בעיני הקהל המושפע במועד מאוחר יותר. יש בלוג אחד שקבר מזמן את חוק גודווין ועושה עבודה יסודית יותר של השוואה שכזו, תכירו את o 1 39. הבלוג נוקט בקו פשוט – השואה לא קרתה ביום אחד והשמדת העם גם לא התחילה ביום אחד. במשך כעשור של שנאה על אש נמוכה ומתגברת חוקקו חוקים והוקמו מנגנונים, גטאות ומחנות. המון צעדים קטנים שזכו כל אחד לחוד ללגיטימיות בלי לראות את התמונה הגדולה מצטיירים מאוד שונה כשעושים זום אאוט, וקוראים את ההיסטוריה מעשר ועשרים שנה מהעתיד. הבלוג o 1 39 בא להשוות בלי להתנצל בין עליית האנטישמיות שהובילה לרצח שיטתי ובין התנהלות צה"ל וישראל בקו הירוק ומחוצה לו, דה יורה ודה פקטו.

גם אתר המחאה לא מפחד לקרוא לישראל "טוטליטארית", אבל אחרי מה שאי קורא בחודש האחרון מצייצני מחאה אמריקניים, אני מבין שישראל נתנה יד רחבה למחאה הפיסית לדעוך לבד ודי התעלמה ממנה. היום, אחרי שרוטשילד פונה ומאהלים אחרונים מפונים מדי פעם בכוח, אפשר לספור את מקרי אלימות המשטרה האמיתיים שהיו פה, ולא נראה לי שהיו יותר מכמה עשרות מעצרים פה ושם, במחאה שהוציאה לרחובות אלפים בכ70 מאהלים ומאות אלפים בהפגנות המוניות. בארה"ב יש כבר עשרות אלפי מוחים מפוזרים בעשרות ערים מחוף לחוף, עוד לא היתה עצרת אחת מסודרת והם רחוקים מלגבש את המסר שלהם, אבל בוצעו כבר כמעט אלף מעצרים בניו יורק, כ700 בבוסטון, ועוד ערים מספרות ומפרסמות ביוטיוב שהמשטרה משחררת כוחות מוגזמים נגד תושבים שפשוט יושבים ומפגינים בשדרות הרבה פחות נוחות מרוטשילד וגינת לוינסקי.

אבל אנחנו נמשיך להשוות, כי ככה המוח האנושי עובד. הוא לא טוב במיוחד בגדלים אבסולוטיים, רק מה שהוא יכול להשוות לדברים אחרים. עד כמה שהייתי רוצה להיות אוביקטיבי, כשדנים בפוליטיקה קשה להיות כזה, במיוחד אם אתה חי בתוך המציאות שעליה אתה מנסה לחוות דיעה. בנושאים מסויימים אני פעיל למען המטרות של ספקנות מדעית, אבל קשה לעשות את זה לגמרי בנושאי הפוליטיקה המקומית. לא משנה אם אדע את שמה המדויק של ההטיה הקוגניטיבית, או כמו שאומר חבר אחר "I'm good at finding the cloud in every silver lining". פסימיות נטו מובילה לדיכאון, אופטימיות נטו גם היא מסוכנת, אבל השאלה אם זה כל כך רע להיות פסימיסט, לדמיין את המצב מתדרדר, כל עוד יש בך אופטימיות לאזן את זה בהרגשה שעדיין יש עבור מה להלחם.

הפסימיות והאופטימיות לפעמים ישקרו לנו, ולפעמים יעזרו לנו להיות מודעים יותר לסכנות ולפתרונות. הם כלים לא מושלמים, אבל הם מה שהאבולוציה פיתחה לנו ועם זה עד היום ניצחנו. כמובן שצריך להשתפר, צריך עוד להתפתח אבולוציונית מ"חוק הג'ונגל" שטבוע בנו כל כך עמוק (הסובלימציה שלו בגרסתה הכל-כך ישראלית נקראת "שרק לא אצא פראייר", מכירים? אז צריך להפטר מזה). אם זה יצליח, אולי לו נצטרך לריב על כל פיסת משאבים עם בעלי הכוח, אולי אנשים יצליחו לתכנן קדימה שימוש במשאבים במקום לחטוף מה שיותר לעצמם, והמין האנושי יעמיד דור אמפתי יותר, שבו שורדים המתחשבים ולא האלימים והנצלנים.

ולספקנים שמבקשים שאגבה את ההשוואה לאפרטהייד בעובדות – אני מקווה שאוכל למצוא את הזמן, בין חיפושי עבודה לצרות משפחתיות כדי לגבות את זה במחקר טיפה יותר מעמיק, אבל אני לא יכול להבטיח שאל הכל אני אוכל להתייחס. יש סדרי עדיפויות שכרגע מכתיבים לי החיים.

