גוגל מתחילה לסטות מהמסלול

גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא שמשתמשי ג'מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.

בטיוטא הפוסט הזה התחיל בתור "גוגל מתחילה לאבד אחיזה", אבל מה שכתבתי נראה יותר ויותר כמו אחיזה מאוד מוצקה. בחיים שלנו, זאת אומרת, אבל לא באידאולוגיה המפורסמת שלהם של "Don't be evil", שם חלק מהעולם כבר מתחיל להסתכל עליהם אחרת.

נתקלתי בסט תשובות שנתן ריי אוזי לקהל במסגרת הוורלד-תור שעושה לו מיקרוסופט, אולי בניסיון ליצוק אותו בתור הפרצוף החדש של מיקרוסופט, עכשיו שבילג עזב את משרת הגיק הראשי (את המופע הישראלי פיספסתי אבל מי שהגיע אמר לי שלא הפסדתי הרבה). אני חייב לציין שאני מסכים איתו על חלק מהדברים, ובראשם שגוגל ווייב מורכב ומהונדס מדי. אני אוהב גאדג'טים, באמת שכן, אבל אני לא חושב שהייתי רוצה מפלץ כזה בתור תחליף למייל, מספיק שכבר עכשיו אני מכור לארגון הנהדר של ג'מיל בתוויות, אבל אני רוצה את המנשק הזה מחוץ לענן, אצלי בבית, מגובה כראוי (עם המטא-דאטה החשוב כל-כך, שלא מצורף כשמורידים POP3), בשליטתי… עצוב אותי לראות ילדים שגוגל מצליחה לסנוור.

אבל הכותרות נערמות די גבוה בחודשים האחרונים: שערוריית תכנון המס של גוגל, בינה מלאכותית להערכת בריחתיות של מוחות (האם היא לוקחת בחשבון את האפקטים של הפאראנויה שהיא-עצמה גורמת?), נפילות ארוכות של ג'ימייל ושל האפפ-אנג'ין, ההרחבה המטרידה של ה"ריגול" אחרי הגולשים דרך האדסנס, ולפני חודשיים נסיון שחלק מפרשים כהולך בכיוון של "לגנוב" את עולם המייל הפשוט והגמיש לעולם של גלים שיגרמו למסנג'רים וטוויטרים להראות כתחביב שפוי ולא מזיק למוח, סריקה של מידע ברשות הציבור ואז הגבלת השימוש בו, הגבלות מוזרות על השימוש באדסנס, זיופים אפשריים במספר ההקלקות של אדסנס ושורת התלונות עוד ארוכה.

היום הזכרתי את הדפדפן עם הסכם המשתמשים הבעייתי. למרות שהבעיה נפתרה היא טופלה בצורה לא משכנעת. אחריו באה הרי מערכת הפעלה שעושה (על הנייר) עוד פחות מאנדרואיד. קרנל שמריץ דפדפן, פחות או יותר, וכל האפליקציות רצות בתוכו, כלומר כל המידע האישי שלכם בענן. בינתיים רק סטולמן, אני ועוד כמה אנשים מודאגים, זה לא האינטרנט החופשי והאישי שהתרגלנו אליו, זה ממשיך להיות מרכז כוח שמעמיק ומתרחב. זה כבר לא אוניברסיטה פה ועיריה שם שנמשכים לחינם כמו זבובים לניאון נאצי, זה כבר כולל מאגרי המידע הציבורי של כמה ממדינות ארה"ב ואולי יום אחד את ארכיוני מדינתינו חסרי התקציב. זה מדאיג… אבל זה לא עובר בשתיקה. משרד המשפטים האמריקני התחיל לחקור את גוגל כמו את מיקרוסופט בשעתה, והנושא הראשון הוא הדיל המסריח (ועכשיו אולי גם לא כשר) שהשיגו עו"דיה על גוגל ספרים.

