הארץ רעשה וכל מהדורות החדשות (גם אלו שהביביסטים אוהבים להגדיר כשמאלניות) כשמזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטריש אמר שהתקפת החמאס לא קרתה בוואקום. אני באמת לא מבין למה אנשים מתרגשים. ברור לכל אדם שלא נמצא בוואקום בעצמו, שזו עוד חוליה בשרשרת ארוכה של היסטוריה. כל העם ואחותו גם תופסים את הראש ובוכים על ההתפרצויות האנטישמיות בעולם המערבי, ולמה קוראים לנו קולוניאליסטים, ומה עשינו רע לביורק ואנג’לינה? ואיך רק בונו ופינק לצידנו? הרי פעם כל כך העריצו אותנו ובאו להתנדב בקיבוצים, ופתאום אנחנו צריכים להסביר לעולם שאנטי ציונות זו אנטישמיות ו…

כבר הוכח שהן אינן עובדות בלונדון (שם התחילו לכסות את העיר במצלמות שיטור עוד ב-1965), וכבר ראינו כמה צריך היה לעוות את הסטטיסטיקה כדי שניסוי “עיר ללא אלימות” יעבור באילת כ"הצלחה". עכשיו הפרויקט מגיע לעו ערים, והנה גם לפתחה של עריית תל אביב.

הערב עיר לכולנו מצביעה אי אמון בקואליציה של עיריית תל אביב. קואליציה שמשום מה עדיין כוללת חברים של מרצ, למרות ש היא מדכאת בברוטליות את המחאה ולא מקדמת אף אחד מהנושאים של חינוך, רווחה ודיור שעלו בה. הערב אותה קואליציה הולכת גם לדון בתקצוב התקנת מצלמות ריגול ברחבי העיר. עו"ד יהונתן קלינגר כתב לחברי המועצה את המכתב שבהמשך.

השבוע נצלבתי על כך ש כתבתי בעשר דקות פוסט על השוואת ישראל לאפרטהייד. אחרים נצלבים כל יום באינטרנט על השוואת כל דבר לשואה או לנאצים. היום נתקלתי ב סרטון שמשווה את השלטון האמריקני לרודני צפון אפריקה לפי הדרך שבה שיסה את המשטרה במפגינים:

חשבתי שהחטא שלי היה שלא ביססתי את ההשוואה עם לינקים, אותות ומופתים (ואני מודה שהפוסט היה שטחי כמו שהוא היה מהיר לכתיבה), אבל זו היתה דעת המיעוט. לפי הביקורות שקיבלתי, נראה שעצם האקט של השוואת סתם כך משהו נורא למשהו נורא יותר גורם לדעת האנשים יותר נזק מתועלת (אבל לא הסבירו לי למה). אני יודע שבבירור עלול לקרות ההיפך - עוצמתו של הדבר הנורא יותר שאליו משווים מתגמדת. כשכל אנטישמי קטן מושווה לנאצים, זה הופך את עוצמת הנראטיב של השמדת העם השיטתית לפחותה ולפחות אפקטיבית בעיני הקהל המושפע במועד מאוחר יותר. יש בלוג אחד שקבר מזמן את חוק גודווין ועושה עבודה יסודית יותר של השוואה שכזו, תכירו את o 1 39. הבלוג נוקט בקו פשוט - השואה לא קרתה ביום אחד והשמדת העם גם לא התחילה ביום אחד. במשך כעשור של שנאה על אש נמוכה ומתגברת חוקקו חוקים והוקמו מנגנונים, גטאות ומחנות. המון צעדים קטנים שזכו כל אחד לחוד ללגיטימיות בלי לראות את התמונה הגדולה מצטיירים מאוד שונה כשעושים זום אאוט, וקוראים את ההיסטוריה מעשר ועשרים שנה מהעתיד. הבלוג o 1 39 בא להשוות בלי להתנצל בין עליית האנטישמיות שהובילה לרצח שיטתי ובין התנהלות צה"ל וישראל בקו הירוק ומחוצה לו, דה יורה ודה פקטו.

התחלנו תרבותיים כמו הצ’ילאנים,

עכשיו אנחנו כאן. קראו גם את העדות של אסף (מרמיט) לתיאור אישי מבפנים.

קצת מאחורי ספרד שם האלימות התחילה לפני כחודש למרות ש התחיל רגוע.

אני מקווה מאוד שלא נגמור כמו יוון.

