נייטרליות בכף ידך

דורון כתב פוסט קטן על נייטרליות הגישה הסלולארית לרשת. עד כמה שאני בעד חיזוקים שליליים מצד הממשלה, יש יותר מדי הנחיות ותקנות שמתפוצצות לנו בפרצוף. הדוגמא האחרונה היתה תוכנית דקות האוויר שלי: אטיאס רצה לשכולנו תהיה שיטה פשוטה להבין כמה נשלם בסוף החודש, אז הוא תקף רק את היכולת שלנו לחשב שיחות בתוכניות "מינימום". התושאה היא שאני משלם עכשיו פי שתיים לדקה, ועדיין לא היתה לי שום יכולת לחשב כמה אשלם עכשיו אם אקח חבילות של 50% הנחה לחמישה יעדים לעומת 90% הנחה רק ליעדי אורנג' (אבל לא לוקחים קישוריות, כמובן). החלטת ש"סניק שאין לו כלי תקשורת "משוקצים" בבית שקיבל מינוי של שר תקשורת, וואללה שווה לגדל שיער רק כדי שיהיה לי מה לתלוש.

עכשיו לענין נייטרליות הרשת. ההצעה של אדון כחלון (PDF) הולכת בכיוון הפרדה בין התשתית (דקות אוויר או פאקטות) לבין החיבוריות. יש לי כאן בעיה מסוימת, אני מודה. האם בכלל להגביל את החברה הסלולארית, ואם כן אז האם במחיר, באיכות, או לאסור עליה למכור לחלוטין שירות מסוים? כל אלו פתחים מאוד רחבים לצרות ומחירים משלימים בעייתיים.

לעומת זאת, אם מנסחים את החוק בצורה עמומה, הוא נתון ליותר מדי פרשנויות שזוכות לכותרת בבית המשפט "למה התכוון המחוקק".

אם ככה אני אתן את ההתייחסויות שבינתיים הכי קלעו לדעתי. ד"ר קוזלובסקי בכנס איגוד האינטרנט האחרון טען פחות או יותר שלרוב לא צריך רגולציות וחקיקות, והדגים. אחריו עלה ד"ר בירנהק וסקר מה הם הכלים (חקיקה, ענישה, תקנות, הגבלות, הסדרה עצמית וכולי) ולמה לא כולם מתאימים לכל מקרה. ולבסוף ד"ר ז'רסקי עלה והגדיר מה היא בעצם נייטרליות רשת, וזה אולי האייטם ה"פחות עסיסי" מהשלושה אבל אני מטמיע אותו בגלל ההקשר לפוסט/ התוכן הרלוונטי מתחיל ב-6:14:
השקפים שלו כאן (PDF).

אז לפי ×–'רסקי, סוגית הניטרליות ברשת מתחילה מזה שאין "נייטרליות" אלא רק הטייה לטובת הלקוח או לטובת ספק השירות. כשאנחנו מדברים על הנייטרליות, אנחנו למעשה דורשים הטיה לטובת הלקוח. להגדרתו הסדרה שכזו היא בהגדרתה נסיון המינוף בין השכבה האחת לבין השכבה השניה כשיש למפעיל השירות שליטה על יותר מאחת. דוגמאות –

  • גוגל שולטים גם באפליקציה וגם בתכנים – האם הם ממנפים אחד בשביל השני? האם העובדה שהם מסייעים למשתמשים לעזוב מורידה אותם מהכוונת?
  • סלקום שולטים גם בתשתית וגם בתכנים – האם הם עושים מינוף שפוגע בנו?
  • הבעיות שז'רסקי מונה –

  • המינוף לפעמים לגיטימי, לפעמים לא, אבל הבעיה היא שהוא לא תמיד נעשה בשקיפות
  • מניעת תחרות ×¢"×™ האטה או חסימה של מתחרים
  • מתי "×”×’× ×” על לקוחות אחרים" הוא תירוץ קביל ומתי הוא רק תירוץ?
  • האם טירינג שלא רק מעצב תעבורה, אלא גם מציע חבילות שונות לאוכלוסיות שונות מצליח לעבור את עין הרגולטור?

