תגית: אינטרנט

פורסם ב

מהירות גלישה סלולארית – חלק ב'

אוקי, אחרי שנהנינו, בואו נפעיל את הסים החדש ונשרוף את הגשרים עם אורנג'…

SIM card for Golan Telecomהכרטיס של גולן ×”×’×™×¢ במעטפה פשוטה ללא שם החברה עליו, בלי חשבונית או הסברים, ספרטאני לגמרי. הפלאסטיק × ×— לו בתוך מעטפת קרטון קטנה, ועליה מדבקה עם קוד ההפעלה. גלשתי לאתר גולן, הזדהיתי עם היוזר שיצרתי כשהזמנתי את השירות, לחצתי על הפעלת הסים והכנסתי את הקוד הסודי של ההפעלה בשעה 22:09. מחכה לראות מתי ימות הקו אצל אורנג' 🙂

עדכון: עברו שעתיים, החברים בטוויטר אומרים לי שה לא יקרה עד שעות המשרד ב8 בבוקר. אוקי, × ×—×›×”…

(למחרת בבוקר) בינתיים, בגלל תקלות לכאורה באורנג', פעולת הניוד עברה ליום המחרת בשעה 14:31 (איזה דיקדוק יקי, אין כאן "בין 8 ל-12"!). אני עושה שוב טסטים אחרונים באורנג', הפעם מהמשרד של לקוח בנתניה. 13:50, קליטה מקסימלית (שוב מינוס 89 דציבל)

— relay.huji.ac.il ping statistics —

31 packets transmitted, 31 received, 0% packet loss, time 30040ms

rtt min/avg/max/mdev = 52.960/117.356/220.930/45.722 ms

קצב הורדה, שני נסיונות של 20 מגה מול ISOC:

הראשון 208k ממוצע, 260k מקס, 1:37 דקות.

השני 214k ממוצע, 290k מקס, 1:35 דקות.

בקיצור, הרבה יותר יציב ועקבי מאתמול.

לאחר שהגיע הדואל מגולן שהקו עבר, הייתי צריך להכנס שוב לאתר ולבקש שישלחו לי מסקון תצורה של APN (מה שמגדיר את החיבור לשירותי אינטרנט וMMS). לרוע המזל המכשיר לא זוהה על ידי גולן, אני מנחש שזה בגלל שאני מריץ אנדרואיד עצמאי ולא מקורי של סמסונג, ולכן שלחו אותי לכאן. כמובן שבשלב הזה יש להפעיל Data roaming.

ונעבור לבדיקות המהירות! אני עדיין בנתניה, השעה 15:20, הקליטה בעוצמה מלאה אבל לפעמים נחלשת וחוזרת (למרות שאני 300 מטר בקו אווירי ממפקדת סלקום)

ping:

— relay.huji.ac.il ping statistics —

37 packets transmitted, 37 received, 0% packet loss, time 36043ms

rtt min/avg/max/mdev = 108.371/161.015/210.225/40.249 ms

סיבוב שני:

— relay.huji.ac.il ping statistics —

30 packets transmitted, 30 received, 0% packet loss, time 29036ms

rtt min/avg/max/mdev = 57.728/155.642/288.584/48.072 ms

נראה שטיפה איטי יותר, אבל מדידה או שתיים ×–×” עוד לא הכל…

הורדת 20M:

פעם ראשונה 396 ממוצע, 600 מקסימלי.

פעם שניה 326 ממוצע, 487 מקסימלי.

מסקנת ביניים – באורנג' טיפה פחות latency, בגולן יותר רוחב פס.

אם יתחשק לי לעשות עוד טסטים מיותרים, אני מבטיח להוסיף מספרים כאן בפוסט. אני לא רואה פואנטה להמשיך את הסדרה 🙂

רק הערה אחרונה לגבי גולן – שעתיים אחרי שעבר הקו הסתבר שחלק מהאנשים מצליחים להתקשר אלי, אבל חלקם מקבלים הודעה מוקלטת "סלקום שלום, הקו אינו זמין". התקשרתי לתמיכה הטלפונית והתבשרתי שכל העמדות תפוסות ולכן אני מנותק <קליק>. אני חושב שזה הדרך החדשה לתת בישראל שירות ללא המתנה – הוא גם ללא שירות 🙂

שלחתי להם דואל, זה היה ב4 אחה"צ, עכשיו חצות ואני הולך לישון ללא תשובה (אך מסתמן שאינני הלקוח היחידי שסבל מזה היום, כנראה תקלות אצל אחת המפעילות).