(שלושה סרטונים מעוררי מחשבה שנשלחו היום בטוויטר, תודה למיטל על הלינק ליוון ואקטיב-סטילס על הלינק לתל אביב, לא זוכר איפה מצאתי את צ’ילה, את ספרד דגתי לבד מתוך מאות. אשמח אם תמצאו לי עוד מוצלחים לאוסף)

אחרי ההפרדה ברחובות הגיעה ההפרדה במופעים ציבוריים, והכיוון הוא סחרור למטה. אני מקבל הסברים מידידי טל ירון שככה טוב להם לחרדים, כי ההפרדה מונעת שלהוב יצרים, בעוד לי ברור שהיצרים באים מהגנטיקה ויושבים עמוק בתוך המוח. גם לובוטומיה לא תעזור, לא הפרדה באוטובוס, לא הפרדת אונה קדמית מאחורית. החרדים צריכים להבין שהמאבק ביצר הוא לכבוש אותו ולא לברוח ממנו. אם הם רוצים גבר שלא יתגרה מבחורה, יש רק שתי דרכים - סירוס כימי, או לגדול בסביבת נטוריסטים/נודיסטים עד שגוף אישה פשוט הופך לדבר לא מיני בשבילם. בכל מקרה, חקיקות או אלימות פרועה אינם הפתרון. בין השאר כי הם לא דמוקרטיים ולא יהודיים, אבל גם בגלל שזה פשוט לא יעזור, זה יהיה רק קרש קפיצה הלאה.

שנה ומשהו חיכו זוגתי ובנה לאיירבנדר (הסדרה-שקראו-לה-אווטר-אבל-קאמרון-גנב-לה-את-שם-הסרט), ואז לפני כחודשיים ראינו את הקדימון ועיקמנו את האף, לאיפה הלכה המגניבות של הדמויות ותנועות הלחימה? ואז לפני חודש גיליתי שמביים אותו מ. נייט שאמשלאמאלמיין, והרגשתי שהולך להיות חרא של סרט. היום דישדשתי בעגבניותרקובות וגיליתי ש אכן חציר העם - ניקוד 8 ולא יותר. אני ממליץ למי שעדיין קצת ילד ואוהב אנימה, להציץ בסדרה המקורית במקום זה. אני חושב שעל הסרט אני אוותר.

לצידו ולא במפתיע קיבל טוי סטורי 3 ציון גבוה אבל הופתעתי שגבוה כל כך! 99% לסרט לגיל הרך שכלל תכנים מאוד לא רכים - כמעט שעתיים(!!) שכללו התעללות קשה נגד דמויות אהובות, מוות, אלימות, הזנחה, בגידה וסצנה כואבת במיוחד לצפיה שבה מובלים כוכבי הסרט למשרפה על סרט נע, אושוויץ-סטייל. האם בני 5-10 צריכים לקבל אלימות בעוצמות מייקל ביי כדי להיות מוכנים יותר טוב לחיים? האם מועיל להם בגיל הזה לקבל מוות בכלל ומוות מתוכנן-מראש של צעצועים (איך תתרגמו planed obsolecense?) בצורה כל כך מוחצנת ומוקצנת? מדהים ש רק שלושה מבקרים כתבו נגד הסרט מתוך כ-250 ביקורות שספר עגבניותרקובות (אחד מהם מספר גם על ההתקפה הנוראית שחטף על ביקורתו המנומקת, ג’יזס). אני ממליץ על הסרט אבל לא לילדים קטנים. עד כמה ש"צעצוע של סיפור 2" היה אפל ומדאיג, מספר 3 עוקף אותו פעמיים בסיבוב. אני יצאתי ברגשות מבולבלים מהסרט, וכועס על כך שאינו אפילו PG, שלא לדבר על PG13. אל תבינו אותי לא נכון, הסרט גם מצחיק ומרגש לטובה, אבל אני אדם שלא בוכה גם כשצריך (והפתיע את עצמו בפרק הסיום סוחט הדמעות של ד"ר הו לפני חודש), אבל טוי סטורי 3 כברר ממש תקע לי גוש בגרון, וזו מתקפה רגשית שאני לא מאחל לילדים בני 10. 8 בסולם הכללי, ציון 5 כסרט לילדים.

" האו"ם מודה: חלה הסלמה באלימות באפגניסטן" - ועל כך נאמר no shit, Sherlock! - מה, אתם אומרים שלהלחם למען שלום לא עובד?

ארה"ב שלפה בשבוע שעבר מהמגירה סקר גאולוגי בן שנתיים שמסביר למעשה מה הם עדיין עושים שם. הם לא מחפשים את בין-לאדן, הם רוצים את המשאבים שמתחת לאדמת אפגניסטן.

ולהזכיר למה הבלגן הזה קורה - בגל שאימפרית המערב המתפוררת מסרבת להכיר בעובדה שהיא מכורה למשאבים (בעיקר אנרגיה ) בכמויות שמזיקות לה ולשאר העולם. כמו נרקומן היא חוזרת ומבטיחה לקחת “רק עוד שכטה אחרונה, ממחר נגמלים”.

השלמתי קצת צפיה בדיילי שו וקולבר, ופשוט הייתי חייב לחלוק איתכם… The Daily Show With Jon StewartMon - Thurs 11p / 10cGod Smackedwww.thedailyshow.comDaily Show Full EpisodesPolitical HumorTea Party

ובנושא אחר, הסיקור על הסיקור של בריחת הנפט במפרץ, פשוט מצחיק עד כמה שזה עצוב. המכונית הבאה שלי לא תסע על דלק מאובנים, זה כבר בטוח.

