איבדתי פוקוס. גוגל איבדו פוקוס.

בנאדם מנסה לקרוא דברים מעניינים וקופצים לו לינקים לדברים אחרים. כיביתי פרסומות אבל חברים שולחים לי לינקים (זה עדיף למצבים שהם שולחים לי אטאצ'ים של 2-3 מגה של סרטים שאפשר לראות ביוטיוב). אם קודם חשבתי שיש לי בעיות ריכוז, קריאה ברשת מחמירה את זה, כמו ללכת לאיבוד במרק אלפבית. והיום גוגל רידר הוסיף פיצ'ר שמוסיף אוטומטית את רשימות הSHARED ITEMS של משתמשים אחרים אם הם הרשימת הקונטקטים שלך בGMAIL. כן, אם התכתבת עם מישהו אפילו פעמיים, כבר דוחפים לך במורד הגרון את הלינקים שהוא חושב ששווים. איך גיליתי את זה? הפוסט המעוצבן-בצדק הזה הופיע לי פתאום ברידר. איך הוא הופיע שם? כי גוגל רידר פתאום מראה לי בלי שביקשתי את האייטמים ששרון אוהבת במיוחד, ומסתבר שגם היא לא אוהבת את הפיצ'ר.

האם גוגל מתחילים לאבד טאץ' עם ההגיון בנסיון להדביק את פייסבוק? איבדו את שלוות הנפש ופותחים כאן סכרים שאסור לפתוח? לפחות הם נותנים לך להסתיר את הרעש שמייצרים אחרים, אבל למה באמת שכל לקוחותי העסקיים יראו עכשיו (פוטנציאלית, אם הם משתמשים ברידר) את מה שמעניין אותי בזמני הפרטי, אם אני לא הזמנתי אותם אלי לבלוג ולפיד הנ"ל? כלומר, במקרה שלי לא אכפת לי יותר מדי, כי הלקוחות שלי הם מהסוג המכוון-רשת שבוודאי גיגלו מזמן את שמי ומצאו את הבלוג הזה, וכאן בצד אני ממילא מסנדק את האייטמים שאני חולק מהרידר, אבל אני יכול לדמיין מקומות שהפיצ'ר האוטומטי הזה יעצבן הרבה מאוד אנשים ואפילו יפגע בהם.

גוגל, זה סטרייק שני או שלישי? אני חושב שאני אחזור בקרוב לאגרגטור הישן והטוב שלי גרגריוס אם זה ימשיך ככה, ואולי הגיע הזמן לתחליף ג'מיל גם כן. אני מודע לכל ההשלכות של סקיוריטי ופרטיות בשימוש בג'ימייל ועד היום השתדלתי לא לדאוג, אבל כשחברה מתחילה להוציא "פיצ'רים" כאלו בגלל פחד מפייסבוק, אני מתחיל לחפש איך לחזור לקונכיה שלי.

מצד שני, אם איבדתי כל פוקוס וגלשתי לכל הכיוונים, תראו מה למדתי…
* בילי קונולי משחק באיכס-פיילז 2.
* שביתת הWGA עלולה להרוג את להרוג את פאמילי גאי, או לנסות להמשיך בלי מקפרליין. לא ברור לי איך אפשר בלי הכותב הראשי והקולות של פיטר, בראיין וסטואי.
* עוד סיבה שהWGA חייב להפתר כבר – התכנים שמופקים בבית הלבן הם לא תחליף.
* אבל מה אני דואג על השביתה של זכויות התסריטאים בחו"ל כשזכויות האדם נרמסות בארץ. אייטם מעניין של פויר.
* ולבסוף, קטע מוזר של אזרח אמריקני מודאג בשם קרלוס נוריס, שרוצה לבטל את הפרדת הדת מהמדינה. תגידו, הו חטף שבץ לאחרונה? הוא לא נראה משהו.

יש עוד הרבה. רובם יותר מוצלחים. אבל זו רק דוגמה לכמה קשה להתמקד.

האח הגדול לא מת, אבל מוחזר בינתיים למגירה

השפיות צצה לביקור קצר בכנסת, וחוק האח הגדול נורה ומדמם קלות. הוא מאיים לחזור וכולנו מקווים שלא, אבל המציאות כידוע תמיד נגדינו. הרי אם למישהו שם בכנסת יש רעיון טוב, הוא יהפוך לברדק, כמו שהגדיר את זה נדמה לי ג'ורג' קרלין יפה "כל פעם שפוליטיקאי מספר בדיחה היא למחרת הופכת לחוק, וכל פעם שהוא מחוקק חוק הוא הופך לבדיחה". את זה ראיתי השבוע בהתמוטטות ההגיון של עמותת "מחשב לכל ילד" שבמקום לפעול בשם המנדט שניתן לה מהממשלה, טובעת ותובעת כמו SCO בשעתה.

אבל בינתיים חשוב לחשוב קדימה. לא ויתרנו על פרטיותינו בשביל לתת עוד כח למשטרה…
[MEDIA=16]
במקום זה אני רוצה שיסתכלו קדימה. שישקיעו בחינוך, בטכנולוגיה שתביא את החינוך לכולם, ולכריסטמס אני רוצה בבקשה כור גרעיני נייד לכל פועל. לא מבקש הרבה. אני רוצה שלכל ילד יהיו שאיפות לקדם את האנושות ולא להתעסק כל היום במה הוא יכול לעשות בלי לעורר את חשד המדינה ולעודד אותם לעקוב אחריו.