פורסם ב

מהירות גלישה סלולארית – חלק א'

גולן טלקום הורידו את המכנסיים ואת המחירים ל50 ש"ח לחודש, וכל החברים שלי טוענים (מלבד אחת) שהיה שווה לעבור. החלטתי לשים את נפשי בכפית והזמנתי סים.

50 ש"ח לחודש למשך חצי שנה (התחייבות של 300 ש"ח + 39 ש"ח משלוח) ואז 100 ש"ח לחודש ללא התחייבות, ישנו לכם חשבון פתוח, 3 גיגה גלישה (שזה די בלתי מוגבל, בינינו, אלא אם אתם גולשים כבדים מלאפטופ משורשר), וההבטחה יום אחד לעבור מתשתית תקשורת של סלקום לאנטנות עצמאיות ומודרניות. (לא להבהל, בזמן שאתם מחוברים לאנטנות סלקום, הטלפון יראה חיווי של roaming, זה מוזר אבל זה המצב הנורמאלי).

שלב א: קפצתי לאתר גולן ותקתקתי טופס, כרטיס אשראי וכולי.

שלב ב: קיבלתי הביתה סים. זה היה בחמישי אז השתדלתי להתאפק ולדחות את ההפעלה ליום ראשון כדי לא להתקע סופ"ש ללא קו.

שלב ג: התקנתי אפליקצית בדיקת מהירות גלישה ואספתי סטטיסטיקות. זה ממש מוזר, אבל כל דגימה יוצאת אחרת לגמרי. תודה אורנג'. הנה התוצאות מאיזור בורסת היהלומים, בקליטה בעוצמה מקסימלית (-89db), בערך שעה 18:30 :

  1. פינג 118ms – עולה 870kbps – יורד 1790kbps
  2. פינג 58ms – עולה 541kbps – יורד 2640kbps
  3. פינג 126ms – עולה 692kbps – יורד 445kbps
  4. פינג 119ms – עולה 862kbps – יורד 4119kbps

כמו שהבנתם ארבע דגימות רצופות נותנות תוצאות כל כך רחוקות האחת מהשניה שמיותר לעשות ממוצע. סיפור דומה מהבית, שוב קליטה בעוצמה מלאה, 7 בערב:

  1. 70 – 651 – 1966
  2. 118 – 446 – 1981
  3. 116 – 646 – 2935

ועוד סיבוב ב8 בערב:

  1. 57 – 1086 – 2798
  2. 217 – 3503(!!) – 4205
  3. 69 – 1531 – 3190

מבולבלים? גם אנחנו. התוכנה שהשתמשתי בה היא מבית speedtest.net, שלרוב נתנו לי תוצאות עקביות על קווים ביתיים. אני לא יודע אם המדידות האלו (מול השרת שלהם  בפתח תקווה) דפוקות בגלל רשת אורנג' או אפליקציה גרועה, אבל אותה האפליקציה על הוייפיי הבייתי נתנה לי תוצאות יותר יציבות (אבל עדיין +/-20%). אם יש לכם המלצה אחרת, אל תתביישו להציע. אבל בדקות הקרובות, כי עכשיו הגיע רגע האמת, אני עומד להפעיל את הסים של גולן ולאבד את קו האורנג'.

טסטים אחרונים, בהמלצת החברים מטוויטר, לא סמכתי על אף תוכנה ובדקתי מלאפטופ משורשר לטלפון.

  1. פינג ל-ns.il יוצא: מינימום 57, ממוצע 134.5, מקסימום 175, סטיה ממוצעת 40 מילישניות.
  2. הורדת 20 מגה מ-mirror.isoc.org.il: מהירות ממוצעת 364kBps, מקסימלית 520, זמן כ2 דקות.
  3. הורדה חוזרת, אותו הקובץ, 191k ממוצע, 220k מקסימום. זמן למעלה מ4 דקות.

בקיצור נראה שהרשת של אורנג' היא באמת קפריזית.

