מליוני קבצים ב-NTFS

דברים שלמדתי בדרך הקשה:

  • אל תאמינו ללקוח שאומר לכם שיש "רק כמה עשרות אלפים", תבדקו לבד כדי לוודא.
  • לא להעיז לעשות דיפראג, עדיף לגבות ולשחזר, תאמינו לי שזה לוקח פחות זמן.
  • לא winrar ולא 7zip יצליחו לגבות יותר מ400K קבצים פחות או יותר. אם יש לכם יותר מזה אז לא להתעצל, לפתוח חלון Cygwin ולדחוס איזה TBZ בריא.
  • האיטיות תהיה הרבה יותר גרועה ממה שאתם חושבים, לפעמים פאקטור X5 על כל הערכה, וזה ×™×”×™×” אופטימי. אני לא צוחק.
  • כדי לשפר את המצב, כבו זמנית על אותה תחנה או שרת את האנטיוירוס.
  • כשאתם מפרמטים את המחיצה מחדש ×–×” מאוד מפתה לחשוב שיחידות 4K ×–×” בזבזני וכדאי לרדת לקלאסטרים בגודל סקטור – טעות. אל תתנו לזה לקרות לכם. השארו עם ברירת המחדל.
  • כשאתם משחזרים את ×”TBZ עם 10 מליון קבצים, ודאו שהאנטיוירוס המזורגג לא הפעיל את עצמו מחדש בלי לשאול אתכם.
  • כשאתם משחזרים 10 מליון קבצים מ-TBZ ודאו מההתחלה שהUMASK שלכם הוא 0 ולא 0022 או משהו מעצבן דומה. ×–×” סיוט לשנות מחדש את כל ההרשאות דרך ×”GUI, לא מצאתי בדיוק איך לעשות את ×–×” רשמית ב-CLI ונראה שפקודת chmod רקורסיבית ב-Cygwin עושה רק חלק מהעבודה.
  • בכלל, זכרו שבניגוד ל"עצים רוקדים" ושלל שכלולים חכמים בFS שאתם רגילים בלינוקס, NTFS זו מערכת מפגרת שעובדת ב-linked lists פשוטים, משמע מציאת קובץ בספריה הוא (o(n ולכן מציאת המטא-דאטה שלו היא (O(n2, אם לא נזהרים. האנס רייזר אולי פסיכופת אבל הוא גם גאון.
  • עוד דבר חשוב – לא רק שהאינדקס של כל ספריה הוא לינארי, הוא בעצם קובץ שעשוי להתחרפן אם הוא חוטף פראגמנטציה, וכלי הדיפראג של חלונות לא מאחה אותו! בשביל ×–×” מוחבא כלי אחר ב-MSDN בשם contig. למה? ×›×›×”. קסנם מיקרוסופט. עוד סיבה להשאר עם קלאסטרים גדולים.
  • יש כמה דברים שראוי לעשות לפני הכל ומראש ×›×™ עצוב לגלות אותם בסוף, כולל כל הטוויקים להתנהגות מערכת הקבצים (למשל איזה ×›×™×£ לגלות שאפשר לכבות יצירת שמות 8.3 אוטומטית – למה זו לא ברירת המחדל, אינעל OS תבעק?)
  • ובכלל, מדי פעם שיעורי בית ×–×” לא מזיק. אפשר ללמוד המון מאחרים.
  • לבסוף, להסביר בנימוס ללקוח שאלפי קבצים בספריה ×–×” נחמד אבל הביצועים יפלו עם עשרות ומאות אלפים, בשביל ×–×” אלוהימה המציאה את ההאשים.

ציינתי כבר שאני שונא לנהל מערכות של מיקיסופט?

ישנות משרד התחבורה

ישנות יען כי אינן חדשות. נציב תלונות הציבור במשרד התחבורה סגר עלי את הקייס (קראו הלאה לראות איך אני דורש מהם לפתוח חזרה).