הדבר האחרון ששבר אותי זה כשראיתי אותם מתחילים עם שקרים לבנים ולהאמין לשקרים של עצמם. אלו שיטות שלקוחות ישירות מרדמונד. אני מדבר על החור החדש שקרעו להם כלבי השמירה של הצרכנים, כשלקחו את מצגת "אנחנו לא מונופול" שלהם והוסיפו תיקונים על כל השקפים, חלקם מתלהמים אבל רובם בצדק. התגובה הרשמית לא אחרה לבוא, והיתה קצרה, לאקונית, והתעלמה לחלוטין מכל סעיפי הביקורת. בעע…

אני חייב לציין שמוזר לי אבל אני מרגיש מעין הקלה מוזרה כשאני קורא שגרסת הווב של מיקרוסופט אופיס 2010 תפתח חינם. זה טוב לתחרות, לפחות יהיה עוד אופיס ענני שיתמוך בעברית. יהיה נחמד לראות את מיקרוסופט עושים מאמץ להיות האנדרדוג המתחנף שמזנב באפל וגוגל, יהיה אפילו יותר נחמד אם עולם התוכנה החופשית יצליח להתברג לשלישיה הפותחת עם פיתוחים משם עצמו. אני למשל אשמח מאוד להתקין לי על השרת גרסה וובית של אופן-אופיס ושלום על ישראל. אני אפילו יותר אשמח אם יהיה איזה כלי וובי לדואל עם טעם עיצובי בכיוון ראונדקיוב שיממש קונספטים של ג'ימייל כמו Sup ויתמוך ביוניקוד וכתיבה משמאל לימין.

כאמור ההתמכרות למנשק המשתמש הגאוני משמעותה שאנחנו לא יכולים לעזוב אותם בלי לוותר על משהו, וזה נקרא Vendor lock-in, אחד הדברים שתוכנה חופשית היתה אמורה למנוע, ונשאלת השאלה כמה אתה מוכן לוותר עכשיו. מה הוא הקו האדום שבו אומר די? אינני יודע בבירור בעצמי, אני כבר מרגיש מזמן כצפרדע בסיר מתחמם, רק שכידוע, צפרדע אמיתית קופצת מהסיר ולא נשארת להתבשל בו. לכם יש קו אדום?

ונסיים עם חיוך, "שיר הגוגל" של אלתרמן:

יש לך פארטנר לזכויות היוצרים והפרטיות שלך

(הפוסט של היום מזכיר לי לחפור טיוטא ישנה מהנפטלין אליו דחפתי אותה בזמן "עופרת יצוקה", אני מעדכן אותה טיפה ומשחרר)

זוכרים את הבלגן עם הסכם השימוש בגוגל כרום? בישראל זה קורה כל הזמן ואנשים מתייחסים לזה פחות. אני זוכר את מקרה שביתת הבלוגרים בקפה דה-מארקר על כך שגילו יום אחד כי כל הפוסטים והתמונות שלהם בעצם בבעלות דה-מארקר, ומקרה אחר של תחרות צילומים של מעריב שספגה משוב זועם על כך שבאותיות הקטנות הוכנס שכל המגיש תמונה לתחרות למעשה מעביר למעריב את זכויות היוצרים עליה (לא פחות!). אבל הסכמי הצטרפות כאלו חולפים על עיניהם של רבים ביום-יום, ויש סעיפים מוסתרים יותר או פחות שאנשים מופתעים לגלות. דוגמא שגיליתי לפני כמה חודשים כשהתעצבנתי שחשבון התפוז המוזנח שלי מופיע בפייג'ראנק גבוה בראש החיפוש אחרי שמי על אפי ועל חמתי (לפעמים במקום שני או שלישי אבל עדיין בעמוד הראשי) ואי אפשר לסגור חשבון בתפוז! את זה אני לא חושב שהיה בהסכם, ועכשיו אין לי איך להעיף את הדף המיותר הזה משם.