עכשיו נלך להפעיל את הסים החדש בגולן!

להתראות בפרק ב'.

פורסם ב

ידע פתוח, חינוך פתוח

הבאזוורד שלמדתי לאחרונה הוא MOOC.

×–×” רק עוד שלב פוטנציאלי בסולם שהוא תוצאה של… טוב, אני לא רוצה לנתח את ×–×”. יש לי המון ניחושים. אולי חלקם מוטים פוליטית. יש מי שחושבים שזה בגלל שאיכות החינוך נופלת או סתם לא מתעדכנת, יש מי שילך ויצביע על גורמים כלכליים/אידאולוגיים כמו הפרטה. אני לא אכנס לזה. העובדה בשורה התחתונה היא כזו – מערכת החינוך לא מחנכת, היא בקושי מלמדת, ולהרבה אנשים אין את האמצעים לקדם את עצמם עם השכלה גבוהה. אנחנו צריכים לקדם חשיבה מודרנית ועדכנית, ואזרחים מיודעים, כדי לשפר את העולם ואיכות החיים של המין האנושי. כרגע אזרח לא מיודע הוא אזרח גרוע. הוא לא מבין מספיק טוב מה היא דמוקרטיה כדי להשתתף בה, ובוודאי לא יודע איך לנצל בחוכמה את הרעיונות המתקדמים שמתפתחים בה. אפשר לחפש את הפתרונות לזה בכניסת מתנדבים למערכת החינוך (אבל התנדבות היא לרוב לא פתרון בר קיימא), אפשר להכנס לפרלמנט ולהלחם על תקציבים, אבל אפשר גם לייצר תכנים.

למעשה, כמו שתוכלו למצוא בדף הקלט שלי פה בבלוג (שאני לא מספיק לעדכן מספיק), יש המון חומר מרתק וקורסים מקוונים בכל תחום, יש קורסים שלמים של אוניברסיטאות מובילות בעולם שמועלים בשלמותם לרשת, כולל הספרים וההרצאות, לשימוש חופשי. למעשה, הפתרון לבועה הכלכלית של עלות הלימודים בארה"ב מתחיל להסתמן כ"יותר חופש".

אמרתי בועה כלכלית? כן, יש המון התייחסות ללימודים גבוהים כבועה כלכלית. בארה"ב, כשלימודים לילדי99% האחוזונים התחתונים פירושם להגיע עם התואר לעבודה פחות משתלמת כלכלית מאשר קריירה של אנשים ללא השכלה גבוהה, פלוס חובות הלוואות שכ"ל ל30 שנה, יש פה בעיה. יש פה בעיה גם לאוניברסיטאות המתייקרות-מדי למצוא לקוחות. אבל שוב, כל אלו נושאים לפוסט אחר, ובינתיים בישראל אנחנו עוד במצב יחסית נסבל, לא ברור כמה זמן זה יחזיק.

עוד נושא לפוסט אחר ביום מן הימים – גלובליזציה של מידע אקדמי. אנשים מארצות אויבות שלא יוכלו לקבל אישור לימודים במדינה זרה, וסתם אנשים שרוצים את חופש המידע והביטוי שלהם, רצים לאינטרנט כדי למצוא את הפתרון, והאמצעים לעזור להם בקושי עומדים בעומס. ברור שהנושא יכול לעזור למגמות גיאו-פוליטיות חיוביות. בקיצור, חופש מידע, ביטוי ולימוד קשורים אחד בשני, וקשורים אולי לכל מה שקורה בעולם, כלכלית ופוליטית.

זה משגע את הממסד. בארץ אולי המוסדות להשכלה גבוהה אינם ענין לטייקונים (אחד התחומים האחרונים שלא) אבל הם עניין פוליטי, ובמקרה של מכללת אריאל אידאולוגי עמוק. חינוך חופשי בלי פיקוח השלטון מעצבן אנשים ולא בכדי. רק לפני כמה שבועות ניסו במינסוטה להוציא חינוך חינם מקוון מהחוק, לשמחתנו הם חזרו בהם יום אחרי.