אבל ראשית הפסקת אנטי-פרסומות: אל תצטרפו לפייסבוק ×›×™ הם ישלחו הודעות אישיות שלכם לאנשים הלא נכונים. בראד טמפלטון מה-EFF הסביר לתלמידי SU לפני כמה שעות למה מחשוב ענן ×–×” דבר שראוי להזהר ממנו – לידיעת החוואים בנגב!

שנית, בשיחה עם בחור הונג-קונגי שפגשתי אתמול, גיליתי להפתעתי שיש להם תעודות זהות ביומטריות עם קוראי אצבע מפוזרים בכל העיר/מדינה בבנקים וכל מני מקומות, וגם המשטרה משתמשת במסד הנתונים לצרכי מז"פ. צריך לחפור יותר בחדשות מ-HK ולראות אם הדבר בינתיים הועיל או הזיק לתושבים שם, ואם יש להם בעית גניבת זהויות.

אבל לנוכח כל הבעיות והסכנות, בשירותתי ממשלה ובשוק הפרטי, הגורמים האחראיים תמיד אוהבים לנופף במטפחת מושכת תשומת לב או לצעוק "תראו ציפור!", והאנשים מאמינים, ולצערנו גם הכתבים מאמינים, ואז אין יותר כלבים שישמרו על הדמוקרטיה ועל הפרטיות, דבר מעיק מאוד כשאנשים מתחילים לתהות מתי לגוגל יהיה את הכוח להרוג אותם.

תגובות ראשוניות מהמשק הישראלי: הפרות שלנו מפליצות פחות! ואני שואל, מה זה קשור?

אה, כן. נזכרתי. פורים. צריכים להשתכר עד דלא ידע, ואחרי ×–×” להגיד "לא ידענו". אתם יודעים, פעם גם קוקאין נחשבה לתרופה מצוינת…

Cocain for the kids!

פורים שמח. במיוחד אחרי שגיליתי שלמשפחה הצ'יליאנית שלי שלום. הם לא היו בסנטיאגו בזמן הרעש (שמסיים עכשיו לחצות את האוקיאנוס השקט!), וכנראה הם אפילו יצאו בזול מנזק לרכוש.

וחזרה לנושא המרכזי להיום, המכתב שקיבלתי ממשרד התחבורה:

נשלח 15 לפברואר

הנדון: תלונתך בגין חובה להצטלם למאגר הביומטרי לצורך חידוש רשיון הנהיגה

1. במכתבך מיום 19/1/2010 הלנת על החובה להצטלם למאגר הביומטרי לצורך חידוש רשיון הנהיגה.

2. נבקש להביא לידיעתך, כי היות שטרם אושרו החוק והתקנות בנושא, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום סטנדארטי. בשלב זה אין מדובר בצילום ביומטרי, והמאגר עצמו אינו משמש לצורך זיהוי ביומטרי.
נציין, כי אם תאושר השיטה הביומטרית, קיימת במשרד התחבורה התשתית להתאמת הצילומים לשיטה זו.

3. מבדיקתינו עולה, כי בתאריך 20/1/2010 הצטלמת וכי בתאריך 28/1/2010 הופק לך רשיון זמני עד לתאריך 28/7/2010.

4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,
אורית קרופ, מנהלת המחלקה.

ותשובתי להלן (עודכן לגרסא הסופית שנשלחה):

הנדון: הבהרות בנוגע לתלונה 42007

לאורית קרופ וצוות משרדה חג שמח,

1. התאכזבתי לקרוא כי אתם מושכים את ידיכם מטיפול בבעיה המטרידה אותי ועוד רבים בישראל, ומסכנת את בטחונם האישי של כלל מחזיקי רשיון הנהיגה בארץ.