The Colbert ReportMon - Thurs 11:30pm / 10:30cBP’s Undersea Domewww.colbertnation.comColbert Report Full EpisodesPolitical HumorFox NewsThe Colbert ReportMon - Thurs 11:30pm / 10:30cOil Containment Solution Randomizerwww.colbertnation.comColbert Report Full EpisodesPolitical HumorFox News

למי שהפוסטים האלו מדכאים אותו, מוזמן לדלג :-)

1. YNET באייטם על הכנסת הפתוחה, פרויקט הקוד הפתוח ששמחתי לראות שצמח יפה בשנה האחרונה לאתר יותר ויותר מועיל. אני תוהה אם בגבעת רם יצליחו לשפר את המצב עם תקציבי ענק כמו שעשו פה מתנדבים.

2. ועדת המדע של הכנסת (הלא היא הועדה-של-איש-אחד שטרית) תקיים ב-5/11 ישיבה על תקנות חתימה אלקטרונית. דורון אופק הוזמן, והוא מספר שהנושא יהיה הקלות בסף הכניסה לעולם החתימות הדיגיטליות, וכנראה יכללו בזה הכנסה מהירה של גורמים חותמים נוספים, חלוקה יותר נדיבה של פרטי האזרחים לעוד גופים ועוד כל מני ברדקים טובים יותר או פחות.

בזכות תכנית הטלוויזיה הציבורית Nova Science Now עלה החוקר מארק רות’ על פריצת דרך טיפולית לבני אדם שאולי יום אחד תוביל ל יכולת האמיתית להקפיא אנשים ל"תרדמת חורף" ממושכת שלא פוגעת ברקמות ונוירונים. הרעיונות שלו מאוד מרגשים וההתלהבות של כמעט כל חוקר שעולה על הבמה ב-TED מורגשת. עוד חידה פוצחה, עוד הנחה הופרכה, עוד תאוריה הוכחה או שעוד דיעה התהפכה, אנחנו חייבים להודות שאנחנו בתקופה מקסימה של גילויים, הודות לקפיצות הדרך שכבר קרו לפנינו, והודות לתקשורת המשופרת שבין האנשים לספר על הגילויים האלו.

הרגע נכנס לי בטוויטר סיפור על מורה שהגיעה לחדר מיון אחרי ש נסיון להפריד בין ילדים הפך להיות כמעט לינץ’ נגדה בעצמה. לפני שנתיים ומשהו כשאני וגיא הופתענו מליטל מעתוק קטנה וחבורתה בקניון אילון אמרה לנו חברה שעבדה בבתי ספר שאנחנו עושים רעש מכלום, אלימות זו הנורמה, והיא ראתה בעצמה איך ילד טורק דלת לתוך בטנה של מורה בהריון.

מישהו יכול להסביר לי למה יש סלחנות לאלימות ואין שום נסיון לגרום לילדים לעבוד ביחד כדי לפתח אמפתיה? להתנהג לילדים כפושעים לא עוזר, הם פשוט נכנסים לנעליים האלו בקלות. אני גד חצי מהשבוע אצל החברה שלי בגדרה ונהנה מהשקט אבל בתוך תוכי מתתעצבן שאין רעש של ילדים בשכונה כ"כ צעירה. אף אחד לא יוצא החוצה לשחק, לא נוצרת קהילה, לא לומדים יחסי גומלין בחברה אנושית. כל אחד יושב בבית כמו זומבי מול הטלוויזיה או המחשב שלו ומשחק במקרה הטוב במשחקים אנטי-סוציאליים להחריד כמו פארמוויל - המשחק שמשלם לך בנקודות ככל שתוסיף חברים בפייסבוק, והם יכולים לשלם לך שתעבד את אדמת החלקה שלהם. על המקרים הפחות טובים אני כבר לא רוצה בכלל לדבר.

לכבוד יום האשה הבינלאומי, גיא שלח לי עכשיו לינק לפרשה האחרונה שלא ידעתי עליה כלום, חבורת נערים ב"ליידי דייויס" אנסו והרביצו לנערה לאורך שלושת שנות חטיבת הביניים. מה לא היה שם? כל הקלישאות… “בני טובים”, “חלקם מתגוררים באחת השכונות היוקרתיות בארץ”, " הנערה פרובוקטיבית", “ממשפחה במצוקה”, “דיברה עם העובדת הסוציאלית אבל לא סיפרה על המקרה”, “ההתעללות כללה כיבוי סיגריות”, “במשטרה אף חושדים כי חלק מסרטי הווידאו שבהם נראית הנערה מקיימת עמם יחסי מין הועלו על ידי החשודים לאינטרנט”, “המשטרה אספה ראיות”, “האזינו להתארגנויות בטלפונים הסלולאריים”, “החשודים נשברו”, “ההורים החזיקו בגרסה כי “הכל היה בהסכמה””, “החשוד המרכזי טוען שכל יחסי מין היו בהסכמתה המליאה”, “לאבי החשוד המרכזי יש תיק, אחר שוטר”, " ביה"ס סירב לסדנאות נגד תקיפה".