בקיצור הסוגיות הן רבות, ולא כולן מגיעות עד לפיתחינו. אני מתעצבן מהדברים שנוגעים לי אישית כמו כשמוכרים לי "חבילת גלישה" שמוגבלת רק לגישה לאינטראנט המכירות של חברת הסלולאר, או חבילה "בלתי מוגבלת" של עד 20 גיגה לחודש. וזה לפני שמוכרים לי "חיבוריות" רק בשילוב פרסומות בדפי ווב שאני צופה בהם, או חסימת VOIP.

אז לשאלה המקורית של הפוסט – מה צריך השר כחלון לעשות לשיפור המצב? האם להפריד בכוח את סלקום כספק תשתית מסלקום ומתחרים אחרים כספקי חיבוריות? האם לאסור על סלקום לספק תכנים או אפליקציות? כל אלו חורקים עד אבסורדיים. אני הייתי מבקש למנוע התערבות בתכנים (הזרקת פרסומות למשל, שדורשת האזנה ושכתוב פאקטות שמגיעות לדפדפן שלנו), ואיסור על חסימת או הגבלת שירותים בצורה סלקטיבית ללקוח. אין לי בעיה אם מישהו מוכן לשלם יותר על מתן תיעדוף לסוגים שונים של מידע (tiering), אבל ×”× ×” עוד בעיה – הם יוכלו לתת חבילה מוזלת למי שמוותר על VOIP, האם מותר להם? איך מגבילים דבר ×›×–×” בחוק ואיך אוכפים את ×–×” לעזאזל? לי אישית ברור שיהיו אנשים שירצו את ×–×” (אולי לא החברים שלי, אבל יהיו).

בקיצור יש לי יותר שאלות מתשובות, אבל אני מקווה שהעברתי לכם שניטרליות רשת זה נושא שחשוב להכיר ולדון בו, לידיעת הקורא דרור עזרא.

רפואה אלטרנטיבית וניסויים

תקציר הפרק הקודם, למי שלא עוקב אחרי הפוסט הכי נענה בהיסטורית הבלוג, הדיון התפצל לשני דיונים. באחד מודי הביא לנו טיעונים בעד הומאופתיה, אפילו אם היא "מדע פלאסבו", על זה אפתח דיון לחוד. בשני מציע חץ לבדוק אם הילינג אנרגטי הוא דבר אמיתי.

הויכוח בינינו נסוב על העובדה שלדעתי צריך בדיקה מסודרת, ×–×” אומר ראשית כל על הסכמה בין מי הוא "הילר אמיתי", "אנטי הילר", "סתם איש ללא אנרגיות" (×›×™ אולי אפילו לי יש אנרגיות שאיני מודע להן), ו"הילר טוב ביום רע שנותן אנרגיות ×’'יפה בלי להרגיש" – מילים שלי להגדרה של ×—×¥.

לצורך כך ×—×¥ מציע אנשי "צד ×’'" שאני קראתי להם "ממיינים", והם ידעו להגיד לנו מי הוא מי. לדברי ×—×¥ הם רק ישמעו או יראו את שם ההילר ותוך שניות תקפוץ במוחם התשובה IMG_8141-2(אבל זו לא טלפתיה, אומר ×—×¥) בעזרת תקשור. בנקודה זו התלהבתי. עד היום כשהצעתי לחץ ניסויים תמיד ×”×™×” תנאי קצה. כדי לבחון אם אנשים מקוללים או לא צריך ×™×”×™×” לקלל אנשים ובעניו זו עבירה אתית. במקרים אחרים היו בעיות אחרות, אבל ×”× ×” כאן נתן לי ×—×¥ מתנה! הרי אם אני מגיש טופס שמות לאותן ממיינים, אני לא צריך אפילו הילרים ומטופלים ובדיקות ארוכות ובעייתיות, יש לי בדיקה קצרה ופשוטה. אני מכין להם רשימה שמכילה שמות "קונטרול", הילרים ידועים, לידה שמות הילרים לא ידועים, אנטי הילרים (שחץ אולי יוכל להמליץ), אנשים רגילים מהיישוב, שמות אנשים מתים, שמות מומצאים. את כל ×–×” אגיש למספר ממיינים כאלו שימלאו לי טופס "טוטו". ממש "אחד שתיים איקס" אמריקני – מי האמיתי, מי ×”×’'יפה, מי מת ומי בכלל לא קיים. אם שניים ינחשו את הפופס ב90% התאמה אני אתרשם. אם שלושה, ארבעה או חמישה ימלאו אותו ×–×”×” אני כבר אהיה מוכן לאכול את הכובע. (אני כמובן מדבר על ניסוי של סמיות כפולה מלאה, שבו כל הממיינים אינם נמצאים בקשר טבעי אחד עם השני וכולי). ×–×” עוד לא יוכיח את קיומו של הילינג, אבל בהחלט יוכיח את קיומה של היכולת-האנרגטית-שאיננה-טתפתיה-וחץ-לא-נותן-לה-שם קיומו של תקשור והיכולת לזהות תכונה מסוימת אצל אדם ששמו על הנייר. אם ניתן ×™×”×™×” להראות את הדבר ×”×–×” פועל, אז מבחינתי יש כאן כוחות ששווה לחקור.