2. במכתבכם האחרון מיום 15/2/2010 ציינתם שטרם אושרו חוקים ותקנות בנושא המאגר הביומטרי שאתם מנהלים, והרי זו תלונתי בדיוק, על כך שמנוהל פה מאגר ביומטרי ללא גיבוי בחוק או בתקנות. מבדיקותי עולה כי המאגר קיים בערך 3-4 שנים, אבל באתרי משרד התחבורה ומשרד המשפטים לא הצלחתי למצוא כל תזכיר חוק, תקנה או אסמכתא אחרת שמתירה למשרד הרישוי לאגור מאגר של תמונות הנהגים, לא כל שכן באיכות ביומטרית. אף על פי כן ברור לי כי אכן כך הדבר וזאת מהטעמים הבאים:

א. באתר ראש הממשלה, בידיעון "ביומטריה בתנופה" מחודש אוגוסט 2007, ציין בבירור עוזי ברלינסקי ז"ל:

רישיונות נהיגה ביומטריים

"משרד התחבורה החל במבצע להחלפת רישיונות הנהיגה בישראל לרישיונות חדשים, המותאמים לתקינה האירופית. צילום הנהגים מתבצע בשיטה ביומטרית חדשנית, על פי תקני הצוות הביומטרי הבינמשרדי, המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות."

ב. מידע זהה מופיע במפורש גם באתר משרד בטחון הפנים.

ג. והנה גם באתרכם מצוין באופן מפורש: "מדובר בצילום של יותר מ- 3.3 מליון נהגים הרשומים כיום במחשבי משרד התחבורה. צילום הנהגים מתבצע בשיטה חדשנית המאפשרת זיהוי מוחלט של האדם המופיע בצילום, גם לאחר שנים רבות ולאחר שמראה פניו השתנה בשל שינויים פיזיולוגיים או חיצוניים שחלו במראה הנהג."

ד. מספר עדויות שקראתי באינטרנט בחודשים האחרונים מספרות כי הניגשים להבחן למבחני התיאוריה ולקורסים לנהיגה מונעת מתבקשים להבדק ע"י עמדה עם מצלמה של חברת טלדור כדי לוודא את זהותם מול המאגר.

ה. לפני כשנתיים חש משרד התחבורה להציג הצעת חוק המסדירה את המאגר (חוברת 266, עמ' 4), הצעה שנפלה במליאה. אם המאגר חוקי, הרי שלא היה צריך להציע חוק. אם הוצע חוק ונפל, הרי חזקה שהמאגר אינו חוקי בעליל כעת!

ו. בניגוד אפילו להצעת החוק שנפלה, המאגר הנ"ל נחלק עם גורמים אחרים, לפחות משרד הפנים ובוודאי גופים נוספים. הדבר מטריד מאוד.

מכל האמור לעיל ומראיות נוספות שאספתי במחקר אינטרנטי פשוט, ברור לי שיש במשרד התחבורה נסיון ברור להתחמק מהאחריות לבעיה. לאחר התייעצות עם מומחים וקריאת תזכירים של המועצה לפרטיות ומשרד המשפטים, אני סבור שהמאגר הזה מסכן את בטחוני האישי ואת בטחונם של שאר מחזיקי הרשיונות בצורה שבה הוא מוגן. שלחתי שאילתא מפורטת בנידון לגב' קילשטוק ולצערי כל שאלותי (14 במספר) זכו להתעלמות בוטה במכתב תשובה שהגיע אלי באיחור (כחודש וחצי לאחר בקשתי) ולא הכיל שום פרט מידע חדש. מידע שאמור להבנתי להופיע ממילא בדו"ח חופש המידע השנתי או באתר המשרד.

3. לשאלת הצילום – אכן נאלצתי לבסוף להצטלם במורת רוח למאגר, שאם לא כן הייתי מאבד את יכולת ×”× ×”×™×’×” וההשתכרות, שהיא זכות יסוד כמו זכותי לפרטיות, אבל מובן שפגיעתה יותר מיידית. הייתי רוצה שממשלתי תעשה מאמצים לשמור על כל זכויותי ולא לפגוע בהן, במיוחד כל עוד הן בספר החוקים.

4. לאור האמור לעיל אבקש שתאותו לתת לבעיה המוצגת כאן מעט יותר משקל ובדיקה קצת יותר מעמיקה.

בברכה,
עירא אברמוב.