בארץ היו בינתיים מעט דיבורים על דמוקרטיזציה של הגישה לספרי לימוד אלקטרוניים, וזה אולי אחד הדברים הבודדים שאני מוכן לפרגן לח"×› שטרית עליהם, אבל ×–×” עוד רחוק. אחד מהאנשים שמנסים לדחוף משהו בכיוון הוא ידידי שי מכנס שלאחרונה חזר לארץ מפוסט-דוק ומתכנן להריץ את הנושא של ספרי לימוד ברשיון חופשי. הוא מחפש שותפים למסע, ואתם מוזמנים להצטרף אליו. יש בארץ את ספרי הלימוד של מיזם ויקיספר, אבל מה ששי מחפש ×–×” להקים פרויקט שיצליח גם לאשר מהדורות מול משרד החינוך ויכנס לתוכניות הלימודים. עוד מעט בחירות ויש כמה פיראטים בפריימריז של העבודה ושל התנועה הירוקה, אני מקווה שגם הם יוכלו לעזור 🙂

לבסוף, רשימת המלצות לערוצי חכמה ודעת שאני אוהב לצרוך, מיוטיוב וכפודקאסטים מרחבי הרשת, אנא הציצו בדף הקלט, מבטיח לכם שעות של הנאה והחכמה.

פורסם ב

רוחניות חילונית וספקנות

מסתבר שהיום הוא יום הספקנות הבינלאומי, אחד הערוצים החביבים עלי הכין פלייליסט מצוין של ספקנות כתרבות וקהילה, כתנועה ואידאולוגיה, ולא רק צורת חשיבה:

מה שהיה לי מעניין הוא האייטם השמיני ברשימה, הרצאת טד של אליין דה-בוטון על הרעיון של פיתוח מסורות חילוניות שייצרו קהילות. הבעיה היא שחלק מהרעיונות שלו קצת מזכירים לי מדי אינדוקטרינציות דתיות, אבל אני מתאר לעצמי שהכל תלוי באילו תכנים שאתה יוצק פנימה. שיחקתי כבר לא פעם עם הרעיון של הרכבה של "ספר הספרים החילוני", שיהיה ספר פילוסופי עליו אפשר לבסס "דרשות". בכל מקרה יש לרעיונות האלו קהל. לכן ההרצאה הזו בטד, לכן קם עמוד "רוחניות חילונית" בפייסבוק (זהירות, לינק לפייסבוק), ולכן ההרצאה הזו גם נכללה ברשימת קטעי וידאו ספקנית לכבוד יום הספקנות. הפתרון, כמו שאומר דה בוטון, הוא להציע מסגרת שכל קהילה תמלא לעצמה, פרויקט ויקי אם תרצו.

הסכנות הן כמובן שנוצג כדת חדשה, למרות שהתכנים יקדמו פלורליזם וחשיבה עצמאית. או שאנשים יבואו לחפש תשובות ויגלו שמדובר בקהילה שמנסה להתמודד עם מציאות שהיא יותר שאלות מאשר תשובות. העיקר אבל, לדעתי, היא שתיווצר קהילה. קהילות הן כלי חזק לתמיכה הדדית בזמנים קשים, היא מקור תקווה ושפיות למי שמרגיש בודד, המוח שלנו, עד כמה שלא נרצה להודות בכך, בנוי לטקסים, חזרות מסורתיות, התנהגות שבטית. כבר דנתי בעניין בבלוג לא פעם, ואת הנרטיב של הצורך בקהילה אני רואה משתלב ברעיונותיי על שיתוף פעולה רעיוני וכלכלי, בצדק חברתי, בשלטון צודק, שקוף ומאוזן, מעורבות חברתית, ואפילו בריאות נפשית משופרת של חברי הקהילה.

אולי הדבר שהכי כואב לי היום בהבדל בין אנשים החיים בקהילות ואפילו בשבטים, ובין החיים האורבניים של מיעוט קשרים קבועים או אפילו מגורים קבועים, אלו המאמרים שקראתי על הקשר שמוצאים פסיכיאטרים בהתפרצות דיכאון והפרעות נפשיות אחרות בחברות ללא קהילות. אולי זה הרעש של העיר או רמות המתח המוגבהות של החיים בה, אבל מחקרים טוענים שניתן לראות היום שהקשר הכי בולט הוא דווקא חיי הקהילה. אפילו עם אנשים שמעצבנים אותך, לפחות אתה פוגש שוב ושוב את המוכר, ובזה יש הרבה נחמה ונוחיות.