תשובת ×—×¥ בינתיים: ההצעה מגוחכת, היא מתחמקת מהנקודה המרכזית, היא מתעסקת בקטנות, ×–×” לא קשור להילינג אנרגטי, ולמה ×–×” יעזור להוכיח לכל ספקן בעולם – ×–×” רק בזבוז זמן.

על כך עניתי לו שאם תרופות ותהליכים קונבנציונאליים הוכחו לכל העולם, וכך קיבלו לגיטימציה, מימון ממשלתי וכניסה למערכות הבריאות הציבורית, הכשרה של המיינסטרים והעשרה של הידע העולמי – אם מחקר מדעי יתן את כל אלו, למה ×–×” לא טוב להילרים והמרפאים האחרים? הסיבה היחידה לא להסכים לבדיקה שכזו היא אי בטחון ביכולות. הרי אם שני "ממיינים מומחים" לא יסכימו ביניהם על מי מההילרים אמיתי ומי ×’'יפה, מה אמורים לעשות אזובי הקיר? איך ידע אדם אם הוא לא מסכן את נפשו וגופו בהליכה לטיפול שכזה?

מצד שני, אם מגוחך שאבקש לראות שיש אחידות בדעה על יכולות ההילרים, איזו הסכמה בסיסית שיש בכלל כוחות כאלו הרי דורשת שלמישהו יהיה את היכולת להבין אם הכוחות קיימים אצלם בכלל ואם טובים או רעים, אחרת איך יודע מישהו אם יש טיפול, ואיך נדע אם הוא עובד?

אם לא תהיה פה פריצת דרך תקשורתית בסיסית, ×–×” ×™×”×™×” הפוסט האחרון שלי בנושא אנרגיות וריפויים חייזריים. אולי בפעם הבאה אכנס בהומאופתיה,אחרי שאתאושש. המזגן שלי שוב הפסיק לעבוד והייתי היום מושבת לחלוטין. הפתרון הוא כמובן לשבת במשרד במקום במזגן המקולקל. למישהו יש עבודה בשבילי? 🙂

שבעת החטאים

אמא שלי בדיוק מחפשת שם לאולם האירועים החדש שהעסק שלה מקים. אחת ההצעות שעלו היא "שבע". מספר ראשוני יפה שמתקשר להמון דברים חיוביים, אולי גם לשבע הברכות שבחתונה היהודית, ומצד שני ×™×”×™×” חביב לדמיין את הדיאלוג הבא חוזר על עצמו…

– "אז איפה אתם מתחתנים?"
– "החתונה תהיה בשבע"
– "לא שאלתי מתי, שאלתי איפה"
– "אהה.. החופה בשמונה וחצי, אבל החתונה בשבע…"

מוסד התוכנה החופשית פועל בשוק האמריקני לא מעט ולכן בחרו להתקיף במילים נוצריות את שבעת החטאים של התוכנה הקניינית (המקבילים לשבעת החטאים בנצרות) לכבוד צאת "חלונות 7".

"חלונות שבע(ת החטאים)" הוא האתר שנוצר לקמפיין. כנגד שבעה חטאי מיקרוסופט חלזונות 7 דיברה התוכנה החופשית ואילו הם: הרעלת מערכת החינוך, הפלישה לפרטיות, התנהגות מונופוליסטית, נעילה-לספק (תקנים קנייניים), ניצול לרעה ועיוות תקנים פתוחים, DRM, איום על בטחונם האישי ופרטיותם של המשתמשים.