דורון אופק כתב על פורום השולחן העגול במכון לדמוקרטיה והזכיר את ענין השואה והמספרים על היד. לבד מקטע קטן ופופולארי לא שלפנו את השואה יותר מדי בקמפיין הזה, ואולי לא מספיק.

כשהצעתי לאמץ את " יד ושם" בתור סלוגן למדבקה, אמרו לי שהגזמתי, אבל אם אזהרות של הצד שלנו לא עובדות, מסרים אחרים אולי יעזרו, אם נביא דברים בשם אומרם:

משרד הפנים: “אף אזרח לא יסכים מרצונו הטוב, להפוך חלק מהמאגר הביומטרי”. איזו בחירה יפה של מילים! לא “להתנדב” או “להרשם למאגר”, אלא “להפוך לחלק”. תחשבו על זה לרגע.

זה היום.

הסרט הזה הוא ארה"ב של עד-לא-מזמן:

מחר זה יותר אישי ומקומי.

התחלתי לענות למגיב אצלי בבלוג, אבל זה התנפח למימדים שמצדיקים עוד פוסט. אז הנה התשובה שלי ל ירייה-מן-המותן של צבי גלברד מאתמול:

חוק מעולה, יצמצם עבריינות, זיופים, ויצמצם אנרכיה. די להפחדות די לשקרים די להסתה די לתעמולה של החתרנים השמאלנים וכל ה"מומחים" מטעם שיש להם ידע חלקי. אנו מכירים הרבה כאלה…..חלקם מתוסכלים שלא מצאו ג’וב יותר טוב בחיים. לידיעתכם: יש מלא מאגרי מידע הכוללים יותר אינפורמציה עלינו מאשר במאגר הביומטרי: בנקים, קופ"ח, ולאקדמאים שבינינו- באונברסיטאות. לקבל ויזה לארה"ב נותנים פעמיים טביעות אצבעות!!! מדוע לממשלת ארה"ב מותר לעשות מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל ולממשלת ישראל אסור ? המאגר הביומטרי יהיה מוגן יותר מכל הנ"ל. בנוסף: לא כל האנשים במשטרה ובזרועות הבטחון מטומטמים כל הזמן. אני מחכה לראות את המטומטמים שינסו לפרוץ למאגר וייכנסו לכלא……

היוזמה האחרונה לחיבור לבבות היפי עולמי נולדה בכנס TED ונקראת “האגודה לחמלה” (הקהל מוזמן להציע תרגומים יותר טובים). המקימים הם טדסטרים שונים, הדלאי-לאמה, מנהיגי דתות וידוענים שונים. המטרה יפה, ואני שמח שבניגוד לקדימונים, הנוסח הסופי לא מתייחס רק לדתות אלא ל"מסורות אתיות ורוחניות" גם כן. אני לא יודע מה זה אומר לגב מי ששומר על אתיקה בלי שהיה לו חינוך מסורתי כלשהוא, אבל בואו נגיד שהומניזם חילוני זה מסורת :-)

You have zero privacy anyway, get over it. -- Scott McNealy on consumer privacy, January 1999

כדי להיות יסודי בסדרה הזו, צריך גם ייצוג מהקיצון הרחוק של הסקאלה, אפילו אם היא תשמע לכם מוגזמת, יש לה הצדקות וכמה תומכים. הכירו את הגישה של דייויד ברין, מדען וסופר מד"ב ותיק שלוקח את מקנילי עוד צעד וטוען כך: הפרטיות היא רעיון חדשני וחולף, כשגדלנו בחברה השבטית לא היתה לנו פרטיות כי כולם חיו בתחת של כולם, גם לא היתה לנו אפילו כמיהה למושג כי לא היתה לנו ממש פרטיות תחת שלטונות מלוכניים, והיום המון חברות יודעות עלינו המון ממילא, והאנשים נותנים בשמחה את כל הפרטים למפרסמים, סוחרים ושאר גופים, ולמרות שעדיין יש התנגדות תרבותית קלה להפנים את זה ((דיסקסתי את זה בפוסט הקודם וראו הרחבה אצל כרמל בפוסט הנהדר “אמא, צאי לי מהבלוג!”)), אנחנו בדרך ל חברה של שקיפות טוטאלית. התערטלות תהיה הדרך הטובה ביותר להרגיש נינוח, כשאין לך מה מהסתיר. כך גם אפשר לשמור על השומרים, תרד רמת הפשיעה כי לאנשים לא יהיה איך להתחבא - אדם לא שקוף יחשב אוטומטית לחשוד, וכולי…