השאלה עכשיו היא איך לשלב את הצורך הזה בקביעות ושקט נפשי, והרגשת שייכות, עם הצדדים היפים של חילוניות ספקנית? הרי מדובר בתנועה שתמיד תעדיף חדש על פני ישן, אין פה סבלנות לחזרה על הרצאות, או הצמדות לרעיונות ישנים. אין הרבה סבלנות גם להכתבה ודוגמטיות. האם יש פה מקום לאסוף אנשים מסביב למוסר מוסכם ועקרונות חברתיים משותפים שעלולים לגלוש לדעות פוליטיות? בקיצור המון שאלות, שכנראה שכל קהילה שתקום תענה עליהן בעצמה. כרגע אני בשלב של חיפוש קהילות כאלו כדי לראות מה יתאים לי להצטרף אליו (כי לא חסרים בתי מדרש חילוניים שמערבבים מסורת יהודית עם אפולוגטיקה, ניואג' ושאר ירקות, ואני כספקן, בררן להם מדי).

תנועה אחת חדשה שהתחילה לקום מעבר לים (אבל בעיקר אינטרנטית) קוראת לעצמה "אתאיזם פלוס", זו עוד דרך של אנשים שמחפשים קהילה ואסופת אקטיביסטים בראש דומה להקים שבט עם מטרות "בעד" ולא רק "נגד". הצעד הזה עצבן לא מעט אתאיסטים שאינם מרוצים מחטיפת המילה (ושוכחים שאתאיזם, כמו "חילונות" בעברית, התחילו כמילת גנאי של הדתיים נגדינו), ואני מסכים אתם. העמדה של חוסר אמונה באל אינה גוררת אוטומטית אימוץ כללי מוסר משותפים של טבעונות, פמיניזם מסוג מסוים ולא אחר ושאר דברים שקורים בחודשים הספורים שהתנועה הזו קיימת.

לבסוף אני רוצה לשתף עוד נאום שצבט לי בלב היום, נאום של סופר מוערך ואיש עם ראייה מקורית ומרתקת על התרבות המודרנית ומה חסר בה, שלצערנו התמודד בחוסר הצלחה עם דיכאון כבד בשנים האחרונות ולאחרונה שם קץ לחייו. המיקרופון לדייויד וואלאס:

אז הפוסט הזה התחיל ביום הספקנות, וערבב פנימה עניינים אנושיים שאנחנו עדיין צריכים כדי להשלים את חיינו בצידם הרגשי. אם החיבור הזה נשמע לכם כמו משהו שהייתם רוצים לעבוד עליו ולשתף לגביו פעולה עם רעיונות, אני אשמח להתדיין. לשם שינוי אני מבקש לשמור כרגע את פרקליט השטן בבית. נתמודד עם ביקורת אחר כך. כרגע אני מחפש יותר תמיכה ורעיונות בעד, עם הנגד נתמודד בשלב יותר מאוחר.

עדכון: שמחתי לגלות שאני מתפרץ לדלת פתוחה. הנושא כבר הועלה ע"י ספקנים ישראליים ונדון כאן וכאן, ואולי בעוד מקומות.

פורסם ב

מצלמות ריגול ברחובות תל אביב

כבר הוכח שהן אינן עובדות בלונדון (שם התחילו לכסות את העיר במצלמות שיטור עוד ב-1965), וכבר ראינו כמה צריך היה לעוות את הסטטיסטיקה כדי שניסוי "עיר ללא אלימות" יעבור באילת כ"הצלחה". עכשיו הפרויקט מגיע לעו ערים, והנה גם לפתחה של עריית תל אביב.

הערב עיר לכולנו מצביעה אי אמון בקואליציה של עיריית תל אביב. קואליציה שמשום מה עדיין כוללת חברים של מרצ, למרות שהיא מדכאת בברוטליות את המחאה ולא מקדמת אף אחד מהנושאים של חינוך, רווחה ודיור שעלו בה. הערב אותה קואליציה הולכת גם לדון בתקצוב התקנת מצלמות ריגול ברחבי העיר. עו"ד יהונתן קלינגר כתב לחברי המועצה את המכתב שבהמשך.