בינואר נזכרתי לבטל את חיבור האינטרנט של הסלולר שלי. אחרי אכזבה מ6280 שקיבלתי חזרתי ל6230i הישן והטוב, ושכחתי לבטל את חבילת הגלישה. חבר שגר בחו"ל התפלא שאני לא עושה את זה גם בחצות דרך אתר החברה, ואמרתי לו שכאן זה ישראל וצריך לעשות את זה טלפונית. אבל רק כדי להיות בטוח… הלכתי לפתוח יוזר באתר אורנג'. שלב א' כדי לאשר שאני מי שאני נשלח אלי קוד אישור בSMS. הכנסתי. אמרו לי שיופי שאני זה אני ומייד ממשיכים, ושלחו לי עוד אחד כדי לוודא שזה באמת באמת באמת אני. הכנסתי גם אותו. בשלב הזה כבר ביקשו את מספר תעודת הזהות וארבע ספרות אחרונות של הכ"א. לרוב אני שונא לתת מת"ז בלי סיבה, אבל אורנג' הרי כבר יודעים אותו (בשביל חיוב אשראי ובשביל הקו העסקי שלי שמותנה בהצגת העוסק-מורשה שלי, שמספרו כידוע זהה למת"ז). לפני שלחצתי שליחה עיינתי לרגע בהסכם השירות שנח לו בכתב קטנטן למטה. הנה היילייטים:

כמו כן, בכך שאתה מאחסן בשרתים שלנו יצירות עצמיות, אתה נותן לפרטנר ולגופים אחרים זכויות רישיון להעתיק, להפיץ, לשדר, להציג בציבור, לבצע בציבור, לשכפל, לערוך, לתרגם ולשנות את עיצוב היצירות העצמיות שלך; לפרסם את שמך בקשר ליצירות העצמיות שלך; ואתהזכות להעניק רישיון משנה לשימוש בזכויות אלה לכל צד שלישי, הכול ללא תשלום תמלוגים, בכל העולם, ולתמיד.

בקיצור תגידו שאתם מקבלים רק חומרים תחת פובליק דומיין וחלאס, למה לסבך?

פרטנר וספקיה אינם מציגים מצג כלשהו לגבי התאמה, אמינות, זמינות ודייקנות תכני השירותים לכל מטרה שהיא, וכן לגבי היעדר וירוסים או רכיבים מזיקים אחרים בהם.

אז תגידו שאתם מציגים תכנים מכל ספק ספאם ווירוסים שישלם לכם – כי לכסף אין ריח. שוב ניסוח מסובך?

אתה מסכים באופן מפורש לכך שפרטנר לא תהיה אחראית לגישה ללא הרשאה או לשינוי ללא הרשאה של היצירות העצמיות או הנתונים שלך

"אם יפרצו לנו למערכת או שעובד משועמם שלנו רוצה להשתעשע על המידע שלך בשלוש בבוקר, אין לך מילה"

אנו נהיה רשאים לפנות אליך ולמשתמשים הרשומים שלך מעת לעת בהצעות שיווקיות שונות שלנו ושל צדדים שלישיים, בכפוף להוראות כל דין.

יש לציין שמייד מתחת לזה יש תיבה של אישור קבלת ספאם בדואל וSMS ולא סימנתי אישור, האם ההסכם גובר על זה?

פרטנר שומרת לעצמה את הזכות לחשוף כל מידע אישי אודותיך או אודות השימוש שלך באתר כולל תוכן השימוש, ללא קבלת רשות ממך אם פרטנר מאמינה בתום לב כי פעולה זו חיונית כדי: (1) לציית לדרישות הדין או למלא הליך משפטי; (2) להגן על הזכויות או הקניין של פרטנר או של חברות קשורות אליה; (3) לאכוף את תנאי השימוש; (4) לפעול כדי להגן על האינטרסים של מנוייה או של אחרים.