נאלצתי לבלות אתמול בבוקר שעה ברכבת, לקרוא ולשמוע יותר חדשות ממה שבא לי. כולם מפציצים בדיבורים נגד אלימות, ואילו מהדוברים של ביבי ולבני יוצאים שחרורים לעתונות שהם עומדים להפגש עם מדונה. מדונה? כן, הזמרת. הטרללה עם הקבלה (במלעיל). ביבי טוען שיצרו איתו קשר, הפמליה של מדונה טוענת שהיא יצרה קשר עם לבני ואילו ביבי הוא זה שפנה אליהם. ילדים קטנים? רגע, אולי עוד יצטרפו אליהם הזוג קוצ’ר ולקינוח ג’אסטין טימברלייק. אנחנו על המפה, איזו אטרקציה! וגם אייטמים הזויים כאלו לא רואים כל יום…

אני מתכתב עם מישהו בפורום ב"שינוי ירוק" על ענייני הפלרת המים בישראל, ומסתבר שהאיש יושב במאהל מחאה מול הכנסת. תוך כדי, האיש מעדכן שהיום פתאום הוחלט לפנות את כל מאהלי המחאה שמול הכנסת וקורא למי שרק יכול לבוא עם מצלמות או מסרטות והרבה מצברוח רגוע, לעזור לחופש הביטוי בישראל לעמוד בעוד נסיון סתימת פיות.

מצד אחד, אני עדיין מחפש מספיק חומר רקע כדי לברר אם סיפור ההפלרה הוא אכן קונספירציה פראנואידית או שיש כאן נושא אמיתי לדאגה, מצד שני כמות המידע המצומצם ומקורותיו שלא כולם אמינים בעיני גם הוא לא מעודד. עוד על ענין ההפלרה אולי בפוסט אחר, אני רוצה לדבר על העובדה שהמידע כל כך מסובך למציאה והשגה. מחקרים רפואיים שפורסמו הם ספורים וחלקם אינם נגישים לקריאה חופשית כי הם נעולים במאגרים שהכניסה אליהם יקרה, דיונים שהיו בנושא בועדות ממשלתיות אינם מצוטטים או נגישים ברשת, אדם נאלץ להיות מוזן משמועות ולהתאפק שלא להאמין יותר מדי לאתרים שאי אפשר לדעת כבר מי הקים אותם ולצורך איזה אינטרס. שיא השיאים הוא שהנושא גם נידון בבג"צ בעקבות עתירה של אדם טבע ודין, אבל משום מה את הפרוטוקולים אי אפשר למצוא. אני מנסה להשיג עכשיו את מספר התיק כדי לבקש אותם פרטנית ממשרד ממונה חופש המידע שם, כי אם יש אמת בכל הבלגן הזה, ראוי שהיא תצא לאור, ואם אין אמת, אני לא רוצה לפרסם פה מידע מטעה.

חבורת ילדים קטנים שעוד לא הגיעו כולם לגיל מצוות, אנסו שתי ילדות בנות גילם. מי לא כתב על זה כבר השבוע? רק אצלי התור הארוך של הטיוטות והזמן המתמלא בעבודה לא איפשר לי להגיע לזה. חלי: " לא מִתַמֶמֶת. בהן צדקי שלא", ועוד הרבה בלוגים ולא מעט ראיונות ברדיו, כולל אחד מעניין של יעל דן עם דנה ברנזון, עם סיפור מעניין משלה שבדיוק כתבה עליו גם ספר. הקשבתי גם לכמה פסיכולוגים ואני חייב לציין שאני מתחיל להשתכנע שאין מנוס מצנזורה. אינטרנט או טלוויזיה, ההתקפה הבלתי פוסקת של אירוטיזציה של החיים בסדרות אחה"צ ופרסומות איננה נורמלית יותר, אבל בעיקר לא זוכה לשום כוח נגדי ומסביר מצד ההורים.

לפני הבחירות בי-ם התגלה ברגע האחרון ברקת כרוקח הסכמים עם גורמים כתומים ליצירת רצף התיישבותי מירושלים, דרך שטחים של כפרי מיעוטים, ועד להתנחלות מעלה אדומים. ירושלמים רבים שאינם מסכימים לבלגן שכזה התחלחלו שזו האופציה הכי שפויה לרב פרוש. חלקם בצר להם סתם את האף והצביע לא על אף הכל כדי שלפחות תרד רמת הכפיה הדתית בעיר, וחלקם החליט שלמרות התחזיות הנוראות לכאן והנוראות לשם, אין להם יכולת מצפונית ללכת ולהצביע לאף אחד מהשניים והצביע מעין הצבעת מחאה לדן בירון, שיצא לרגע מענן ירוק כדי להיות ברירת מחדל שפויה. אין על העיר הזו… לא סתם זו אחת היחידות בעולם שיש על שמה סינדרום, וספציפית אחד שמדבר על איבוד עשתונות באקסטאזה דתית.