עוד מילה על יחסים ויחסיות

הקמפיין בעד שחרור גלעד שליט אמר למעשה שצריכים לשחרר אותו בכל מחיר. כולל במחיר שחרור רוצחים בעשרות ומאות, כאלו שכבר רצחו וכאלו שאולי עוד ירצחו. 1000 איש תמורת בחור אחד. הרבה אנשים כבר אמרו לי שאני לא אנושי וחסר לב כשאני מתנגד לעסקאות כאלו, אבל אני הסתכלתי על המחיר הרגשי והמוסרי של שחרור רוצחים. המחיר הנפשי למשפחות הקורבנות הקיימים והמחיר העתידי אם יהיו קורבנות נוספים. בזמן מתקפת עופרת יצוקה נהרגו 10 חיילים ישראלים מאש כוחותינו במודע ובמכוון. חיילי צה"ל ירו על חיילי צה"ל אחרים במטרה להורגם, לרוב חבריהם לפלוגה, רק כדי שלא יפלו בשבי. שלא יהפכו לעוד גלעד שליט, כי עדיף לצה"ל להרוג חייל ישראלי אחד מאשר לשחרר אלף עצורים. השיקולים האלו פסיכיים. אני חושב שגם ההסכמה לשחרר אלף עצורים תמורת שליט היא חסרת פרופורציות אם אין עוד הבטחות משמעותיות ומרחיקות לכת מהצד השני. לצערי אנחנו לא יודעים מה הם כל הפרטים, אבל אם מה שהתפרסם זה נטו ההסכם של אלף תמורת אחד ותו לא, אני אאלץ להסכים עם מבקרי העיסקה.

עוד מילה על אלימות והלימות

משטרת ישראל מוסרת סוכות שמח.

מדרון חלקלק לאלימות (פוסט סרטונים)

התחלנו תרבותיים כמו הצ'ילאנים,

עכשיו אנחנו כאן. קראו גם את העדות של אסף (מרמיט) לתיאור אישי מבפנים.

קצת מאחורי ספרד שם האלימות התחילה לפני כחודש למרות שהתחיל רגוע.

אני מקווה מאוד שלא נגמור כמו יוון.

(שלושה סרטונים מעוררי מחשבה שנשלחו היום בטוויטר, תודה למיטל על הלינק ליוון ואקטיב-סטילס על הלינק לתל אביב, לא זוכר איפה מצאתי את צ'ילה, את ספרד דגתי לבד מתוך מאות. אשמח אם תמצאו לי עוד מוצלחים לאוסף)

Israeli Blogger hit with a SLAPP suit

Shai Tubali is a some-what familiar name in the media, because unlike other nutty cult leaders, he published a successful book, and his name is also known from the time he served in Galey Tzahal almost two decades ago. His cult is quite small, reported to be under 30 followers these days, but several news sources (Yediot, Channel 2) have published worrying stories about the way he abuses his flock. One of the people who also wrote about him several times is reporter, blogger and newage academic Tomer Persico. Of all the publications, Tubali decided to skip the national media and pick on Persico and hit him with a 220K NIS libel suit. More Info (also in Hebrew) in NRG.

I myself have been threatened to be sued three different times after posts in this blog, and by lawyers, no less. All for legitimate criticism, and in all three cases I managed to shut them up with an email or two. Two other friends of mine (Guy and Hetz) are awaiting trials and have spent thousands of Shekels on attorneys. This is becoming a serious threat to freedom of speech in Israel, and specifically for bloggers. I find this very worrying.

I would appreciate your thoughts on the matter, and if you're finding this latest story important enough to support, please hit the link to read further, and maybe pledge a few NIS for Persico's defense

(No, I don't know him personally, I don't even read his blog regularly, and this post is unsolicited)

זהירות, חרדים לפנייך

אחרי ההפרדה ברחובות הגיעה ההפרדה במופעים ציבוריים, והכיוון הוא סחרור למטה. אני מקבל הסברים מידידי טל ירון שככה טוב להם לחרדים, כי ההפרדה מונעת שלהוב יצרים, בעוד לי ברור שהיצרים באים מהגנטיקה ויושבים עמוק בתוך המוח. גם לובוטומיה לא תעזור, לא הפרדה באוטובוס, לא הפרדת אונה קדמית מאחורית. החרדים צריכים להבין שהמאבק ביצר הוא לכבוש אותו ולא לברוח ממנו. אם הם רוצים גבר שלא יתגרה מבחורה, יש רק שתי דרכים – סירוס כימי, או לגדול בסביבת נטוריסטים/נודיסטים עד שגוף אישה פשוט הופך לדבר לא מיני בשבילם. בכל מקרה, חקיקות או אלימות פרועה אינם הפתרון. בין השאר כי הם לא דמוקרטיים ולא יהודיים, אבל גם בגלל שזה פשוט לא יעזור, זה יהיה רק קרש קפיצה הלאה.

לכבודם של אברכי האוטובוס הפסיכופאתים, שלא יודעים להבדיל בין רחב הזונה לעוד אישה באוטובוס, אני מקדיש שיר על פלורליזם בתחבורה הציבורית.