אהה… סעיף (1) לא מספיק? זה לא קצת יותר מדי סיבות ותירוצים לחלק את המידע שלי?

די, בנקודה זו אני פשוט עושר ולא מתעצבן יותר מהאתר הזה, יש דברים יותר מעצבנים…

על הסכנה שטמונה במיסטיקנים ורפואות אלטרנטיביות

(עוד טיוטא שאני שולף מקרקעית הרשימה, משפר ומפרסם סוף סוף…)

פעם פעם, בפוסט בשם "חץ מתייחס סוף סוף לספקנים" הבטחתי לחץ וגם לגיא תשובה מפורטת על הבעיתיות (או סכנה לדעתי האישית!) הטמונה בלגיטימציה של פעילות מיסטיקנים ורפואה אלטרנטיבית. כל התחומים האלו מבוססים על אמונה ופלאסבו, שכן עד היום הם לא הוכחו בבדיקות מדעיות וגם לא הוסברו בתיאוריות מדעניות קבילות, ולכן עד הודעה חדשה הן שוות ערך לתפילות ונענועי לולבים.

אלוהים מרפא או מפריע? (הקריקטורה מתוך פארינגולה)

כולנו קוראים מדי פעם בעיתונים על מקרי מחלות איומות או אפילו מוות שקרו רק בגלל הזנחה איומה, שהחולים והמטפלים בהם מתרצים באמונות דתיות (לא הולכים לטיפול "מדעי" כי ישו אמר (קריסצ'ן סיינטיסטס) או כי יזרימו לך דם מזוהם מאחרים ויהפכו אותך ללא טהור (עדי יהוה פסיכיים) או אמונות בעל טבעי והפרה-פסיכולוגי. זה מצחיק כשאמונות תפלות גורמות לך לפלוט שטויות איומות ולהביך אותך בחברה, אבל כשזה מגיע לנושאי חוק או בריאות וחיים או מוות, אני חושב שכל אדם שפוי חייב להיות פחות סלחן. כי הומאופתים לא יטרחו לספר לכם שהתרופות שלהם הן רק פלאסבו שאינו מרפא, אולי רק דוחה סימפטומים שטחיים בכמה שעות, וכירופראקטים לא יספרו לכם על מחקרים שהגיעו למסקנות שאין כמעט כלום בכירופראקטיקה מלבד הקלה על כאבי גב תחתון, ומצד שני יש סכנות חיים לא מבוטלות. בנוסף, מוכרים באינטרנט מפציצים ב"מוצרים" פסבדו-מדעיים, וכמה שאנשים לא משתדלים לחנך לגבי סוגי קרינה, אנשים עדיין ימציאו קונספירציות ומחלות מדומות. בנוסף יש כמובן אופנות חולפות מוזרות כמו קונספירצית החיסונים ושאר מרעין בישין שהאדיוטים בהוליווד מאמצים והעיתונים בולעים ללא ביקורת. וכל זה רק ברפואה לאנשים. יש כירופראקטים שימכרו את שירותיהם לבעלי חתולים, ויש מי שמנסה למכור גלולות משפרות צריכת דלק שאין להן כל הוכחה או הסבר מדעי, הרשימה ארוכה…

אם ככה, שמנו בצד אני מקווה את הנושא של בריאות וחיים, אבל הויכוח הנמשך שיש לי עם חץ הוא, למה לא ללכת להתייעץ עם מיסטיקנים והחברים הדמיוניים שלהם בנושאים אחרים של רגשות, או שאלות בריאותיות קלות? ועל זה באמת הפוסט. למה אני מתנגד שאנשים יוועצו בחברים הדמיוניים האלו.