אני מתנצל מראש, זה פוסט פסימי ואין לי פתרון בסופו (אולי ביום אחר). אם לא בא לכם לחלוק איתי את מצב הרוח הקשה שבו אני כרגע, אתם מוזמנים לדלג לבלוג אחר או לאייטם אחר בקורס"ס שלכם…

יהודים וערבים הולכים יחדיו בת"א-יפו, ואדי ערה ובאר שבע. פרטים מלאים

תקציר:

יום שישי: הליכה שקטה -בצל המלחמה בדרום תכנית ההליכה: - נתכנס בשעה 10:00 ב"במת מיצג" בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב - נערוך פעילות שתכין אותנו להליכה ולהעברת מסר בשתיקה ברחובות העיר - נצא להליכה דרך נווה צדק והטיילת עד לגן השניים ביפו - נערוך מעגלי שיתוף והקשבה – סיום משוער בשעה 15:00

יום שבת: התכנסות שקטה של יהודים וערבים בואדי ערה נעמוד בשרשרת אנושית, יד ביד, אחים ואחיות לארץ ולגורל משותף החיים כאן יחד. נעמוד בשתיקה למשך שעה: 13:30 –12:30 נוכחות שקטה, עוצמתית של התנגדות לא אלימה.

מוברק, ש בעבר היה סלחן עם החיזבאללה מתחיל לצאת נגד המאבק המוסלמי האלים כגישה וספיציפית אצל החמאס. נסראללה בתגובה מזמין את האחים המוסלמים במצרים להתנגד באלימות למשטר מוברק ומיד מתקן את עצמו תוך כדי הנאום ( עובדה שלא מוזכרת בכתבות משום מה) אבל מאוחר מדי, ועכשיו מובראק חם על נסראללה. טוב או רע ליהודים? אני כבר לא עוקב.

טמקא מציעה לישראלים להתחיל לייצר רקטות ביתיות במדור המחשבים של האתר(?!). טוב הם לא ממש אומרים לנו להרכיב קסאמים, אבל הם נותנים לנו את כל התכניות בפרוטרוט, סתם שנדע לייצר דלק טילים בבית…

לפני כמה ימים כתבתי פוסט על כלכלת עזה, וביום שישי קיבלתי את חלק מהתשובות מכתב של הBBC בשיחת חברים. אני לא מבין למה לא מסבירים את העניינים האלו בתקשורת, וגם הוא הודה שהוא לא אוהב כל כך את הדילוג של ההסברים הקטנים כדי לדווח על הסנסאציות. זה היה בערך 12 שעות לפני שהתחיל מבצע “עופרת יצוקה” וקוויל תאר לנו קצת יותר בפירוט את המצב בעזה כדי לעזור לי לחבר את הקווים. החמאס לקח שם 70% מהקולות בבחירות דמוקראטיות. קצת בסחיטה, קצת בחנופה, אני לא חושב שמישהו במועצה המתמתנת והולכת של הפת"ח תיאר לעצמו כמה מיידית ואפקטיבית תהיה ההשתלטות שלהם על רוב המנגנונים. דבר אחד טוב אפשר להגיד על המהפך החמאסי בעזה, או אולי שניים:

כתבתי היום בבוקר פוסט על מה שנתפס אצלי כהתפוררות מוסרית וחינוכית ועשיתי שם ערבוב קל. כמובן שהידיעה על גבירזל ובג"ץ תפסה מיד את התגובות שהגיעו ברובן ממסרים פרטיים (יש לי חבר או שניים שמעדיפים משום מה לא לענות לי בבלוג, למרות שאני מרגיש שאני מתנסח יותר בבהירות בכתב) והדיון הפך לשאלת זכויות הבעת דעות ולא על ענין חינוך לאדיבות, פלורליזם ויחס הדדי בחברה.

למי שמנותק מהחדשות כמוני: גבירזל וחברים סיכמו אחרי הרבה דיונים בבג"צ כי בעוד שבועיים תאופשר להם צעדה דרך אום אל פאחם, הידועה בתור מרכז הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית בישראל - זה שלא מכיר בזכות הריבונות של מדינת ישראל, מה שגרם לכיכוב העיר ב ארועי אוקטובר 2000. לפי גבירזל המטרה להניף שם את דגל המדינה, וגם לעשות שם סיור לבדוק את חוקיות הבניה במקום, “כמו שעושים ארגוני השמאל בהתנחלויות”.

