"כשנמות, יזבלו איתנו את כרמי ראשון לציון…."

אחלה שיטה ירוקה – במקום לבזבז מקום באדמה על קבורה, או לזהם את האוויר בשריפה, שיטה שוודית פותחה שבה מקפיאים את הגופה, מרסקים ומשתמשים כזבל אורגני.

אני מכריז בזאת, שאחרי שיקצרו מגופי כל איבר ניתן להשתלה, והשאר ישמש למדע, אם משהו נשאר, ככה אני רוצה "ללכת" 🙂

קוריצה II? (עודכן)

מאז שנעלמה לי הקוריצה, תהיתי מתי יבוא יום אחד עוד חתול ויאמץ אותי. אני לא מאמין בלמכור את עצמי בכוח, ללכת לשבת אימוץ ולהציג את עצמי בפני כל החתולים לראות מי יבחר אותי.

בשבוע שעבר נחתה אצלי בחצר קליאו. היא פצפונת ועכברית ומלאת מרץ תינוקות. שכנתי יהודית מאמצת כל דבר שזז, ומטפלת בכל חתולי האשפתות במוסך שהיא עובדת בו. את קליאו מצאו יום אחד מתחת למכסה המנוע של (נחשו איזו) מכונית. היא כל כך צעירה שסתם להאכיל אותה במוסך לא הספיק והיא הגיעה לבקר אצלי בחצר. השבוע השכנים נסעו לחו"ל ואני קיבלתי פיקוד על החתולות שבחצר וקליאו הדובדבן שבקצפת. להמשיך לקרוא קוריצה II? (עודכן)

המקום של החבר'ה

כמה חבר'ה (ומדי פעם אני בינהם) נפגשים כל חמישי בפאב חמוד וחביב בת"א. המקום בעיני עושה את הדברים הנכונים ולכן אני שמח להמליץ עליו לפני ההדרדרות הבלתי נמנעת.

"קינג ג'ורג'" נמצא באופו מפתיע ברחוב המלך חורחה החמישי בת"א, מספר 26. תשכחו מחניה, חפשו רחוק משם בבלפור או כרם התימנים או טשרניחובסקי או אפילו בחניון של הסנטר. הכל מרחק של דקות הליכה.

לפני הכל, למי שנדהם שאני (עירא!) ממליץ על פאב, אז כן. מה לעשות. אני עדיין שונא סיגריות ורעש, אבל החברה זה מה שחשוב וכיף פה, והבעלים של קינג ג'ורג', אם בכוונה ואם בטעות, בנו מקום עם איוורור מצוין והרעש ברמות נסבלות יחסית (למרות שאני מעדיף לא לצעוק). מה שחשוב אבל, מלצריות מתוקות מראה ואדיבות כאחד, שירות מצוין ולחבורה וותיקה כמונו מחלקים "מתנות" ככה עוד בין המנות והשתיה. השתיה, אגב, זולה להפליא, מה שגורם לנו להזמין עוד ועוד. שליש מהחבית רק 10 ש"ח ובקבוק רק 15, רוב הקוקטיילים רק 25, והאוכל במנות שרובן 20-50 ש"ח, אבל באופן מדהים לא מוותרים על איכות כאן. האוכל פשוט פנטאסטי. בימי חמישי אני צם כי אני יודע שבערב מחכים לי שרימפס מצוינים, או סטייק או קבאב טלה ושאר מנות טעימות אחת-אחת ולא יקרות. אחרי 4-5 שעות של כיף עם החבר'ה והזמנות בלי חשבון, אף אחד מאיתנו כמעט לא עובר את ה100-150 ש"ח, ואין מצב שנשאיר טיפ קטן.
ובקיצור, מחיר הגיוני, יופי של אווירה, שירות ומוזיקה, איוורור שמעיף את העשן לכל הרוחות, פשוט המקום המושלם 🙂

ולא שחסר לי מקומות ליד הבית. אני גם מאד אוהב את "הרמאנס" (אחיות) באבן יהודה, אבל החברים בד"כ לא מצפינים אלי אז אני מדרים אליהם. מישהוא בא לבירה?