העתקים:

  • התנועה לזכויות דיגיטליות
  • עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח
  • המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים
  • הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים
  • האינטרנט

זרמים בראש

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל ×–×” לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול – האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

בינתיים קלינגר שולח בקשה להשתתפות בסקר מעניין על כיבוד זכויות קנין רוחני, כמה שעות אחרי שראיתי את קורי דוקטורוב נותן הרצאה מעודכנת ומוצלחת על DRM (אין חדשות למי שמבין את הנושא ובעיותיו אבל משום מה קורי עונד iPod לאורך כל ההרצאה כמעיין פרסומת סמויה לאחד מהמכשירים ×”×›×™ מושמצים ×¢"×™ תעשיית ×”-DRM, מה הדפק?!). בטוויטים אחרים הוא שולח אותנו לניתוח שלו לבעיות הגלומות ב-ACTA, ולשיחה איתו בנושא, שם גיליתי שבקשת חופש מידע בנושא הוגשה ונחסמה ×¢"×™ ממשל אובמה על בסיס "בטחון לאומי". אם תעשיית ההקלטות וההפקות הצליחה לחדור ×›"×› עמוק למסדרונות השלטון ×–×” מצב מדאיג…

ובלי קשר מחייב לפוליטיקה של חדרים חשוכים, אם מישהו תהה למה חושך מוציא רוע ופחדים ואור מפיג אותם קצת, הנה מחקר מענין שיצא בנושא.

אבל עשיתי טעותי ולא כיביתי את הטוויטי. בינתיים מיה שולחת אותי להרצאה המעניינת של טמפל גרנדין על הקשת האוטיסטית, ADD ובעלי חיים, שהתקשרה בצורה מעניינת להרצאה המרתקת של הנרי מרקהאם על "בלו-בריין" ונגעה בנושאים דומים, שראיתי סוף-סוף אתמול אחרי שחיכתה הרבה זמן בתור בסבלנות. אגב עוד קוריוז מוח, השבוע הודיעו שניסויים ראשונים בהשתלת מוח עוברים בהצלחה. אני מקווה שאפשר יהיה לעשות גיבוי בקרוב, כי אחרת יאכלו אותנו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

אח"כ הגעתי לאתר "מסבירים", תשובה מבריקה לעליבות קמפיין מסבירים של משרד האיומים של דני וליברמן שבילבלה אפילו את כתבי רויטרז. עדכון: האתר הביא ליולי אדלשטיין את הסעיף, ומתוקף סמכותו במדינה טוטאליטארית שלא מאפשרת ביטוי, ביקורת וסאטירה הוא מחפש להעיף את האתר מהרשת. ווינט ורוני סופר מסייעים לו כשהם מכנים את האתר השמאלני "אנטי ישראלי". אני את רוני סופר מחקתי. חורימבה חופר באתר של אדלשטיין וטוען (כנראה בצדק, לא טרחתי) שכולו גללי גמלים.

בין לבין כותבת רויטל על מחיקת לינקים ישנים בדלישס. אני שואל למה לעזאזל? אין יותר זנב ארוך של אנשים שיגלו תגליות? זה כמו לזרוק ספרים מהספריה כשאין לך בעיה של מקום על המדפים. זה גם לוותר על חלק הפרסונה המקוונת שלך! לפני 10 שנים טען דבורק בטור על ספרים אלקטרוניים, שאחת הסיבות לכך שספרים ישארו על המדפים היא שאנשים אוהבים שנכנסים אליהם הביתה ומסתכלים מה יש להם על המדף, זה מעין עקרון הכבדה כזה של לתת תאנשים למדוד אותך לפי מה שאתה יודע או מתיימר לדעת. אבל אנשים המירו את סמלי הסטאטוס האלו בסמלי סטאטוס מקוונים (הלינק הוא להרצאה מעניינת על זה נתנה לפני שנה ג'ודי דונאת' בכנס צ'ייס). רויטל, תחשבי איך משפיעה על תדמיתך העובדה שbash.org ימצא ע"י מבקרים אקראיים בענן סימניות הדלישס שלך. מה אולי תפסידי אם הם לא ימצאו אותו שם?

וכל זה בתוך זרם של הסחות מעניינות אחרות, הרצאות, חדשות על תערוכות שקורות עכשיו או בעתיד, וסרט אחד שבלי סיבה מוסברת גרם לי לצחוק עד חנק כמו שלא צחקתי שנים.