חזרתי הרגע מהסרט שתורגם ברוב איוולת ל" קוונטום של נחמה", שאולי צריך היה להקרא אולי “קאזינו רויאל 2”. למעשה ישבנו בחבורה לראות את קזינו רויאל (היינו צריכים רענון) ואז שעטנו אל הקולנוע כדי לצפות בשני ברצף, כי יש חיבור יפה של הסיפור (השני מתחיל דקה וחצי ברצף הזמן אחרי שנגמר הראשון. אני חייב לציין שההתנעה הזו מחדש של המותג מצליחה לאכזב ולהלהיב כאחד. כל מי שמתגעגע לQ, יאוכזב לגלות כי הוא נעלם מהסרט, מצד שני כל מי שכמוני חשב שהפיכתו של קליז עם הרבה סלאספטיק ל-Q מביישת את המורשת של לוולין, יוקל לו לדעת שחסכו לנו את הבושה הזו. קרייג, בתור בונד חדש, חתיך, שרירי וקר מזג מתמיד, לא משאיר אפילו לצופים הנאמנים רמז לרגע אחד אם מי מהחלטותיו הן רגשיות או נובעות משיקולים קרים. הרעיון כאן הוא להפטר מהרבה קיטץ’ בסיפור, להגביר את הניגודיות בין הסטייל והאלימות הלא נעימה, ולהכניס את בונד לז’אנר הסרטים שכל-כך מצליח עכשיו בקולנוע - סיפור ההיווצרות של סופר-גיבור. המכות הרגשיות, האמון הנעלם ומאושש כל פעם מחדש של M בסוכן החדש שלה, המשחק העדין בין איש מאוהב ובין בלש עשוי ללא חת שלא נותן לרגשותיו לנצח. זה בונד עם יותר עומק, וקצת פוסט-מודרניסטי, שנאבק בעולם עם הרבה יותר גווני אפור משהורגלנו, עולם עם מעט רעים מוגדרים בוודאות ועוד פחות טובים מוחלטים. במקביל האקשן הרבה יותר קצבי, כוראוגרפיה מדהימה של פרקור ואקרובטיקה של פיגומים וחבלים מחליפה את קרבות האגרופים הדלוחים של פעם, ואת מקומם של הפטנטים של Q מחליפים נשקים אוטומטיים פשוטים ולעניין. הלכה הרבה מהעדינות הבריטית (כולל חידודי לשון ואנדרסטייטמנטס) והגיע האקשן האמריקני. למעשה השוני היחידי הוא שבנפול הגוש המזרחי (ובעוד רגע גם האימפריה האמריקנית שוקעת לפי הסרט), יוצרי בונד החליטו להמציא ארגון באד-גייז חדש א-לה ספקטרה, כי סינים, צפון קוראנים וסתם טרוריסטים זה כבר נדוש. עכשיו עברנו לבאד גייז שלא רק יהרגו אנשים כדי להשיג את מטרותיהם, הם גם יפגעו באיכות הסביבה! אוווו!

מרשים איך שמפיצי הסרט תרגמו את “Wanted” ל"מבוקש" ולא “רצויה”. למי שלא ראה את כל הקדימונים, מדובר בסרט קיץ אקשניריותמכותמגניב שאין לו מה לחדש (והבנתי שהוא גם מבוסס על קומיקס כלשהוא). הסרט כיף רצוף, העלילה אפילו צפויה למדי, הטוויסטים מגיעים בדיוק איפה שאתה מצפה להם, הרעים והטובים מחליפים מקומות בדיוק כמו שהיית מצפה מהם וברגע שאתה מצפה לזה, וכל האקדחים שנשלפים בהתחלת הסצינה יפלטו עוד ועוד כדורים עוד לפני שהסצינה תגמר, וגם הבאה, וגם זו שאחריה. האקשן כצפוי מרהיב ושווה לצפות על מסך גדול, ולמרות כל זאת, כמה הזהרות, שלא תגידו שלא אמרנו:

איזה כיף לקרוא את האתר של ריי קורצווייל, כל מני מחקרים מעוררי דמיון ומרוממי רוח. מדענים היום קוראים את הרגשות של אנשים בתגובה לפרסומות כדי למכור לנו יותר, בודקים אם צפיה באלימות מעודדת התנהגות אלימה או ליתר דיוק מפחיתה את היכולת לשלוט בה, יודעים לקרוא מה העין רואה ובודקים את השפעת האלכוהול על תאי המוח (רמז - לא משהו טוב). מחקר נוסף מגלה ש המוח שלנו כנראה משתמש באלגוריתם דומה לפייג’-ראנק של גוגל כדי לזכור (טוב, זה לא ממש חדש או מפתיע אותי).

אשה וחייל הוכו כי ישבו ביחד באוטובוס, והשוטרים הוכו כשבאו לבדוק - ראיתי את האייטם הזה לפני כמה ימים בעיתון ושיגע אותי שאני חי במדינה כזו פרימיטיבית עדיין. רציתי לכתוב על זה פוסט שלם, אבל עברו יומיים, כמעט אף אחד לא ראה את זה בעיתון ( חוץ משרון שעשתה מזה קוריוז קטן) וזה התפוגג כמו פלוץ במגרש כדורגל.

אז עכשיו כמה ימים אחרי, במקום לכתוב על הפוסט, אני כותב על השקט שבו זה עבר בתקשורת ובבלוגוספירה. האם כולנו התקהנו או שמא אף אחד מחברי פשוט לא ראה את הידיעה? האם החוק פשוט מתפורר בערים חרדיות עד כדי שהמשטרה לא יכולה לאכוף אותו ומותקפת בעצמה בחוסר אונים? האם הפחד שלי יתקיים - פיצול ישראל למדינה חרדית של “אייטולות” ולמדינה חילונית? או אולי המדינה החילונית אפילו לא תשרוד?עד מתי תשלוט הקנאה הדתית הנבערת במוחם של בני האדם?