Garfield minus garfield, on imagionary friends (ויה שרונג)

על חשיבות ההוכחות

לפני כמה חודשים כתב היו"ר את הפוסט "ברנדה דנט נפטרה" והתפתח ויכוח מעניין בתגובות ומאז נגררת הטיוטא הזו. בדרך היו לי כמה שיחות עם חץ בן-חמו בתגובות על פוסטים אחרים, בנוגע לרפואה אלטרנטיבית. חץ דווקא לא מצדד בהומאופתיה אז זה כלי אחד שאין לי עליו ויכוח איתו, אבל הוא אחד מהקלים ביותר להדגמת הגיחוך שבבסיסו, כי ממציאו היה יקה שבנה את כל תורת ההומאופתיה בצורה לוגית שפשוט מבקשת ודורשת בדיקה מדעית, אך בכל פעם היא נכשלת בבדיקות כאלו.

* נקודה חשובה שמועלית כל פעם וראויה לציון: מדענים שמראים כשל בניסוי בודד או מוכיחים את אי קיומה של תופעה בודדת, ומשם מסיקים אוטומטית שהרבה טענות אחרות שקריות כאשר הטענות האחרות אינן בנויות על הטעון שהופרך – הרי שהם אינם מדענים וזו איננה השיטה המדעית. ובכן, זה לא מדויק – מחקר אמפירי מפריך בהחלט יכול וצריך לערער תאוריה ולהחליש אותה, אבל תלוי מה הראית בניסוי. כשתאוריה בעייתית-מראש סותרת את התאוריות המדעיות, על התומך בה להראות טענה וניסוי שסותרים באופן מוכח את הידע הקיים. אם הומאופתיה סותרת את הכימיה המוכרת אז על המרפא להראות ניסויים שמפריכים את התאוריות המקובלות ולא להפך.

* במקרה אחר, כשציינתי שמדען עבד עם מומחה בתחום אלטרנטיבי כלשהוא והבדיקות לא עלו יפה, נעניתי ע"י חץ שלאותו המרפא היה "ידע לא נכון". כשאתה אומר שאותו מדען עבד עם מרפא שיש לו "ידע לא נכון" אתה למעשה אומר שיש ידע אחר שהוא יותר נכון. מצד שני כשאני שואל אנשים כמו חץ כיצד מזהים ידע נכון ולא נכון אני לא מצליח לקבל תשובות ברורות, ושוב מוכרז שהמדען נופל באותו הפח – אם הניסוי המדעי לא הוכיח כי טענה X נכונה, הרי שוודאי הניסוי פסול או המידע שנבדק היה פסול כי התבסס על ידע שגוי או כל תירוץ אחר. אי אפשר לנצח בדיון.

* אבל ההגדרה "מידע נכון" או "לא נכון" היא די בינארית ומוחלטת, משמע יש קו אדום ברור שאומר אם המידע שקרי או אמיתי, וזה אומר שמישהו הגדיר יפה את הקו הזה בצורה שאפשר להגדיר תהליך כדי לברור את המידע לכאן או לכאן. זו השיטה המדעית, אפשר להגיד. אם יבוא מישהו ויגיד לי שטענה מסוימת נכונה אבל לא מלווה אותה בדרך לבדוק ולהוכיח את נכונותה, הרי שהשימוש במילה "נכון" שונה לגמרי מההגדרה הסמנטית הבסיסית שלי של אותה המילה ואנחנו מאבדים כל משמעות של השיחה ביננו.

לכן לסיכום – אם השתמשת בטענה ש"הידע שיש למרפאים […] לא ממש נכון", משמעו אוטומטית שחובת ההוכחה (המדעית והלוגית!) עליך להראות מה הוא הידע הנכון יותר ולמה הוא נכון יותר, אם אתה רוצה שנתייחס לטיעון שלך. אם המידע ברפואה אלטרנטיבית היה זמין בצורה כזו, הוא לא היה "אלטרנטיבי" כי אם מדעי. קאפיש?