תגובתי לרעיון – שבעה חטאי ×”FSF:

  1. אני לא מת על הרעיון שה־FSF הופך מארגון שבעד חופש ונלחם בקונספטים (למשל נז"ק דיגיטלי באשר הוא) מתחיל להלחם במוצרים ספציפיים. זה גורם לכל העסק להראות כאילו תוכנה חופשית זה נגד מיקרוסופט באופן אישי, וזה קונטראפרודוקטיבי.
  2. העמוד דינאמי בצורה שלא מאפשרת ללנקג' לטיעונים על סעיף ספציפי. "מידע נוסף" מופיע בחלון מרחף.
  3. את אותם הטיעונים אפשר היה להריץ נגד אפל, אז למה חוסר האיזון?
  4. את המכתב הם שלחו ל499 מתוך חברות "פורצ'ון 500", כי הם חשבו ש"מיקרוסופט לא תקשיב". זו שטות לייצר ככה איש קש בכח, מחליש את הטיעונים, מה גם שבמיקרוסופט מריצים מערכות הפעלה פתוחות ועושים די הרבה כדי למצוא חן בעיני הקהילה בשנים האחרונות, צריך לנצל את רצונם הטוב במקום להתקיף את טבעם המסורתי.
  5. אני ידעתי שסטולמן בכלל אתאיסט… מה אלו הדיבורים הנוצריים האלו?
  6. הם משתמשים באתר ל"סחיטה" של תרומות – כל $25 שתשלחו להם יממנו עוד 50 מכתבים לארגונים שונים. אני לא סובל שמתנים את פעולות הארגון בצורה כזו, זו מין סחיטה רגשית-פולנית שמקומה לא יאה כאן.
  7. האתר כולו מוגש כשירות לציבור תחת רשיון לא חופשי שאוסר על יצירות נגזרות. מה הדפק?!

מעבר לתלונות על הקמפיין הזה אז אני חוזר לאתר האם, עדיין מתנוסס שם סטיבן פריי, איש יקר ונהדר שנואם שם למען חופש התוכנה אבל בחייו הפרטיים הוא מעריץ של אפל כמעט כמו ידידו הטוב דאגלס אדמס ז"ל. איה יושב הראש? המצחיק הוא שפריי מקדם שם הפצת גנו/לינוקס קדושה יותר מהאפיפיות (האתר טוען שאפילו דביאן לא חופשית מספיק, אבל זה בסדר, כי גם דביאן האשימו את המוסד באי-חופש על רשיון GFDL. עכשיו כולם פיטים, ואין אף אחד מושלם. 

במילים אחרות – המטרה ראויה, אבל הדרך צולעת. אני לא אוהב את מה שעיני קוראות. בצורה הזו הרי השתלטו לפני 20 שנה על גרינפיס אנשים שמטרותיהם יותר אנטי-ממסדיות ואנטי חברות מאשר פרו-סביבה ואדם, והארגון ההוא הפך לדי לא אמין בעיני. אני לא עקבתי אחרי התנהלות תוככי ×”Ö¾FSF מעולם, האם מישהו יודע מה קרה לשורות המוסד לתוכנה חופשית בשנים האחרונות?

מלצר! יש לי מים בדלק!

רופא: יש לך מים בברך.
פוץ בריטי מהמעמד הגבוה: מים?! אהה… ×–×” בטח מהקרח בקוקטיילים…

אני אעשה רגע של "לא רלוונטי" ×›×™ בחודש האחרון קיבלתי כבר שלוש או ארבע פעמים את המייל עם רשימת תחנות הדלק שנתגלו להם מים. אינני יודע מאיפה הרשימה וכמה זמן היא מסתובבת, העותק האחרון גם מוסיף ×›×™ "נבדק ×¢"×™ צוות ×›"א של חברה המספקת שרותים לבתי המשפט" – וזה ממש מדויק. חברות כוח אדם הן מומחיות בבדיקת דלק. עד עכשיו תהיתי אם הרשימה היא של כלבוטק ואולי היא של מישהו ששונא את בעלי תחנות הדלק האלו (בעל תחנות דלק אחרות?). עד כמה שאני לא שש לסמוך על הממשלה, יש את הבדיקות הרציפות של משרד התשתיות, והבעיה הגדולה היא שגם הן לא מעודכנות. כמובן אתם מוזמנים להוכיחני כטועה.