חשבתי ברצינות לנסוע לירושלים למצעד היום. זה כבר מזמן לא מאבק על זכויות להטב"ים אלא מאבק על מדינה חילונית ושפויה. הקיצונים מבעירים את ההמונים ועכשיו גם לא בוחלים ב פגיעה בטבע כדי להדגים איזה אלימות הם היו מתים להרשות לעצמם להגיע, ו המשטרה מעריכה שהם גם מסוגלים.

אני מאוד רוצה להפגין היום, ולמחות על המכות החוזרות והנשנות שחוטפות זכויות האזרח שלי, אבל האמת היא שאני מת מפחד מהעצרות האלו…

מצחיק? תחשבו עוד פעם. יש אדיוטים בכנסת שעדיין חושבים שהומוסקסואליות זו בעיה שניתן להגמל ממנה.

German teen unplugs pensioner’s ’noisy’ life support machine, או איך שאני קורא לידיעה: “אפשר למות מהרעש הזה”. למזלו של הפנסיונר המסכן היתה בחדר גם מכונה שעושה “בינג!” וצוות האחיות הציל את המסכן.

ונשאלת השאלה. בגרמניה, בקולומביין קולורדו, בבאר שבע או בעזה. יכול להיות ש טמטום או אלימות הם תוצאה של אדישות ההורים או אולי גם משהו לקוי במערכות החינוך? לשיפוטכם הקטע האמנותי הבא, מסיבת סיום בגן ילדים כלשהוא. לפי הדגלים כנראה בחמאסטן. איזה מתוקים!

עוד פוסט בסדרת “הסכנות הטמונות ב…”.

היום לפני 12 שנה בדיוק איבדתי חבר. את ירון בלום הכרתי בערך שנה לפני, דרך הBBS שהרצתי באותה התקופה או אולי דרך חבר משותף. הכרנו אולי שנה אבל הוא היה לחבר הכי טוב די מהר. הוא היה גיטריסט טוב ותוכניתן מעולה, אבל בעיקר אדם שקט ורגוע. סמל וצוק לשני אחיו הקטנים ומעולם לא הרים את קולו. ילד שלא רואים אם לא מחפשים, צנוע כזה. גם לא התעקש של מחשבים בממר"מ או משהו, וקיבל להיות אפסנאי נשקיה בחור הזה שנקרא שא-נור.

מאיפה בא הצורך האנושי לעשות מצעדים? זה לא שריד טוטאליטארי ממשטרים שהרגישו צורך להפגין עוצמה צבאית?

המשטרה כנראה תודיע בבוקר שאין מצעד גאווה. אני מאוד פרו-ליברליזם ועצוב לי שככה חשכת ימי הביניים דורסת את הדמוקרטיה באיומי אלימות. אני מקווה שהמשטרה גם תעצור ובתי המשפט יענשו את יוזמי הבלגנים שהובטחו (פירות עם סכיני גילוח תקועים בתוכם?!)

אבל מהצד השני אני גם פציפיסט. מה העקשנות הזו לערוך מצעד ולחסום צירים? ולא משנה עכשיו אם זה רחוב יפו בי-ם או הירקון בת"א. למה אי אפשר לעשות יום פסטיבל בגן סאקר או גני יהושע בלי להפוך את העיר שמסביב לפקק תנועה?  בשביל זה אנשים משלמים ארנונה? למשטרה אין דברים יותר חשובים לעשות? אפשר לקחת גן ציבורי ולשכור מאבטחים ולעשות יום כיף, וחלאס. אני חושב שעשיית הדווקא של איגוד ההומו/לסביות (סליחה על השעה אבל ברח לי שמו כרגע) יוצאת בעוכריו. המצעד הרי אמור לבוא עם מסר של ליברליזם ושיתוף פעולה, אז למה זה הפך להכרזת מלחמה?

(או: “זכות הציבור להיגעל”)

“זה אחד הימים המאושרים בחייו של יגאל”. אני בטוח. לפחות כמו היום שבו הוא רצח איזה ראש ממשלה אחד, מי זוכר אותו. לעומת מר עמיר הוא כבר שנים לא הופיע בעיתונים.

הציטוט הנ"ל בא או מאימו או מאחיו של יגעל עמיר, תלוי איזה עיתון קראתם. בעוד כ7 שעות תצעד לריסה טרימבובלר לתוך חדר לממש סוף סוף את ברית נישואיה השניים בהתייחדות רבתי עם בחיר ליבה המוזר (‘סתומרת גם הלב וגם הבחור מוזרים).

רוחמה אברהם שולפת חוק פופוליסטי ל הפסקת מכירת אלכוהול בשתיים בבוקר. הסטטיסטיקה טוענת שמקרי האלימות ותאונות דרכים בלילה ירדו ב50% במדינות שבהן הנהיגו את החוק. אני בתור אדם שבד"כ יוצא מהפאב בסביבות 1-1:30 הכי מאוחר לא נפגע מזה. מצד שני אני יכול לדמיין את בעלי הפאבים נפגעים גם נפגעים.