ילדי המחר צריכים להתרכז באיך לא להשמיד את כדור הארץ. ילדי המחרתיים צריכים להתעסק באיך לא להרוס את היקום. עזבו אתכם מלעקוב אחרי הסלולאריים שלנו.

עדכון (תודה אישגמל!) הישועה הטכנולוגית תבוא כנראה מהסקטור הפרטי. הנה מערכת הפעלה חדשה שיצרה חברה מרדמונד, המערכת החדשה תהיה המתחרה הגדולה ביותר של ויסטה הכבדה. מערכת ההפעלה תואמת במאה אחוזים את XP של מיקרוסופט, עובדת פי שתיים יותר מהיר מויסטה, ואפילו מחולקת חינם לבעלי XP חוקיים. !לקרוא ולא להאמין.

Wordcamp Israel '07 – הכי לייב שאני יכול…

עוד לא בדקתי בלוגים אחרים, אבל אני בטוח שהרבה שטרחו לבלוג בזמן אמיתי הקדימו אותי, אז אין לי מה לחדש הרבה, מלבד התמונות שצילמתי בכנס וורדקאמפ. אני מתנצל שידידנו פליקר החליט להפוך את הסדר הטמפורלי של התמונות, אין לי כוח למיין מחדש 42 תמונות, תחיו עם זה.

מה למדתי היום:

  • אני שמח שאין לי לאפטופ, אבל חבל ששכחתי להביא פנקס לרשום כמה הערות בצד…
  • יש הרבה נשים בעסק, מצוין! נשים לצערי לא נוטות להיות "ארלי אדופטרז" (שזה אולי מסביר את רווקותי, אבל זה לפוסט אחר?) אז זה אומר שבלוגינג עצמאי מגיע למיינסטרים?
  • אין לי שמץ של מושג כמה בלוג מיקצועי באמת מקדם את העסק, אבל לא ברור אם למישהו יש מושג.
  • חברות מרימות בלוגים בהיסוס כי תגובות לא מנומס למחוק ואז צריך להראות accountability, וזה יקר ולא נעים.
  • לורל נתנה כמה טיפים פשוטים אבל לא מובנים מאליהם
    • פוסטים מושקעים ו"מלאים" לא מעוררים תגובות. אם אתם רוצים תגובות הציגו 3/4 נושא ותנו לקוראים להמשיך משם.
    • אם אין לכם משהו חדש לספר לקוראים, לפחות הפתיעו אותם באיך שאתם מספרים את זה.
    • התמדה זה חשוב וגם "מנהגים קבועים". למשל פוסט תמונות של יום רביעי או פוסט סיכום הענף שאותו אתם מסקרים ביום שישי, וכדומה. אני חושב שבהחלט יש לי כמה רעיונות ליישם כאן.
    • ישנם כמה וכמה סקריפטים לגריזמונקי ששווה להכיר, ספיציפיים לניהול וורדפרס ואקיסמט.
  • לאט לאט יצטברו בלינק הזה התכנים מהכנס, חבל שזה כרגע נראה טיפה שבור (וארוך כי משום מה הוכנס כאן טקסט ארוך של קלינגר במקום לינק)

אני נהניתי והחכמתי. יש לי הרבה מה לעשות אופטימיזציה לוורדפרס, לתבנית שלי ולהתקין עוד איזה פלאג או שניים (כאילו אין מספיק). כל הכבוד למי שהרים, שזה אם אינני טועה בעיקר חנית, אהוד וטל. היפ היפ הוריי! ויש מספיק על מה לדבר לדעתי בשביל מפגש חודשי ולא רק שנתי…

עדכון – עכשיו קראתי שאם אוסיף את התגית הנכונה, המאמר יופיע באתר המרכזי. המילה הסודית היא wordcamp2007israel, ילדים!

Remember, Remember, the 5th of November…

גוגל מתכוונת לתת פייט לפייסבוק ולהפעיל את כל תותחי כריית המידע שיש לה כדי לתת API וגישות לכל המידע המצליב שניתן למצוא באורקוט, ג'מיל, iגוגל ועוד בהמשך, הכל כדי למפות גראפים חברתיים יותר נרחבים ומושכים ממה שיש לאחרים להציע (וכרגע פייסבוק הוא הפיל הכי גדול בחדר לפי מה ששמעתי השבוע). האם אנחנו באמת רוצים את כל המידע וההקשרים הללו זמינים לנו? כמובן. מה אנחנו מפסידים אבל בדרך? האם, כמו שמנסח את זה קורי דוקטורוב, אנו עלולים להיות "Scroogled" באיזה יום מן הימים? האם יש לנו מה להתחיל לפחד או להתחיל להסיר משרתי גוגל מידע? המפף.

מי אתה, אדולף?

יש איזה אדולף אחד שפתח אצלי יוזר בבלוג. פעמיים מחקתי אותו והוא בא פעם שלישית ועם אותו היוזר בדיוק. ספאמר עקשן? להרשם לבלוג שלי לא עוזר לו להחדיר לי ספאם, כי אקיזמט לא עושה הנחות… אז למה זה טוב לו? לא ברור לי. לחסום אותו? להתעלם? למי שרוצה לתת את דעתו ישירות, אדולף עונה לדואר ב – adolfodaine77@gmail.com