אין לי אלוהים

דיברתי עם מישהו לפני כמה ימים, לגבי הבטחה שלו כלפי. "אל תדאג! אני מקיים תמיד, אני יהודי מאמין!". באותו רגע הרגשתי כאילו נפנפו לי סדין אדום מול העיניים.

"מה הקשר לאמונה שלך? אדם לא מאמין אין לו מוסר ולא עומד בהתחיבויות?", שאלתי. "כמובן!" הגיעה התשובה הנבערת. בבת אחת קלטתי עד כמה קרובה הבערות של דוס מבני ברק ודוס מהבייבל בלט של ארה"ב. האמונה שאתאיסט הוא אדם בלי אלוהים ולכן מרגיש חופשי לאנוס ולגנוב או אפילו לרצוח… מה שאדם כזה אומר לי למעשה הוא שכל מה שעוצר אותו מלנהוג כפרא הוא לא חוקי מוסר פנימיים או אמונה בטוב ליבם של הזולת, אלא רק יראת שמיים. איך אני אמור בכלל להגיב לדבר כזה מטומטם?! איך אפשר להעליל ככה על אנשים עם אמונות שונות משלך? והכי חשוב, איך היית משכנע אדם כזה לסמוך עליך אם אתה מתויג אצלו אוטומטית כחילוני כופר?

תשובת "לא" החלטית

לפני שבוע וחצי חל יום הולדתו ה64 של פול החיפושית. לפני כחודש או חודשיים הוכרז בעיתונית כי גברת מק'קרטני רוצה להתגרש ממנו לאחר נישואים של פחות מארבע שנים. הסיבה הרשמית? הת'ר שנאה את המילים השליליות בשירו "חייה ותן למות" שנכתבו שנים לא מעטות קודם לחתונתם בשביל סרט של ג'יימס בונד. לא רשמית? אני חושב שארבע השנים האחרונות היו תרגיל שיווקי מוצלח בשבילה, לעבור מדוגמנית פורנו פעילה בPETA, לסלב לגיטימית שיכולה לקדם פעילות תרומות בצורה יותר "מכובדת" ובדרך לאסוף כמה מליוני פאונד חיפושיתיים לכיסה. האם המטרה הצדיקה את האמצעים? יענו פול, אלפי הנכים בבוסניה ואלפי החיות שאולי עזרה להציל בקמפיינים שבהם השתתפה. אין לי דיעה, אבל אנשים אוהבים לשנוא אותה או לפחות לצחוק עליה
והפאנצ'ליין: "האם עדיין תזדקי לי, האם עדיין תאכילי אותי, כשאהיה בן 64?" שאל פול, והתשובה ניתנה ואף נשלחה לעיתונות 🙂 אבל אני לא דואג לו, אחרות מחכות בתור.
עצוב, אבל אירוני ומצחיק. מי שהעיר את תשומת ליבי לאייטם היה פן ג'ילט, שלוחה לו תודתי…

ויסטה עוצרת באדום

מצטער שאני יורד על מיקיסופט כל כך הרבה פעמים בשבוע אחד, אבל הם פשוט דורשים את זה… הפתרון האולטימטיבי למסכים כחולים הוא לדלג עליהם (XP עושה BOOT בלי לעצור בכחול) או לצבוע אותם מחדש. אחרי מותה הלא-בלתי-צפוי של SpinFS, מה נשאר לויסטה בשביל למכור את עצמה? רק את Aero?

אני מעדיף כבר את החתול הבא של ג'ובס. אחרי הטיגריס, הפומה, הצ'יטה, הפנתר והיגואר, סטיב הולך לשחרר לאופרד (אריה הרים?) באוגוסט. אין ספק שמעבר לסיבוב עוד מחכים הטומקאט, הקרקל, האריה, הלייגר, הברדלס, אוסמה ונקו. אני מחכה לפוסי. פוסיקט זאת אומרת. אני רוצה דסקטופ שירדוף לי אחרי העכבר. שיגרגר כשמגרדים לו מתחת לדשבורד, שיתחכך לי ברגל כשאני עצוב. הבעיה שהחומרה של אפל כ"כ יקרה ואין להם AMD, אז אני בקונפליקט, אבל זה לפוסט אחר…