מאיפה בא הצורך האנושי לעשות מצעדים? זה לא שריד טוטאליטארי ממשטרים שהרגישו צורך להפגין עוצמה צבאית?
המשטרה כנראה תודיע בבוקר שאין מצעד גאווה. אני מאוד פרו-ליברליזם ועצוב לי שככה חשכת ימי הביניים דורסת את הדמוקרטיה באיומי אלימות. אני מקווה שהמשטרה גם תעצור ובתי המשפט יענשו את יוזמי הבלגנים שהובטחו (פירות עם סכיני גילוח תקועים בתוכם?!)
אבל מהצד השני אני גם פציפיסט. מה העקשנות הזו לערוך מצעד ולחסום צירים? ולא משנה עכשיו אם זה רחוב יפו בי-ם או הירקון בת"א. למה אי אפשר לעשות יום פסטיבל בגן סאקר או גני יהושע בלי להפוך את העיר שמסביב לפקק תנועה? בשביל זה אנשים משלמים ארנונה? למשטרה אין דברים יותר חשובים לעשות? אפשר לקחת גן ציבורי ולשכור מאבטחים ולעשות יום כיף, וחלאס. אני חושב שעשיית הדווקא של איגוד ההומו/לסביות (סליחה על השעה אבל ברח לי שמו כרגע) יוצאת בעוכריו. המצעד הרי אמור לבוא עם מסר של ליברליזם ושיתוף פעולה, אז למה זה הפך להכרזת מלחמה?
למה דווקא?