על כן, אם המרפאים האלטרנטיביים מכל סוגיהם – האנרגטיים, המדקרים, ההומאופאתים והאחרים, היו מנסחים בצורה פחות עמומה את מרחב הידע שלהם, את מרחב המידע שלהם, ומראים תהליך הסקת מסקנות לוגי וניתן לבדיקה – לא היה לנו כל הויכוח הזה כי אפשר היה להסכים מה מתוכו נכון ומה לא נכון, ולכן זה אינו מדע.

לרבים זה כמובן מציק, אבל אין לי בעיה עם זה שזה לא תמיד מדע מדויק ואמפירי עד הסוף, אלא מדע סטאטיסטי (כמו ענייני הויכוח על שאלת שינוי האקלים העולמי) – הרבה תחומים אוניברסיטאיים אינם נגישים בכלים מדעיים אבסולוטית, אבל נחקרים בצורה מדעית. הבעיה היא שמשתמשים בשיטות לא מדעיות כדי להחליט אמת "אבסולוטית" על מה נכון לגוף אדם או לאזרחי מדינה. ספציפית ברפואה – הבעיה שלי היא כשמציגים פתרונות לא מדעיים כשווי ערך לפתרונות כן מדעיים, כי כאן זו לא סכנת השקעה מיותרת במניה או בחירה מוטעה בניסוח – כאן זה ענין של חיים ומוות, או לפחות הבדלים חריפים ולפעמים בלתי הפיכים באיכות חיים של אדם. אם אדם תמים כלשהוא מאמין שטיפול הומאופאתי יפתור לו בעיות תפקוד כליות, סוכרת, הורמונים, לב או סרטן – הרי שהמטפל שמעודד את זה הוא בעיני מסייע להתאבדות במקרה הטוב או רוצח במקרה הרע. למעלה מזה – אם יוכח שדיקור סיני פותר בעיות גב אבל לא מרפא סרטן, עדיין אכניס לכלא גם את המדקרים שיטענו שהם כן יכולים לרפא סרטן "רק שהמדע עוד לא בדק את זה", באותה צורה שאצא נגד רופאים שרושמים תרופות לא נכונות לבעיות אחרות שידוע שהתרופה לא פותרת.

בלי הרבה פירוט, אתם מוזמנים לקרוא את מה שכתבתי לעיל על הומאותפיה ודיקור גם לגבי מדיומים שמרפאים בעזרת חוצנים, אבנים, מלאכים ואנרגיות צבעוניות, כירופראקטיקה וכולי.

מילה אחרונה על ענין היחס

הטענה האחרונה שמעלים אנשים תמיד ה עד כמה עדינים ונחמדים הם המטפלים אלטרנטיביים לעומת המפלצות קרות הלב שתמצאו בבתי החולים. על כך אני יכול להגיד לכם רק שאין מצב שהעומס של העבודה לא יתנו את אותותיהם גם באמפאתי שבמטפלים. שאלו את גיא על הטראומות שהיו לו אצל כירופראקטים, ואני יכול לספר לכם סיפור דומה של ידידה שלי שהלכה לדיקור במרפאה עם למעלה מעשרה חדרי טיפול בניצוחו של מטפל בודד שלא היה ממש נחמד ופשוט שכח אותה בחדר הטיפולים במשל למעלה משעה ושכח לחזור להוציא את המחטים ולשחרר אותה (אני לא צריך להוסיף פה ששניהם לא יצאו משם יותר בריאים, נכון?).

רפואה "משלימה" היא בעיני גם אלטרנטיבית. צריך להכיר בכך שמדובר אולי בשיפור מצב רוחו של החולה והתמודדות עם כאבים ברמה הנפשית, אבל זה לא טיפול למחלות שמעבר לפסיכוסומאטיות, ואי אפשר למצוא שם תשובות באיכות והדיוק ובעיקר התקפות של רפואה קונבנציונאלית.