דוחו"ת שנתיים ל-2008, 2009.

עדכונים שוטפים של הבדיקות אפשר למצוא בסקרולר של הידיעות בשמאלו של עמוד הבית באתר.

הזהרה חשובה של חנן כהן על איכות המידע של משרד התשתיות.

בעברית פשוטה – אין למי להאמין, ובמיוחד לא לרשימה אלמונית שמסתובבת במייל בלי אבא ותאריך תפוגה. בעסה.

כמובן שכדי להוסיף עלבון, באתר התשתיות הלאומיות שולטת עברית 1255 ולא יוניקוד, ועל RSS לא שמעו.

מבטאים בקהל

בהמשך לפוסט הקודם, קצת ריכוך לעצבנות שלאחרונה צברתי נגד גוגל: סה"כ הם תורמים המון למידע איכותי, זמין ויחסית חופשי. אני צופה בלא-מעט הרצאות מצוינות שמועברות לקהל העובדים שלהם ((מחקר, פיתוח, טכנולוגיה, פרטיות(!), טק-ירוק, עסקים, כנס I/O, דוברים מרתקים אחרים ועוד ערוצים ביוטיוב)) ואני רגיל שיש המון שאלות במבטאים שונים מהקהל. נראה שפחות מחצי מהשואלים הם בעלי מבטא אמריקני, ובכל הרצאה כמעט אני שומע גם לפחות שואל אחד אם לא שניים במבטא שלאוזני נשמע בהחלט ישראלי. מה זה אומר לכם על שוק העבודה האמריקני האיכותי בכלל ועל עובדי גוגל בפרט? ולחלופין מה זה אומר לגבי אטרקציות מספקות בשוק הישראלי? אני אישית עצוב מהמסקנות שאני מגיע אליהן.

במחשבה נוספת, אני תוהה אם לא שווה לפנות בבקשה לגוגל לעזרה בנושא המאגר הביומטרי! עם כל המומחיות שלהם בניהול מידע, מניעת זיופים, זיהוי כפילויות יעיל ומהיר… אולי יש להם מספיק מומחים כדי לפתור לנו ולשאר העולם הדמוקרטי את הבעיה הזו בצורת אלגוריתמים ושיטות עבודה שיגנו על הפרטיות והבטחון כאחד? הם עושים לא מעט בתרומות למען החברה ((עוד הרצאות על פעילות גוגל.אורג)), צריך להפעיל שם קשרים. סה"×› אם פעם הטובים שבמדעני העולם ישבו פעם במקומות כמו Xerox PARC, מכון RAND, JASON ודומיהם, אני מניח שגוגל היום היא מרכז המשיכה למתמטיקאים ומידענים מכל העולם, ושם אולי נמצא תשובה.

נוירונים במקום סיליקון

זוכרים את ההרצאה של קליי שירקי על Brain Surplus מלפני שנה? אז שוב אני חוזר אליה ×›×™ נשלחה אלי הרצאה חביבה, ×”× ×” מדען שיישם את העניין (הרצאה בת שלוש, מעניין מה הוא עושה מאז), ומציג דרכים מצוינות לרתום מוחות אנושיים לטובת מידע טוב יותר 🙂

תוספת מאוחרת: משחקים ועוד מידע פה. שימו לב רק לאנאכרוניזם קטן, האתרים האלו מדברים המון על CAPTCHA, שהוא מבחן טיורינג הפוך קטן שמאז הפך לחסר משמעות כיון שהגענו כבר למצב שמחשבים עוברים את מבחן הקאפצ'ה באחוזי הצלחה מספקים ואילו אנשים נכשלים בהם וחוטפים קריזה סתם. אתם מוזמנים להפסיק להשתמש בכלי המעצבן הזה בבלוגים והאתרים שלכם בבקשה, אני מעדיף שתנסו את OPENID ואמצעים אחרים במקום (למשל אני משתמש בתוסף הזה לוורדפרס).