וכל זה ועוד מציף אותי מכיוון מיילים מהחברים ומהטוויטר הארור, אני כבר לא מדבר על זה שיותר מחודשיים כמעט ולא פתחתי את הגוגל רידר שלי. אני חושב שיש לי בעיה. יש מכון גמילה למכורי חשיבה ולמידה?

איסורים וחרמות על אינטרנט וכישופים

אתמול שמעתי בחדשות על כך שאסיפת רבנים חרדיים החליטה לחזור על מבצע שנות ה-70 נגד הטלוויזיות, ולכפות על הורים להוציא מהבית כל מכשיר בחיבור אינטרנט, תחת האיום שבתי הספר ימנעו חינוך מהדרדקים. הכל או לא כלום זו השיטה. במקום לחנך להבדיל בין טוב ורע צריך פשוט לזרוק את הרע מהחיים לפי הדוגמא הזו. רק לפני שבועיים נחשפה פרשת הרב מוטי אלון ובעקבותיה שוב נחשפה במערומיה אי היכולת של הציבור הדתי (אפילו לא חרדי) להתמודד עם האמת. שמעתי דיווחים על קורעי קרע, מארגני עצרת תפילה המונית, חושבים לשבת כמו ב"שבעה" ומדברים על ביטול של הלכות שפסק הרב בכל שנותיו. זהו. נמחק. אולי נגיד שהאיש בעצם לא דתי, הוא היה מתחזה כל השנים, נמחק מספרי ההיסטוריה ומלוח ליבנו כי דברים רעים לא קורים, ואז נהיה שוב טהורים לקראת בוא המשיח משיח משיח אויויויויויוי.

אז השבוע רבני העדה החרדית מבקשים לנכש מבית הספר את הילדים קהי השיניים של אבותיהם אוכלי הבוסר שמשתמשים באינטרנט. מה קרה להסדרה עצמית? טלפונים ללא MMS ו-GPRS? ספק אינטרנט שמפלטר תועבה כבר לא מספיק טוב? האם הרחקת מידע מהילדים באמת תעלים אותו או שתניח להם ליפול יום אחד לפחים ששום דבר לא הכין אותם אליהם? להזכירכם רק לפני שנתיים הייתה שרה פיילין עסוקה בלזייף הריון כדי שלא יגלו שביתה הצעירה נכנסה להריון לא מתוכנן באמצע כיתה י"א. כשהתגלתה הקנוניה המגוחכת באמצע המרוץ לנשיאות המשיכה פיילין להחזיק בדעה נחרצת נגד חינוך מיני ובעד הטפה להתנזרות. ביתה עוד כונתה כפוית טובה ע"י העיתונות השמרנית כשבגיל 18 פתחה פה נגד המדיניות האטומה של אימה לגבי חינוך מיני. לפחות לא ניסו לקחת לה את חופש הביטוי, אבל לנהל דיון רציני על המשמעויות לא טרחו בפוקס ניוז וארגונים דומים. כמו בכל ארגון שמרן, לשאול שאלות ולחבר קווים זה אחד האיומים הכי גדולים על דרך המחשבה התקועה שלהם, למימים שלהם יש מערכת חיסונית תוקפנית במיוחד, הם לא יעצרו לשאול שאלות, ואם יציגו להם ראיות שהם טועים הם יגידו לך שזה רק דיעה.

בסביבתו של הנשיא לשעבר בוש הבן קראו בזלזול לאנשים כמונו, שואלי השאלות, "The Reality-based community". אתם מבינים, הגענו למקום מסוכן בחיי האנושות, כשעושר אדיר של מידע ויכולת פרושים לפני המין האנושי ורובו מפחד לטבול רגל במים. האם מציאות היא מילה גסה ושאלות יביאו לחורבן המין? אני שמח שבוש כבר לא בבית הלבן, עם כל הדוקטורינות והדוגמות שלו…

בהמשך היום קיבלתי מחץ בן-חמו מייל בו הוא סיפר לי על הצעת תיקון לחוק העונשין – איסור פרסום מודעות על טיפול רוחני או מיסטי (מתנצל, קובץ DOC, אבל תוכנו המלא מצורף). אודה, חשכו ×¢×™× ×™ מהנוסח:

(א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה על מיסטיקה וטיפול רוחני, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
(ב) בסעיף זה –
"מיסטיקה וטיפול רוחני" – כל עסקת חליפין של טיפול בתמורה, ואין נפקא מינה אם הייתה התמורה בכסף או בשווה כסף, או אם הוגדר הטיפול הרוחני המוצע כקסם, מיסטיקה, גירוש שדים, ביטול עין הרע, ביטול ויצירת חג'אב, ידיעת העתיד וגילויו או בכל כינוי אחר ובכל אמצעי שהוא."

בהמשך מפורט איך הגענו לכאן:

דברי הסבר
קוסמים, ידעונים ומיסטקאיים טוענים שהם יכולים להציל חיי אדם או לפתור בעיות משפחתיות או אפילו ליצור אותם, כגון קירוב או ריחוק בני זוג או טיפול ממחלות נפשיות או גופניות. לטענתם, הם מטפלים באמצעים וכלים שונים כמו: ספרים קדושים, קלפים, קפה, עופרת, חג'אב ושימוש במנדל (שני הכלים האחרונים נפוצים בשמות אלו בחברה הערבית).

רבים מאלה המוזכרים לעיל הם לא יותר מרמאים שמנצלים את הצרות, הבעיות והלחצים, שאליהם נקלעים אנשים, ובתמורה לשירותים שקריים הם גובים מלקוחותיהם סכומי כסף עצומים.

בנוסף היו מקרים רבים שבהם הניצול עבר כל גבול והגיע לכדי ביצוע עבירות פליליות חמורות, כגון אונס, הטרדה ומעשי סדום, תוך שרמאים אלו משתמשים במה שנתפש על ידי לקוחותיהם כ"כוח", "הילה" או "קודש" שהם מיחסים לעצמם ושהאנשים הנזקקים מיחסים להם בשל נזקקות. זה מצב שבו מתקיים ניצול של מעמד והיו מקרים שרמאים אלו גרמו לנזקקים להאמין ולהשתכנע שהסכמה לקיום יחסי מין עם המטפל תטהר אותם ותוציא אותם מבעיותיהם.

עוד יצוין, בענף זה מתגלגלים מיליוני שקלים בשוק השחור.

הצעת חוק זו מבקשת לאסור כל פרסום או מודעה על טיפול שכזה ובכך לסייע בלחימה בתופעה המתגברת ולו בהפחתת זמינות הכתובות הללו באמצעי התקשורת השונים.

חץ שאל לדעתי על החוק. התגובה המיידית שלי הייתה שזהו רעיון מטומטם משלוש הסיבות שבהמשך. זה נראה על פניו כחוק ספציפי נגד השמוקים שמסתובבים בקרבינו כמו גואל רצון, אשר פינטו ושורת "מיסטיקנים" שניצלו קצת יותר מדי את עדת הפראיירים שבאו לחסות בצילם, אבל:

  1. החוק הזה לא הולך רחוק מספיק, כיון שהוא מאפשר תחומים אפורים וניסוחים מתחמקים, הוא קשה לכפייה במתכונתו והוא לא מכסה את כל הרמאים הבעייתיים האחרים (ממששי הילות, מקשרי חוצנים, מדקרים, הומאופתים, מוכרי קמעות, כירופראקטים וכל סוג אחר של טיפול בלתי מדעי הטוען לריפויים, הצלות מסרטן וכולי).
  2. החוק הזה הולך רחוק מדי, כי לצידו לא מוצגת כל בקשה לצורת הגנה על הציבור בצורת חינוך לזהירות והפעלת שכל, וביעור הבערות לגבי כישופים ומאגיות.
  3. החוק ×”×–×” עלול להפוך את בעית "השוק השחור" בתחום לחריפה יותר, ×›×™ ידוע שחוקי איסורים מהסוג ×”×–×” לא עובדים (השוו לפרוהיביציה האמריקנית על אלכוהול, סמים ונשק). הבעיה שכאן אין גם סחורה לעקוב אחריה, מדובר ברעיונות מטומטמים שאותם רמאים מוכרים בכסף ותחת הפחדה לקרבנותיהם, ורעיונות אפשר להנפיק להרבה אנשים בלי להבריח חדשים מחו"ל…

אבל מה שמציק לי זה שזה מזכיר לי את הדוגמות של הותיקן נגד איסור בכישוף. הם לא אמרו מעולם שזה שטויות במיץ, אבל אסרו לעסוק בזה "כי זה אסור". בספריות הותיקן יש מאות ספרים אסורים כאלו, שהם שומרים מהקהל, עד כמה שאני יודע, כי הם עדיין נצמדים לדיעה שכישוף זה אמיתי ולכן זה מידע מסוכן. את הצעת התיקון הנ"ל הגיש לכנסת ח"כ גנאים, וחתומים עליה פחות או יותר כל השמאל הערבי בכנסת ודב חנין. לצערי זה ממשיך את הקו של "רב-תרבותיות" בחד"ש, שכבר הבעתי נגדו את דעתי. רב תרבותיות בחוק או בתרבות (ראו "תקינות פוליטית") זו מגמה אנטי-דמוקרטית המעכבת את התפתחות החברה בארץ והאנושות בכלל.

עדכון – עד שסיימתי לכתוב ולשלוח את הפוסט ×”×–×”, גם ×—×¥ פרסם ביקורת על הצעת תיקון החוק.

וקוריוז לסיום – עוד לפני שיעבור או לא יעבור התיקון של גנאים, ×—×¥ בעצמו נתבע ×¢"×™ רוכל/נוכל, אחד מאותן "מטפלים" קבלני קבלה שמוכרים אשליות ללקוחותיהם. אבל ×—×¥ לא יוצא נגד התופעה כולה. למרות שהבעתי את ביקורתי המבודחת בעבר, הוא עדיין אוהב לקרוא לעצמו "ספקן" למרות שהוא יוצא רק נגד "המיסטיקנים המזויפים" מתוך אמונה באוקסימורון של "מיסטיקנים אותנטיים". אבל הפעם התובע אשכרה עונה לו בעברית עילגת נגד הביקורת שחץ פרסם על פי הדברים שכתב ×”× "ל באתרו בלבד. כמה מגוחך ×™×”×™×” המצב ×”×–×” בעיני השופט כשיתייצב התובע מולו ויודיע שהוא בעצם עובד על אנשים ביושר ולא בעזרת מאגיה מסוכנת, ומולו יעמוד ×—×¥ ויטען שלפי מילותיו באתרו שלו, האיש מתאר שהוא מכשף שעוסק בתחום האסור מדאורייתא? אני לא יודע אם ×–×” יותר מצחיק או יותר הזוי עד עצוב, אבל אם יפול עלי יום חופשי, אני אקפוץ באותו היום לתת לחץ את תמיכתי ולצפות בהצגה חינם. ×™×”×™×” מעניין 🙂

Choice of learning style

This post is in English for several reasons. Mostly it's because it was originally posted in English on "Metacognition: Learning to Learn" on Linked-in and I care not retype the whole thing, much less translate it (most of it was pasted without editing). For more about English posts in my predominantly Hebrew blog see my new page about this.

I'm a beginner in the field of education, but I want to become a better teacher. Here's one of the issues that bugs me the most – Is there a widely agreed-upon taxonomy of teaching/learning styles, accompanied by tools to figure out which approach is needed by each student?

Quoting from Debra Franciosi on another thread in that forum:

This worked in my classroom, and now I incorporate it into my adult training activities:

Provide learners with opportunities to learn in different modes — so they can work from their strengths, shore up weaker areas, and possibly discover new areas of strength. Once they have had this introduction, if you clearly identify your learning goals, then give the learners a menu of choices — how they get there CAN be up to them — as long as they get there. In K-12 classroom situations, it can take a while (months) to train them in the different options. I found that they were much more willing to try things when they understood the master plan — they would get to choose the best methods for their learning styles once everyone tried everything.

So there it is. One student gets confused or shut off if you show them the target before you embark on the journey. Others need to know that goal, so it's easier for them to put the stepping stones in place (putting the information available in context, if you will, to build it into knowledge at their own pace). Another class of learners can't grasp new ideas if you don't keep relating it to a subject they already know – throwing the burdain of finding parables for every unit of the subject. Other students will find it key to figure out those connections themselves and not have them spoon-fed.

The problem is that many of these approaches might contradict, most learners use more than one technique to handle different types of knowledge buildings (One example of the difference was given in the "Metacognition" forum by JM Ivler: "Math: Hierarchy ; Science: Helix ; Languages: Immersion"). I suggest that we try Franciosi's suggestion at some age (10-13, depending on the learner's levels of "self awareness", if you could suggest a test for evaluating that). At that point, somewhere at the upper two classes of elementary, we tell the kids – "these are the 6 common learning styles we see, there are also these other 4 ((I'm not sure if there's an official taxonomy of 4 or 6 or 10 learning styles, this is just an uneducated guess)). Do you recognize yourself in 2 or more of these categories? maybe try to think about this during classes and see which is your style in terms of liking/comfort or efficiency of understanding the information. Can you recognize the different teaching styles and be able to figure out if you prefer subjects because the teachers that teach them are conforming with the ways you are most likely to learn better or be more engaged? do you think you'd like lit/math/history/whatnot better if it was taught in a style more like that of that teacher or another?

Someone asked how is metacognition related to "learning to learn", so there's metacognition in the learning process for you. Sadly nobody ever approached me to give me this choice. In highschool we were grouped for certain subjects like math and physics based on our grades, which determined whether we would be taking 3, 4 or 5 unit matriculation tests come senior year.

I'm thinking: If a certain teacher simply can't give all the students what they need in a specific class, maybe it's time for students to pick the teacher by style and not have the school pick one for them by grades? How much better of a student could I be if at the 5th or 6th grade I was given to the tools to figure out what learning styles are better or worse for me and allow me to try the adjustments and be able to give feedback on what's not working right. rather than just thinking I hate the subject or the teacher or both without having the vocabulary to explain why.

A moment of metacognition then: As any of you can read from this post, I'm the kind of person who needs to understand the goal, try to break down its meaning to the needed secondary goals, and then attempt to plot the shortest "route" of stepping stones to reach them all with efficiency. not sure it's a good strategy, pretty sure most students don't try to get down this kind of a road at all, and most teachers thought I was a pain in the #$%, which in turn caused my school years to seem mostly as an attempt to pull the breaks rather than try to keep up with the teacher. I hope to start a project where learners of all ages and styles could find their path to learning even when sharing the same environment. More on that in a different post.

נמשך הבאז לגבי "גוגל בוז"

בדקתי, אם נכנסים להגדרות פרופיל הגוגל שלכם, אפשר לסמן שאתם לא רוצים לחשוף כמה עוקבים ונעקבים באמתחתכם. מרגיז שזו לא ברירת המחדל להשאיר את זה סמוי.

עוד גיליתי שמי שמסתכל עליכם בבוז יראה "פתקים" (notes) ואייטמים שסימנתם לשיתוף ברידר אבל לא את הערותיכם (comments) על האייטם, ומצד שני עקיבה בגוגל רידר לא קשורה לעקיבה בבוז, אז גם לא תראו אייטמים והערות בוז ברידר… מבולבלים? גם אנחנו.

כל הזמזומים האלו האפילו על הפרט הקטן השולי שסער דרימר ועוד חבורת גיקים בריטיים הדגימו כמה קל לעבוד על הבנקים האירופיים כשמשאירים פרוטוקולי תקשורת לא מוצפנים מול כרטיס חכם. עשרות מליוני אירופאים חשופים וכנראה גם נפגעו מרמאויות מהסוג ×”×–×”. אני מקווה שכרטיסי הזהות שלנו עושים משהו יותר טוב מזה…