הכללת הצעות חוק ביומטריות במאגרי מידע־ויקי

ויקיפדיה הורידה הילוך, אומרים הסטטיסטיקנים שחור על גבי HTML, כתבה מהגארדיין עם תוספת לרלוונטיות ישראלית בסופה. פחות אנשים באים לתרום, ומי שבא נשאר פחות. הבזאר הפך לקתדראלה, לטוב ולרע. בסוף הכתבה מצוין שבמפגש האחרון החליטו הויקיפדים הישראליים להיות נחמדים יותר.

השבוע היה כאן ויכוחון בתגובות לגבי השאלה אם הצ"ח הכללת אמצעים ביומטריים צריכה ערך משלה או לא. לצערי הוא לא התפתח ביותר, אולי כי אנשים לא הגיעו לקרוא אותו בתגובות. כיון שאני לא יכול להשתתף בדיון המקורי אני אתן פה את דעתי.

ערןב:

לדעתי לא רצוי, כי וויקיפדיה היא לא מקום לאכסן בו כל מידע בלי הגבלה. בצירוף "אנציקלופדיה חופשית" יש לדעתי גם חשיבות למלה "אנציקלופדיה", לא רק ל"חופשית". גישה זו, להשקפתי, שומרת על הרלוונטיות של ויקיפדיה דווקא בכך שהיא עדיין מפעילה איזה רף סינון בשאלה מה "חשוב" ומה עדיין לא, ומה עדיין בגדר "עיתונות" ומה הופך כבר ל"מידע אנציקלופדי".

ואני חושב שיש כמה נסיבות מקלות במקרה זה. עניתי שם לערן בשפה קצת קשה (להגנתי אני יכול רק להגיד שהנושא בוער לי בקישקעס והמזגן שלי מקולקל וכבר כמה ימים אני מנסה לעבוד עם 33 מעלות והרבה לחות פה). אני אנסה לשכתב את זה בצורה מרוככת:

  • לגבי חשיבות הערך – חשיבות הפיאסקו המתמשך הזה איננה מבוטלת. לי אישית ברור שהארועים האחרונים מובילים אותנו לנקודת מפנה או אם תרצו ארוע היסטורי מכונן, שיחליט על עתיד אופי החברה בארץ לשבט או לשבט עוד יותר גדול. האם נהפוך למדינת מעקב, חשדות ומשטרה – או אולי יתעוררו האנשים בצהלולי קרב להלחם על קבלת שקיפות ויושרה מהפוליטיקאים ועל זכויות אזרח. אני לא זוכר חוק שגרם לכל כך הרבה אנשי אקדמיה מכל כך הרבה תחומים (ועדיין לא מספיק) לקום ולצאת נגד הכנסת ואנשיה בצורה כזו מזה שנים. אולי נגד הרשות המבצעת (ובמיוחד מדיניות בטחון וחוץ) אבל לא נגד חקיקה ותהליך החקיקה בכנסת. אם לא ערך על הצעת החוק, ראוי שיהיה ערך על פרשת המחטפים שמלווה אותו וכמות הטיעונים שנגדו וכולי.
  • רף סינון – אולי בליפים על הרד"ר כמו פרשות של 15 כותרות עיתון אינן חשובות לציון, אבל אם כך יש המון ארועים הסטוריים שלא ראויים לציון בכלל ובויקיפדיה בפרט. אם תוך שנה באמת ימוג סיפור החוק הזה, אפשר יהיה להתווכח אם יהיה ראוי לשמרו, אבל עד שתנקוף אותה השנה מדובר בעיני במאורע היסטורי למדי, אולי נקודת אל-חזור של סופה של מדינת ישראל כפסבדו-דמוקרטיה.
  • עכשוויות ותרבות אינטרנטית – הויקיפדיה היא אחד מהמקומות הראשונים ברשת שבהם אנשים מחפשים מידע על דברים שקורים או הרקע להם, כי הם מצפים לקרוא עליהם שם במינימום התלהמות וצהוב והטיות. אתה לא יכול להגיד לי שאם החודש 1000 אנשים יקראו על בובספוג או טובטוב הגמד ועוד 20,000 את הערך הזה אז בעינך הוא עדיין לא חשוב! הרי אם הקהל מעונין במידע ומצביע בעכברו, מי בויקיפדיה יוכל לטעון כי איננו חשוב? ולכן אני שוב מציע גם מסיבה זו לחכות לפני שמעיפים אותו לערימת הערכים המחוקים. התשובה היא שהכל חשוב עד שיוכח אחרת. נכון לעכשיו מוכח שהאירוע עדיין וישאר חשוב.
  • הסמנטיקה גוברת על התוכן? – הצבת תנאי סמנטי כמו "הצעת חוק לעומת חוק" מתעלם מחשיבות והיקף האירועים והחשיבות החברתית שמסביב לפרשה, זו קטגוריזציה שרירותית ומוזרה לתנאי קבלה לויקיפדיה.
  • דיכוי תורמים ומתנדבים – יכול להיות שהערך הזה ימחק עוד שנה "מחוסר ענין לציבור" (עוד ביטוי שנוא עלי) או יהפוך להיות פרק בערך על "קריסת הדמוקרטיה בישראל, 2005-2012", אבל כרגע יש לציבור ענין במידע, יש אנשים שמעוניינים לעדכן על זה מידע, למה לה לויקיפדיה למנוע מאנשים את הכיף או הדחף של התיעוד? על זה בדיוק התווכחנו לפני כמה חודשים בנוגע ללקיחת מטה הניצוח בידי כמה מפעילים בנוגע לשאלת חשיבות ערכים מסוימים או הדרך הנכונה לטיפול בעריכתם (ראו את הנקודה החמישית בתשובת קמיר פה ובהקשר זה, הנה גם תשובתי למאמר "שום גמדים לא יבואו").