מצלמת ריגול, ככר הבימה. תמונה של אייל איתקוביץ'

חברי מועצה יקרים שלום רב,

שמי יהונתן קלינגר, אני תושב העיר ועורך דין; אני פונה אליכם בדאגה כיוון שהיום, במהלך ישיבת המועצה, תתבקשו לאשר תקציב של מיליוני שקלים לצורך הצבת מצלמות במרחב הציבורי כחלק מיישום חוק העזר העירוני להסדרת הבטחון. חשוב לי לכתוב לכם כי בעקבות דיון שנערך לפני כחודש ומחצה בכנסת הוחלט להקפיא הצבת מצלמות ברשויות המקומיות עד לאחר הסדרת העניין בחוק והוצאת נהלים מסודרים לשימוש במצלמות שימנעו פגיעה בפרטיות התושבים ובמיוחד פגיעה בקטינים.

ההצבעה היום בעד העברת התקציב, וזאת לפני שהועברו נהלים מסודרים, משמעה מתן צ'ק פתוח לעובדי העירייה לפגוע בפרטיות התושבים והינה פעולה שעומדת בסתירה מוחלטת להנחיות הכנסת בנושא. אני קורא לכם היום, לפני שהעניין יהא מאוחר מדי, לא להצביע בעד.

לאחרונה, בעקבות דיון ארוך בכנסת, הכין משרד המשפטים מסמך המפרט את הבעיות בהצבת מצלמות אלו, כולל בעיה של העדר סמכות; בין היתר, קבע משרד המשפטי כי "‫השאלה האם ראוי ורצוי "להפריט" את הסמכויות המיועדות לטיפול בבעיות אלה, ולהעבירן‬ ‫מטיפול המשטרה לגורמים נוספים, כגון הרשויות המקומיות היא בעיה נכבדת וקשה,‬ ‫החורגת בהרבה מגבולות מסמך זה. מפאת קוצר היריעה, די אם נדגיש בשלב זה שבדומה‬ ‫להפרטת השימוש בכוח, גם הפרטת השימוש באמצעי הפוגע באופן חמור בפרטיות – איננה‬ ‫עניין של מה בכך והשלכותיה על חירויות האדם עשויות להיות עמוקות ונרחבות.‬"

כמו כן, דרש משרד המשפטים כי בטרם תתקבל החלטה כלשהיא על הצבת מצלמות, יש לערוך דיון ציבורי מקיף, ובדיקה משמעותית "בטרם קבלת ההחלטה על עצם השימוש במצלמה יש לערוך תסקיר של‬ ‫השלכות השימוש במצלמה על זכויות הציבור, ובמיוחד על הזכות לפרטיות; ככל שתחום‬ ‫הכיסוי רחב יותר, והיקף האנשים המושפעים צפוי להיות גדול יותר – כך צריכה להיות‬ ‫הבדיקה המכינה עמוקה ומקיפה יותר‬". כך, בכל הנוגע לקטינים, הבהיר משרד המשפטים כי "‫תשומת לב מיוחדת יש להקדיש גם לשימוש במצלמות מעקב במקומות בהם נוהגים‬ ‫להתכנס ילדים, כגון מוסדות חינוך או מתנ"סים. בהיעדר הסמכה מפורשת לפי חוק להפעלת‬ ‫המצלמה, ספק אם ניתן להסתפק ביידוע פסיבי של הילדים המצולמים באמצעות שלטי‬ ‫אזהרה, כבסיס להכשרת המצלמה: שהרי בעיקרון ילדים אינם כשירים לביצוע פעולות‬ ‫משפטיות כדוגמת מתן הסכמה )ולו מכללא( לפגיעה בפרטיותם."

ניתן לקרוא את המסמך המלא של משרד המשפטים בעמוד האינטרנט http://www.justice.gov.il/MOJHeb/ILITA/HaganatHapratiyut/MeidaMerashamDB/cctvopinion.htm

בעקבות מסמך זה, ערכה ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דיון אשר בו נקבע כי תוקפא תכנית הצבת המצלמות וזאת עד לחקיקה מסודרת. בהודעה לעיתונות אשר פרסמה חברת הכנסת רונית תירוש, יושבת ראש הועדה, הוחלט כי:

"משרד המשפטים יכין הצעת חוק שבו יוגדרו תכליות מותרות לשימוש בצילום במרחב הציבורי. כמן כן הצעת החוק תעגן את חובת יידוע הציבור על הצבת מצלמות.  הרשות למשפטים, טכנולוגיה ומידע תפיץ את הגדרת "מאגר מידע", לרשויות השונות. משרד הפנים ינחה משפטית את הרשויות המקומיות, באשר לסטנדרטים הנדרשים להצבת מצלמות. כמו כן, יחייבו את הרשויות ברישום במאגר המידע".

ההודעה לעיתונות:
http://portal.knesset.gov.il/Com13mada/he-IL/Messages/02-05-2012a.htm

כלומר, הצבעתכם היום בעד אישור הצבת מצלמות בטרם יועבר חוק המסדיר את הנושא, ובטרם יוצאו הנחיות מסודרות, לא רק שתפגע באזרחים אלא תגרום למצב בו ההחלטה תסתור במפורש הנחיות של הרשות המחוקקת. אני קורא לכם היום להתנגד להצעה ולא להעביר סכומים וזאת עד שיועברו ההנחיות המסודרות לעיונכם, כך שתוכלו לבדוק שהכסף אותו אתם מעבירים לטובת הפרויקט אכן עומד בהוראות החוק ושומר על פרטיות הציבור במידה הראויה.

עותק ממכתבי זה נשלח לחברת הכנסת רונית תירוש, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, וכן אתר עבודה שחורה.

בברכה,
יהונתן י. קלינגר, עו"ד.

פורסם ב

אני מעדיף דו מימד בקולנוע

(מכתב ששלחתי למפיצי "הנוקמים", ayelet@forumfilm.co.il)

שלום איילת,

לפי הדיונים שראיתי בפייסבוק, את האדם לפנות אליו בנושא הבחירה שלכם בהפצה של סרטים בתלת-מימד בלבד. בקשתם של אנשים עם בעיות ראיה מובנת וראויה להתייחסותכם האוטומטית, ויש לא מעט אנשים שסובלים מהריצוד של הקרנות כאלו. אני רוצה להזכיר שיש אנשים מרכיבי משקפיים שלא נוח להם השימוש בזוג נוסף, אנשים שלא בא להם מחיר הפרימיום של הקרנה כזו ואנשים שהגימיק פשוט יותר מפריע ממוסיף לחוויית הצפיה שלהם.

לפי כמות התגובות ב"עין הדג" ובקהילות חובבי המדע הבדיוני, נראה שיש רוב מוחץ למעדיפי דו-מימד בדיוק אצל הצופים ×”×›×™ מתלהבים – האנשים שיכתבו על הסרט בפורומים, ברשתות החברתיות ובבלוגים, וייצרו לכם שיווק עממי לסרטים שאתם מפיצים. אנחנו כוח שחבל לכם להתעלם ממנו ×›×™ אנחנו מובילי דעת קהל, לפחות בתוך הקהילה שלנו אבל חברים בה מבקרים ועיתונאים. אני בטוח שיהיהו גם קולנועים שאינם מצוידים להקרנות תלת מימד שישמחו לחזור להקרין את הסרטים האלו והקהל ישמח שלצרכנים ניתנת בחירה. המעריצים ממילא יזמינו לצפיה את הסרט גם בDVD אח"×› (או יורידו באינטרנט), אז למה לוותר על ההכנסה מהצפיה הראשונה שלהם שתהיה בקולנוע?

אני יודע שנתי אהרונוביץ' מ"סרט קון" פנה אליכם לגבי "הנוקמים" שיוקרן מחר בצהריים ב"יס פלאנט". אני אלך לראות את הסרט אפילו אם יוקרן בתלת מימד, למרות שזו לא ההעדפה שלי. אני תקווה שתמצאו פתרון טכני ראוי. אני בטוח שלקולנוע יש אופציה להקרין רק את עין ימין או שמאל של הסרט, ואני בטוח שגם קל להביא עותק דו מימד רשמי (לוקח שעתיים דרך האינטרנט, לפי החדשות). מקווה שתוכלו לתת לי כלקוח את החוויה שמתאימה לי יותר.