מידע ששוחרר ולא יוחזר – רשימה קטנה לסיבור האוזן

זוכרים איך נעצר המאגר בגרמניה? האקרים פרסמו את טביעת האצבע של השר הממונה באינטרנט אחרי שהיא נלקחה מאיזו כוס או בקבוק. אולי בקבוק בירה גרמנית טובה ואולי סתם בקבוק מים מינרליים, אי אפשר לדעת…
בפחות מאלף מילים, אייבי נתן אומר: שתו רק מים!

דמוקרטיה ותוכנה חופשית – הסרט!

צוות קריקטור העלה את הרצאתי ליוטיוב, ואני מצרף למטה את שקפי ההרצאה. הלינקים שמלווים שת ההרצאה פורסמו כאן וכאן. מי שרוצה להתחיל לפעול, צרו קשר עם האנשים של פרויקט שקיפות הכנסת, או נסו לחבור אל אחד מהפרויקטים שכאן. נשאלתי גם אם אפשר לתרום כסף לפרויקטים הנ"ל ואני עונה שכרגע לא ישירות, עד כמה שאני יודע, אבל אני מקווה שהפרויקט(ים) ישתפו פעולה עם "המקור" או איגוד האינטרנט, שני ארגונים מצוינים שראויים לתרומותיכם.

והנה ההרצאה, אני די המום… ככה אני נראה כשאני מרצה, או כל הזמן? מדהים כמה אני לא נראה כמו שאני חושב שאני נראה… 🙂

Ira Abramov Foss Democracy – PDF

סליידשר דופק את הכיווניות, הגופנים וההבלטות (בולטים). אם למישהו יש רעיון לשירות אחר, ספרו לי.
}} נפתרה הבעיה, העליתי מחדש כ-PDF. משום מה האימבד עדיין מראה את הכיווניות לא נכון, מקסימום קפצו לסליידשר וצפו במקור.
}}} נמאס מהשטויות של סליידשר, עברתי לסקרייבד וגמרנו. גם הוא לא מציג נכון ODP אבל PDF עובד בסדר.

למי שרוצה לקרוא בהרחבה על הנושאים שהתייחסתי אליהם בפוסטים קודמים בבלוג: